יפעת שאשא ביטון

חברות וחברים יקרים, לפני קצת יותר מתשע שנים כשנכנסתי לכנסת, הבטחתי לעצמי שני דברים: להיות נאמנה לעצמי, לערכיי, לאמונתי, גם אם יהיה לכך מחיר פוליטי. בקיצור-לא לאבד את עצמי בדרך. כך נהגתי בתפקידיי השונים כיו״ר ועדת הקורונה, כשרת החינוך, כחברה בקבינט המדיני וגם כשרת הבינוי והשיכון ויו"ר הוועדה לזכויות הילד- הלכתי עם האמת שלי ועם מה שהאמנתי שנכון לעם ישראל ולילדי ישראל. לא חששתי להביע עמדה, להיאבק על מה שנכון, ליזום ולשנות. הדבר השני - שברגע שארגיש שאין לי אפשרות וכלים להשפיע, לתרום ולשנות מציאות, אקום ואלך. לא אשאר רק "כדי להישאר על הגלגל" כי אינני מאמינה בכך. לצערי, המציאות הפוליטית הנוכחית, לא מאפשרת לי להשפיע באופן משמעותי, אם בכלל, על דרכה של המדינה. החודשים בהם ישבתי בקבינט ובממשלה, חידדו אצלי את ההבנה, עד כמה ניתן והכרחי לנהל אחרת את המלחמה, בחזית ובעורף. ואני יודעת שאפשר אחרת. אך דווקא אל מול הידיעה הזו, קשה עוד יותר התחושה שבסיטואציה הנוכחית, יכולת ההשפעה שלי מצומצמת מאוד. לכן, בכאב גדול החלטתי בשלב זה לקחת פסק זמן מהחיים הפוליטים. לפעמים צריך לקחת צעד אחורה כדי לפרוץ קדימה. זו העת עבורי לעשות כך. באמת של החיים, כעת אין מלחמה, יש דשדוש. זו כבר אמת ברורה. יש אולי לחימה בעצימות נמוכה והממשלה רחוקה מלפעול בצורה הנכונה להשגת יעדי המלחמה או ברוח צוק העיתים. התחושה היא שהכל עומד במקום. הצפון בהפקרה מוחלטת, תושביו עקורים מביתם בלי אופק חזרה, בהם גם רבים ממשפחתי וחבריי. ניהול אסטרטגיית מלחמה על ידי הדרג המדיני כושל בכל היבט אפשרי, ובנוסף לכל זאת, בתקופה קשה זו לעם ישראל הממשלה גם משתלטת על פעילות הכנסת ועסוקה בעצמה ובחוקים הישרדותיים במקום בכאלה שיקדמו וישרתו את צורכי המלחמה והשלכותיה. אפשר אחרת! התייחסתי לכך בחודשים האחרונים, בזהירות ובאחריות הנדרשות בתקופה רגישה זו מבחינה ביטחונית וחברתית, וכמובן שנאבקתי על עמדותיי גם בקבינט ובממשלה. אמשיך לפעול ולהשמיע את קולי גם מבחוץ ואולי אף לשרת את הציבור בדרכים חדשות. אני אשוב לעשייה הציבורית בהמשך, כשארגיש שביכולתי להוביל עשייה משמעותית למען עם ישראל, כפי שידעתי בעבר. אני יודעת שעוד נכונו לנו ימים טובים. עם ישראל יצא מחוזק גם מהמציאות הקשה הזו. יש לנו עם נהדר! כאן חשוב לי להדגיש שכדי שזה יקרה- חייבים להחזיר את החטופים הביתה! בלעדיהם, לעולם לא נהיה שלמים. אני מודה לאזרחים הרבים שפנו אלי לאורך השנים ונתנו לי את הזכות לסייע, לתקן עוולות ולהוביל שינויים מערכתיים בעקבות מצוקות שהעלו בפניי. תודה לעמיתיי הרבים מהמערכת הפוליטית על שנים של עשייה משמעותית. ידענו בכנסת ימים טובים יותר. תודה מיוחדת לחברי, ח"כ גדעון סער, על השותפות לדרך ועל החברות ומקווה כי עם ישראל ידע לזהות את האיכויות, הניסיון והמקצוענות שהוא מביא איתו, יחד עם חברי היקרים למפלגה, מפלגת "תקווה חדשה-הימין הממלכתי". וכמובן, לחברי היקר, משה כחלון, על ההזדמנות שנתן לי בראשית הדרך, לעשייה ציבורית משמעותית. תודה לכולכם שהייתם כאן איתי, על החיזוקים, התמיכה וגם על הביקורת. קיבלתי את הכל באהבה. אני מאחלת לכולנו ימים טובים יותר ורק בשורות טובות🇮🇱🎗

מאחל המון הצלחה לד״ר יפעת שאשא ביטון, אשת חינוך ואשה ערכית ושוחרת טוב שבכל מקום בו היתה נלחמה על האמת שלה ולמען הציבור.

ד״ר יפעת שאשא-ביטון היא נבחרת ציבור למופת: מסורה ואיכפתית, ממלכתית, רצינית ואיכותית. בכל תפקידיה - כשרה וכחברת-כנסת היא עבדה עם כל הלב למען הציבור. הכרתי אותה מקרוב כשהרשימה במאבקה למען הציבור בתפקידה כיו״ר ועדת הקורונה. היא היתה לי שותפה נהדרת ונאמנה לדרך מהקמת ״תקווה חדשה״ ועד היום. שותפה להחלטות לא שיגרתיות ובימים לא קלים. חלומה היה להיות שרת החינוך של ישראל והיא הגשימה אותו. אני שמח שהיה לי חלק בכך. היא היתה שרת חינוך נטו שראתה את הילדים ואת המורים. צר לי על החלטתה לקחת פסק זמן מהחיים הפוליטיים. אבל כמי שבעצמו קיבל החלטה כזאת בעבר - אני מבין לליבה ומכבד את החלטתה. מעטים עשו דרך מקצועית ופוליטית מרשימה ומעוררת השראה כמו יפעת. היא באה מקרית-שמונה הרחוקה (שכאב פינויה צורב בבשרה בשנה האחרונה) ושברה כל תקרת זכוכית אפשרית בכוח הרצון ובכוח הכשרון. היי ברוכה, יפעת! אני מאמין ומקווה שעוד תחזרי לשרת את הציבור ואת המדינה.

בזמן שהם מוכרים לכם סיפורים על "ימין ממלכתי", על "אחריות לאומית", ועל "אנחנו לא נתניהו" - גדעון סער וגמדיו עושים פוליטיקה ישנה ורעה על הגב של המילואימניקים. הציבור צריך להבין עם מי יש לו עסק 👇

לראות ולא להאמין - המשרד לשירותי דת שלח למטולה דרישת תשלום של קרוב לחצי מיליון ש״ח על שירותי המועצה הדתית ב-2024. זאת למרות שמטולה היא עיירת רפאים מעל שמונה חודשים. מהמשרד לשירותי דת נמסר - התשלום נשלח לכולם בבת אחת, מחפשים פתרון.