רות ביטון

התנפצות הלב לרסיסים

@Jeremia_prophet @Shauli ממש קשה לי לקרוא שאתה אומר לי שאני שייכת לחורבן ישראל , אני מרוקאית , בבקשה אל תעשה הכללות

@ruthbiton85 @Shauli את ממש לא צודקת. יש כמה שמאלנים וכו בקרב המרוקאים אבל הם מיעוט! שתי עובדות סטטיסטיות : 1. אחוז גבוה מהביבסטים הם מרוקאים 2. אחוז עוד יותר גבוה, יש אומרים מעל 70 אחוז, מקרב המרוקאים, הם ביביסטים עצוב, אבל מאוד נכון לגבי העדה הזאת ותרומתה לחורבן ישראל

הטרגדיה של מדינת ישראל ב-49 שניות 👇🏻

@Jeremia_prophet @Shauli מיעוט מרוקאי? אני יודעת שלא, זה שאתה ועוד רבים כותבים כך במחנה שלנו גורם לי להרגיש באופן אישי זרה ולא שייכת, עובדות סטטיסטיות מעולם לא היו על מרוקאים בלבד , זה לפי איזורים ואיפה שיש מזרחיים , לקחת עדה אחת ולשייך אותה לביבי זה בדיוק מה שביבי רוצה

@GEtinzon @Shauli כן , אני מרוקאית ומצביעה רק מרץ, אני חושבת שאני לא בבון, חבר שלך חושב שאני בבון?

@ruthbiton85 @Shauli אז יש מרוקאים בבונים שמצביעים מרצ ? שואל בשביל חבר

@Adam_toll1 @Shauli באמת שואלת למה לרדת לפסים אישים? אי אפשר לנהל שיח מכבד? אני הערתי באהבה וכבוד ומתוך רצון לקדם את המחנה שלנו , אני ממש לא גזענית וגם לא בעלת רגשי נחיתות קשים, הבנתי מהסרטון שמראים אישה מרוקאית זקנה עם מבטא כבד , זה סרטון שמייצג את כל הסריוטיפים שביבי מנציח וצריך לא לתת לזה במה

@ruthbiton85 @Shauli אם זה מה שהבנת מהסרטון ללא ספק את גזענית או בעלת רגשי נחיתות קשים.

@GEtinzon @Shauli מבטיחה לך שיש הרבה מרוקאים שמצביעים מרץ , אני אחת מהם , אני חושבת שאני לא בבון

תזכרו שישבתם 40 יום במקלט בשביל לפתוח נתיב ימי שהיה פתוח מאז ומעולם

דרוש חשבון נפש תקשורתי. איך ולמה כתבים רבים ומוכשרים ספרו לציבור בדיות ושקרים על הפלת משטר, על ״הפתעות״ שבדרך. ומדוע כמעט כל האולפנים דיברו בקול אחד, להקת פרשנים גדושה בחשיבות עצמית עם הבנה אפס של המציאות. מכרו לציבור שקרים והשתיקו ביקורת על המלחמה. ואני לא מדבר על 14.

