assaf shapira

@NevoSpiegel היכולת של הציבור להשפיע על הפוליטיקה בישראל מינימלית. השיטה שמציעים תגביר את ההשפעה, אבל היא ממש לא תהיה גדולה במבט השוואתי. עדיין ברוב הדמוקרטיות האחרות תהיה לציבור הרבה יותר השפעה (בחירות אזוריות, בחירות ל-states, לבית עליון, משאלי עם...). התיקון המוצע הוא הכי מתון ובטוח שאפשר

@AssafShapias אני חלוק על זה. אני לא חושב שמעורבות גדולה יותר של הציבור היא בהכרח מעלה, ולא מתחבר לאמירה שבגלל שהציבור עצלן פוליטית צריך להנדס שיטה נוחה יותר עבורו. להפך עדיף לא לתת לעצלנים עוד כוח

הצעה נוראית. לא רק שזה פוגע ביכולת להחליט מראש, אלא שהיא רק תחריף את פוליטיקת האינסטנט. ביום הבחירות יהיה עדיפות לname recognition מה שיעזור לכל עושי הרעש והצלצולים.

@NevoSpiegel היום במילא כמעט אף אחד לא מסתכל על כל הרשימה - רק על היו"ר. בשיטה המוצעת, מקום 1 ישוריין (ולכן אי הוודאות קטנה), אבל לשאר המועמדים תהיה הרבה יותר חשיבות, ולציבור תהיה הרבה יותר השפעה. אני מבין את החשש, אבל היתרונות הרבה יותר גדולים. זה גם פריימריז אמיתי, עם כל המצביעים (ורק הם).

@AssafShapias הבעיה זה ידיעה. אני רוצה לדעת את מי אני מכניס לכנסת ולא להגיע ליום בחירות עם חוסר ודאות. במדינה שלמצעים ואידיאולוגיה יש משקל כזה קטן זה מהותי. ועם כל הכבוד מי שרוצה שיתפקד למפלגה שמנהלת דמוקרטיה פנימית או יצביע לאחת כזו. צעד ביניים יהיה אולי לחייב יותר דמוקרטיה במפלגות

@DovMorell יהיה אלמנט קטן של אי ודאות. אבל היתרונות ברורים: השיטה תגדיל מאוד את יכולת ההשפעה שלנו על הרשימות. היא תגביר גם את השקיפות: תוכל לבחון על פתק ההצבעה את המועמדים בכל רשימה. אם תראה מועמד שדורג במקום נמוך ואתה ממש חושש שיתקדם למקום גבוה, תצביע לרשימה אחרת. זה יהיה שיקול נוסף בהצבעה

לאור זה שפורום קהלת והמכון הישראלי לדמוקרטיה תומכים בזה, כנראה שזה דל"פ, אבל לדעתי מדובר בהצעה רעה. אדם צריך לדעת בדיוק מי ברשימה ואיפה ולפי זה להכריע למי הוא מצביע. יש בעיות, אבל זה עדיף מלהצביע בלי לדעת למי באמת אתה מצביע.

@NevoSpiegel 1. כבר היום התחרות הפוליטית בישראל היא אישית לגמרי. היא פשוט מתנהלת רק בין ראשי המפלגות. השיטה המוצעת תעשיר מאוד את הדמוקרטיה, ותגרום לנו להתמקד גם במועמדים אחרים. אם מפלגה תבליט הרבה מועמדים ולא רק את היו"ר - זה מצוין.

