Jacob

@AfekAlon יש לך תשובה או רק שאלה…?

אם הייתם מושיבים בחדר את 10 המומחים המובילים בעולם לפעילות גופנית ואריכות ימים, ומכריחים אותם לבחור רק אחד לכל החיים – אימוני כוח או אימונים אירוביים – מה לדעתכם הם היו בוחרים כדי למקסם בריאות, תוחלת חיים ואיכות חיים? ולמה?

@omersegev9 שום דבר!

אתמול אבא שלי, יוסי, נפטר אחרי מלחמה ארוכה במחלה הארורה. שום דבר לא מכין אותך לרגע הזה שהכל עוצר וצריך לומר שלום בפעם האחרונה. הלוואי והייתי יכולה להתחיל לספר איזה אדם הוא היה. אני אוהבת אותך אבא שלי ❤️

@AvishayBenHaim אתה צודק. הישגים נדירים. אפילו ביבי לא האמין שנצליח להשיג אותם.

מה אני מפספס? נתניהו הצליח לרתום את המעצמה האמריקאית להלום ביחד באיראן!!! אז זה לא הסתיים בהפלת המשטר, אבל עדיין מכה קשה למתקני הגרעין של איראן, לכלכלה האיראנית, לתשתיות לחיל הים ועוד ועוד ועוד - זה לא משהו שחלמנו עליו בחלומות הכי אופטימיים. אז איך ההגמוניה יכולה להפוך הצלחה כזו של הנבחר הדמוקרטי של ישראל השנייה לכישלון? נגיד היו אומרים חצי הצלחה או אין הצלחה, כי ההסכם חרא. עוד ניחא. אבל אחרי תמרון מדיני מרשים וחסר תקדים כזה להגיד כישלון? הרי ודאי שהמכה לאיראן היא הישג נהדר ולא צפוי בכל מקרה? (יש לי הסבר שלי. אבל סקרן לגבי היצירתיות של הסברי ההגמוניה )

@PZelekha פירקת פעם משהו? ראיתי את העבודות שלך על שוק הרכב והטוטו, לא הצלחת להזיז כלום. אבל רעש וצלצולים אתה יודע לעשות ברוך השם

אייזנקוט ו"החבר היקר" אלפרד אקירוב. פרופ' ירון זליכה חושף את הקשר האמיתי: מיליון שקלים בערבות של הטייקון אלפרד אקירוב למימון מסע הבחירות של אייזנקוט. זליכה, שכחשב כללי נלחם בשחיתות מול אולמרט והירשזון (ואף קיבל איומים על חייו), אומר את האמת: מי שלוקח מיליונים מהטייקונים עוד לפני שהוא נכנס לכנסת — כבר מכר את נשמתו. הטייקונים מאכילים את כולם, מכל הצדדים. זה לא ימין או שמאל. זה שלטון ההון על הפוליטיקה. הפעם שמים די בקלפי ומפרקים את השיטה

