Oded Shalom

@rafiaboulafia @HaMakorTV בהצלחה רפי. אתה מהטובים שיש בתחום

1/3 אתמול סיימתי מעל עשר שנים כבמאי תכנית המקור @HaMakorTV . מעל 200 תכניות במערכת התחקירים הטובה ביותר בארץ בפער. משפחה שניה. נשארו כמה פרוייקטים פתוחים לסגור בשבועות הקרובים, אבל כבר פנוי לדבר הבא. פתוח להרפתקאות חדשות. קדימה, תפתיעו אותי עם רעיונות שונים ומשונים. ויש המשך>>

@daniel_elazar מחזיק ממך עיתונאי אמיץ וישר

אני מבין שיש סערה קטנה שאחראים לה כמה מושאי תחקיר שלי שכנראה מאד התעצבנו על התחקירים נגדם ותביעת המיליון שהוגשה בשבוע שעבר, ועושים הכל בצורה שלא תעלה על הדעת במטרה לפגוע בי ובמוניטין שצברתי לאורך שנים. לכל מי שקיבל את הסיפור השקרי אני ממליץ להמתין טיפה, בקרוב מאד >>

100 אלף בדואים חיים בכפרים לא מוכרים בנגב, ותחת ממשלת הימין הקיצוני נשברו שם שיאי הריסת מבנים. כ–20 אלף איש הפכו למחוסרי בית, דרי סוכות ובקתות, והמדינה אומרת להם: קודם תלכו מכאן, אחר כך נסתדר. "אתה מכיר יהודי שהמדינה הורסת לו את הבית בלי לדאוג לפתרון?" שואל תאופיק אבו–עדואן, תושב הכפר אל–סר הממתין בין ההריסות לסערה "ביירון". ופרג' הוואשלה בן ה–90 מראס–ג'ראבה תוהה: "נולדתי פה בתקופת האינגליזים. למה אני צריך ללכת? bit.ly/4iWwqbQ @oded_shalom

שעות אחרי ההכרזה על ההסכם, בעוטף נזהרו מלהיסחף לאופטימיות. רוני קידר מנתיב העשרה מאופקת: "השנאה שיצרה המלחמה תלווה אותנו שנים קדימה. זה מעגל מזוויע". שחר שנורמן מכפר עזה מתרגש: "אתה יודע מה זה עבורי להוריד מהמקרר את המגנט עם גלי וזיוי? זו התחלת הריפוי". וחייל גבעתי שעמד בצומת ליד קיבוץ ארז סיכם: "יותר מדי פעמים נלחמתי בעזה. אפשר היה לקפל את האירוע מזמן" | @oded_shalom bit.ly/48Ibrqj

בעוד כשבוע וחצי צפויות שורת מדינות מערביות להכריז באו"ם על הכרה במדינה פלסטינית. עוד לפני ההצהרה, המחירים כבר משולמים: "יבואנים ויצואנים נתקלים יותר ויותר בסירוב לעשות איתם עסקים", אומר נשיא התאחדות התעשיינים, ומומחה למשפט בינלאומי מזהיר שזו רק ההתחלה. בזירת הפיגוע בצומת רמות מדברים על התחמשות נגד הטרור מאיו"ש, בממשלה מאיימים להגיב בסיפוח, ויש פלסטינים שדווקא מרוצים: "מי יגיד לא לביטוח לאומי?" | @oded_shalom bit.ly/3VgC39M

היום ב"המוסף לשבת": קוברים מתים, קוברים תיקים | 19 מקרים של הרג פלסטינים באיו"ש מאז תחילת המלחמה ו־0 כתבי אישום. המספרים והעדויות מאחורי אוזלת היד של רשויות האכיפה באזור הכי נפיץ | @oded_shalom "עצוב שהחלום שלי זה שיהיה לאחי קבר" | 15 שנים מפרידות בין רוני אדר לאחיה תמיר ז"ל, שגופתו מוחזקת בעזה. והיא תילחם עד שיתאחדו | אתי אברמוב

בזמן שכל העיניים על עזה...

@chaimlevinson עזוב אותך מכל השטויות, טלוויזיה, עיתון, ולך תהיה מאמן ריצה. אני אכתוב המלצה

