Itamar Weiss

@rinaarts גם ל fuzzing (שאני לא ממליץ) הייתי מקבע סיד כדי שיהיה דטרמיניסטי. אם אני צריך לוודא קונפיגורציית רשת אז אני מוסיף טסט על ה terraform לדוגמא. אני לא צריך e2e כדי לוודא שיש לי נגישות למשאב.

@itamarwe זו לא ההגדרה של flakiness. הטסט צריך לעבור לא משנה מה בקונפיגורציה. למשל יש fuzzing בUTs שמכניס אינפוטים אקראיים ואם הקוד שלך כתוב נכון הוא תמיד יעבור. קונפיגורציית רשת זו רק דוגמא, זה למשל direct peering מול private network. איזה UT יכול לתת לזה מענה מלא?

אם אנחנו כבר בענייני SQL ולהוציא תובנות ממידע, במוצר שלי יש כל מיני קונפיגורציות שמגיעות לסדר גודל של 200 פרמוטציות שונות. זה לא סקיילבילי ולכן אנחנו עושים רמדומיזציה שמבטיחה שנכסה את כל האפשרויות בזמן סביר (אבל לא בריצה אחת). עם זאת, זה מקשה לזהות בעיה בקונפיגורציה >

@ReemSherman אסור לנו

יהי זכרו ברוך. כמה אני מקווה שלא נתרגל לטפטוף הנורא והיומיומי הזה של הרוגים. אסור לנו.

@rinaarts מכיוון שכתבת שהטסט בוחר קונפיגורציה בצורה אקראית - זה הפוך מדטרמיניזם ויוצר flakiness. הגישה שלי היא שיש מעט דברים שבאמת צריכים e2e ויותר יעיל לבודד את מה שבודקים ולבנות UT מהיר עבורו. מה זה בדיוק קונפיגורציית רשת? שהקוד שלך בדיפלוימנט נגיש למשאב? או התמודדות עם latency/errors?

@itamarwe לא דיברתי על flakiness, דיברתי על כשלון שנובע מקומבינציה ספציפית של קונפיגורציות ואיך לזהות את זה. (ספציפית, בערך חצי מהמימדים הם כאלה שאי אפשר לבדוק בUTs כי הם דווקא קשורים לרשת או לסוג המכונה וכו׳)

@rinaarts הכוונה ב-flakiness היא שטסט לפעמים נכשל ולפעמים עובר. לגבי ה-UT - גם אם זה רשת או סוג מכונה הייתי מבודד את המקור להבדל ובונה UT ספציפי סביבו. זה הרבה יותר יעיל.

@garrytan @ycombinator Do you have benchmarks that validate that this additional complexity actually brings additional value?

What is GBrain? My open source project is a knowledge system, not RAG in a box. It gives agents 8 layers that work together to improve memory in a way that makes your already smart OpenClaw or Hermes Agent feel clairvoyant about who you are. Personal AI becomes possible.

@IAFsite רוצים לראות תמונות כאלה של מפעילי רחפני נפץ

חיל-האוויר וכוחות אוגדה 91 חיסלו מחבלים שפעלו במרחב ממנו שוגרו רקטות לעבר כוחותינו: אתמול, ארגון הטרור חיזבאללה שיגר רקטות לעבר כוחות צה"ל הפועלים בדרום לבנון, הרקטות נפלו בשטחים פתוחים. אין נפגעים לכוחותינו. לאחר זמן קצר, חיל-האוויר בהכוונת כוחות אוגדה 91 זיהה ותקף שני מחבלים שפעלו ממבנה במרחב ממנו שוגרו הרקטות לעבר הכוחות. לאחר התקיפה, זוהו פיצוצי משנה המעידים על הימצאות אמצעי לחימה במבנה. צה״ל ימשיך לפעול מול איומים כלפי אזרחי מדינת ישראל וכוחות צה״ל.

@the_yaniv 1. הוא ממש ידע איפה הכוחות אחרת לא היה יוצא לדרך (ככה הם עובדים). 2. זה נכון שהוא ניסה לטייב את המטרה ואת הזווית אבל בסוף דווקא נלחץ ולא בחר מטרה מיטבית או זווית מיטבית. אם היו חונים מתחת לעצים או מרימים רשתות (נגד רחפנים או אפילו הסוואה) זה היה מקשה על המפעיל משמעותית.

