Noam Porten

@WashingtonExp @YNikankin youtube.com/watch?v=TqsMx8…

@YNikankin אני זוכר סצנה של טיריון מוריד כאפה לג׳ופרי על זה

בממשל ממהרים להריץ דף מסרים שיצדיק את מזכר ההבנות (MoU) במקום לפרסם את המזכר עצמו וזה לבדו אומר דרשני, אבל כמות הסילופים והעיוותים שיש פה היא בליגה אחרת: 1. "לאיראן לעולם לא יהיה נשק גרעיני". איך ה-MOU מעגן את זה? איזה מנגנונים - בעולמות הטכנולוגיה או הפיקוח - מבטיחים את זה? כרגע זה נראה כאילו האיראנים אמרו "וואלה נשבעים באמא שלא נחתור לגרעין, נודרים לך" וטראמפ קנה את זה. 2. הקשקוש על "אובמה לא הביא הסכם חתום" הוא פשוט, וסליחה על השיפוטיות, מביך. כאילו שש המעצמות, איראן והאיחוד האירופי התדיינו במשך שנתיים ואז בסוף סיכמו את המגעים שלהם בלחיצת יד ג'נטלמנית. בכללי, הניסיון להסביר "למה זה הסכם יותר טוב מההסכם של אובמה" (יש section שלם על זה בדף המסרים) מעיד כאלף עדים על איכות ההסכם ועל עיסוק היתר של טראמפ באובמה, בעיקר לאור העובדה שיש לטראמפ לפחות יתרון אחד מובהק - הוא באמת השמיד, פיזית, הרבה מהיכולות של איראן. 3. לא חושב שיש נתונים אבל "סיום המלחמה בלבנון" מעניין, לדעתי, בערך 5% מהציבור האמריקאי, ולדעתי יותר מעניין דמוקרטים מאשר רפובליקנים. ההחלטה להדגיש את ההישג הזה היא להבנתי בעיקר איתות שהכלב האמריקאי לא נותן לזנב הישראלי לכשכש בו. 4. הסיפור על הפרשת הכספים מדהים בעיניי: במשך שנים טראמפ והרפובליקנים סיפרו כמה "אובמה נתן כסף לאיראנים" ותיארו את זה כשוחד מכספי המיסים של סם וברברה, כשבפועל אלו היו כספים מוקפאים בדיוק כמו עכשיו - רק בערך שליש מהסכום, תלוי איך סופרים. טיריון לאניסטר אמר פעם שמלך אמיתי לא צריך לצעוק "אני המלך", ובהמשלה - מי שמביא הסכם (או מזכר הבנות) טוב לאמריקה ולעולם לא צריך לפרסם דף מסרים על כמה ההסכם טוב כשאפשר פשוט לפרסם אותו.

@WashingtonExp @SagiBarmak אבל אז אתה מסתכן בתקופות של "השבתת ממשל", ובניגוד לארה"ב אנחנו לא חייבים בשכונה שמאפשרת השבתה ארוכה של הממשלה

@noampor @SagiBarmak הפרדה בהצבעה. פתק אחד למחוקקת ופתק אחד למבצעת, וזהות המבצעת לא תלויה בהרכב המחוקקת. כמו בארה"ב.

דמיינו שאת מבקר המדינה היו צריכים לאשר לא חברי הקואליציה המצויים תחת לחץ כבד מצד ראש הממשלה שבחסדו הם תלויים אלא סנאטורים שלא חייבים דבר לממשלה שכן הם נבחרו ישירות על ידי הציבור. האם יש ספק בכלל שבהסדר מוסדי שכזה הממשלה לא הייתה מעלה מראש בכלל את ראבילו כמועמד כי הסיכוי שלו לצלוח את הבית העליון היה אפסי? אישור מינויי בכירים לשירות המדינה הוא תפקיד מפתח של הסנאט שאנחנו מציעים להקים בישראל. אפשר למנוע את הקרקס שאנו עדים לו- צריך רק יוזמה, אומץ ויצירתיות.