היום זו הפעם ה1000 שרצתי מאז שחזרתי לרוץ. לא היה כיף. למרות שחשבתי שאתרגש יותר. אבל היה סתם ריצה. חם. בלתי נסבל כמה חם. גם במכון כושר חם. רק הדרך הקצרה לפה חמה. אני שונא את החום, זה מכביד עלי ומקשה עלי. אני אוהב את החורף ואת הגשם ואת הקור ואת התחושה שהטבע דוחף אותך לחמם את עצמך ויותר קל לרחף. בקיץ הטבע צועק תעצור, תקרר את עצמך. תגיע למים. למה להמשיך. מאמני ריצה אוהבים לחלק אימונים לנפח ופארטלק ואינטרוולים ועליות. בסוף לרוץ זה לא כל זה. האימון הכי חשוב הוא האימון הלא כתוב. אימון הנחישות. האימון שלא הולך כלום וממשיכים בלי כוח. למרות שבסופו אין תחושה של היי אלא תחושה של כישלון. להגיד לעצמך בראש אלף פעם אתה מסיים. לא משנה מה. לא תמיד צריך להיות כיף. עוד צעד ועוד צעד ובסוף זה נגמר. ככה בונים את הנחישות. לסיים. לצאת בפעם הבאה. לדרוך על הרגל הכואבת. להגביר לסוף כשאין כבר כוח לנשום. אני חושב הרבה מה בעצם היו בשש השנים בחמש וחצי השנים שהפסקתי ואיך הצלחתי לחזור. יש הרבה הסברים טכנים. יש הרבה הסברים פרקטים. יש תירוצים ממש טובים כמו ילדים קטנים ופציעות איומות. אבל בסוף כנראה שלא הייתי נחוש מספיק. אבל בסוף חזרתי מאי המתים של הרצים. אחרי חמש וחצי שנים הפסקה. כמעט שש בעצם. ואני נחוש לא לחזור לשם. אלף פעמים של נחישות לוודא את זה.

@arik3000 כל מילה

אחרי נאום א שרעא הלילה ("היישות הישראלית שהרגילה אותנו תמיד לפגוע ביציבות שלנו וליצור מלחמות אחים בינינו מאז נפילת משטר אסד, חותר כעת שוב להפוך את אדמתנו הטהורה לזירת אנרכיה אינסופית") אפשר לקבוע סופית שהמדיניות הישראלית כלפי "סוריה החדשה", שגויה מן היסוד, שלא לומר אווילית. רק לפני שבוע בוושינגטון, ראש הממשלה ואנשיו דיברו על סוריה כמדינה פוטנציאלית להסכמי נורמליזציה עוד לפני סעודיה והמפרציות. הלילה, בעקבות ההפצצות הישראליות המוגזמות לחלוטין על ארמון הנשיאות שלו ובניין המטכ"ל שלו, א שרעא מדבר על המוכנות שלו למלחמה אתנו. ולא, זה לא מפני שהוא "ג'יהדיסט בחליפה" – עובדה שעד לאחרונה דיבר על הושטת יד לישראל – אלא מפני שאנחנו בכוח הזרוע, דחקנו אותו לפינה. יתירה מכך סיפקנו לו בדיוק את מה שלא היינו צריכים לספק: עילה לאחד את עמו המפולג מול אויב חיצוני, קרי ישראל. ועשינו זאת כאשר אפילו האמריקנים לא מבינים אותנו, שלא לדבר על שאר העולם. יש הרבה היבטים מוטעים לחלוטין. למשל, ההתחייבות שמראש לא הייתה לנו יכולת לעמוד בה, להגן על הדרוזים בהר הדרוזים. ראש העדה בישראל, אמר אתמול שהוא ואנשיו כלל לא ביקשו את ההגנה הזו מישראל. זו הייתה יוזמה של ההנהגה הישראלית, שסיבכה אותנו במלחמות הפנימיות בסוריה, שלנו אין שום יכולת לפתור. זה רק קצה הקרחון. ישראל חייבת לאפס את גישתה לסוריה החדשה. להבהיר לדרוזים שלא תוכל לעמוד בהתחייבותה להגן עליהם, ובמקום זאת שעליהם להסתדר עם השלטון החדש. יש רבים שם שמבינים את זה. במקביל, על ישראל להיענות ליד המושטת של אחמד א שרעא, במטרה להגיע אתו להסדרה ולא למלחמה. יש לנו מספיק צרות ומספיק חזיתות. ואם בא מנהיג ערבי ומציע שלום - כל עוד אנחנו שומרים על הביטחון של ישראל – אין שום סיבה להשיב לו במלחמה.

בצפון רמת הגולן, בין בוסתני הפרי וחורבות בית המוכתר העלווי, מסתתרת בריכת עין פית. המטיילים שמשתכשכים במעיין לא באו רק לבלות: הם נאבקים נגד הקמת בסיס אימונים ענק שידמה לחימה בלבנון. "תחשוב על קולות הנפץ, כמויות הבטון שישפכו פה. טירוף", אומר לירון שפירא מהחברה להגנת הטבע. בצה"ל לא ממש מצליחים להרגיע: "נשמור על מרחק של 100 מטר מהמקום. הציבור יוכל להגיע בשבתות" | @oded_shalom bit.ly/465J5F8

