Roaring Mouse

.@netanyahu: “They post something like ‘I'm a red-blooded Texan who always supported Israel, but now I can't stand what they are doing’. And then you check and see it's a guy from a basement in Pakistan.” 🤣

וזאת ההוכחה שרומן גופמן ראוי

בוםםםםם!! דוח המבקר מגלה את הודאתו של ראש אמ״ן : ראש אמ״ן מודה ,במשך השנה וחצי הטענו את הדרג המדיני , אך לא בכוונת מכוון: תא"ל במיל' אמיר אביבי חושף בערוץ 14 אמירה מדהימה של ראש אמ"ן: "במשך שנה וחצי הטענו את הדרג המדיני, לא בכוונת מכוון.* אמרנו להם את הדברים הלא נכונים.

אוריך לא מתבדח. הוא לא אשם שהמציאות מצחיקה.

@OrenSolomon1 @suzienavot קח את סוזי נבות לדוגמה. היא בטח לא טיפשה למרות שלפעמים זה נראה ככה. היא נטולת אינטגריטי ומייצגת עמדה בזויה של מי שמשלם לה. לעתים קרובות זו הדרישה המקצועית. זה המקצוע.

@roaring_moouse @suzienavot המקצוע צריך לחזור להיות עם ערך,לא כסף יש הצפה והרמה בהתאם 🤙🏾

לכל המתייחסים לכך שהנשיא (בדימוס) גרוניס "כבר היה במיעוט" ואפילו ביחס למינויה של היועמ"שית, להלן הסבר קצר: השופט גרוניס אכן היה במיעוט לא פעם. הוא היה במיעוט כשבחרו את מנדלבליט לתפקיד יועמ"ש וגם כשבחרו את גלי בהרב-מיארה ליועמ"שית. למרות זאת, שניהם מונו לתפקיד. אז מה ההבדל בינם לבין מקרה גופמן? ההבדל הוא שמדובר בשתי ועדות שונות לגמרי. במקרה, בראשות שתיהן עומד השופט גרוניס. אבל הוועדות שונות במובן המהותי, מבחינת הרכבן, תפקידן ומבחינת מהות הבדיקה של המועמדים. (1) ועדת גרוניס לענין בחירת היועמ"ש היא ועדה מקצועית-ציבורית שתפקידה להמליץ לממשלה על מועמדים לתפקיד היועמ"ש. זו בעצם ועדת איתור הבוחנת את כל הקריטריונים הרלוונטיים לתפקיד, ובה מכהנים חמישה חברים, שכל אחד מהם נבחר בדרך אחרת: · שופט בדימוס של בית המשפט העליון (המתמנה בידי נשיא בית המשפט העליון בהסכמת שר המשפטים); · שר משפטים לשעבר או יועץ משפטי לממשלה לשעבר, שממנה הממשלה; · חבר כנסת שבוחרת ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת; · עו"ד שבוחרת המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין; · איש אקדמיה שנבחר בידי הדיקנים של הפקולטות למשפטים. כדי להמליץ על מועמד, נדרשת תמיכה של לפחות ארבעה מתוך חמשת חברי הוועדה ולכן אין כל בעיה אם חבר כלשהו נותר במיעוט בגלל שהוא סבור, למשל, שאין מספיק כישורים. (2) ועדת גרוניס – הוועדה המייעצת לתפקידים בכירים". זו ועדה שבודקת מועמדים ל-7 תפקידים בכירים. תפקיד הוועדה הוא לבדוק את המועמדים שהשרים מביאים בפניה (למשל ראש הממשלה במקרה של ראש המוסד), לחוות דעתה האם המינוי ראוי מבחינת טוהר המידות ולהמליץ לממשלה אם למנותם או לא. חברי הוועדה הם: * יו"ר, שהוא שופט בדימוס של בית המשפט העליון, הממונה על ידי הממשלה; * נציב שירות המדינה; * שני אנשי ציבור נוספים, שכמו היו"ר, ממונים על ידי הממשלה. כדאי לשים לב להרכב הוועדה ולדרך בחירת חבריה. המנדט של ועדה זו הוא יחסית צר- אבל בעל משמעות- וזה עניין טוהר המידות במובן הרחב, של הממנה ושל הממונה. אני מקווה שברור כעת מדוע "השופט גרוניס במיעוט" בעניין גופמן, שונה במהותו מ"השופט גרוניס במיעוט" במסגרת ועדת האיתור של היועמ"ש.

