HaPakid Wolf

@AterItai בסדר אבל אנחנו בענייני נתונים. היה מעניין לראות את הפיצוי המספרי ואז לדון באיכות, אתה לא חושב?

@zeevikim משיחה עם הגורמים הרלוונטיים במשרד הבריאות, העזיבה של רופאים טובים ומנוסים, דוברי עברית וכאלה שמכירים את מערכת הבריאות היא בעיה קריטית. עליה של רופאים לארץ היא מבורכת אבל ממש ממש לא מפצה על העזיבה ובטח לא פותרת את הבעיה.

בריחת מוחות היא סכנה אסטרטגית לישראל נתוני הגירת רופאים מאז 2023: - 949 רופאים עזבו רק ב-23 ו-24. הזינוק בעיקר בקרב רופאים טובים ומנוסים: - 2/3 מהרופאים שעזבו ב-24 למדו במוסד ישראלי - 50% מהרופאים העוזבים הם מעל גיל 40. מגיעה לנו הנהגה שעוצרת את הסכנה הזו ולא מעודדת אותה

@DuduLagziel @assafzim הפסקה הפותחת של הכתבה

@assafzim צץ לי בפיד עוד אחד כזה

יושב. שותה כוס מים. שותה עוד אחת. קורא שוב. ועוד פעם. כן, זה קורה בהחלט - אלי צודק 100% בלי אולי ובלי אבל.

@_kobim @ZuckermanRoy זה בעיקר שיקוף של המוטיבציה הנמוכה לעבוד במקצוע, כי לרוב מי שיש לו אפשרות בוחר דברים אחרים + זה👇🏽

@ZuckermanRoy לא שאני לא מסכים עם המסקנה אבל חייבים להשתחרר מהרעיון הזה שציוני פסיכומטרי ודומיו זו הדרך למדוד מי יהיה מורה טוב. אין סיכוי שזה נכון לכל הגדרה סבירה של מה הופך מורה לטוב

חייבים להוציא את החינוך מהרמה הארצית לרמה המקומית כדי לאפשר לרשויות שרוצות להשקיע בחינוך לעשות את זה (ולמסות בהתאם). בואו ניצור תחרות בין רשויות סביב איכות השירותים. x.com/cremieuxrecuei…

@tom_sadeh @amsterdamski2 אולי אני צריך לקרוא שוב, אבל להבנתי הרעיון הוא שתהיה כמות שתשאר עם מחיר מפוקח, פשוט לא עלי ידי מועצת החלב אלא על ידי האוצר, אבל שמעבר לאותה כמות הרפתות יוכלו לייצר כמה שהן רוצות. אז רפתות יעילות יגדלו ויחד עם היבוא סך ההיצע אמור לגדול