@WashingtonExp @SagiBarmak מה זה אומר להפריד בין רשות מחוקקת לרשות מבצעת? כרגע אין תלויות לחלוטין אחת בשנייה, אז אין ככ דרך להפריד את האינטרנטסים שלהם

@SagiBarmak כעיקרון אני בעד, אבל האם להפריד בין רשות מחוקקת למבצעת זה לא מספיק?

@WhilleTrue @SagiBarmak יש הבדלים בין סוגים שונים של מיסוי. נגיד, מס על עבודה יוצר פחות עיוותים בשוק מאשר מס על הון. וגם מס על עבודה (הכנסה) מעודד את המדינה לפעול להגדלת ההכנסה של כל האזרחים שלה

@SagiBarmak יש עד מיסים מלבד מס הכנסה, אין שום דבר מיוחד או חשוב במיוחד במס על עבודה

דברים עולים כסף. מס הוא תשלום עבור שירות. בעולם אידיאלי, כל אחד היה משלם עבור מה וכמה שהוא צורך. זה נכון עבור עגבניות וזה נכון עבור שימוש בכביש או בכיתת לימוד. כלל האצבע הזה, שלעולם לא ניתן ליישמו באופן מלא, הוא בכל זאת הבסיס לחברה הגונה שבה אף קבוצה של אנשים לא מנסה לחיות על חשבון הזולת. לפטור כליל חלקים שלמים בציבור מתשלום עבור שירותים זה רע. עבור מיליוני בני אדם המדינה הופכת לסוג של בית תמחוי ענק- הם רק מקבלים מבלי שהם נדרשים לתרום ולו דולר אחד. זה לא שונה מלוותר לילד שלך על סידור החדר כי הוא לא יודע לשטוף רצפה ולנקות אבק. חינוך רע.

@capitalsitzoem לא הייתה לך אז יכולת כלכלית להחזיק את סיני

לא מבין עד היום איך מסרו את כל סיני בחזרה , שטח עצום עצום פי כמה משטח מדינת ישראל , שהיה יכול לפתור לנו ככ הרבה בעיות . היה מחזיר חלק ממנו , רבע , שליש. לבסוף לא קיבלנו שלום אמיתי עם מצרים (לדעתי ). וגם כל הבעיות של המזרח התיכון על הראש שלנו.

@david_of_lod @ishaycoen כן התכוונתי לפיזור הכנסת..

@noampor @ishaycoen הצעת חוק לפיזור הכנסת. עם אי-אמון קונסטרוקטיבי לא מקדימים בחירות אלא מחליפים ממשלה.

בשעה הקרובה תתקבל ההכרעה של הרב דב לנדו, אצלו נמצאים כעת חברי הכנסת. הערכה בדגל התורה: פיזור מיידי של הכנסת.

@Insignifistats ברור שהוא מזייף, כי הגוף שלו פשוט לא יכול לשחק באינטנסיביות כזאת במצב שלו

@noampor אתה רואה את המשחק? כי כרגע אמביד מזייף בכל פוזשן הגנתי ועולה לקבוצה שלו בינתיים יותר ממה שהוא קולע

התקפית אמביד מצוין אבל הסיקסרס נראים כמו קבוצה בלי מנוע וזה מתחיל מאמביד והדוגמה שהוא נותן

למה אף פרשן פוליטי לא מדבר על זה שצריך מס' זוגי של מפלגות בגוש (בגלל הסכמי עודפים)?

@konkolit1 בגלל שהכנסת והממשלה תלויות אחת בשנייה, האינטרס שלהן תמיד יהיה משותף, לכן פיקוח פרלמנטרי אפקטיבי של הכנסת די חסר סיכוי. לכן שגיא צודק שהוא טוען שצריך גוף נוסף (סנאט) שלא יהיה תלוי בכנסת/בממשלה כדי להשיג פיקוח פרלמנטרי אפקטיבי על הממשלה

הרפורמה הכי נחוצה לשיטת המשטר שלנו. חיזוק משמעותי של הכנסת ביכולות הפיקוח על הממשלה.