@OrenSolomon1 @suzienavot אחרי הרבה שנים אני נוטה להאמין שזו בעיה שמובנית לתוך מהות המקצוע. לא קשור לרמה הנמוכה של רבים. אני מכיר עורכי דין רבים, חלקם מפורסמים, ותיקים ויקרים עם אינטגריטי אפס, יכולת משפטית אפס, אבל יכולת עשיית כסף מאד מרשימה.

@OrenSolomon1 @suzienavot אני עורך דין. שנינו צודקים.

@roaring_moouse @suzienavot המקצוע שכונה האנשים הם הזונות.. רודפי אמבולנסים אגב,כל שופט פעם היה עורך דין סתם אומר

@tamnuniter אמא, איזו סתומה מעורבבת! הפכו את המשפט לזונה.

המפלצת הדו-ראשית שמתקראת "משפט מנהלי" ו- "משפט חוקתי", כוללת כיום אינספור כללים עמומים, ושלל "נוסחאות-איזון" שמושתתות על כל מיני פרמטרים חמקמקים, שהם תולדה של עשרות שנות המצאות בפסיקה, ואינם כתובים בשום מקום. עקב כך, למעשה אין בישראל משפט. אין כללים אחידים ושוויוניים ואין ודאות וצפיות. אין דין - יש רק דיין; ולדיין יש די והותר כלים ללוש את המציאות כמו פלסטלינה, ולקבוע לגבי כל שני דברים – לא משנה עד כמה הם זהים לחלוטין – שלמעשה הם שונים לגמרי ומתחייבת בעניינם תוצאה משפטית הפוכה. ובאמצעות ההפקרות הכאוטית הזאת, הם השמידו את הדמוקרטיה בישראל (באצטלא של הגנה עליה כמובן). חלקם עשו זאת בזדון גמור, וחלקם סתם מתוך טיפשות. אני לא בטוח לגבי סוזי.

@OrenSolomon1 @suzienavot הפכה אותו לזונה. סליחה על הצרפתית.

@suzienavot אין מקצוע כזה משפט הפכתם אותו לשכונה

היי יניר כאדם שנמצא לא מעט ליד ראש הממשלה, אני יכול להעיד ממקור ראשון שראש הממשלה עובד לרוב בין 18-20 שעות ביום. גם ב-6 שעות שיש לו בבית הוא מקבל ועונה לעשר שיחות. הוא אוכל תוך כדי הישיבות עצמן ולא לוקח הפסקה של דקה לפני האוכל, אחרי האוכל או בכל שלב אחר ביום. הלו״ז שלו מלא ברמת הדקה ולצערנו רוב הפגישות מחכות בחוץ כדי שהפגישה הקודמת תסתיים. ראש הממשלה במקביל לעבודתו סביב השעון, ניהול מלחמה ב-7 חזיתות, תחת כלל הלחצים מבית ומחוץ, גם מעיד שעות ארוכות מידי שבוע בבית המשפט (היום יהיה יום העדות ה-83 שלו). ראש הממשלה גם מקפיד להתאמן כמעט מידי יום, לאכול בריא ואני מוכן להתערב איתך שהוא מרים משקולות במשקל גבוה ממה שאתה מסוגל. כן… אז יש מצב שראית קצת עייפות על פניו. אנחנו בצוות שלו צעירים ממנו בעשרות שנים, מתחלקים בעבודה מולו ואנחנו מפורקים מעייפות 99% מהזמן. האיש מבחינתי הוא נס הולך, תמיד הערכתי את היכולות האלו שלו, אבל עכשיו כשאני לצידו, זה נראה לי ולסובבים אותו כמעט אל טבעי ואין לאף אחד מאיתנו הסבר הגיוני לאיך הוא עושה את זה. ראית עייפות אצלו בפנים? תיצמד אליו שבוע ויצטרכו כנראה לאשפז אותך.