טוב, עפתי לא מזמן על @amsterdamski2 בהקשר של רפורמת החלב. לדעתי בהחלט הגיע לו, אבל מגיעה לו גם התנצלות כי: א', הוא הוציא סרטון לא רע בנושא שמכפר באופן סביר על מה שביקרתי אותו. וב', קראתי את הרפורמה בחלב. הולי. פאקינג. שיט. זה הדבר הכי מטומטם שקראתי שיצא ממשרד האוצר, בלי תחרות. למה? סיבה אחת עיקרית שדורסת את כל האחרות בלי תחרות: אחת מהמטרות המוצהרות של הרפורמה במשק החלב היא להפחית את ייצור החלב המקומי מ-1.5 מיליארד ליטרים בשנה לכ-1-1.1 מיליארד ליטרים בשנה, יעני בערך ב-30%. עכשיו תראו, אמנם בפעם הקודמת הסברתי לחבר'ה בכאן 11 מבוא לכלכלה, הפעם לצערי צריך להסביר את זה לאוצר. אי אפשר להוריד מחירים על ידי הקטנת היצע. זה בדיוק *הפוך* מאיך שכלכלה עובדת. כדי להוריד מחירים צריך להגדיל היצע. מבוא לכלכלה א' מפורש. הקייס הכי טוב שאני יכול לחשוב עבור המטרה המוצהרת הזו היא להעביר את המחלבות בישראל מלייצר מלא דברים שונים, ללהתמקד במה שקשה עד אי אפשר לייבא הנה. אז את כל השאר לייבא בזול, במקום לייצר ביוקר בישראל. הבעיה? במקרה *הטוב*, גג גג גג מקסימום שבמקסימום 28% מהייצור המקומי הולך לדברים שאפשר לייבא בקלות. היתר? חלב בקרטון טרי, גבינות רכות, מעדנים וכו', שאי אפשר לייבא בקלות ובזול. חמור מכך, אחת הסיבות שהחלב יקר כאן היא גם כי מבוא לכלכלה א'. אנחנו פשוט לא מייצרים מספיק חלב כדי לעמוד בביקוש. לכן יש לנו מחסורים. אגב, הדבר הזה נעשה מלאכותית על ידי מכסות הייצור כאן, כנראה *כדי* להשאיר את המחיר גבוה מספיק כדי שלמחלבות הישראליות הלא יעילות יהיה כדאי לייצר את החלב, אבל פסדר אתם לא מוכנים לשיחה הזו עדיין. עזבו את כל הדברים האחרים שיש ברפורמה, זה לא משנה. לא מורידים מחירים באמצעות הקטנת היצע, בשום פאקינג דבר. מי שהגה את זה צריך להזדכות על התואר בכלכלה שלו בנשקייה ולהשתחרר מצבא הכלכלנים. או לחילופין, לספק לנו הסבר משכנע איך לכל הרוחות והשדים הצעד הזה יוריד מחירים.

ההיא באהבה חדשה אמרה את זה בהקשר של בגידות, אבל בתאכלס מתאים גם לכלכלה הישראלית: לא סתם חד פעמי בא באריזות של מאה

@assafzim הנה לעובדי הממשלה

@assafzim מעריך שהרבה זה מגדר. נשים נשארות יותר בבית עם ילדים חולים, ויש יותר נשים בענפים שבראש הטבלה

הימור צנוע (מוכן לשים 200 שקל): הרבה מהפער יוסבר על ידי התפלגות הגילאים בענפים השונים, חלק מהשאר על ידי מספר הילדים הממוצע בבית (שבעצמו מתואם חזק עם הגיל). הפער הנותר - סדר גודל של יום לשנה אני ממשיך ומהמר - חסר משמעות כלכלית. (יש גם טענות טובות נגד מיהמנות הנתונים)

@porter_il שכר המינימום עלה ב-80% מאז 2006

@zeevikim הבעיה היא שהשכר לא עלה לרוב האנשים. השכר החציוני מאוד נמוך. זה נכון שמי שהרוויח בממוצע בהייטק 20 אלף שח ב2006 היום זה כנראה 36 אלף שח. אבל לעובדים פשוטים שקרובים לשכר מינימום או קצת יותר החיים עצמם- דיור, תחזוקת בית ורכב ומזון התייקרו בצורה שערורייתית.

מרגיש סזיפי להעיר אבל הפעם זה באמת לדפוק את הראש בקיר. בכתבה יש השוואה בין עליית השכר *הריאלי*, כלומר אחרי קיזוז עליית המחירים הכלכלית, לעליית מחירי המזון. ואז מסקנה ש"השכר לא הדביק את הקצב". למרות שהשכר עלה בכ-85% מאז 2006 ומחירי המזון בכ- 60%..

@amsterdamski2 (תנובה) מול הרפתות, ויש הדרגתיות ביישום שבטח תתרחב בכנסת. היה מעניין לראות פילוח של הרפתות שעשויות לצאת מהשוק (הכי פחות יעילות) ואיפה הן נמצאות. מאמין שהנתונים קיימים. למה אתה חושב שזו רפורמה פחות אפויה מרפורמה ממוצעת בהסדרים?