@filbers מי היה מאמין שלא תתרגש…

אני מסרב להתרגש מ"ההסכם הגרוע" של טראמפ, ולא מתוצאות הפולימרקט שאייזנקוט מוביל בסקרים היום. כאשר מנתחים את אירועי החודש האחרון בראיה יותר רחבה, במימד הזמן והאיזור מתקבלת תמונה יותר ברורה ומובנת, והיא טובה לישראל. מבצע - שאגת הארי היה מאמץ מרוכז ומוצלח של ישראל לסכל את האיום שריחף על המדינה יותר משני עשורים. המבצע הצליח מאוד בכמה מובנים: - האיום הגרעיני המיידי, יכולת לייצר פצצה בטווח זמן קצר, נפגע אנושות. - ישראל שידרגה עצמה בברית עם המעצמה החזקה בעולם כשותפה ובעלת ברית, ולא חד פעמית. - יכולות הייצור והכלכלה של איראן נפגעו קשות וקנו לישראל (ולארה"ב) חלון זמן של שנתיים שלוש ואולי לטפל בסוגיה סופית. בחודש באחרון טראמפ "פחות סופר את ישראל", הוא ממוקד בקניית זמן לעצמו - איש איננו יודע בדיוק מה עובר לו בראש ולמה הוא לחוץ. ובעיקר האם מדובר מבחינתו "בסגירה סופית" של אירוע איראן, או בהפסקה לצורך התארגנות מחדש בעוד חודשיים או בהמשך. אבל כדי להכניס את האירוע לפרופורציה כדאי לשקלל לתוכו כמה עובדות. - לטראמפ יש תוכנית סדורה לסדר עולמי חדש שהוא מקדם באגרסיביות. מרכיב מאוד חשוב בה הם מקורות האנרגיה העולמית ושליטה בהם. לכן "כבש" את ונצואלה ולכן הסכים להשתתף במלחמה במפרץ ובשליטה על מיצרי הורמוז. טראמפ לא מאמין למשמרות המהפיכה האיראנים, לא מתכוון לעשות איתם עסקים ולא הולך להסיר את המצור האנרגטי מהם, אולי לשחרר להם קצת חמצן להחזיק עוד כמה חודשים. - טראמפ כן מנסה לשחרר את ה"בלתי מעורבים" שנלכדו באירוע - המפרציות, סעודיה ומדינות כמו יפן, הודו וגם סין שנפגעות מהמצור בהורמוז שפוגע בסחר של כ 25% מאספקת הנפט בעולם. - ארה"ב נמצאת עמוק בתוך תהליך יישום מדיניות טראמפ של מודל Freind shoring - שמשמעותו בניית עולם סחר המבוסס על ידידות ושותפות. בעולם החדש ישראל היא "בעלת ברית מהמעלה הראשונה" כפי שהגדיר הפנטגון. גם צבאית וגם טכנולוגית. אין לנו תחליף ולא נתפלא אם ב"שש אחרי המלחמה" ארה"ב תעביר את בסיסיה האוויריים במזרח התיכון מקטאר, סעודיה, ירדן וטורקיה לישראל. (ותפנה את נתב"ג מכל המתדלקים). - זה אינטרס כלכלי עליון של ארה"ב שאיראן לא תהיה גרעינית ושהמזרח התיכון יירגע (בלי חיזבאללה, חמאס והחות'ים). נכון שנתניהו צריך להילחם להשיג את המכסימום עבור ישראל ולא עבור ארה"ב. אבל זה לא שטראמפ התהפך עלינו. הפערים הם לא במטרה אלא בדרך השיגה ועד כמה ניתן לסמוך על מדינות ערב. אנחנו כבר למדנו את הלקח, עכשיו תורם של טראמפ וג'י די ואנס להבין. - ישראל הרשמית חייבת להילחם להשיג כאן ועכשיו מכסימום מהישגי המלחמה. אבל, גם אם לא נצליח כאן ועכשיו, האמריקאים יבינו בסוף "איך הערבים חושבים" ונקבל חזרה בהמשך לא מעט מחופש הפעולה וההסכמה "להגן על עצמנו". לקח להם פחות שחצי שנה להבין איך טורקיה וקטאר עבדו עליהם בעזה. הם התקפלו והשאירו לנו ל"סיים את העבודה" ועכשיו אלו אנחנו שממתינים לשעת כושר. בקיצור, שוב בין שגעון הגדלות שלנו כמנהלי העולם לבין התפרצות התקף "חרדת נטישה" וקץ הניצחונות. כדאי לקחת טיפה אוויר, לנשום, מלחמות גיאופוליטיות ושינויים היסטוריים לוקחים זמן - אבל הכיוון הכללי ברור והוא חיובי לישראל.

@arbelaue רבקה

אחותי משריצה בשלישית והפעם בת ומחפשים שם. יש חוקים: 1. חובה ר' 2. שם ישראלי 3. בעדיפות יוניקסס למה? ככה

@MatanHodorov מתן - כל הכבוד. חבל שלא הוספת שם עוד 5, לפני או אחרי שני ה5 האחרים…בהצלחה תותח תמשיך ככה

<<מי שיבזה או ישפיל ברשתות אדם בשל נטייתו או זהותו - ייחשף וישלם פיצויים גבוהים. בעזרת האכיפה האזרחית והפסיקות של בתי המשפט, אני מקווה שנמשיך לנקות את הרשתות החברתיות מהטרדה מינית והומופוביה. כמובן שמותר לבקר ואף לתקוף לגופו של עניין, לא לבזות לגופו של אדם. חודש גאווה שמח לכולם!