ISRAEL PM: I came to the United States in 2016, right before the elections. And I meet with Hillary Clinton. And then I meet with Donald Trump in New York. The first thing he says to me in Trump Tower is, we can't let Iran have nuclear weapons. I'm going to walk out of that terrible Iran deal. Jump forward eight years later, there's another election. I meet President Biden and Kamala Harris in Washington, and then I go and meet Donald Trump in Mar-a-Lago. And the first thing he says to me, even before I sit down, he says, you know, Bibi, we cannot let Iran have nuclear weapons. I'm not gonna let it happen.

How Jordan lost Judea and Samaria in the 1967 war King Hussein of Jordan described in his own memoirs how he joined the war to his own detriment. He made a deal with Nasser, the Egyptian leader, to join the fighting even though he personally did not want to. Nasser promised him: “We are going to finish them.” Then the war started. Hussein was at his home in Aqaba. He writes that he went outside and looked west toward Eilat and saw many fighter jets flying from Egypt toward Israel. He thought to himself: “Wow. Nasser was right.” What he was actually seeing were Israeli Air Force jets returning after destroying the Egyptian Air Force in Operation Moked. At the same time, Nasser, already knowing that Egypt had lost almost all of its planes, called Hussein and told him: “We are crushing them. Come join.” Believing Egypt was winning, Hussein ordered Jordanian forces to bomb West Jerusalem and Netanya. This was after Israel had sent him a clear message: Do not join the war. If you stay out, we will not attack you. But once Jordan attacked, Israel had no choice but to respond to those attacks out of self-defense. That is how Israel ended up controlling Jerusalem, Judea, and Samaria. Not by plan. Not by conquest. By self-defense. A protective war under international law. Adapted from King Hussein’s memoirs and later analysis by Chanan Amiur. 🇮🇱 The Nation of Israel Lives!🇮🇱

UNREAL. In the wake of 60 Minutes trying to smear Bibi Netanyahu for having a “hunger” for “conflict,” the Israeli PM explains how the Hamas/Iran attack on October 7th changed him: Netanyahu: “Before the October 7th, I was considered perhaps the most restrained Prime Minister in Israel's history. I was conceived as being politically tough, but militarily very restrained. Obviously, it changed on October 7th because they were going to annihilate us. I didn't think it was just an attack by Hamas. I saw it as it was, an attack by the Iran axis to try to annihilate us through a noose of death. And I said on the second day of the war, I said, we're going to change the Middle East. We're going to change this condition where they're ganging up on us, thinking they're going to wipe out the one and only Jewish state, wipe out 3,500 years of Jewish history. It's not going to happen. Not on my watch. And I said to the Israeli citizens, not on your watch.”