מה רואים כאן? 1. הרחפן משוטט לאורך ערוץ הליטני. לא נראה שהוא יודע בדיוק היכן הכוחות אבל הוא משתמש בערוץ כתוואי החיפוש שלו. 2. כשהוא מזהה הוא לא נלחץ וישר גולש. הוא לוקח את הזמן ועושה סיבוב ועוד סיבוב כדי להגיע בזוית נכונה. היה מלא זמן להוריד אותו.

@Doron_Kadosh @efitriger איך זאת תשובה לרחפני הנפץ של חיזבאללה?

פרסמנו אצל @efitriger התשובה לרחפני הנפץ של חזבאללה? בצה"ל הוחלט: יוקם מפעל צה"לי לייצור אלפי רחפנים מתאבדים מדי חודש - שישרתו בו חיילים חרדים צה"ל מקים בימים אלה מפעל שעתיד לייצר רחפני נפץ מתאבדים (רחפני FPV) - לשימוש בכל זירות המלחמה. מטרת הקמת המפעל היא לתעש ולהרחיב משמעותית את ארסנל הרחפנים המתאבדים שיש בידי צה"ל, כדי להגדיל יכולות בשדה הקרב. עד היום צה"ל רכש את רחפני ה-FPV מחברה ישראלית, שחלק מהמוצרים שלה מיוצרים בסין - ובשווי של אלפי שקלים לכל רחפן, ולכן כעת המטרה היא להפוך את הליך הייצור לכחול-לבן, בתוך אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה של צה״ל. במפעל מיועדים לשרת כ-200 חיילים חרדים - שיעברו מכינת טכנאים, ויהיו בתפקיד מרכיבי רחפנים. בחודש הבא, יוני, יגויס כבר המחזור הראשון למפעל. ההערכה בצה"ל: בתוך חודשיים מהיום - המפעל יתחיל לספק לצבא רחפנים בכמויות גדולות - אלפים מדי חודש ובהמשך אף עשרות אלפים בחודש. רחפני FPV הם רחפנים מתאבדים שמשמשים גם לתקיפה - ויכולים גם לשמש להגנה (רחפן מתפוצץ על רחפן). בצה"ל מפתחים גם את היכולת הזו - וכבר הציגו יכולת מבצעית כזו בשדה הקרב, אבל עדיין לא בהיקפים מספקים.

@beersehva גם לנ״ט דור ג׳ (אלמאס) אין פתרון הרמטי וזה (נ״ט) אמל״ח בן 50 שנה. יש הרבה מה לעשות נגד האיום הזה. גם לו יש הרבה נקודות תורפה. אם הבת שלך בצפון היא יכולה להשפיע אם היא מבינה את האיום ואת דרכי ההתגוננות.

אני כותב את זה בלב כבד. יש לי בת בצבא בצפון כרגע. אנחנו מרחק של ימים מתמונת תקריב של חייל או חיילת מבוהלים לפני פגיעת הרחפן. כל אחד מאיתנו ההורים, מתפלל שזו לא תהיה הבת שלו. ממשלת ה 7 לאוקטובר. ממשלת חורבן ודם.

@addyosmani Benchmarks and evals are the main things missing here. Similarly to tests in traditional software, you need to write benchmarks that verify that harness updates actually improve your outcomes without regressions.

@DanielBachmat דווקא הנטייה של הציבור (ולא של צה״ל) היא לחפש פתרונות קסם טכנולוגיים הרמטיים. אפילו לאיום בן 50 שנה כמו הנ״ט אין פתרון כזה. בעיניי הצבא מגיב נכון. העקרונות של ההתמודדות דומים לכל איום אחר (הסוואה, השתנות, מיגון, שיבוש, גילוי, איתור והשמדה). האויב לומד את צה״ל וצה״ל לומד את האויב.

