Ice man

@shirashemer_blu @Vanilabite הייתי בטוח לכמה שנים טובות.

@iceman_tlv @Vanilabite סתם לא באמת סקאם אבל כאילו שזה לא באמת משתלם לי היה קשבק ממקס (לא האשראי עצמו), צברתי כסף בשקידה ויום אחד הוא פשוט נעלם. הסתבר שיש לזה תוקף

אני לא מתנהלת פיקס כלכלית אבל אחד הדברים שאני שמה עליהם סטופ זה כמות כרטיסי האשראי. אין לי אשראי של שופרסל או דרים כארד או של רעות תקני לי. יש לי כרטיס רגיל. אם אני צריכה הטבות אז לפעמים מבקשת מחברים/ משפחה וכו׳ ואני באמת חושבת שהערך של כרטיסי אשראי מועדונים הוא שולי>

@shirashemer_blu @Vanilabite שמתי לב רק עכשיו, לא מכיר אחד שהוא סקאם. יש לי מקס והוא סבבה

@iceman_tlv @Vanilabite יש קאשבק שאינו סקאם?

@Let_it_gotohell הייתי שונא אייפון, "נאלצתי" לעבור בגלל העבודה. שמיים וארץ... ממש שווה לעבור אם מוכנה לשלם קצת יותר (תלוי איזה אנדרואיד תקחי)

@SharrenHaskel אומרים שעדיף מאוחר מאשר אף פעם. לא נראה לי שזה נכון במקרה הזה. בושה.

לפני שנתיים, כשנכנסתי לתפקידי, הבטחתי לעצמי דבר אחד: לעשות הכל למען מדינת ישראל, דווקא בימים המורכבים והמאתגרים בתולדותיה. עשיתי זאת מתוך אמונה חזקה שבזמני משבר, האחריות שלנו היא להתייצב בחזית, להילחם על התדמית של המדינה בעולם ולהיות קול שפוי עבור אזרחי ישראל. עבדתי מסביב לשעון, נלחמתי באנטישמיות מעל לכל במה אפשרית, והאמנתי שבתוך הממשלה אוכל להוות גורם מאזן שידאג לאינטרס הלאומי הרחב. אך בחודשים האחרונים, הניסיון שלי לשמור על המדינה מתוך הבית פנימה הגיע לקצה גבול היכולת. לפני שנה וחצי כשיצאתי להיאבק נגד חוק הגיוס עמדתי על עיקרון אחד וללא פשרות: ביטחון המדינה וערך השירות הם הבסיס לקיומנו. בשעה שמיטב בנינו ובנותינו נלחמים בחזית, מקריבים את חייהם ונושאים בשירות בטחוני כבד מנשוא, הממשלה בחרה לקדם חקיקה המנוגדת לערכי הימין בו צמחתי, שביטחון וחירות עומדים בו, תמיד, בראש סדר העדיפויות. כפי שהצהרתי בניסיונות לקידום הפטור מגיוס, ולאחריהם הפטור ממעצר לעריקים, אם יעברו הם חציית קו אדום שאינני יכולה להשלים איתו. לא כנציגת ציבור, ולא כאזרחית שחרדה לעתיד ילדיה. אינני יכולה להיות חלק מממשלה שמתעדפת מגזרים צרים על פני ביטחון המדינה ועל פני מי שנושאים במחיר הכבד של בטחון ישראל. נאבקתי ככל שיכולתי, אך היום החוק עבר. אינני יכולה להיות חלק ממשלה שהחליטה להעביר חוק שפגע בבטחון המדינה, ולכן החלטתי היום להתפטר מתפקידי בממשלה. הבחירה שלי היא פשוטה לשים את ישראל במקום הראשון . לפני האישי. אני בוחרת לעזוב את תפקידי כסגנית שר החוץ ולהתייצב, כפי שתמיד עשיתי, לצד חיילי צה"ל, לצד המשרתים, ולצד הרוב הישראלי הציוני שנושא בחובה המוסרית והבטחונית של המדינה. אני חיילת של ישראל וכך יהיה גם בעתיד.

@Vanilabite 🎯

@iceman_tlv הוספתי כרטיס cashback השנה כי הייתי חייבת בגלל הנטענציק לילד אז יש לי רק שני כרטיסים אחרי שנים של כרטיס אחד וזהו.

@Cerealmeo יש לי ככ הרבה שאני לא יודע מאיפה להתחיל... הוצאת שחורים הוצאת ציפורן חודרנית להמשיך?

x.com/iamelvisyayo/s… x.com/iamelvisyayo/s…

מה הדבר הכי סוטה שאתם צופים בו באינטרנט? שלי בתגובה הראשונה.