@amsterdamski2 כינית אותי משום מה איש רציני, ובכל זאת קראתי. יש כמה דברים פתוחים, מניח שבכוונה (בעיקר לגבי מנגנון הפיצוי) וזו רפורמה גדולה שאידאלית היתה מלווה במסמך של 150 עמודים ועבודת מטה של שנה. ובכל זאת, בסך הכל הכיוון די ברור, יש התייחסות לסיכון מרכזי בעיני שהוא כח המיקוח של המונופול>>

בול

@sivan_kli תודה על התגובה. שמח שתיקנתם

@zeevikim צודק. הייתה טעות ותוקנה. תודה

@amsterdamski2 אקרא

@amsterdamski2 האמת שלא קראתי, ועדיין מה שכתבתי תקף. אבל מכל הנושאים, דווקא את שוק החלב מכירים באוצר טוב והכיוון - פחות התערבות בקביעת המחירים, יותר יבוא ויותר תמיכה ישירה הוא די ברור

@zeevikim קראת את הרפורמה? היא מרגישה לך כמו רפורמה אפויה? עושים שינוי כזה באופן הזה? ברצינות. מילא אם היה מדובר במשהו שעשו עליו עבודת מטה של שנה, עם כל הגורמים, בניהול מנכ״ל רה״מ, כמו פעם. ניחא. אבל זה? די נו

@_spez_ אני אסתכל. אבל בגדול בשנים האחרונות הילודה תואמת את התרחיש הנמוך של הלמ"ס, אז כרגע נראה לי שלהמשיך עם הסדרה הנמוכה זה הכי סביר. לגבי הגירה אין לי מושג. זה באמת משתנה שקשה לחזות. אבל בסוף המשתנה הכי חשוב לתחזיות אוכ', בטח בישראל, הוא הילודה

@zeevikim ראית את הדוח האחרון של מכון טאוב? אם נקח את שיעורי הגידול שהם חוזים שם - 1.2% ל2025-2030 ואז עוד 1% למשך 20 שנה עד 2050 - זה מכפיל של 1.3 - ז"א 13 מיליון. זה בהנחה של הגירה נטו חיובית taubcenter.org.il/research/snr-2…

אחרי ששיחקתי עם מחולל התחזיות הזה שבניתי המסקנה שלי היא שתחזיות האוכלוסיה בישראל בשנים הקרובות יתוקנו למטה - ובהרבה. לא 15.7 מיליון תושבים יהיו ב2050- אלא 12-13 מיליון

@orslimy אפקט בואומול. אוטומציה מעשירה אותנו, אבל היא לא אחידה בין ענפים. לפחות עד היום, היה קשה לעשות אוטומציה ברפואה או בחינוך או דיור. וכשאנשים עשירים יותר אנחנו רוצים יותר שירותים כאלה. אז המחירים של אותם דברים מתייקרים

משהו לא מתיישב לי בראש. מצד אחד AI עוזר לכולנו לאטמט את החיים שלנו, הרבה דברים יהיו זולים יותר, קחו לדוגמא את הRoboTaxi שטסלה השיקו אתמול באוסטין. מספר דולרים בודדים לנסיעה לעומת הנסיעות היקרות של אובר. מאידך, אוכל ודיור ועוד שלל שירותים אחרים הם סופר יקרים בעולם המערבי. למה אנחנו לא רואים הוזלה משמעותית ביוקר המחיה הגלובלי לאורך זמן? אנחנו הרי מתייעלים מאוד בכל אספקט, וממה שאני יודע הsupply של חומרי הגלם (אוכל, בני אנוש) לא נהפך לנדיר יותר.

יש אתגר די גדול לתקשר ממצאים ממחקר אקדמי לציבור הרחב. @OmerYair1 מוביל במכון לחירות ואחריות ברייכמן יוזמה לצמצום הפער הזה: האכסניה, אתר שסוקר מחקרים על ישראל במדעי החברה. זה מועיל להוראה, נוח להתעדכנות על מחקרים חדשים, והכי חשוב--זה מעניין. כמה דוגמאות ⬇️ runi.ac.il/research-insti…