חברונער

@lilhasaa מה אין שוק חברותות?

איך חותכים מהשותף שלי לעבודה בזוגות באוניברסיטה אני פשוט בכנות לא מסוגלת לשמוע בנים מדברים איתי על החומר בקטע הכי מכבד שיש

@EshetHever אני צול בעצמי אבל מה קשור הרב קפלן?

@hebroner לא הסתובבת מספיק אצל הצולים; לחלופין, ייתכן שצברת יותר מדי שעות אצל הרב חיים יצחק קפלן

איך להגיד במילים אחרות: לא שמעתי את "א ישיבישער ניגון" ואין לי מושג מה זה

@EshetHever אני מכיר רק ישראל מאיר שושן. איפה אני בליטאיות?

@hebroner זה שם של אלבום, בביצוע של לוי יצחק שושן

@meny_shine מעולה!

@NoyaSoyaa @yairlapid ויש לך 111 לייקים

@yairlapid אתה מקום 111 בהגעה לכנסת על מה אתה מדבר בכלל

אין לי שום כוונות לריב עם בנט ואייזנקוט, הם שותפים וחברים, אבל לכל מי ששאל "איפה האופוזיציה?" התשובה היא: באמת איפה? למה רק יש עתיד נשארה בכנסת להלחם נגד הממשלה הנוראה בתולדות המדינה? ולמה אתם כועסים דווקא על יש עתיד שנשארה ונלחמה, ולא על כל אלה שנעלמו והשאירו אותנו להלחם לבד?

@shay_galili @AlexRif3 היא שוללת את הטענה שהחוק הוא "ליברלי" ויש בו חופש בחירה מוחלט. בתגובה שלך "זו מדינה יהודית והדלת פתוחה" אתה מוכיח שהיא צודקת: מדובר בערכי הדת ולא בחופש בחירה.

@hebroner @AlexRif3 לא הבנתי את הטענה, סורי.

כשמסבירים לי שחוק בתי הדין הרבניים החדש הוא בעצם "שיא הליברליזם", אני לא יכולה שלא לחייך חיוך מריר. אומרים לי: "מה הבעיה? זה הרי חופש בחירה מוחלט. מי שרוצה ילך לרב, ומי שלא - לא. אף אחד לא מצמיד לך אקדח לרקה". וגם מוסיפים בביטול שזה בכלל לא רלוונטי לדוברי רוסית, כי הרי "הם ממילא לא ידרכו שם". אבל מי שעלה לכאן ממדינות שבהן המושג "בחירה" הוא תמיד מילה מכובסת ליחסי כוחות, מבין מיד שמשהו פה משובש. עבור עולה חדש, במיוחד כזה שעדיין נאבק על מקומו, המילה "בחירה" היא פריבילגיה של אנשים חזקים. כשאתה מחפש דירה בייאוש או חותם על חוזה עבודה ראשון, והצד השני - הישראלי הוותיק, המבוסס, זה שמרגיש פה "בעל הבית" - מכניס סעיף קטן שאומר שסכסוכים ייפתרו בבוררות של בית דין רבני, איפה בדיוק נגמר החופש ומתחילה הכפייה? כשאתה זקוק לקורת גג או לפרנסה, אתה חותם. אתה לא רוצה להיות "הבעייתי". ואז, ביום שבו מתגלע סכסוך, אתה מוצא את עצמך עומד מול דיינים בתוך מערכת שאתה לא מכיר את השפה הפנימית שלה, את ההיררכיה שלה או את תפיסת העולם שלה. פתאום, הזכויות האזרחיות שהובטחו לך כעולה, אלו שחשבת שהן השריון שלך במדינה דמוקרטית, מתנדפות לטובת "דין תורה" שלא תמיד רואה אותך כפי שאתה רואה את עצמך. חופש בחירה אמיתי לא נמדד ביכולת להוסיף עוד ועוד מסלולי עקיפה, אלא ביכולת של כל אדם, לא משנה מאיפה הוא עלה או מה השקפת עולמו, לדעת שהמשפט שלו יתנהל תחת אור השמש של הדמוקרטיה. בסופו של דבר, מי שעלה לישראל כדי להיות חופשי, לא אמור למצוא את עצמו נאלץ "לבחור" לוותר על החופש הזה רק כדי לסגור חוזה שכירות.

@shay_galili @AlexRif3 אם העניין הוא מדינה יהודית אז אתה מסכים עם דבריה: אין פה בחירה.

@AlexRif3 את לא חייבת לחיות במדינה יהודית. הדלת פתוחה.

נתקלתי בפרסומת של אתר מדרג שבו הם מראיינים איזה בעל מקצוע שמספר על האיכות והאמינות של הלידים וכל מיני. אז באו אני אספר לכם משהו על האמינות של מדרג. במשך שש שנים ב @KoheletForum המשרדים שלנו היו צמודים למשרד שלהם. מדי פעם איזה לקוח (שקיבל דירוג) היה שולח להם מגש פירות או איזה מתנה, והם היו מסרבים לקבל. האובייקטיביות שלהם בדירוג הלקוחות ובשירות היתה תמיד הערך העליון, גם שכאף אחד לא הסתכל. תהיו מדרג.