שני מינויים חדשים למנכ"לים של משרדי ממשלה אושרו השבוע, ועדיין יש 0 נשים בתפקיד הזה! אישור מינויים של מנכ"לים במשרד לעניינים אסטרטגיים ובמשרד התיירות, כאשר אין ולו אישה אחת המכהנת כמנכ"לית משרד ממשלתי, הוא ביטוי מובהק להיעדר המחויבות של הממשלה לשוויון. השרים הסבירו שניסו למנות אישה - אך לא מצאו מועמדת מתאימה. זו טענה לא סבירה ובמבחן התוצאה - נותרנו עם אפס נשים מנכ"ליות במשרדי ממשלה. האחריות על כך רובצת על כלל שרי ממשלה, ועל נציבות שירות המדינה שאישרה את המינויים. זאת - בניגוד לפסק דין נחרץ וברור של בית המשפט העליון, במסגרתו פסק המשנה לנשיא סולברג כי הממשלה מפרה את החוק בכך שאינה ממנה נשים למשרות של מנכ"לים במשרדי ממשלה. השופט סולברג הורה לנציבות לגבש בתוך חצי שנה נוהל שיבטיח שתיפסק הפגיעה בשוויון. אך נדמה שאין צורך ב"נוהל" אם אין הכרה בחשיבות של ייצוג נשים. שר שרוצה למנות אישה לתפקיד יכול פשוט לחפש ולמצוא את המועמדת המתאימה. ונזכיר: שוויון בין נשים לגברים עומד בבסיס הערכים של מדינה דמוקרטית, הוא צודק כלפי למעלה מ-50% מהאוכלוסייה והוכח אינספור פעמים כי הוא מקדם את כלל האינטרסים של החברה. לסקירה של המכון על (אי) מינוי מנכ"ליות למשרדי ממשלה: bit.ly/4nJijZw @AnatThon @AssafShapias צילום: קובי גדעון, לע"מ

@restart_israel @TheEconomist זה לא מה שפורסם כבר בפברואר 2024, ומתייחס לשנת 2023? אשמח לתיקון אם אני טועה

סוף השנה הגיע ו @TheEconomist עם הדו״ח השנתי שלו על מצב הדמוקרטיות בעולם. והשנה הכותרת 2023 Age of conflict ישראל במקום ה-30, ירידה של דרגה אחת משנה שעברה, אבל, וזה החלק הנורא - ישראל עברה להגדרה של ״דמוקרטיה בשקיעה״. ניקוד בזכויות אזרח - 5.59 זהו דו״ח עב כרס. נתעמק בו ונביא סיכום בהקדם

אחד מבעלי התפקידים החשובים במדינה מסיים את תפקידו היום וטרם מונה לו מחליף. נציב שירות המדינה אחראי על כ-80,000 עובדי ועובדות מדינה, כולל בכירים בשירות המדינה, אבל מינוי נציב חדש לא נראה באופק: בתחילת החודש הורה בג"ץ להקפיא את הליך המינוי שאושר בממשלה. ד"ר אסף שפירא ועו"ד ריטה גולשטיין-גלפרין מזכירים שהנציב הוא שומר הסף שאמור לוודא כי כל המינויים בשירות המדינה הם מקצועיים ולא פוליטיים, ושההחלטה שלא למנות לו מחליף היא פגיעה חמורה בשירות המדינה. למאמר המלא: bit.ly/3Dagz8V @AssafShapias צילום: Yonatan Sindel Flash/90

@BarelPicard @DemocracyIL אין מינוי מקצועי טהור, ויש גם כיום מינויים פוליטיים מובהקים כמו מנכ"לים במשרדי ממשלה. אין בעיה עם זה. אבל מצד שני יש מינויים שההיבט המקצועי בהם אולי לא טהור אבל כן בולט - כמו הנציב. ניסיון העבר מלמד שהשארת המינוי הזה בידי הממשלה הוא מתכון למועמדים לא מספיק מקצועיים.

@AssafShapias @DemocracyIL ד"ר שפירא. ראשית תודה על הדיון. ולגופו של עניין: בכנות הסכמת שאין דבר כזה מינוי 'טהור' ו'מקצועי לחלוטין'. תמיד יש שיקולים נוספים - השקפת עולם, ערכים, תפיסות חברתיות. אז אולי במקום להתחבא מאחורי המיתוס של 'מקצועיות טהורה', הגיע הזמן להכיר ביתרונות של מינוי פוליטי מוצהר?