@mosheu11 @SagiBarmak כי הכנסת והממשלה תלויות אחת בשנייה. לכן אין לחכים בקואליציה שום אינטרס לבקר את הממשלה. אם תקים בית מחוקקים שלא תלוי בממשלה, תקבל הרבה יותר ביקורת מהכיוון שלו

@SagiBarmak מה הקשר לסנאט ?! למה שתי מערכות שלא עושות את התפקיד טובות יותר מאחת שלא עושה ?! זה התפקיד הנוכחי של הפרלמנט שנבחר על ידי הציבור ותפקידו הוא בהגדה "פיקוח פרלמנטרי על החלטות וביצועי ממשלה". צריך לתקן במקום ששבור ולא במקום שנוח.

הפרלמנט שלנו לא מתפקד. אין לי מושג האם נכון שמדינת ישראל תקצה עשרות מיליארדי שקלים לשתי טייסות נוספות (מה התועלת השולית לביטחון הלאומי של כל מטוס נוסף? על חשבון איזה שימוש אחר בכסף?) ובטח שאני לא יודע האם תכנית "מגן ישראל" היא תכנית מוצלחת. מה אני כן יודע? שאין די בועדת הצטיידות ממשלתית כדי לקבל החלטה מושכלת בנושא בעל השלכות אדירות על כספו של הציבור. חייבים, חייבים, חייבים לחזק את הכנסת. וזה יוכל לקרות רק באמצעות הקמה של סנאט ישראל שיבחר על ידי ציבור ושיקדיש את המרץ שלו לפיקוח פרלמנטרי על החלטות וביצועי ממשלה.

@yaronavraham כמה ערך עיתונאי בציטוט אחד, לא יאומן

בלעדי במהדורה | בנט על לפיד - ימים בודדים לפני האיחוד: "לפיד הוא טוקסיק, טוקסיק, טוקסיק. רעיל, רעיל, רעיל"

@DuduLagziel זה כדי שהוא לא ידליף דברים כמו שקרה בפעמיים הקודמות

10/10 בדירוג הדיווחים המוזרים אפילו בימים כאלה

@IshayShnerb @aryeyoeli יש הבדל מהותי בין דמוקרטיות, בהן יש תחלופת תפקידים גבוהה, לבין דיקטטורות, שם אנשים נמצאים עשרות שנים במוקדי כוח וצוברים המון ידע וניסיון.

@aryeyoeli אם חלילה וחס האיראנים יחסלו מחר את ישראל כץ, או מפכ"ל המשטרה או מפקד אוגדה 91, זה ישפיע לדעתך על הידע הארגוני בישראל מעבר להישג הסמלי?

אשמח שמישהו יסגביר לי מה מועילים כל מבצעי העריפה האלה כשאתה לא נלחם בארגון טרור מחתרתי, אלא במנגנון מאורגן של משטר מדינתי מעבר כמובן לתחושה של "סוף סוף משהו קורה" כי לא תקפו עוד מפקדה או בסיס, אלא שם של בן אדם שאנחנו מכירים כבר שלושה שבועות

@yuval_weinreb יש פה לדעתי עוד נקודה חשובה שלא התייחסת אליה. נכון שארה"ב מבזבזת תחמושת, אבל היא מרוויחה נסיון צבאי מול יריבה לא פראיירית. לעומת זאת לצבא הסיני ולנשק הסיני כמעט אין נסיון משמעותי. בתרחיש בו יהיה עימות בין ארה"ב וסין, לניסיון הזה יהיה תפקיד חשוב, אולי אפילו יותר ממלאי תחמושת.