צריך למלא טיסה ארוכה בנטפליקס - המלצות לסדרות/סרטים מהשנה שנתיים האחרונות?

@archeologit @Cerealmeo לא מנורמל לכמות הרכבים מאותו הסוג שיש על הכביש. הייתי מהמר על ראב4 כמספר אחת אם מחשבים באופן יחסי.

@Cerealmeo מאזדה יותר מקורולה? ראב 4 בסוף הרשימה? מוזרר

מוזר להעלב שאת הדגם שלי לא רוצים לגנוב?

@Streli3 אולי זה יותר מקריפ - זה היה בבוקמרק שלו ורק אחרי הרבה צפיות החליט להעניק את הלייק 😉

@KampnerSam אשמח 🙏

פותח את הרשימה ל50 נוספים. תודה על ההיענות!

@saharhay1 אפשר פרטים של התימנייה? נשמע כמו עיסוי כלבבי🙏

רצה הגורל, ורצו ההורים, ובסופ"ש האחרון יצאנו לחופשה משפחתית. מפה לשם קבעתי מסאג' (שמעולם לא הייתי לוקח אם אמא ואבא לא היו משלמים). אל חדר הטיפולים נכנסת תימניה קטנה כבת 50. לא חשדתי. אני נשכב על שולחן הטיפולים עם החור המוזר לפרצוף (איך הם ידעו שיש לי אף ענקי?) ומחכה. התימניה מורחת שמן בידיים שלה, שואלת אותי לשלומי, ומתחילה - לשבור לי את הצורה. בשלושים שנות חיי הצנועות לא הכרתי אדם שיכול להפעיל כל כך הרבה כוח בעזרת 2 ידיים. לאחר 2 דק' של סבל צרוף, ביקשתי שהמסאג' יהיה קצת יותר חלש. "ברור!" אמרה המתאגרפת בשמחה, והמשיכה מיד לנסות ולהרכיב לי את חוליות הגב מחדש ללא הרדמה. כל חיי חלפו לנגד עיניי. ההורים. האחיות. האקסיות. שאני רווק בלי ילדים ושאני הולך לסיים את חיי על שולחן הקצבים הזה, נאנק למוות תחת ידיים שהייתי יכול לשייך בטעות לענק הירוק. בתוך תוכי כמובן ביצבצה מחשבה שאמרה "סהר, תגיד לה שזה כואב", אבל דחילק, כבר אמרתי, ובכל זאת, בכל המשחק המגדרי אני מזדהה כגבר. לא מתאים. בשלב הזה של הקרב אני רואה במטושטש את רגליה של הרוצחת שלי מנסות למצוא עמידת מוצא בה היא תוכל לגייס מספיק כוח אינרטי כדי לגרום לאחת מחוליות הגב שלי להתהפך. אני כבר על סף איבוד הכרה - אבל הרצון להמשיך ולחיות היה חזק יותר מהאגו הגברי שלי. "אפשר אפילו יותר חלש, חח" מלמלתי. "אבל איך נשחרר את השרירים?!" ענתה לי מפלצת העיסוי "איך נשחרר אותך?". ניסיתי להשיב שאני לא צריך שרירים משוחררים אם אני אינני חי - אך בשלב הזה התימניה הצליחה לעמוד ביעד נוסף בטיפול, ובעזרת אגודל הפלדה שלה לחצה לי על אחד העצבים בגב התחתון שלי, דבר שהביא לשיתוק שפתי התחתונה ולנזילת כמות גדולה של ריר מפי (מזל שבשולחן הטיפולים יש חור). השיתוק לקח ממני את יכולתי לדבר. לא רק זאת - העצב הלחוץ החמיר את מצבי התודעתי - אם קודם חשבתי שאני הולך להתעלף, כעת הבנתי כי אני הולך למות. התימניה מתחילה להשתמש במרפקים שלה ואני נע ונד בין החיים למוות. אל מולי נגלתה חיית הכוח שלי - לפלפוף ארץ ישראלי מצוי. "סהר," לחש הלפלפוף, "אתה נהנה מהייסורין האלה?" "לא", השבתי בשארית כוחותיי, "לא מהם ולא מכך שהשרירים שלי לא יהיו תפוסים." "עליך להגיד לה שזה כואב לך" - "איני מסוגל להוציא את המילים מפי! האגו הגברי, השפה המאולחשת, הכרתי המעורפלת לא מאפשרים זאת, אני חסר אונים, עזור לי מאסטר!" "אני מבין. אם כך," לחש הלפלפוף, "עליך לשחרר." - לא הבנתי למה כוונתו. חושך גמור כיסה את תודעתי. יכולתי לחוש כיצד הצוררת מתרכזת בעיסוי הירך האחורית שלי - עבודה מעולה שתשאיר אותי משוחרר מאוד וגם חצי נכה לכל החיים. "שחרר," אמרתי לעצמי, - "זה עכשיו או לעולם לא" - כמו בואש שניצב בפני נמיה, כמו חייל שרואה את הלבן בעין של האויב, כמו אשכנזי שנכנס למוסך - כשאתה עם הגב לקיר - כוחות שלא ידעת יכולים לצאת ממך. בכוח החיים האחרון שלי הטיתי את גופי מעט כדי לגרום למייק טסון התימני ללחוץ לי על הקיבה - ותוכניתי עבדה. נאד אדיר נפלט ממני, אולי הנאד החשוב ביותר שהפלצתי מימי - עוצמתי, חזק וריחני יותר מכל הפרחת גז אחרת שחוויתי. התימניה עצרה לרגע. הנאד שוחרר לפרצופה ממרחק של פחות מ20 ס"מ. יכולתי לשמוע את מערכת הנשימה שלה קורסת תחת איכותו של הגז הטבעי שהפקתי. "ה' ירחם!" היא פלטה, בדיוק בזמן בו חזרתי להכרתי ונעמדתי על רגליי השמנוניות. - "ה' ירחם, כן, אך את לא תרחמי, הא יא רוצחת!? - את לא תעשי לי מסאז' חלש יותר למרות שביקשתי פעמיים, נכון? הכל בגלל שהשרירים שלי תפוסים! תתבישי לך!" אספתי את דבריי ובצעד אמיץ ונשי מאוד יצאתי מהחדר. מרויר, משומן, מפורק, מושפל - אבל בעיקר - משוחרר מתמיד.