He died with 200 children in a gas chamber, holding their hands until the end. He was a father to 200 souls who had no one else in the world. As the soldiers shouted and the world collapsed into madness, he looked at his children and smiled, telling them not to be afraid because they were going on a trip together. Janusz Korczak was a famous doctor and a brave Polish military officer who spent his entire life proving that children are the most important people on Earth. This wasn’t just a job for him—it was his life’s mission. In 1912, he founded a very special place called the Orphans’ Home in Warsaw, designed specifically for children who had lost their parents and had nobody else to protect them. He didn’t just look after their health; he respected them as complete human beings with deep feelings and big dreams. He even created a “Children’s Republic” inside the home, where the orphans had their own small government and even their own court to settle arguments fairly. To him, every child was a “precious gift” and a “creative flame” that adults were lucky enough to protect. He lived by one simple, powerful rule: you haven’t done enough for a child until you have done everything you possibly can. Because he lived by that rule, his responsibility grew even heavier when World War II began. When the Nazi occupation forced the Jewish population into the walled-off Warsaw Ghetto, Korczak moved all 200 of his children there to keep them together. In a place filled with hunger and disease, he became their father figure, their doctor, and their only shield. He spent every day begging for food and medicine just to keep them alive. Because Korczak was so famous and respected, he was offered several chances to escape to the “safe” side of the city and hide. He refused every single time. He knew that if he abandoned those 200 children to save his own life, everything he had ever taught about loyalty and love would be a lie. He stayed because a father does not leave his children when the storm arrives. The day they were taken away to the death camps, the streets witnessed something that looked more like a happy school parade than a march to a tragedy. Korczak wanted to protect the children’s hearts from the terrifying truth, so he told them they were finally going on a trip to the countryside. He had them wash their faces and dress in their very best clothes. They marched through the ghetto singing songs and carrying a bright green flag. Korczak walked at the very front of the line, standing tall in his military doctor’s uniform, carrying the two smallest children in his arms while the others clung to his pockets to stay close. Even the enemy soldiers watching them at the train station were moved to silence by the sight of such incredible dignity. When a soldier recognized him and offered him one last chance to walk away, Korczak didn’t even hesitate. “You do not understand,” he told the officer. “The children are not just my work. They are my life. I will not leave them now.” In the end, he followed his children all the way into the dark gas chambers of Treblinka. He stayed true to his word until his very last breath, holding their hands so they wouldn’t be afraid of the dark. When the chambers were opened later, they found him still leaning forward, surrounded by the sea of children who had huddled close to him for safety in their final moments. Janusz Korczak was a man who had every excuse to run, every reason to save himself, and every opportunity to look away, yet he chose to stand in the fire so his children wouldn’t have to stand there alone.

Nadia was kidnapped, raped and sold by ISIS. Her brothers were killed for refusing to convert to Islam. Her mother was killed for being too old to be a sex slave. Her event to share her story was canceled in Canada because the local Muslim community deemed it “Islamophobic.”

This will blow you away. Wow. Most people have no idea Israel is about to change the lives of paralyzed people forever. Tel Aviv University researchers, led by Prof. Tal Dvir and his team at Matricelf, have engineered the world’s first personalized human spinal cord tissue, grown from the patient’s own blood cells. They reprogram the cells into stem cells, then build 3D spinal cord implants that integrate with the damaged area. Animal trials showed remarkable recovery. Now, Israel’s Ministry of Health has approved compassionate use trials for the first patients. The goal? Helping people rise from wheelchairs and walk again. This is regenerative medicine at its most powerful, no rejection risks because it’s your own cells. The first historic surgery is expected in Israel soon. Science fiction becoming reality, made in Israel. Proud every single day 🇮🇱💪 #IsraelInnovation #RegenerativeMedicine #SpinalCordRepair #TAU

This Day (May 10) in 1994, Yasser Arafat admitted the “peace process” was a farce. Just months after shaking Yitzhak Rabin’s hand on the White House lawn, Arafat stood in a mosque in Johannesburg & told the truth — in Arabic, to a Muslim audience, when he thought the West wasn’t listening. He openly declared the Oslo “peace” agreement was nothing more than a “tactical step” — a temporary truce, exactly like the Treaty of Hudaybiyyah that Muhammad used before conquering Mecca. He then called for “jihad to liberate Jerusalem.” This was not a slip of the tongue. This was the real Arafat when speaking in Arabic to a non-Western audience. From the moment he founded Fatah in the late 1950s, Arafat was a terrorist and a liar. His career was built on murder: plane hijackings, embassy sieges, the massacre of Israeli athletes at the 1972 Munich Olympics, the Coastal Road massacre, the Achille Lauro hijacking, school bus bombings, and endless suicide attacks. The world desperately wanted to believe that giving him legitimacy, billions in aid, weapons, and territory would turn him into a statesman. Instead, it simply gave one of the 20th century’s most prolific terrorists a sovereign base, international respectability, and vast sums of money to enrich himself and his cronies. While Arafat played the peacemaker in English, he continued inciting, funding, and glorifying terror in Arabic. He rejected Ehud Barak’s offer of a Palestinian state with East Jerusalem as its capital at Camp David in 2000 — then launched the Second Intifada, the bloodiest terror war Israel had ever seen. He was never interested in building a state. He was only interested in destroying the Jewish one — by terror, diplomacy, lying to/ideologically capturing the West, demographics, whatever worked. Arafat died a billionaire while his people remained in poverty, their suffering weaponized as propaganda. He was a cold-blooded murderer, a pathological liar, and a world-class kleptocrat to the very end. The Johannesburg speech was the real Yasser Arafat, and the West just kept looking the other way.