במשך יותר משנתיים הגולש הזה פרסם נגדי כמה מההתבטאויות המטרידות והמבזות ביותר על רקע מיני שבהן נתקלנו ברשת. בעזרת חקירה מעמיקה הצלחנו לחשוף את כל פרטיו, אך כשהגשתי נגדו תביעה - האיש הכחיש מכל וכל שמדובר בו ודרש דחייה על הסף. בהחלטה תקדימית (ראו בשרשור) כב׳ השופט אביים ברקאי נעתר>>

@DahanItan 236

מי שפוגע ראשון על השקל כמה הארגז הנהדר הזה עלה לי הרגע בסופר, מקבל ממני מתנה את השייק של הקיץ. עליי, באחריות

@AzranMor זה השיט פה, שמתמחרים במנות פוד קוסט של 5 פעמים פלוס עוד כמה אגורות ״כדי להיות ברייק איבן״.

75 שקל

@Shauli 🌺❤️

רב"ט ניק בייזר ז"ל, בן ה-19, נחטף ב-7.10 יחד עם רון שרמן ז״ל. השניים, יחד עם אליה טולדנו ז״ל, שנחטף משטח מסיבת הנובה - הוחזקו במנהרה בצפון הרצועה ובחודש דצמבר אישר דובר צה״ל כי הם "נהרגו בסבירות גבוהה מתוצר לוואי של תקיפת צה"ל, שכוונה לבכיר חמאס אחמד רנדור". לבקשת משפחתו של ניק, אני מביא את דבריה המרגשים שהקריאה אימו קטיה, ב-8.10.2024, בטקס הזיכרון של העיר באר שבע: ניק שלי אני מתגעגעת אליך. כְּמוֹ שֶׁהַיָּד וְהָרֹאשׁ שֶׁלָּךְ הָיוּ אָז מֻנָּחִים עָלַי, ביום המאושר בו בישרתי לך שהנה אתה עוד מעט הופך להיות אח גדול. אני מתגעגעת לחיבוק החזק שלך, לכתפיים הרחבות שלך, לחיוך המדהים והכובש שלך ולדברים הפשוטים שהיו רק שלנו: להתכתבויות בכל בוקר, להודעות שלך. עד עכשיו אני שולחת לך “בוקר טוב ילד שלי, תשמור על עצמך” רק שאתה כבר לא עונה. אני מתגעגעת לבישולים המשותפים שלנו. תמיד שאלתי מה אתה רוצה שאכין לך ואמרת “שום דבר. אני רוצה שנבשל ביחד” ואז היינו מבשלים את אותם הדברים המדויקים והטעימים שלך. אני מתגעגעת לדברים הגדולים: לבלגן שהיית משאיר אחריך. אני מתגעגעת לאורות הדולקים שהיית משאיר בכל הבית, כי כבר שנה שהחושך שולט בכל מקום. אני מתגעגעת לרעש בבית, למסיבות עם החברים, לקריוקי, לשמוע אותך שר, לראות אותך מאושר, כי השקט שהשארת אחרייך הוא נוראי. אני מתגעגעת לכביסות של סופ”ש, איך שהייתי מכבסת ומגהצת חולצות ומדים ירוקים בגאווה. אני מתגעגעת לעוד המון דברים - ערב שלם לא יספיק כדי להגיד את כולם אבל אני בעיקר מתגעגעת אליך. אבא גם וניקול כמובן, סבא וסבתא והחברים כולם. אף אחד לא מבין איך אדם כמוך פשוט נעלם, זה שובר לנו את הלב כל יום, כל שעה, כל הזמן. מאותו בוקר ארור שנחטפת מהבסיס ועד אותו בוקר ארור שדפקו אצלנו בדלת אני פשוט מתגעגעת אליך. תעזרו לנו להציל חיים ולהגשים חלום! shorturl.at/pmhrz בבקשה שתפו את הפוסט 🙏🏻

@Shauli ❤️❤️❤️סליחה

חגית חן: הכל קשה בלעדייך איתי. אתמול כשהגעתי אליך לעיר המלאכים בדיוק שתלו דשא לידך. כל כך התרגשתי מהמחווה שפשוט התחלתי לבכות. הבחור ששתל את הדשא נעלם פתאום וחזר עם מים קרים בשבילי. הבוקר אני כבר רואה הכנה לעץ שישתלו פה לידך. כדי שיהיה לי צל מתישהו פה לידך. התכוונתי יותר מאוחר ללכת לעשות קעקוע עם השם שלך, אחרי ששנתיים אני מתלבטת. אני כל כך מתגעגעת אליך. וכל כך קרועה ממה שקורה במדינה. בטוחה ששם למעלה אתה מטפל ודואג לכל החברים הגיבורים החדשים שלך. עד שניפגש איתי .. בוא אליי בחלומות …💔 @hagitchen

@amsterdamski2 מה ההבדל העיקרי מבחינתך לעומת מירוץ כביש? ומבחינת דרגת קושי קשה יותר או פחות?

