Alex Tseitlin

רוצים להבין מה באמת קורה במזרח התיכון? עדכונים בזמן אמת, מפות וניתוחים שלא תמיד מגיעים לתקשורת. הצטרפו לערוץ בטלגרם ושתפו עם חברים: t.me/bapalpha

כיצד עובדות המלחמות בעידן ההשמדה - מלחמות תעשייתיות פרק 1 אריאל ניזרי עם אלכס צייטלין youtu.be/qyVfzQwUNSw

ממכונת קיטור לפצצת אטום כיצד עובדות המלחמות בעידן ההשמדה - מלחמות תעשייתיות פרק 1 אריאל ניזרי עם אלכס צייטלין במאה ה-19 וה-20, מפעלים, רכבות, וטכנולוגיה חדשה שינו את כללי המשחק. חיילים הפכו לחלק מפס ייצור, ושדה הקרב — למערכת תעשייתית של הרג. זו לא רק מלחמה… זה עידן ההשמדה

תגובה של שווקים למלחמה: 45 הימים הראשונים מה אתם רואים פה זה לא רק גרף זה הבדל בין שני עולמות ברוסיה: קריסה מיידית סגירת בורסה לחודש התאוששות חלקית בלבד עדיין סביב -15% בארה״ב: ירידה קלה חזרה מעל הבסיס תוך ימים וסיום התקופה סביב +7% לא כל מלחמה פוגעת בשוק ההון באותה צורה רוסיה = שוק שנסגר כשהמצב מסתבך

הצליח היכן שדוד ושלמה כשלו? המלך רחבעם וממלכתו | תולדות ממלכת יהודה – פרק 2 youtu.be/pGnW7YY6HEM

מלך אחאב ומלך רחבעם שמחברי המקרא לא אהבו

הצליח היכן שדוד ושלמה כשלו? המלך רחבעם וממלכתו | תולדות ממלכת יהודה – פרק 2 youtu.be/pGnW7YY6HEM

הצליח היכן שדוד ושלמה כשלו? המלך רחבעם וממלכתו | תולדות ממלכת יהודה – פרק 2 youtu.be/pGnW7YY6HEM

עולה עכשיו פרק שני בסדרה תולדות ממלכת יהודה עם פרופ׳ יוסף גרפינקל. היום עושים צדק למלך רחבעם המלך שהצליח במקום שבו דוד ושלמה כשלו. לינק לפרק למטה:

@KampnerSam זה בדיוק העניין. זה חוב שלא נסחר בשוק פתוח הקרן קובעת את השווי לפי מודלים, לא לפי עסקאות. רק כשצריך למכור מתגלה המחיר האמיתי. והאירוע של הפדיונות הראה בדיוק את זה.

@AlexTseitlin בשוק הפרטי אין תהליך מתמיד של גילוי מחיר ויש פרמיית נזילות גם על מניות. זה לא קשור לקרדיט.

יש תחום פיננסי אחד שגדל מאוד בשנים האחרונות וכמעט לא מדברים עליו מספיק: אשראי פרטי. במקום שחברות יגייסו כסף דרך בנקים רגילים או דרך שוק האג"ח, הן לוקחות הלוואות ישירות מקרנות ענק. התחום הזה התפוצץ בעיקר אחרי המשבר של 2008. אחרי הקריסה, הבנקים נכנסו לרגולציה הרבה יותר כבדה והיכולת שלהם לתת אשראי, במיוחד מסוכן, ירדה משמעותית. מי שנכנסו למלא את הוואקום היו הקרנות הפרטיות. היום שוק האשראי הפרטי עצמו מוערך בכ־1.7 עד 2 טריליון דולר. מדובר בגופים כמו אפולו, בלאקרוק, בלאקסטון, מורגן סטנלי, KKR, JP מורגן וכו’, שמנהלים יחד בערך כ-22 טריליון דולר. חשוב להבין: לא כל הכסף הזה הוא אשראי פרטי, אבל הוא נותן פרספקטיבה על הגודל של הגופים שמעורבים בתחום הזה. למה זה גדל כל כך מהר? כי במשך שנים זה נמכר למשקיעים כהזדמנות לקבל תשואה גבוהה יותר, עם תחושה של סיכון נמוך יחסית. אבל כאן מתחילה הבעיה. בניגוד לשוק רגיל, אין כאן מסחר פתוח ושקוף שמראה בכל רגע מה שווי הנכסים. הקרנות עצמן מחזיקות את ההלוואות והן גם אלה שמחליטות כמה הן שוות. כל עוד אף אחד לא מבקש את הכסף שלו חזרה, הקרנות יכולות להמשיך להציג בדוחות שההלוואות שוות 100%. למה? כי אין מסחר אמיתי בהלוואות האלה ואין שוק פתוח שקובע להן מחיר. הבעיה מתחילה כשמשקיעים רוצים לצאת. ברגע שצריך להחזיר כסף, הקרן חייבת למכור נכסים או להביא מזומן. ואז מתברר שאין באמת קונים במחיר שעליו דווח. ההלוואה שנראתה שווה 100 על הנייר שווה בפועל הרבה פחות. וזה בדיוק מה שמתחיל לקרות עכשיו. קרן האשראי של אפולו, בהיקף של כ־15 מיליארד דולר, קיבלה בקשות משיכה של כ־11.2% מהקרן, אבל הצליחה להחזיר רק כ־45% מהסכום שהתבקש. הפער הזה חושף את הבעיה המרכזית אין נזילות אמיתית. במקביל, מתוך המערכת עצמה כבר עלו הערכות שהלוואות רבות מתומחרות גבוה מדי בדוחות. הלוואה שנתנו לחברה ונרשמה בדוחות כאילו היא שווה את מלוא הסכום, אבל לא בטוח שאפשר למכור אותה במחיר הזה. בפועל, יש הערכות שבמקרים מסוימים ניתן יהיה לקבל עליה רק 20% עד 40% מהסכום המקורי. המספרים בדוחות יכולים להיראות יציבים, אבל בפועל הם לא נבדקו בשוק אמיתי. עוד נקודה קריטית היא מה שקורה כשמשקיעים מנסים לצאת. במקום להחזיר להם את הכסף, נוצר מצב שבו הם צריכים למכור את ההחזקה שלהם למישהו אחר, לעיתים במחיר נמוך בהרבה. לא פותרים את הבעיה רק מעבירים אותה הלאה. זה בדיוק איך שמשברים מתפתחים. בהתחלה זה נראה קטן ולא משמעותי. אחר כך עוד גוף ועוד גוף נכנסים ללחץ. ובשלב מסוים זה כבר נהיה אירוע רחב. גם שוק של 2 טריליון דולר מספיק כדי ליצור לחץ רחב במערכת הפיננסית, במיוחד כשהוא מחובר לגופים שמנהלים עשרות טריליונים. ומה שהכי בעייתי כאן: כל עוד אין מכירה אמיתית אף אחד לא באמת יודע מה שווה מה. ורק כשמתחילים לנסות להוציא כסף מתחילים לגלות את האמת.