איום הרחפנים - על מחדל, תרבות, בעיה ופתרון: יש איום אחד שבולט מעל כל השאר בשנתיים וחצי האחרונות. יותר חיילי צה״ל נהרגו ממנו מאשר מכל איום אחר ועדיין אין ״פתרון מלא״ באופק. האיום הזה הוא איום מטעני החבלה. מדוע השיח הציבורי ממוקד כולו לאחרונה במה שנתפס כמחדל סביב ההתמודדות עם רחפנים אבל אין שיח דומה על מטענים שפוגעים בצה״ל הרבה יותר? יש לכך טובות וטובות פחות. בחרתי לפתוח בהבחנה הזו כי אני מאמין שהיא עוזרת לזקק את שיח לכיוון פרודוקטיבי. נתחיל בסיבות הטובות פחות: יש שיח על רחפני סיב כי זה איום חדש יחסית. יש לנו נטייה אוטומטית לייחס שינוי למחדל, למרות שבהגדרה כל חידוש יגרום לשינוי. ראינו דפוס דומה בשיח על כטב״מים (לא להתבלבל עם רחפנים) ששלטו בכותרות ב-2024. על אף שצה״ל התכונן והתמודד היטב עם הכטב״מים, ומעט מאוד מפוטנציאל הנזק מהם מומש, השיח הציבורי האשים את צה״ל במחדל פשוט כי זה משהו חדש שפתאום השפיע על המערכה (וכי איומים אחרים נוטרלו ברמה גבוהה אף יותר והשאירו רק את הכטב״ם בסף התודעה). לכולנו יש נטייה כזאת, וחשוב לנטרל אותה כשמנסים לקיים דיון מושכל. סנטימנט נוסף שנפוץ בשיח הוא כאילו הרחפנים הפתיעו את צה״ל. הרבה אנשי מודיעין, אג״ם וטכנולוגיה בצה״ל עסקו ברחפנים בעשור האחרון, וגם למפקדים הייתה מודעות לאיום ועסקו בכך. בעיקר מאז אוקראינה אבל גם לפני. מודעות זה קל. לתכנן קצת יותר קשה. להטמיע זה השטן. לחפש מחדלים בחלק הראשון והטריוויאלי זה מאמץ עקר, צריך להבין מה היה התהליך ממודעות להתמודדות ואילו נקודות כשל יש בדרך. עכשיו לביקורת המוצדקת: יש נטייה חזקה בצה״ל לפתור בעיות בטכנולוגיה. צץ איום חדש אז צריך להתאים לו מענה ״כיפת ברזל״. זה משחק על החוזקות של ישראל וגם מתחמק מהחלק הקשה של הטמעה עד אחרון החיילים. זה עבד טוב מול רחפנים השליטה אלחוטית, שעל אף ניסיונות רבים של אויבנו לא גרמו כמעט נזק. אבל פחות מצליח מול רחפני הסיב הקשים יותר להתמודדות. גם כעת שומעים כל מיני הצעות לפתרון קסם. אין כזה. כמעט מול כל סוג איום (זוכרים את המטענים?) אין מענה הרמטי. יש אוסף שכבות הגנה שכל אחת תורמת קצת ורק יחד מספיקות. חלקן טכנולוגיות, אבל רובן נוגעות לתורת לחימה, התארגנות והתנהלות. עיקר הכשל בהטמעה של התנהלות טקטית נכונה - הסוואה, מיגון, ביזור, ניידות, תכנון שהייה, תצפית, מארב - כל אלו יחד יכולים להפחית את האיום (לא להעלים אותו) לרמה שהיא אולי סבירה (בהנחה שהמשימה שווה את זה). מה שלא הוטמע באימונים יילמד בסופו של דבר תחת אש, השאלה עכשיו היא כמה מהר ואיזה מחיר נשלם עד שנגיע לשם.

בעקבות ההתעניינות המחודשת ברחפנים בכלל וברחפני נפץ בפרט אני מקפיץ פוסטים שלי מהעבר על איך רחפנים טסים ולמה אי אפשר להאריך את זמן הטיסה שלהם על יד הגדלת הסוללה

הקדמתי את זמני

@AmitLidor שלוש שנים כמעט לתוך המלחמה אף אחד לא הופתע. אם כבר, הופתענו שרחפני הנפץ לא הופיעו קודם ואפשר לייחס את זה לפעולות שנקטנו. ישראל-חיזבאללה זה לא רוסיה-אוקראינה. יש הבדל במאפייני המלחמה וביחסי הכוחות. זה אמל״ח שיש לו הרבה תורפות ולא נכון להשליך משם לכאן באופן ישיר.

