🟣Tom Axelrod

אני מילואימניק במלחמה ואשתי אחות. יש לנו שלושה ילדים. הנה המשמעויות: כשאני במילואים, אשתי לא יכולה לעבוד. מאחר ויש ילדים קטנים, היא לא יכולה לעשות משמרת בוקר (לצאת ב 5:30), היא לא יכולה לעשות משמרת ערב (לחזור ב 00:30) והיא לא יכולה לעשות משמרת לילה. כשאני במילואים, היא מנצלת די מהר את כל ימי החופשה ואז מתחילה להפסיד כסף. כשאני במילואים והבאנו בייביסיטר (נדיר מאוד בגלל השעות הלא נוחות), אף אחד מאיתנו לא יכול להיות ממש זמין למקרה שמשהו קורה. המקצוע שלה חשוב לא פחות משלי, ולפעמים תובעני אפילו יותר. כשאני במילואים, אשתי צריכה לבחור בכל בוקר מחדש בין המחויבות שלה למטופלים לבין האחריות לשלושת הילדים שלנו, בחירה שאף אשת מילואימניק לא אמורה לעשות. כשאני במילואים, אני לא פוגש אותה. בכל פעם שאני חוזר הביתה, היא מיד יוצאת לעבודה. כשהיא חוזרת, אני חוזר לבסיס. ככה במשך שבועות וחודשים רק חיבוק קצר וזהו. ובכל זאת, כשהתלבטתי איתה בנוגע לליל הסדר, שיכולתי לצאת בו להיות בבית איתה ועם הילדים אבל לא רציתי כי אין מצב שאני משאיר את החיילים לסגור בזמן שאני בבית למרות שכולם אמרו לי "לך הביתה כבר, תהיה עם המשפחה", היא אמרה לי בלי להסס "תישאר עם החיילים, זה הכי חשוב, אני אסתדר".

חברים, אני עובדת על משהו שקשור לתקופה שלנו, אם יש לכם שאלות שקשורות לנושאים הבאים, תשאלו ואכתוב על זה בשמחה🙏! השפעת סטרס על: קוגניציה ויצירתיות, למה תחת סטרס מחפשים פתרונות פשוטים ולפעמים מקבלים החלטות מסוכנות, למה דווקא בתקופות כאלה נוצר פער בין ׳להבין באמת׳ לבין ׳לחשוב שהבנו׳.

כמה שברים אתם רואים פה? ואיך זה קרה?

ועכשיו לעובדות: אין באמת ביקוש עצום למכשירי CT בישראל. אמנם אין פה המון מכשירים לנפש, אלא הפיזור הגיאוגרפי שלהם, ויעילות השימוש בהם הם משפיעים על משך התורים. בשניהם אנחנו מצטיינים, בטח שלעומת הונגריה. זמן ההמתנה ל-CT אלקטיבי בישראל יחסית סביר. צוואר הבקבוק של דימות אלו מכשירי MRI או PET-CT. אבל למי אכפת מהעובדות? העיקר שיש כותרת.