@KampnerSam הבעיה היא לא איך זה עובד בשגרה אלא מה קורה כשצריך נזילות והאירוע של 45% בדיוק מראה את זה

זה פשוט לא נכון. יש תהליך גילוי מחיר כי יש שחקנים (ומתווכים) שמתחרים על העסקה. זו נקודה מבלבלת כי בשוק הציבורי המחיר נתפס כמחיר האחרון (price leading) בזמן שבשוק הפרטי (גם במניות ולא רק בקרדיט) המחיר בדרך כלל נקבע בידי השחקן הראשון (או השחקן הגדול) (price following). לפעמים בשוק הפומבי לפעמים יותר קשה לדעת מה השווי האמיתי במניות שנסחרות בווליום נמוך או כשיש אינפורמציה אסימטרית.

@KampnerSam אני לא מתווכח שיש השקעות אני אומר שאין גילוי מחיר אמיתי כל עוד אין שוק אין באמת דרך לדעת מה השווי רק כשיש פדיונות זה נבחן

@AlexTseitlin נכון, אבל אז מה? הקונה הוא לא שה תמים. זה גוף מוסדי עם צבא של אנליסטים לDD. יש בנרטיב שרשמת בלבול בין השקעות מוסדיות למשקיעי ריטייל ירוקים.

@KampnerSam אין ספק שהתהליך מסודר אבל ברגע האמת המחיר נקבע רק כשיש קונה

מעניין. עבדתי בקרן אשראי פרטי בעבר, והגופים האלה יודעים טוב מאוד מה הם עושים. זה לא ריטייל. אין ויזיביליות לציבור כי לא צריך ויזיביליות - זה אשראי פרטי. לכל הקרנות האלה יש independent audit שהן יכולות להראות למשקיעים שלהן והן משתמשות בבנקאי השקעות כארביטרים בלתי תלויים בעסקאות עצמן.

מתי לדעתכם סין תפלוש לטייוואן ?

כלכלה לא נופלת ביום אחד היא נופלת כשהתמריצים מתהפכים כשכדאי פחות לעבוד וכדאי יותר לא לעבוד זה כבר לא עניין של אידיאולוגיה זה חשבון פשוט

@GlulaAduma נכון הסיכון קיים כבר שנים אבל עכשיו הוא מתחיל להתממש בפועל

@AlexTseitlin לא מדברים עליו? זה כל יום בכותרות כשעוד שקרן אשראי פרטית סוגרת את האפשרות לממש. ליטרלי סיכון אשראי פרטי היה אחד הסיכונים שדיברו עליי לפני המלחמה כפוטנציאל למשבר נזילות.

@Nuki054 cnbc.com/2026/03/23/apo…

@AlexTseitlin הבנתי מה כתבת, התכוונתי אם יש לך מקור או משהו שמראה את מה שכתבת כי אני לא מצאתי

@TA_Analysis תמיד זה מתחיל כבעיה של גוף אחד ואז מגלים שזה לא רק אחד

@AlexTseitlin לא מבין למה זה מפתיע זה המצב אצל פגאיה כבר שנים

@Nuki054 קרן האשראי של אפולו, בהיקף של כ־15 מיליארד דולר, קיבלה בקשות משיכה של כ־11.2% מהקרן כ־1.7 מיליארד דולר, אבל הצליחה להחזיר רק כ־45% מהסכום שהתבקש. לפי דיווח של CNBC

@AlexTseitlin איפה ראית בקשת משיכה של כ15 מיליארד דולר מקרן אשראי של אפולו? כנראה פיספסתי