@GilBahat @Ayelet_Kroizer מבין לגמרי מה הבעיה. לא חושב שמילים קשות של אבא שקבר ילד לפני כמה ימים רלוונטיות

@hebroner @Ayelet_Kroizer אם הייתי אומרת ״אני מעדיפה שהבן שלי ימות ולא יחזור בתשובה״ היית מבין מה הבעיה? או, לחלופין, כשמר פינדרוס (שר״י טפו) אומר ״הלהט״ב גרועים מחמאס וחיזבאללה״ תחת אותה אמתלה בדיוק! (זו דעת תורה ואצלנו גדול מחטיאו מהורגו). עדיין לא מבין מה הבעיה?

מזעזע. אדם כזה לא ראוי להיות הורה.

@menilevi250 @daniel_grovais 1. מה אשם קשור לעניין? איך הצלחת להבין כל כך מעוות? 2. למה אתה משתמש בדקלום של הקנטה של ילדים בני שנתיים?

@hebroner @daniel_grovais כן דניאל אשם בזה שיש לאבא שילשול בפה ועצירות במוח

אביו של יוסף אייזנטל ז"ל, בן ה-14 שנדרס למוות בהפגנת החרדים: הייתי מעדיף שבני ימות בדרך שבה מת ולא יתגייס לצה״ל

@GilBahat @Ayelet_Kroizer זו ממש לא התקפה על ציבור והציוץ של איילת בכלל לא קשור לציבור

@hebroner @Ayelet_Kroizer גם לעידנא דריתחא יש גבול סביר ומטרות סבירות לו היה מאשים את הנהג - דיינו, אפשר להבין מדוע ומאיפה אבל זו התקפה נגד ציבור שלם שהשכול ממש, אבל ממש לא זר לו. מסתובבות בינינו משפחות שעברו את הנורא מכל, הלומי קרב ועוד לא הכל מותר ומתישהו צריך להגיד ״די״.

@nw3414255523913 @daniel_grovais כויפרים אמיתיים יותר מנומסים לדעתי

@hebroner @daniel_grovais סתום תפה צריך לקחת לפסיכופת הזה את שאר הילדים לרווחה

@MatanR87 בול. וגם אין כלום לאכול

@menilevi250 @tgoplkm איך הצלחת לענות לציוץ כזה טפשי תגובה טפשית יותר?

@tgoplkm חחחח בניגוד חריף לאהבה והאמפתיה שהפגנתם עד היום אתה אומר

@motirubin שאתה טיפש ידעתי. אבל לא עד כדי כך

משתתף בצער העצום של משפחת הילד שנדרס בהפגנה בירושלים. בלתי אפשרי להכיל אסון כזה. זמן לחשבון נפש מיידי. זמן לשוחח עם ילדינו על דרכנו, על עתידנו, על שאיפותינו

@minhasstam @naomiab1991 והנקודות החשובות באמת (שחיתות, צביעות, ניגודי עניינים, הצטלבויות תפקידים) טובעות ברטוריקה דרמטית, הנחות כוונה ומניפסט השקפתי של הכותבת.. חבל. פספוס

@minhasstam @naomiab1991 1. מיתולוגיזציה ודה מיתולוגיזציה מוגזמת של דמויות ומונחים ("שחקן מרכזי, הגשר,המפתח, חלום ישראלי, רגולטור, החרדי הנורמלי") זה גם מוטעה ומגוחך וגם יוצר משוואה מוקדמת פשטנית ולא תחקירית: אליטה ליברלית=טוב שמרני קהילתי=רע. 2. חלק גדול מהביקורת זה סתם מחלוקת אידאולוגית >>