היו מלא אנשים. לא יודע בדיוק כמה, אבל מלא. לפחות כמה מאות. עופר פדן, מנכ״ל מרתון ישראל, צריך בעיני לקבל פרס ישראל על תרומתו לתרבות הריצה הישראלית. אירוע מושקע, מתוקתק, מסומן היטב, רמה גבוהה. ומילה אחרונה: זה מירוץ השטח הראשון שלי, אבל בטח לא האחרון. איזה הבדל מריצת כביש. וואו

כותב בכוונה בגלל שאני בהיי מוחלט ולא רוצה לשכוח את התחושה: רצתי עכשיו במירוץ הכי טוב שאי פעם רצתי בו, מירוץ הרי הגעש ברמת הגולן. 15 ק״מ, עליה מצטברת של 400 מטר, מזג אוויר מושלם, ערפל כבד, שעה ארבעים ושתיים של טראנס חוץ גופי, לא פחות מזה. מעולם לא נהניתי ככה במירוץ, סיימתי מאושר

@Eran_Efrat @Arbel2025 בוא סלט ירקות ״ישראלי״ מוכרים בכל איזה ארומה ב70 ש״ח, המחיר הזה הוא לגמרי בסטנדרט של המחירים (המבאסים ממש)

@Arbel2025 630 שקל על פסטות איזה מדינה של שודדים זה לא ייאמן

#דייט_עם_אשתי, אחותי ושתי ילדות בטברנה רומנה. כתמיד מצויין. ורמוט, שפריץ, 3 פלגרינו תפוזים וסודה גדול. ארנציני, ארטישוק מטוגן (מפתיע!) סולו ארוגלה לראשונות. 4 פסטות אש וזה הדירוג שלי: 1. קרבונרה 2. לימונה 3. ראגו 4. קאצ'ו א פפה. 630₪ לפני שירות.

@chaimlevinson לא…המסר יהיה תיאום מוחלט בין טראמפ לביבי…בית ספר לפוליטיקה בינלאומית…טראמפ רק בטיים אאוט (מהלך גאוני!) וכל הקלפים אצלו. ביבי אמן. רפורמה משפטית עכשיו!

500 שקל לצדקה אם עד מחר שום שופר לא נותן תדרוך "ההסכם בין איראן לארה"ב וישראל לא מחוייבת לו. ישראל תדע להגן על עצמה ולשמור על האינטרסים שלה"

@Shauli @da_sides 😔💔

שלומי ושחר מתיאס מקיבוץ חולית. הורים שהפכו את גופם לחומת מגן כדי להציל את בנם 💔💔💔 חייהם נגדעו במתקפת הטרור על הקיבוץ. כשהמחבלים פרצו לביתם וירו לכל עבר, שלומי ושחר הבינו מיד את גודל הסכנה. מתוך אהבת הורים אינסופית, הם נשכבו על בנם בן השש עשרה רותם, והגנו עליו בגופם. שלומי ושחר נהרגו במקום, אך בזכותם רותם ניצל. במשך שעות ארוכות הוא נשאר מתחתיהם, פצוע וכואב, בעוד הוריו מגנים עליו גם ברגעיהם האחרונים. בנם רותם, שניצל מהאירוע, אמר בכאב: ״ההורים שלי הגנו עליי בגופם. הם ספגו את הכדורים במקומי, ובזכות האהבה שלהם אני חי היום בעולם שחסר אותם כל כך״

@udi_hir @noamsha אודי אז אתה בעד? זה מהלך חכם שלו יותר מאשר ללכת לאיזה קבוצת יורוקאפ חזקה?

@noamsha מדר ישחק בליגה השניה בעולם אחרי ה-nba מבחינה כלכלית. אין קשר בין כדורסל המכללות כיום לאיך שתפסנו אותו בעבר

נזכרתי בתקופה שאבדיה ומדר הובילו את נבחרת העתודה לזכייה באליפות אירופה. אבדיה פרנצ׳ייז פלייר בקבוצת פלייאוף ב-NBA. מדר חוזר לשחק עתודה.