האם סין מרוויחה או מפסידה מהמלחמה באיראן? בשורה התחתונה, בוודאי בטווח הקצר - נראה שאין ספק שמעמדה של סין במזה״ת מול ארה״ב נפגע בצורה משמעותית מאז תחילת המערכה באיראן. אבל כמו תמיד, יש כאן כמה אספקטים חשובים לשים לב אליהם - ואלו יכולים לשנות את התמונה בטווח הארוך יותר, ואף כבר בפגישתם המתוכננת של טראמפ ושי בסין בסוף החודש. כמה מרכיבים מרכזיים שכדאי להסתכל עליהם: 1. אנרגיה אין ספק שסין, בדומה למדינות הגדולות האחרות במזרח אסיה, היא אחת הנפגעות העיקריות מעצירת אספקת הנפט והגז מהמפרץ, מקורו של כחצי מהייבוא הסיני - ובמיוחד כשאיראן היוותה בשנה שעברה כשביעית מסך רכישות הנפט שלה. זהו נתון משמעותי עבור מי שלמרות הצלחותיה המרשימות בגיוון תמהיל האנרגיה שלה - היא עדיין יבואנית הנפט הגדולה בעולם. עם זאת, חשוב להבין שאין כאן איום אסטרטגי על סין בטווח הקרוב. לסין יש מאגרים אדירים שהיא הקפידה להגדיל משמעותית בשנה האחרונה, בהיקף עצום שאמור להחליף את סך היבוא שלה לכ-3-4 חודשים קדימה - ובמקרה של סגירת מיצרי הורמוז בלבד- ליותר מכף. שלא נטעה - בהחלט מדובר במכה כלכלית משמעותית עבור סין, בוודאי לאחר ונצואלה ולאור המחיר המוזל לו זכתה כרוכשת המרכזית של הנפט האיראני חרף הסנקציות שהוטלו עליו. ועדיין - זו מכה כלכלית, אבל זו לא מכה אסטרטגית משתקת שמכבה את האורות או הייצור בסין. 2. מלכודת התחמושת האמריקאית מצד אחד, סין צופה בתצוגת תכלית אמריקאית-ישראלית, ולמרות שאפשר להיות בטוחים שהיא לומדת היטב כל מה שניתן מהפעולות האמריקאיות - היא ודאי מבינה שלאמריקה יש כנראה כמה הפתעות בשרוול שהיא לא חושפת במערכה הזו, ואני בטוח שבייג׳ינג לא רגועה מהנכונות האמריקאית להשתמש בוח מאסיבי. עם זאת, אני מאמין שסין גם שמחה לראות את ארה"ב משתמשת כעת במלאים אדירים של נשק וחימושים מתקדמים מול איראן, ומזהה את החולשה הפוטנציאלית: מומחים צבאיים בסין מעריכים שוושינגטון תתקשה לשמר עצימות אש כזו לאורך זמן, בין היתר בגלל ירידה ביכולות הייצור של התעשייה הביטחונית שלה. וכמובן, בהנחה שלא היה מספיק זמן וראיה לרחוק כדי למלא את המחסנים התעשייתיים מראש - התעשייה האמריקאית תזדקק לכמויות לא מבוטלות של אותם חומרי גלם קריטיים ומינרלים שעזרו לסין להתמודד בהצלחה מול ארה״ב במו״מ בין המדינות. ארה"ב מרוקנת את המחסנים, וסין תרוויח מהניסיון שלה למלא אותם מחדש. 3. כוח קשה > כוח רך, בוודאי במזה״ת כאן סין היא ללא ספק המפסידה הברורה מהמאורעות עד כה - ברור לכל מי היא המעצמה המשפיעה ביותר המזה״ת. סין עבדה קשה כדי למצב את עצמה ככוח עולמי אחראי שקורא למו"מ ומתמקד בשגשוג כלכלי. ההישג המשמעותי ביותר שגזרה עליו קופון תקשורתי היה הפיוס בין איראן לסעודיה, מה שגרם לפרשנים מסוימים להכתיר אותה ככוח עולה באזור. אולם כעת, כשאיראן משתוללת ותוקפת את שכנותיה - כולל מתקני אנרגיה בסעודיה - ברור לכל שלמילים היפות של בייג'ינג אין יכולת להשפיע when push comes to shove. סעודיה, איחוד האמירויות וקטאר חשובות לסין מבחינת סחר והשקעות הרבה יותר מאשר איראן. ולמרות זאת, ברגע האמת, סין לא מסוגלת להגן עליהן או לרסן את טהראן. מדינות המפרץ מבינות כעת היטב: סין מציעה יוזמות כלכליות, אבל ארה"ב היא זו שפועלת באופן אקטיבי כדי לחסל את האיום האיראני. זהו שיעור כואב שממחיש כי ההשפעה והשאיפות של סין במזרח התיכון עדיין מוגבלות מאוד. סין מנסה לדחוף את הנראטיב האיראני-רוסי שהבסיסים האמריקאים הם הסיבה שמדינות המפרץ הותקפו - אבל ספק אם המהלכים האחרונים של איראן יפגעו במוטיבציה של מי משכנותיה להתבסס על מטריית ההגנה האמרקיאית - אם כבר, להיפך. 4. שאלת "היום שאחרי" ולמרות המבוכה הדיפלומטית מול מדינות ערב, גם כאן סין תמשיך לשחק את המשחק הארוך. כרגע, המערכות בסין לומדות לעומק כל צעד שעושה ארה"ב במערכה הזו ומפיקות לקחים טקטיים ואסטרטגיים. לאחר שהאמריקאים יסיימו להקיז דם, כסף וחימושים, סין תתייצב כדי לקטוף את הפירות של מזרח תיכון יציב יותר - שתמיד ישמח להשקעות כלכליות ולא יסכים להגביל את עצמה למעצמה אחת בלבד באזור. וכשמסתכלים כמה שנים קדימה - לא מופרך שמאורעות פורים תשפ״ו יביאו בסוף לאיראן יציבה יותר שתהפוך סוף סוף לאותו יעד השקעות מועדף, במיקום אסטרטגי ביותר, עם משאבי טבע למכביר ופוטנציאל לשוק כלכלי אדיר שסין תמיד ראתה בו פוטנציאל כביר - אך היססה להיכנס אליו במלוא הכוח בשל הסיכונים הגיאופוליטיים. האמריקאים ינקו את השטח, והסינים יגיעו לבנות אותו? כל אלו גורמים שהערכתם עוד עשויה להתעצב ולהשתנות בשבועות הקרובים - אבל אם לא יהיו שינויים, ייתכן ונראה סימנים משמעותיים להשפעתם כבר בסוף החודש - אז הנשיא טראמפ מתוכנן להגיע לביקור בבייג׳ינג, שבינתיים לא בוטל או נדחה. מלאי המינרלים והחומרים הקריטיים של תעשיית הביטחון האמריקאית יחהיה הקלף המרכזי של הנשיא שי כשייפגש עם טראמפ בבייג׳ינג. נותר לראות אם ארה״ב תנסה למנף את הסיטואציה במפרץ כקלף מיקוח משל עצמה - בין אם זה דרך שליטה באספקת האנרגיה או יכולת לאפשר לסין לקחת חלק וקרדיט בהשבת הרגיעה לאזור - גם אם תחת תנאי בסיס אמריקאים.

