Ariella Dor 🎗️Leo 09/08 🦁

Elle a failli mourir de faim pendant l'hiver 1944. Neuf ans plus tard, elle gagnait l'Oscar de la meilleure actrice. Elle naît le 4 mai 1929 à Bruxelles, fille d'une baronne hollandaise et d'un banquier irlandais. À six ans, son père part sans laisser d'adresse. Elle dira que c'est "l'événement le plus traumatisant de sa vie." En 1939, sa mère emmène ses enfants en Hollande, pensant y être à l'abri. Les Allemands envahissent le pays en 1940. Arnhem est occupée, bombardée, affamée. L'hiver 1944, il n'y a presque plus rien à manger. Elle souffre d'anémie, d'œdème, de jaunisse. Son métabolisme en portera les séquelles toute sa vie. Elle danse pendant l'Occupation pour lever des fonds pour la résistance hollandaise. Des représentations clandestines, sans lumière, en silence. Après la guerre, elle part à Londres. Elle veut être danseuse. On lui dit qu'elle est trop grande et trop maigre pour le ballet classique. Elle se tourne vers la comédie. Un tournage en France l'amène à Monte-Carlo, où Colette la remarque et insiste pour qu'elle joue Gigi à Broadway. En 1953, Vacances romaines. Oscar de la meilleure actrice. Elle a vingt-quatre ans. En 1988, elle devient ambassadrice de l'UNICEF. Elle passera ses cinq dernières années à parcourir l'Éthiopie, la Somalie, le Vietnam, à attirer l'attention du monde sur les enfants oubliés. Elle s'appelle Audrey Hepburn. Elle aurait eu 97 ans aujourd'hui. Quel film d'elle vous accompagne encore ?

@cutiieepie6 Josephine

What’s an old-fashioned grandma name I could give my girl?

@HaniMazar @ezec842 מענין מה אומרת על זה אשתו @geula_even ?

אז גדעון סער יודע שצחי ברוורמן חשוד באונס אכזרי של בחורה חרדית כולל שבירת שיניים, והוא עדין לוחץ על מינויו לשגריר בלונדון? איכסא עליו, אין רפש שהוא לא הגיע אליו.

220 וולט עברו בגוף של גיא בלובי מלון באילת בגלל מנורה תקולה. על הכשלים של המלון וההתנהלות המבישה לכאורה של המשטרה, פרקליטות מחוז דרום ורשת ״פתאל״, עוד נדבר בהמשך. עכשיו גיא צריך אותנו! חצי שנה אחרי גיא מוגדר ״צמח״. ההורים שלו, חלי ויאיר, נלחמים להחזיר אותו הביתה ולהקים לו חדר טיפול נמרץ ביתי כדי שיוכל להשתקם. הם מתפללים לנס. תעזרו לנו להפיץ את זה לכמה שיותר אנשים טובים. הקישור לתרומה בתגובה הראשונה

@LairdOfThManor Sorry cannot see anything but this handsome guy

Does anyone know what sort of flowers the white ones are?

@yayafink @Iritab11 ❤️❤️

אלון אהל ואלי שרעבי מחויכים בלונדון. התמונות שלהם חופשיים לא מפסיקות לשמח ולרגש. איזה כייף לראות אותם ככה!

@amitinvest_ 200 ש׳

כמה לגיטימי להוציא על פרחים לבית בחודש? עזרו לי לנצח בויכוח

@shemeshmicha @LivnatLimor @roysharon11 @asaf_lib נגמרה הבושה. הממלכתיות מזמן כבר לא מנת חלקה של ממשלת החורבן. @gidonsaar אתה כל פעם מגלה שניתן לרדת נמוך יותר.

פרסום בכאן רשת ב׳ - הלחץ של הממשלה למנות את צחי ברוורמן לשגריר: שר החוץ סער ביקש לקבוע פגישה עם הנציב החדש דורון כהן כדי ללחוץ עליו לאשר את מינוי ראש הסגל צחי ברוורמן, החשוד בפלילים, לתפקיד השגריר בבריטניה @roysharon11 @asaf_lib kan.org.il/content/kan-ne…