על הצביעות, פרק י' הנסיכה, ציפי רוטלוי במשרדי הפרסום בתל אביב, ציפי רוטלוי היא אגדה: סמנכ"לית השיווק הכל-יכולה של "יתד נאמן", המעוז השמרני ביותר במדינה. האישה שמחזיקה את מפתחות הזהב לכיס של הצרכן החרדי. בשיח סביבה - ובעיני בכירי המשק שהיא סוגרת איתם דילים - רוטלוי היא הגשר. "המתורגמנית האולטימטיבית". קרייריסטית, חדה כתער, ביצועיסטית שלא מפחדת מאף אחד. רוטלוי ממש לא עוצרת בבני ברק. היא שייכת למועדון האקסקלוסיבי של הכוח והכסף הישראלי. בנבחרת "המנהלות הבכירות" של גלובס, היא מוצגת לצד נשים כמו מנכ"לית מיקרוסופט ישראל, נשיאת NSO ומנכ"לית רשת מלונות פתאל. היא בוגרת תוכנית העלית 'מעוז', המכשירה את צמרת המשפיעים במשק "לקידום ממלכתיות וחיזוק החוסן החברתי-כלכלי של מדינת ישראל". סיפור הצלחה פמיניסטי של אישה שניצחה את כל הסיכויים. רק שזו אשליה אופטית. זה לא סיפור על אישה אחת - אלא על מנגנון שמחליט מי “ראויה לפרוץ” ומי תישאר מאחור. הסיפור של רוטלוי הוא לא סיפור על כישרון ופריצת דרך. זה סיפור על פריבילגיה. הגב של רוטלוי הוא לא אחר מאביה, הרב נתן זוכובסקי, חבר ועדת הרבנים של מפלגת "דגל התורה" ויו"ר הוועדה הרוחנית של הביטאון המפלגתי "יתד נאמן". זוכובסקי האבא הוא האיש שמחזיק ביד את המצפן של ה"השקפה", מי שמנסח את כללי הברזל של החרדיות הליטאית, וקובע במילה אחת מה מותר, מה אסור, ומי יישאר מחוץ למחנה. בראיון נדיר לתמר רותם ב'הארץ' בשנת 2007, חשפה רוטלוי את המנגנון. הראיון נעלם מאז מהרשת, אבל האמת שרדה בזיכרון של מי שקראה אותו בזמן אמת, ואיתרה אותה בארכיון. המילים של רוטלוי אז - בלי פילטרים - מסבירות היטב. ***"אי אפשר לדכא כישרון"*** הוראה? "זה לא התאים לי" אומרת רוטלוי לרותם. "היתה עוד הצעה מעיריית בני ברק, לעבוד כרכזת חוגים, אבל אבי אמר, "שם לא תתקדמי"", היא מספרת. "הוא חשב על כך שאני עתידה לפרנס וגם ידע שאני חבר'המנית ואי אפשר לדכא כישרון". אותו אבא שדחף אותה "להתקדם" לעשות כסף גדול, הוא אותו רב שזועק בכינוסים ש"משכורות גבוהות לאישה הן סכנה למבנה הבית". סביב רוטלוי נבנה נרטיב של גאונות מתפרצת. אישה שכישוריה היו כה נדירים, שהמערכת פשוט לא יכלה להכיל אותם, והיא היתה חייבת לפרוץ החוצה. את הכישרון של יזדי או כהן אלמונית דווקא אפשר לדכא. ואף רצוי. בכל שנה, אלפי נשים חרדיות - מבריקות באמת, גאונות מתמטיות - עוברות הסללה אכזרית ונדחסות בכוח לתבניות של גננות ומורות בשכר מינימום. אבא של ציפי רוטלוי - הרב שזועק בפאתוס בכינוסי חירום נגד סכנות האקדמיה והקריירה לנשים- לא רק נתן לה "היתר". הוא פסל עבורה את העבודות ה"פשוטות" (הוראה, עירייה) וניתב אותה היישר לכסא מנהלת בעיתון שהוא מפקח עליו. רוטלוי מודה בראיון בפה מלא: היא לא שלחה קורות חיים ולא עברה מיונים. "מכיוון שאביה היה בוועדה הרוחנית, פנו אליה", היא מספרת בפשטות לרותם. רוטלוי לא "פרצה דרך". היא ניצחה במירוץ שאף אחת אחרת לא יכולה להשתתף בו. כי כשאת עם שם המשפחה הנכון, כל רמה של כישרון היא פוטנציאל שאי אפשר לוותר עליו. ***"בשום רגע לא פיקחו עלי או חששו לחוסני הרוחני"*** בן של חוזר בתשובה? לא יתקבל למוסדות בגלל שלאבא יש אייפון לא מסונן. אימא מודרנית? יזמנו לשיחה בבית הספר כי היא מחזיקה רישיון נהיגה. לציפי מותר. מותר לעבוד צמוד עם גברים, מותר להחזיק סמארטפון, ומותר לגדל שלושה ילדים בלבד, בניגוד להטפות לילודה ביתד נאמן. הבנים שלה? מתקבלים לישיבות האליטה ("חברון" ו"עטרת ישראל"). היא לא צריכה לדאוג. החוקים נועדו לחלשים. ***"יש להן את הרוגע שלי אין"*** מהוילה רחבת הידיים בפתח תקוה, משקיפה מרי אנטואנט אל פשוטות העם שמצטופפות בבני ברק, ואומרת לתמר רותם בניתוק "אני מסתכלת על אחיותיי המורות, ואני מקנאה בהן לפעמים. יש להן את הרוגע שלי אין". רוטלוי מספרת על עניבות של טומי הילפיגר, בשמים של קרולינה הררה וטיסות לארצות הברית. היא לא מריחה את העובש בקירות בבניינים הישנים בבני ברק. היא לא מרגישה את הלחץ בחזה כשכרטיס ה"דיירקט" לא עובר במכולת. זו הרי לא טרגדיה; זה המצב הטבעי. הן "רגועות". הן נועדו להיות עניות ופשוטות. מי הן בכלל. השם שלהן הוא לא זוכובסקי. כי זה הסיפור: הרב נתן זוכובסקי עומד כשומר בשער הגטו, ומרים את המחסום האידיאולוגי הכבד רק בפני הג'יפ 4×4 של הבת שלו. פשוטות העם? הן נשארות מאחור, נחנקות מהאבק וסופרות את השקלים לאוטובוס. תמונה: צילום מסך מאתר "גלובס"