@PhysioSports @Ifat12341 בוא ננסה לדייק את זה טיפה;), האם דין פעמיים בשבוע ריצה של 5 ק״מ כדין 5 פעמים בשבוע ריצת 5 ק״מ? מהיכן התמורה שולית מתחילה לפחות בצורה משמעותית?. תודה 🌺

@Ifat12341 “Any bodily movement produced by skeletal muscles that requires energy expenditure.”

אני רואה את ההבדל הקיצוני בין אנשים בני 80 שעשו פעילות גופנית במהלך חייהם ולאלה שלא, ואני חייב להגיד לכם שלא לעשות פעילות = רשלנות רפואית חמורה. מצידכם

@Shauli סליחה ❤️

מעיין שרמן: מאז האסון שהביאה עלינו ממשלת הטבח, הצטרפתי לעשרות קבוצות וואטסאפ. בהתחלה היו אלה קבוצות של בני משפחה שאהוביהם נעלמו ב־7.10. אנשים שאחזו באותו חוט דק של תקווה, חרדה וחוסר ודאות. אחר כך הקבוצות השתנו, התפצלו, הצטמצמו ונולדו חדשות: חטופים חיים. חטופים חיילים. חטופים שנרצחו בשבי. פורומים שונים. מאבקים שונים. אותו כאב. עם הזמן יצאתי מקבוצות שהפכו לא רלוונטיות ונכנסתי לקבוצות אחרות. ככה כבר שנתיים וחצי. בשנה האחרונה יצאתי מרוב הקבוצות. אבל הסיבה היחידה שיצאתי מהן הייתה תמיד אותה אחת: הערה שקיבלתי ממשתתף בקבוצה שהסגנון שלי לא מצא חן בעיניו. חברות בקבוצות וואטסאפ שאת רוב משתתפיהן אני בכלל לא מכירה הייתה זרה לי, ולמרות שכבר שנתיים וחצי אני חיה בתוכן - עוד לא התרגלתי לזה. היה ברור לי שאין לי מה להישאר בקבוצות שאני לא יכולה להתבטא בהן בחופשיות ולהגיד את הדברים בסגנון שלי, בלי ההתייפייפות והנימוס שהפכו מבחינתי למיותרים ואפילו מזיקים. השבוע יצאתי מעוד קבוצה כזאת. קבוצה שבה חברות עשרות נשות אמנות ורוח, סופרות, חברות כנסת, שחקניות ועיתונאיות. זו קבוצה שאת רוב המשתתפות אני אמנם לא מכירה באופן אישי, אבל היא קבוצה חשובה שמנסה, ולדעתי גם הצליחה, לאחד כוחות ולהזיז דברים. כל אחת ואחד (כן, יש שם מעט מאוד גברים) תורם כפי יכולתו, בסגנון שלו, בכישרון שלה, באומץ שלה, ביכולות שלה לשנות פה דברים במטרה לעשות טוב. אבל השבוע חברה בקבוצה כתבה בה שמה שקרה לי לא נותן לי לגיטימציה להגיד מה שאני חושבת. לטענתה גם היא משפחה שכולה. סבא שלה נרצח בשואה. לפני 80 שנה. היא יודעת מה זה שכול. אז שלא אגזים במה שכבר עברתי. אני הבטתי בהלם בדברים שכתבה ונפרדתי לשלום מהקבוצה. אבל מה שקרה אחר כך היה ממש מוזר בעיניי. אני לא בוכה כמעט. אבל ברגע שיצאתי מהקבוצה לא יכולתי לעצור את הדמעות. הדמעות פשוט פרצו בלי מעצור, בלי שום שליטה, וניסיתי להבין למה. אולי דווקא בגלל שההשתקה הגיעה מכיוון לכאורה מכיל. אולי כי זו אחת הקבוצות האחרונות שנשארתי בהן. אולי כי הרגשתי מובסת. אולי כי הבנתי שמותו המיותר של רון כבר מתחיל “להתיישן”, וההכרה שבעצם אין באמת הבדל ביני לבין כל נכדה לסבא שנרצח לפני 80 שנה בשואה. כן, ביקשו ממני לחזור לקבוצה. אבל אני לא יכולה להישאר במקום שבו צריך לבקש רשות לדבר, במקום שבו מצפים ממני לעדן את המילים, לרכך את הזעם, לנסח את האמת כך שלא תציק לאחרים. אני לא מתכוונת להתנצל לא על הכאב שלי ולא על הקול שלי. ובוודאי שלא אתנצל על כך שמאז שהרגו לי את הילד, איבדתי גם את היכולת לשתוק. אם יש משהו אחד שעוד נשאר לי לתת לרון - זו הנאמנות לאמת שלו ושלי. גם כשהיא לא נעימה. כי המוות של רון לא “התיישן”. ההפקרה שהרגה אותו לא הפכה פחות נוראה רק כי עבר זמן. ואם יש אנשים שלא נוח להם עם הסגנון שבו אני מביעה את הכאב הבלתי נסבל שלי - זו בעיה שלהם. אני אמשיך לדבר בקול שלא תמיד נעים לשמוע. אני אמשיך לספר את האמת. כי כל עוד אני נושמת - אף אחד לא ישתיק את מה שעשו לרון ולי. @MayanShermanMVD