@WashingtonExp לא יעצרו את זה עם פילבסטר?

הדמוקרטים מנסים להוביל מהלך לקשירת ידיו של טראמפ בנושא איראן: הם חוברים לבדלנים בסנאט (ראנד פול) ובבית הנבחרים (תומאס מסי, שניהם מקנטקי אגב) בקידום הצבעה על חוק שיחייב את הנשיא להתייעץ עם הקונגרס לפני פעולה צבאית באיראן.

@nitzandfux גם לתדרוך כזה אגרסיבי יש מחיר. אולי הוא לא רצה לצאת ככה נגד הממשל עד שהוא היה בטוח מה הכיוון אליו הולכים.

@noampor חודש וחצי לתוך הפריסה הגדולה ביותר מאז הפלישה לעיראק? קצת מפגר מצידו

יופי של ניסיון הטעייה אם רק לא היו באזור שתי נושאות מטוסים

@MosheDav123 @sDavidovitch @kskjdsa @OsimNBA הפער בין הקבוצה הכי גרוע לקבוצה לפני המקום האחרון הוא פער שיחסית קל לצמצם עם אימון טוב ושחקנים סבירים. לא יכול להיווצר "מלכודת עוני"

@sDavidovitch @kskjdsa @OsimNBA כי הקבוצה הכי גרועה לא תוכל לבחור בכלל? פתרון זוועה

שומע את הפודקאסט שלכם @OsimNBA @MosheDav123 הפתרון הפשוט לבעיית הטנקינג. האחרונה בכל קונפרנס לא תיבחר בלוטרי. זהו קל פשוט