אתמול החליטה הממשלה להשיב לבג"ץ כי נציב שירות המדינה הבא ימונה לפי המלצת ראש הממשלה, בכפוף לאישור ועדת מינויים מיוחדת שתבדוק את התאמתו לתפקיד. ד"ר @AssafShapias, ראש התוכנית לרפורמות פוליטיות במכון מסביר מדוע ההחלטה בעייתית: החלטת הממשלה היא החלטה רעה – לא רק כי היא מנוגדת לעמדת היועמ"שית, אלא גם ובעיקר כי המנגנון שנקבע בה לא צפוי להוביל למינוי נציב מקצועי ומתאים: -ראשית, לפי החלטת הממשלה ראש הממשלה הוא שיבחר את המועמד לתפקיד הנציב, ללא כל קריטריונים ותנאי סף – וכבר הוכח בעבר לא אחת (גם ביחס למינוי נציב שירות המדינה) שבשיטה כזו הפוליטיקאים לא תמיד נוקבים בשם המועמדים המתאימים והראויים ביותר. -שנית, ועדת המינויים שאמורה לבדוק את כישורי המועמד של רה"מ היא ועדה חלשה במיוחד, שכל חבריה ממונים בידי הממשלה או ראש הממשלה. אפשר כמובן לקוות שחבריה יעשו את עבודתם נאמנה – אך זו בהחלט לא ועדה מקצועית ועצמאית. ההליך המתאים למינוי נושא משרה כמו נציב שירות המדינה, שעליו להיות איש ניהול מהמעלה הראשונה, נדרש למידה רבה של עצמאות ויש לו תפקיד מרכזי בשמירת האינטרס הציבורי – הוא ועדת איתור מקצועית כמו זו שהציעה היועמ"שית (אם כי אין חובה לקבל את ההרכב המדויק שהיא הציעה). ועדת איתור כזו – בניגוד להצעה שאושרה בממשלה – תוכל להבטיח שימונה נציב ראוי שיוכל להתמודד עם האתגרים הכבירים שיעמדו בפניו ובפני שירות המדינה בשנים הקרובות. לקריאה נוספת >>> bit.ly/3SLh3qC

@BarelPicard @DemocracyIL מסכים. הפתרון יכול להיות שוועדת איתור תביא בפני רה"מ 2-3 מועמדים, שלכל אחד מהם יתרון בתחום אחר. בכל מקרה, השיטה שאושרה בממשלה תוביל בסבירות גבוהה לכך שנקבל נציב בינוני, לא עצמאי, שלא ניחן באף אחד מהכשרונות שציינת.

@DemocracyIL @AssafShapias סוגיית הקריטריונים הנדרשים לתפקיד היא גם שאלה פוליטית. אין ועדה "מקצועית" שיודעת לשקול אותם. מה עדיף: יחסי אנוש או יכולת להתגבר על חסמים? כשרון ניהולי או תפיסת עולם של ממשל רזה? זו בדיוק הבעיה שתפיסת אנשי המקצוע מפספסת personnel is policy

בנסיבות הנוכחיות, הארכת כהונת נציב שירות המדינה המכהן כפי שאישרה היום הממשלה היא הרע במיעוטו. חרף העלייה המדאיגה בהיקף המינויים הפטורים ממכרז בתקופת פרופ' דניאל הרשקוביץ', ההארכה עדיפה על מינוי ממלא מקום, שאינו בהכרח בקי בפרטי עבודת הנציב ומורכבות התפקיד, מה שעלול לפגוע בעבודת הנציבות | לתגובה המלאה של ד"ר אסף שפירא @AssafShapias ועו"ד ריטה גולשטיין-גלפרין @Rita2G_Expat באתר המכון: bit.ly/3MDVg0W

בשיטת בחירות אזורית או אישית חברי הפרלמנט הם אמנם נציגי מפלגות, אך גם נציגי אזרחים או אזורים שבחרו בהם באופן אישי – ולכן מחויבים כלפי ציבור רחב בהרבה ולא רק כלפי המפלגה | פרופ' גדעון רהט וד"ר אסף שפירא @AssafShapias על חשיבות תיקון שיטת הבחירות דווקא כעת: bit.ly/3X6vzvT

@MordechayNadiv @MishpatimR נדיב - אני לא מכיר את הליכי השיפוט והפרסום בכתב העת הספציפי הזה, ולכן אני שואל: האם לדעתך הפרסום של המאמר הספציפי הזה נעשה בימים אלה בגלל ההקשר המיידי הברור של חקירת ה-7.10? או שזה רק במקרה?