(1) מה שהרל״ביסטים לא מבינים. (2) ומדוע הם יובסו גם בבחירות הקרובות. 1. מה שהרל״ביסטים לא מבינים: זה שהוויכוח הוא בכלל לא על כן ביבי או לא ביבי. זכותו של כל אזרח להתנגד לבחירתו של נתניהו, בטח כשהוא כל כך הרבה שנים בשלטון וכבר עקף את בן גוריון. מה שהרל״ביסטים לא מבינים זה שהוויכוח הוא אחר לגמרי: האם מבחינתם זה בכלל לגיטימי להצביע לנתניהו ולליכוד והאם הם כיבדו, מכבדים ויכבדו בחירה כזאת. וכאן קבור הכלב: זה לא שהם מתנגדים לביבי, שזה מאה אחוז, אלא שהם לא מכבדים את מי שעושים זאת ורואים בהם אזרחים סוג ב׳, נחותים ובלתי לגיטימיים. 2. ⁠ומדוע הם יובסו גם בבחירות הקרובות: כי הם לא מכבדים את האזרחים ששווים להם לפי כל אמת מידה דמוקרטית. הם לא מקבלים את הזכות האלמנטרית להצביע לנתניהו וחותרים תחת זכות דמוקרטית בסיסית לבחירה חופשית. ולכן - גם הליכודניקים שבמצב רגיל כבר לא היו מצביעים לו והיו מבקשים שינוי אחרי שנים כה רבות, ירוצו ביום הבחירות שוב להצביע בהמוניהם לנתניהו ולמחל. עד מתי? עד שתלמדו לכבד אותם כאזרחים שווי זכויות, עד שתכבדו את זכות הבחירה שלהם, עד שתתעלו ולצד כל הביקורת תאמרו גם תודה לנתניהו (שמגיעה לו) על כל התרומה שלו במשך שנים למדינת ישראל. לא תכבדו? לא תתעלו? לא תתייחסו למצביעיו כאל אזרחים שווים? תתכוננו לתבוסה הבאה.

Most people have no idea that just south of Jerusalem rises one of the most audacious ancient building projects in Jewish history, a towering, cone-shaped artificial mountain topped with a luxurious palace-fortress. King Herod built Herodium as both a secure refuge and a monumental tomb for himself. Archaeologists uncovered a breathtaking complex: circular palace with Roman-style baths, gardens, frescoes, a massive theatre, and an elaborate water system. Beneath it lies Herod’s royal tomb, discovered in 2007. During the Great Revolt, Jewish rebels turned it into a fortress, and it was one of the last strongholds to fall to the Romans. Every massive stone and engineering marvel stands as testimony to the grandeur, ingenuity, and resilience woven into the Jewish story in the Land of Israel. Proud every single day. 🇮🇱 #Herodium #VisitIsrael #JewishArchaeology #SecondTemplePeriod #IsraelHeritage

Yaniv Sarudi snatched a weapon from a terrorist in Nova and killed him. After that, he chose not to escape alone - but to treat dozens of wounded people and put his partner Sivan and 8 people he didn't know in the car. During his trip, he was ambushed and received 4 bullets - but continued to drive, until he brought them to a safe place. Everyone was saved - Yaniv did not survive. 💔