@chaimlevinson יכול להעיד; בריצה אתה מבין

לא שמתי לב, והנה עברו חמש שנים מהיום הקיצי ההוא שהצלחתי לחזור לרוץ וכבר לא הפסקתי. הסתכלתי אתמול, רצתי מאז 975 פעמים. ארוך, קצר, הליכה-ריצה, בכל מדינה, הרבה בחורף בגשם ובסבל נוראי בקיץ בשמש, 2 מרתונים גרועים ועוד אחד כושל. הרבה מאוד רגעים יפים, המון סבל. בור מנטלי גדול שרק עכשיו אני מצליח להתחיל לראות את הסוף שלו, לחזור להנות מזה. פתאום בא לי עוד מרתון, ואני ממש מחכה לזה, ולא משותק מאימה שזה תכף בא. חמש שנים זה המון זמן, אני כבר לא כל כך זוכר מה היה לפני. איך מרגישים שלא כואב ברגליים, איך חיים שלא מתכננים את השבוע ומשבצים ביומן 4 משבצות פנויות בשביל לרוץ. מה עושים בחו"ל חוץ מלנחות לשים נעליים ולרחף. בגלל הטוויטר אנשים חושבים שאני אדם מעניין ושש אלי קרב ואתגר, שמעביר את זמנו בריבים ומדון. אבל מי שמכיר אותי בחיים עצמם, יודע שאני אדם די משעמם, שחצי מהזמן מדבר על ריצה בלי שאיכפת לי את מי זה מעניין - על גוף ונפש, על התמודדות, על התעלות, על כאב בהנאה והנאה בכאב, על מתי מתחילים ומתי מפסיקים, על המוח של רצי אולטרא, על תחביב הגרביים החדש שלי. הריצה זה המתנה הכי גדולה שיכלתי לתת לעצמי, מיומנות עצמית ופנימית לנקות את הנפש ולתחזק את הגוף. לא צריך סמים, לא משני תודעה. בקושי אלכוהול אני שותה. יש אנדרופינים, הסם הכי חזק בטבע, שמחדד אותי ומדייק אותי ומשמח אותי. לא כולם חייבים לרוץ, אני לא מיסיונר של האירוע. ההבדל ביני לבין אדם דתי שאני לא צריך אף אחד אחר בשביל הפולחן הרוחני שלי. אבל מאחל לכל אחד לנסות פעם. אין משהו מזככך מזה.

אביטל אנגל הדריכה בבני עקיבא. רועי קלייטמן למד בישיבה תיכונית בעתניאל. אמנה שלמה עבדה בחווה בגוש עציון. הם וחבריהם, בכיפות ובמטפחות, מגינים בגופם על פלסטינים מפני פורעים יהודים. "הרמב"ן מתנגד למעשים כאלה בצורה מפורשת", מסבירה אביטל. "המשפחה המתנחלת שלי לא אוהבת מה שאני עושה", מספרת אמנה, ורועי משוכנע: "אנחנו מיעוט קטן ונחוש, אבל מייצגים הרבה דתיים כמונו שיושבים בבית" | @oded_shalom bit.ly/4jlP23v

היום ב"המוסף לשבת": "כשנפלה הפצצה הכל התמוטט ואנחנו קבורים מתחת, זה היה הרגע הכי מפחיד. חשבתי שאני מת" | עידן אלכסנדר מתאר את רגעי האימה כתוצאה מהפצצת צה"ל, זמן קצר לפני ששוחרר מהשבי | @ronenbergman קרב רעב: עדויות מהשטח לקראת מבחן קריטי | @oded_shalom

@JoshBreiner @Haaretz @nirhasson ניר המעולה

זה הראיון הכי חשוב שתראו היום. ניר חסון, כתב @Haaretz לענייני אקלים. מסביר מה באמת אתם צריכים לדעת על השריפה שמשתוללת בהרי ירושלים, האם היא חלק מ"טרור ההצתות" ונותן פה תחזית לא אופטימית: אנחנו רק בהתחלה. @nirhasson

אין דין

@dverthaim לגמרי

אין בטלוויזיה בישראל מישהו שיודע לרגש כמו ציון נאנוס. כישרון יוצא דופן

עמוק בתוך מבצע חומת ברזל, מחנה הפליטים הידוע לשמצה בג'נין הוחרב כמעט לחלוטין, ורק תמונות השהידים על הקירות מעידות על עוצמת השנאה. "זה לא הרס לשם הרס", מבהיר סא"ל ד', מפקד הסיירת. "מה שמעניין אותנו זה להשמיד תשתיות חבלניות. יש פה ממש חממת טרור" | @oded_shalom bit.ly/3WQxKTS

היום ב"המוסף לשבת": לואיס הר, שחולץ מעזה אחרי 129 ימים בידי חמאס, ובת זוגו קלרה מרמן, גם היא שורדת שבי, מציגים לשבים: מדריך חזרה לחיים | סמדר שיר התקף חזרה | המוני עזתים שבים לצפון הרצועה, השכנים הישראלים שוב חצויים | @oded_shalom

ב-27 בינואר יסתיימו 60 הימים של השלב הראשון בהסכם הפסקת המלחמה בלבנון. אז, תושבי הכפר השיעי עייתא א-שעב - שנראה כעת כשטח עצום ושומם - יוכלו לחזור ולגלות מה עלה בגורל בתיהם: "תושב עייתא שיחזור אחרי שנצא מפה, רוב הסיכויים שלא ימצא את הבית שלו. הוא לא יוכל לנסוע פה בכלל. ואם הוא יצליח להגיע הוא לא יזהה את האזור שחי בו שנים" @oded_shalom | tinyurl.com/mtns7b2h

לא נשכח