כתב העת @MishpatimR פרסם השבוע את המאמר "על מקומה של הרשות השופטת בוועדת חקירה ממלכתית: עיון מחדש והצעה לשינוי". המאמר מציע לשנות את מודל הבחירה של ועדת חקירה, ולהטות אותו לכיוון פוליטי. לא ברור לי איך המאמר התקבל, ואני אנסה להסביר מדוע [שרשורפלצת]:

על רקע דיון הוועדה המייעצת למינויים לתפקידים בכירים במועמדותו של ניצב אבשלום פלד לתפקיד מפכ"ל המשטרה, ד"ר אסף שפירא @AssafShapias מפרט את גבולות הגזרה של הוועדה, האם היא לעומתית בעמדותיה והאם החלטותיה מסמנות סוף פסוק ביחס למינויים הבאים שעל הפרק: bit.ly/3zERtgu

מינוי נציב שירות המדינה באמצעות ועדת איתור הוא צעד נכון שיסייע יותר מההליך הפוליטי שבו מונו הנציבים הקודמים למינוי נציב מקצועי ועצמאי - כזה שיוכל לעמוד באתגרים הניצבים בפני הנציבות | ד"ר אסף שפירא על מכתב היועמ"שית לנתניהו לקראת מינוי הנציב/ה הבא/ה: bit.ly/3zbnyw1

@ptr_dvd לגבי ההצעה של המכון - זה פשוט לא נכון. בעת פרסום ההצעה היה ברור שלנתניהו סיכויים הרבה יותר טובים להרכיב ממשלה, ובכל זאת הצענו להקשות על פיזור הכנסת (דרך אגב - לא דייקת בפרטי ההצעה, אבל לא משנה).

אתם פשוט לא מאמינים מה מבשלים לכם ברייכמן. ד"ר נדיב מרדכי, שותפו לכתיבה של רוזנאי, מציע בכנס ברייכמן הצעה מדהימה. הממשלה הבאה, ורק היא(!), תוכל למנות ברחבי השירות הציבורי כ-500 מינויים באופן פוליטי וישיר. וזאת כדי "לשקם" (עיקרון "רסטורטיבי", כלשונו) את השירות הציבורי אחרי שלטון הימין. לאחר הממשלה הבאה חייבים לחזור, לשיטת מרדכי, לשיטה הקיימת של עצמאות מלאה לדרג הפקידותי. מרימים מכסה מנוע, מכניסים 500 מנות של שמאל, ואז נועלים. הוא בטוח לגמרי שהשמאל לוקח את הבחירות הבאות, זה הכל. אגב מה לדעתכם יקרה להצעה הזו אם הימין יזכה בבחירות? בדיוק מה שקרה להצעה האנטי-דמוקרטית של המכון הישראלי לדמוקרטיה לפני הבחירות האחרונות למנוע מהכנסת את האפשרות להפיל ממשלה במשך שנתיים רק כי הם חשבו שגנץ לוקח. ההצעה, כמובן, נגנזה. האנשים האלה בזים לדמוקרטיה, ובזים לכם. אגב אני בעד מינויים פוליטיים רחבים מאוד (עם תנאי סף מקצועיים-טכניים שלא נתונים לשיקול דעת) באופן קבוע ושווה לכל ממשלה באשר היא.

@avigrin10 אתה טועה. קודם כל, כי התזה נגעה יותר לבית הדין הפלילי בהאג - ואילו ברק ישב בבית דין אחר. שנית, כי בסופו של דבר לא נקבע שישראל מבצעת ג'נוסייד ולא הוצאו צווים ברורים להפסקת הלחימה. בנסיבות הקיימות - זו הצלחה, ובכל מקרה לא כישלון.

אם לסכם את הקדנציה של ברק בבית הדין בהאג: כישלון טוטאלי, השכפ"צ התגלה כפגום והתזה שמכרו לנו כל השנים להצדיק דיקטטורה שיפוטית פסולה ופגומה בגלל איזו מטריה דמיונית שנקבל בעולם - התפוגגה לנצח

בבחירות המקומיות האחרונות חל שיפור מסוים בהיקף ייצוג הנשים. סייעו לכך צעדים כתגמול כספי לרשימות מועמדים בערים ורשויות שלפחות שליש מהנבחרים מטעמן למועצה הן נשים. למרות זאת, המצב נותר עגום | לסקירה של עו"ד @AnatThon, ד"ר אסף שפירא וד"ר אריאל פינקלשטיין: bit.ly/4c2UncT