@iditsilman את אמא שלך תמכרי בשביל קול שלא יגיע יא צבועה. בקרוב תתמודדי עם תפקידי מזכירה

היי נפתלי, כבר שבוע שאתה עושה ספינים על הגב שלי ובאופן בזוי משתמש בגיבורי ישראל, הלומי הקרב ופגועי הנפש, בניסיון נואש להסית אותם נגדי. עכשיו אתה ממשיך עם הפרקטיקות הישנות ושולח שליחים כדי שיעשו בשבילך את העבודה המלוכלכת. אלא שקרן טרנר היא לא המועמדת לראשות הממשלה, והיא לא צריכה לחשוף את תיקה הרפואי. ואתה? כן. כמי שעומד בראש המחנה שעסוק באובססיביות בבריאותו של ראש הממשלה, הגיע הזמן לחשוף לציבור את תיקך הרפואי המלא, מתקופת כהונתך כרה״מ ועד היום. הכל, כל התיק. כבר שבוע שאתה פועל מתוך פאניקה: איומי דיבה, שולח שליחים, ממציא המצאות ומשסה ומפלג. אז הנה, הגיע רגע המבחן. לא תוכל להסתתר יותר. במקום לחשוף תיקים רפואיים של אחרים, תחשוף את תיקך הרפואי המלא. קדימה נפתלי. חשוף את התיק. עם ישראל מחכה.

@Gilshely סליחה על החדירה לפרטיות הוא גר אתכם בבית? אתם איתו כל הזמן?