איתי שאבי מקיבוץ בארי, כותב: ארבע יריות. ארבע נשמות. ב־10:00 בבוקר החשמל בבית נפל. ובאותו רגע ידענו שזה קורה. שהם נכנסים. היו לנו כמה דקות להחליט את ההחלטה הכי נוראית של החיים שלנו מה עושים עם קארמה. להכניס אותה לממ״ד? ידענו שזו לא אופציה. היא תנבח. היא תסגיר אותנו. אנחנו נמות. אז מה כן? אני חשבתי לשחרר אותה החוצה. קיוויתי שהיא תברח. שתמצא מסתור. שתנצל. מורן רצתה להשאיר אותה בסלון. אולי, בתמימות של רגע, הם יראו אותה ויפחדו. אולי הם לא ייכנסו. בסוף זרמתי עם מורן. לא מתוך ביטחון, מתוך תקווה. תקווה שאולי הם יפסחו על הבית שלנו. שלא נצטרך להתמודד עם כלום. זה לא קרה. כשהם פרצו לבית היא ישר התחילה לנבוח. כמו תמיד. שומרת. מגנה. עומדת מולם בגוף שלה. ברגע הזה אני עומד בתוך הממ״ד, מחזיק את הידית בכל הכוח. חושך מוחלט. ואז יריות. שתיים. היא עוד לא מתה. אני שומע אותה מייבבת. ובאותו רגע עוברת לי מחשבה בראש יאללה… תצאו. היא עוד בחיים. אני פותח. מושך אותה אליי. ממש ראיתי את זה קורה. אבל אז.. עוד שתי יריות. מישהו צועק "חאלס" ושקט. שקט כזה שאין בו שום דבר חי. זה היה הרגע הכי קשה שחוויתי בחיים שלי. ברגע אחד הבנתי שאין אותה יותר. ובנוסף ההבנה שהם כבר לא בחוץ. הם בתוך הבית. ועוד רגע הם מגיעים אלינו. קיבוץ בארי איבד 102 אנשים באותו יום. ועוד 33 מכוחות הביטחון. חברים. שכנים. ההורים של מורן! ובמשך תקופה ארוכה לא הרשיתי לעצמי להתאבל עליה. זה הרגיש לא נכון. לא במקום. איך אתה מתאבל על כלבה כשמסביבך נטבחו משפחות שלמות? אבל היא הייתה איתי עשר שנים. עשר שנים שהיא הלכה איתי לכל מקום. לכל מקום. תשאלו את מורן איך הגעתי לדייטים הראשונים שלנו. היא הייתה חלק ממני. באמת. ואני מתגעגע אליה. מתגעגע אליה ברמות שקשה להסביר. ואז זה חוזר אליי שוב הרגע הזה. ארבע יריות. ואנחנו ארבעה בתוך הממ״ד. אני לא מצליח להתעלם מהמחשבה הזאת ארבע יריות מול ארבע נשמות. אני באמת מאמין שהיא הצילה לנו את החיים. שהיא לקחה את הכדורים שנועדו לנו. קארמה. 2013–2023. הלב של הבית.

בשם הבת. ליהיא ואני רוצים להגיד תודה: ״בבקשה אל תגרמו לנו להתבייש. *** ואז יעלי השמיעה צעקה וכל המקלט קפא. ׳אני חייבת לשתף אותך׳, כתבה לי לפני כמה ימים אמא לצעיר עם צרכים מיוחדים, ״אני במקלט בבניין עם דמעות בעיניים ומועקה ענקית בלב. הבן שלי בחרדות מהמצב, וחוסר הוויסות שלו מתבטא בצחוק בלתי נשלט, זה המנגנון שלו להתמודדות עם הפחד. הכי כואבת לי השיפוטיות של הסביבה. אני מרגישה ‘עוף מוזר’ בין השכנים. השיא היה כששכנה צעקה עליו ‘אולי חלאס לצחוק?!’״ זה ריסק אותי.״ קיבלתי כמה הודעות כאלו, וגם אמא מפיקוד העורף שפנתה אלי שהגיעו עליה שיחות כאלו. וחשבתי איך כשאני נקלעתי לפני כמה עם יעלי למקלט ציבורי בקניון, היא רצה והתיישבה בכיסא בפינה. כנראה שזה היה כיסא של גברת אחת שכעסה ועשתה לי פרצוף של “תחנכי אותה!” ואני באתי להסביר אבל אז יעלי השמיעה צעקה שגרמה לכל המקלט לבהות בנו ולגברת להבין שיעלי מיוחדת. והיא מיד נהייתה נחמדה. ממש. כי, וזה אני יודעת מזה הרבה שנים, אתם רוצים להיות טובים. כשאנשים נתקלים בהתנהגות מפתיעה ומוזרה, הם מגיבים בכעס. אבל כשהם יודעים שמדובר באדם עם צרכים מיוחדים, ברוב המקרים הם ירצו להיות טובים. אז אני מזמינה את כולכם להיות טובים. זה המבחן האמיתי של שכנות טובה, של קהילה. אם מישהו במקלט מתנהג מוזר, הוא כנראה לא יכול אחרת. והאמת, כשהגברת הזו אמרה לי “היא מקסימה, הכל בסדר. תני לה”. הבנתי שאני יכולה לשחרר. לא להשתיק את יעלי, לא להכריח אותה להתנהג איך שהיא לא מסוגלת כרגע בתוך מקלט זר עם אנשים וכלבים וילדים שמשחקים ומתרוצצים. והבנתי גם כמה אני בלחץ ופחד מאיך יעלי תתנהג ואיך יגיבו. יותר בלחץ מהאזעקות. אז אל תעשו לנו פרצוף. אנחנו גם ככה בחרדה מה ילדינו המיוחדים יעשו ואיך הם יעמדו בזה. תגידו לנו “הכל בסדר”. זה ירגיע אותנו. נכון שלא הכל בסדר שם בחוץ. אבל במקלט בואו נהיה טובים. (ואני רוצה להודות לכל מי שמקבלים בשמחה את יעלי וחבריה עם הקולות והתנועות. וזה רובכם. רובכם כמו השכנים אצל אמא שלי בבניין, שיעלי כבר בת בית שם, והם תמיד סבלניים. אתם מקסימים. וגם עם אמא. תודה).״