@FinancialEduX במסעדת פועלים שהייתי אוכל בה כשלוש פעמים בשבוע ביקשתי ביום ממש חם כוס מים לכלב משוטט מחוץ למסעדה. ביקשה 2 ש''ח. שילמתי. כף רגלי לא דרכה שם (וחלק מחבריי) יותר.

סיפור מדהים: חברה שלי אשתי שנמצאת עכשיו בחופשת לידה וגרה בתל אביב, הולכת היום בבוקר לאחד הבתי קפה שסמוכים לים. מבקשת בקבוק סודה קטן. מוכר: ״16₪״ היא מעקמת קצת פרצוף אבל משלמת. כעבור 2 דקות היא חוזרת ומבקשת כוס קרח. מוכר: ״קרח זה תוספת תשלום 5₪.״ היא מחליטה לא לשלם ומוותרת. כעבור 10 דקות היא חוזרת ומבקשת כוס מים חמים כדי להכין לתינוקת שלה בקבוק מטרנה. עובד קופה: ״מים חמים זה בתשלום, 4₪.״ אני לא מקנא באף בעל עסק בתחום המזון. אבל מה לעזאזל קורה למחירים במדינה הזאת?!?

@Let_it_gotohell @MatanAlcalay גם אני! פתאום כל אל-מסרים יוצאים מהארון😉

בתור רבע מצרי שסבא שלו נולד באלכסנדריה אני בעד מצרים במשחק הזה

@Hazmeah בשולי - יפה שבן 18 יודע מה זה קלאץ', הייתי בטוח כולם על אוטומט.

ידית ההילוכים שלי יצאה מהמקום ונתקעה (ידני) אי אפשר להעביר הילוך האוטו נכבה באמצע הכביש. עוצר לידי ג'יפ. חייל בן 18: גברת מה הבעיה שלך אני: ידית ההילוכים תקועה הוא: גברת, תלחצי על הקלאץ'! נראה לי שזו החוויה הכי מסגבירה שהייתה לי בחיים. ומי שיעיז לתת פה עצות- נחסם אני עצבנית חם לי

@CBurnshtein מה קורה אם חלילה הזוכה נפטר? במקום משפחתה - שומר עליה בכפפות של משי! 😉 מזל טוב

ושבוע טוב למי שגילתה במקרה שאשתו של בן הדוד שלה, זכתה בלוטו בארה"ב עם כרטיס גירוד שרכשה ב10$, ובחרה לקבל את זה בתשלומים של 5,000$ לשבוע לכללל! החיים! אין. לתאר.

@DirtyTeaseX How much? $😉

@simavakninm עד הרגע שתראי גבר ממנגל ביונד מיט

@nikoandnik ואיך היום?

כי הייתי כבויה, בלי חלומות או עם חלומות בלי שותף. היינו שותפים טובים אבל כבר לא היתה זוגיות. זה על קצה המזלג.

התבטלו לי התכניות להערב ועכשיו קצת משעמם. דברו איתי. ngl.link/niko76432

@Let_it_gotohell מחכה שיוסיפו טיימר לתמונות חד"פ.