דברים שנשאתי היום בפני סיעת יש עתיד בכנסת, מטעם מועצת אוקטובר. שלום לכולם, שמי גיל שלי, ואני אבא של יואב. יואב היה סמל צוות בפחת״ק של גולני, והוא יצא לחופשת שבת עם חברים מהצבא כדי לחגוג בנובה. ב7.10 בשעה 6:30 בבוקר, איך ששמעתי את האזעקה, התקשרתי ליואב ובקשתי ממנו ״לטוס״ הביתה. הוא ״הרגיע״ אותי, אמר שהוא והחברים כבר באוטו, והם נוסעים לתפוס מחסה מוגן בקיבוץ בארי, משם הגיע אחד מחבריו. מיד בכניסה לקיבוץ הוא חלף עם האוטו על פני המכונית בה שכבו הרוגים יונתן סמרנו ושני חבריו, והגיע לאוטו של רבש״ץ הקיבוץ, אריק קראוניק, שהיה מוטל ירוי. יואב וחבריו ניסו לטפל באריק, יואב לקח את הנשק של אריק, והם רצו לבית של דורון חברו מבארי. שם יואב ועוד חבר עלו על מדים, הם הניחו שמדובר בכמה מחבלים שחדרו לקיבוץ והחשש העיקרי שלהם היה מדו״צ כי ברור שתכף מגיע הצבא, והם יצאו וחברו לקבוצת אנשים עם אקדחים וכובעי משטרה. מהר מאוד יואב וחברו מצאו עצמם לבד, הם הסתגרו בסככה ובשעה 9 בערך הגיעו אליו צוות של שלדג בראשות רב סרן, דברו עם יואב וחברו, ושלחו אותם חזרה לבית של דורון. הם הסתובבו בקיבוץ שורץ מחבלים וחפשו את הבית של דורון, זאת היתה הפעם הראשונה שהם היו בקיבוץ ולא ידעו איך להגיע לבית של דורון. בשעה 9:30 יואב התקשר אלי ואמר, למה לעזאזל לא שמעתי בקולך, למה הייתי צריך להגיע לבארי. בבית של דורון הם הטעינו את המחסנית בכדורים מארגז כדורים שהיה שם, חבר אליהם חבר נוסף עם עוד נשק מחסנית, והם יצאו למספר סיורים בקיבוץ בתיאום עם דורון, כאשר נתקלו בקבוצות קטנות של מחבלים הם התקילו אותם, כשדורון דיווח על קבוצות גדולות, הם נמנעו ממגע. כך בערך עד השעה 1400 אז הגיעו כוחות רבים של הצבא, ויואב וחבריו הסתגרו שוב בבית של דורון. יואב התקשר אלי ב21:30 בערב, אמר, אבא, תהיה רגוע, אין על האוטו שריטה, ואין לי שום טראומה. למחרת הסעתי אותו ליחידה שלו ברמת הגולן, והוא הוביל את הצוות שלו לתפיסת בתים במתחם שיפא, ולאחר מכן בחאן יונס. בתחילת ינואר לאור התקפי זעם וחרדה, המפ שחרר אותו מעזה, הקבנית אמרה לו שאם לא יחזור תוך יומיים שלושה, הוא כבר לא יחזור להלחם, ואכן יואב לא הצליח לחזור. באפריל 2024 הוא השתחרר בתאריך השחרור שלו מהצבא. יואב הגיש תביעה להכרה בו כלוקה בPTSD, בשנה וחצי הראשונות הוא עבר הרבה התקפי זעם בעיקר, חרדה, לא אכל, והתקשה מאוד להרדם ללא עזרת גראס. גם כיום יואב חוזר לבארי ולנובה כל לילה, הוא מתקשה להרדם, הוא מתקשה לנהל סדר יום, תהיה לו ועדה ביוני. יואב מרגיש כאילו חייו נכנסו להקפאה, הוא מבין שהוא לא יחזור להיות יואב שהיה ב6.10.23, אבל קשה לו לעשות תכניות לפני הועדה. הוא כבר בתור כמעט שלוש שנים לועדה הזאת. רק בפברואר השנה יואב סוף סוף קיבל מעמד והכרה ממשרד הביטחון, עד אז כל הטיפולים שיואב קיבל היו על חשבוננו, הוצאנו כמעט 400 אלף שח על טיפולים פסיכולוגיים. כיום הוא מוצא מזור בעיקר בנגינה על גיטרה, הוא למד לנגן לראשונה רק כאשר השתחרר מהצבא, וגם באימוני MMA בהם הוא מתקשה להתמיד. יואב היה מועמד להיות ספורטאי מצטיין בתחום לפני הגיוס, הקורונה מנעה ממנו את זה. יואב הוא אחד מעשרות אלפי נפגעי נפש, הוא ראה בסיבובים שלו בקיבוץ את גופתו של אוהד כהן ועליו מילה כהן בתו בת העשרה חודשים, הוא ראה עשרות גופות, הוא נלחם במצב כאוטי בקיבוץ אותו מעולם לא הכיר, הוא יצא רק עם נשק מחסנית, ושב ויצא, נתקל והרג מחבלים, ועדיין מרגיש רגשות אשם שלא עשה מספיק. בראש הוא מבין שלא יכול היה לעשות יותר, אבל רגשות האשם לא מרפים ממנו. יואב אדם חזק, הוא רוצה לא רק להתמודד עם המצב הנפשי שלו, אלא גם ללמוד פסיכולוגיה ולעזור לאחרים במצב כמו שלו בהתמודדות שלהם. אבל יואב מרגיש שהמלחמה עדיין לא נגמרה, אין קלוז׳ר, הם חייבים קלוז׳ר כדי להתפנות להתמודדות האישית שלהם, לא רק יואב, כולם. בבקשה תעשו הכל לעזור להם להגיע לשלב בו יוכלו להתמודד עם שיקום חייהם, עד שלא תקום ועדת חקירה, עד שהמלחמה לא תהיה מאחוריהם, הם לא יכולים להתחיל בשיקום, בבקשה אל תניחו לממשלה להלחם במלחמת נצח, בבקשה תעזרו לבן שלי להתרכז בעצמו ובשיקום שלו