חשוב להציג את הדברים בפרספקטיבה נכונה. #פידצבא רחפני ה-FPV מבוססי הסיב אופטי הם אכן בעיה מורכבת להתמודדות במישור הטכנולוגי ובמישור המבצעי. הצדדים במלחמת רוסיה-אוקראינה עושים שימוש ברחפנים הללו כבר כ-3 שנים, בקנה מידה אחר לגמרי מזה שאנחנו חווים בלבנון, וטרם נמצא להם פתרון הגנתי אפקטיבי. נכון שהיינו צריכים להיערך טוב יותר. לא צריך אותי בשביל לכתוב את זה, אומר את זה רוה״מ בעצמו. אבל… זה לא נכון שצה״ל לא למד כלום מהמלחמה באוקראינה בתחום הזה. צה״ל עושה שימוש התקפי יעיל מאד ודי נרחב ברחפנים מכל הסוגים והמינים (תמיד אפשר יותר). כמות המחבלים שנהרגו כתוצאה מזיהוי על-ידי רחפן צה״לי או שנפגעו מרחפן צה״לי תוקף גדולה מאד (לא ניכנס למספרים). צה״ל מפעיל רחפנים למשימות שפעם רק ניתן היה לחלום עליהן. צה״ל שולט בתווך הספקטרלי הטקטי באופן די מוחלט וזה חתיכת יתרון בהגנה ובהתקפה (אחרת למה להשתמש בסיב?). הרק״מ שלנו מודרני ובנוי לספיגה של רש״ק RPG סטנדרטי, כמו זה שלחזבאללה מתקין על הרחפנים שלו. המיומנות של מפעילי הרחפנים של חיזבאללה - עדיין - לא גבוהה (אבל זה עניין של זמן). וכמות הנפגעים בצד שלנו מרחפני אויב, בפרספקטיבה של שנתיים וחצי, אינה גבוהה באופן יחסי (כמובן שכל נפגע הוא עולם ומלואו ועדיף היה לו אף אחד לא היה נפגע).

@the_yaniv @orfialkov ובכל מקרה, זה לא רחפן על סיב

@orfialkov אור מאיפה התמונה? זה רחפן של החזבאללה?

🔴עוד הרוג בגלל רחפן מתאבד של החיזבאללה - מפקדי צהל לא באירוע🔴 הותר לפרסום כי עובד בחברה קבלנית שמבצעת עבודות הנדסיות מטעם משרד הביטחון, נהרג מוקדם יותר היום אני יושב עם הידיעה הזו מהבוקר, יודע שעוד מישהו מת בגלל שמפקדי צה״ל, בראשם הרמטכ״ל אבל גם מפקדי האוגדות בלבנון ואלוף פיקוד צפון לא מתמודדים עם איום הרחפנים כמה אני אזהיר, ואצעק, ואכתוב והחיזבאללה ממשיך לשגר 10-15 רחפנים ביום יש אמצעים, יש פתרונות, כמה משפחות שעולות צריך בשביל שמישהו יתעורר

@AssafReifer צריך להבין. ישראל-חיזבאללה ורוסיה-אוקראינה זאת פשוט מלחמה מאוד מאוד שונה ועובדים בה דברים אחרים.

@AssafReifer הן ממש רלוונטיות. כי כשהידיים שלך לא קשורות אתה פשוט הורג את כל השרשרת מהייצור, ועד ההדרכה וההפעלה. וכפי שכתבתי, אין לו יתרונות כל כך משמעותיים על פני אמל״ח סטנדרטי כמו נ״ט ישיר.

הנה הסיבות שבעיניי זה לא מה שיקרה: 1. ישראל ולבנון הן לא רוסיה ואוקראינה. במיוחד - אצלנו יש צד אחד עם עליונות אווירית ומודיעינית ברורה. >

6. החיזבאללה גלגל הרבה סוגי אמל״ח במלחמה - בורקאן, m80, מטענים, נ״ט ישיר, נ״ט ללא קו ראייה וכו׳ וסך הכול צה״ל התמודד איתם ממש בכבוד בשילוב של מענה טכנולוגי, מודיעיני ומבצעי.

5. זה לא נכון שאין מענה טכנולוגי בשטח. צה״ל פרס הרבה יכולות בתחום הרחפנים. חלקן רלוונטיות כבר היום לאיום הסיב, וחלקן יכולות לעבור התאמות. לא מתחילים מאפס.