התמונה הזאת של מוסטפא עודה בן ה-8, בגיל של ביתי הבכורה, שאיבד כמעט את כל משפחתו וקבר היום את הוריו ושני אחיו בעיירה טמון, מרסקת את הלב. עצב עליו. עצב על מה שנהיה מאיתנו. זילות החיים התפשטה לכל מקום. ההרג של משפחת עודה ברכבם, על ידי מסתערבי מג"ב, בדרכם חזרה מקניות משפחתיות לחג, הוא אסון שיש לחקור עד תום. האסון הזה גם עלינו. 💔

הרוע (שוב) ניצח. שושנה סטרוק ז״ל, בתה של שרה בממשלת ישראל, נמצאה מתה הערב בביתה. הטענה היא שהתאבדה. הבת גוללה לאורך תקופה ארוכה סיפורים איומים של התעללות מתמשכת מצד המשפחה שלה ורבנים, כולל ספסור וסירסור, כולל לשכב עם גברים ע״מ להמיר אותה והאמא המפלצת שלה ניסתה כל הזמן לסתום לה את הפה וגם לציבור, שלא יפרסמו וידברו על הפגיעות שעברה. היא הייתה כל כך אבודה והתמודדה עם הכל לבד. איפה התקשורת? למה אף אחד לא מדווח על זה?! בדרך כלל אני נזהר, אבל במקרה הזה אני חושש שכלל לא יהיה דיווח בתקשורת המיינסטרים, אולי אף פעם. מקווה עדיין, מאד, שזה לא נכון. לשושנה היה קמפיין. היא ביקשה תמיכה. האמנו לה ולא ידענו איך לעזור לה ועכשיו כבר מאוחר מדי. כואב, דמעות זולגות ונופלות לתהום האלימה שמתעמקת סביבנו. המכנה המשותף: אנשים שקופים, שלא מגינים עליהם. למה לא חקרו עד היום את האמא המפלצת⁉️ אל תענו לי. במדינה מתוקנת ראש ממשלה היה מפטר שרה על דבר כזה! אני יודע שכתבים רבים וטובים, שעושים את עבודתם נאמנה, קוראים את הפוסט שלי עכשיו . זוהי קריאת השכמה וזה הרגע שלהם להפסיק לשתוק ולשתף פעולה עם מסע ההשתקה הזה. צדק לשושנה סטרוק‼️😢

She sings for freedom, a song shared widely, sung in Iran despite repression. A young woman sang freely on the street until regime forces tried to silence her. For years, both Iranian and Afghan women have raised their voices, for freedom, justice, and hope. #IranProtests

What kind of world is this, where women have to fear singing words of freedom in the streets?

FREE IRAN 🦁

מיסטר רוטמן, האקסטה שלי. של כולנו.

ילדים מורעבים למוות וצה"ל מתעקש שאין רעב בעזה מה אנחנו מספרים לעצמנו מה זה אם לא רעב, מה זה

Every single day, we remember.

גם היום, איתמר אלרואי חזר לעמוד במחאת יחיד סמוך לבית ראש הממשלה בירושלים. הפעם נשא את תמונתו של אלקנה בוחבוט שעדיין חטוף בעזה. ״חייבים לצאת ולהשמיע קול בעד הסכם שיסיים את המלחמה, ישיב את החטופים ויבטיח את בטחון תושבי ישראל והאזור כולו״ אמר