נתניהו הוא לא רק אדם חסר שיקול דעת ובלי עצבי ברזל לניהול מדינה, כפי שהגדיר זאת רה"מ שרון בעבר. התכונות הנ"ל גורמות לו לדחות החלטות, לא לקבל החלטות בזמן, למרוח זמן ובעיקר להישרד בתפקיד בלי למלא אותו באמת במה שהוא חייב לבצע ולהחליט כראש ממשלה. הדוגמאות רבות. נתניהו כראש ממשלה בשנים 96 עד 99 דחה את היציאה מלבנון. ממשלתו דנה, הבינה שאין תוחלת ואין תכלית להמשך הדימום בלבנון ולמרות זאת הוא דחה והתנה את הנסיגה בכך שממשלת לבנון תקבל החלטה על פריסת כוחות כפי שהייתה בסוף מבצע ליטני 1978. צהל נשאר בלבנון עד שברק חתך והחליט לצאת. נתניהו ב 2005 העלה הסתיגויות להתנתקות, אבל לא התנגד , תמך בהצבעות בכנסת בהתנתקות, עד שבוע לפני הביצוע עצמו. אחר כך ניסה לשכתב את ההיסטוריה כאילו הוא התנגד. נתניהו בפרשת מנהרת הכותל נכנס לפאניקה. רץ לערפאת וביקש הפסקת אש. נתניהו בפרשת משעל קיבל החלטה חסרת שיקול דעת לבצע חיסול על אדמת ירדן ובכך לסכן את הסכם השלום. אחר כך נאלץ לשחרר את יאסין מנהיג חמאס. נתניהו נמנע ומסמס ודחה כל חיסול של שרשרת הפיקוד של חמאס בחודשים שלפני 7 באוקטובר. נתניהו דחה ומסמס ועיכב כל פעולה מול חיזבאללה ואיפשר למפלצת לצמוח על גבול יישובי הצפון. כזכור הוא קיבל את לבנון ב 2009 אחרי הסכם 1701 שסיים את המלחמה שהייתה ב 2006 ובמשך 15 שנה דחה ודחה ולא פעל נגד האיום. נתניהו איים על איראן שנים. נאם בקונגרס ובאו"ם ולא הפעיל את צה"ל נגד האיום עד שלא נותרה ברירה והאיראנים שמו לנו חרב על הצוואר, במתקפת 7 באוקטובר, באיום חיזבאללה על כיבוש הגליל, בהתקפות של מאות טילים בעקבות חיסול בכיר איראני בדמשק. נתניהו הרי אמר שבועות לפני מחדל 7 באוקטובר שאמ"ן ושב"כ והאלופים שמזהירים אותו מפני מלחמה בעקבות ההפיכה המשפטית, "מפריזים". גם כשהוא עצמו פירט בכנסת את תכניות חמאס לפרוץ ליישובי הדרום לרצוח ולחטוף, הוא לא פעל ולא הקשיב לעצמו. כי נתניהו הוא פחדן, דחיין, אדם שאין לא עצבי ברזל ואין לו שיקול דעת והוא נכנס לפאניקה לפני כל אירוע וצורך בהחלטה. אפשר להיזכר גם במבצע לחיסול נסראללה. אמרו לו יש חלון זמן לביצוע והוא החליט לטוס לארה"ב ועיכב את האישור עד שכמעט בוטל המבצע. רק לחץ של גלנט והרמטכ"ל הביאו אותו לבסוף לתת אישור. נתניבו סירב להשתתף בחיסול קאסם סולמני מפקד משמרות המהפיכה וטראמפ ביצע זאת לבד כשהוא מזלזל בפחדנות של נתניהו. גם בפרשיות המלחמה בעזה, נתניהו היסס לפני המבצע הקרקעי. גם בכל עסקאות החטופים הוא דחה ומסמס וגרם למותם של עשרות חטופים בגלל הפאניקה שלו מפני נפילת ממשלתו. המלחמה נגמרה החטופים שנותרו חיים הוחזרו בזכות טראמפ והממשלה לא נפלה. גם עכשיו כשבן גביר מבצע הרס מוחלט של משטרת ישראל, האלימות בשטחים עולה לשיאים, הוא לא מפטר את בן גביר לא את סמוטריץ כשהוא יודע איזה נזק איום נגרם לתדמית ישראל בעולם בגלל שני הקיצונים הללו. מכות לנזירה בירושלים וניתוץ פסל ישו, והוא שותק. שוב בפאניקה מפני הימין הקיצוני שיפרק את ממשלתו. נתניהו לא מתראיין לעיתונאים ישראלים כי הוא בפאניקה מפני שאלות שלא יידע לענות עליהם. הוא יודע שמחדליו מרוחים על כל קיר במדינה ולכן הוא בורח מבשורה. יצחק שמיר כינה אותו "מלאך החבלה" , ואיבחן בדיוק מי הוא. אריאל שרון ניסח את זה בחדות - אדם שנכנס לפאניקה, חסר שיקול דעת ולא מסוגל לנהל את מדינת ישראל. השאלה היא מתי בוחריו יבינו זאת. facebook.com/share/p/1B9nVv…

כולל סוויטה ורכב: טיסת מאי גולן ב"שאגת הארי" עלתה 180 אלף שקל עם אבטחה עלויות טיסת השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה, מאי גולן, יחד עם שלושה מלווים, לכנס לציון יום האישה באו"ם מסתכמות בכ-120 אלף שקלים. אם מחשיבים גם את עלויות האבטחה, הסכום מזנק ב-60 אלף שקלים נוספים. הטיסה התרחשה בחודש מרץ, במהלך מבצע "שאגת הארי", ונמשכה ארבעה ימים בלבד. בין היתר, על סוויטה לשרה שולמו 4,625 דולר ועל רכב שולמו 6,100 דולר נוספים. (רון קריסי)

𝑩𝒆𝒍𝒂 𝒀𝒂’𝒂𝒓𝒊 𝑯𝒂𝒛𝒂𝒏: 𝑻𝒉𝒆 𝑱𝒆𝒘𝒊𝒔𝒉 𝑹𝒆𝒔𝒊𝒔𝒕𝒂𝒏𝒄𝒆 𝑯𝒆𝒓𝒐 𝑾𝒉𝒐 𝑶𝒖𝒕𝒘𝒊𝒕𝒕𝒆𝒅 𝒕𝒉𝒆 𝑮𝒆𝒔𝒕𝒂𝒑𝒐 🧵 ——————- In the heart of Nazi-occupied Poland, a young Jewish woman walked boldly into Gestapo headquarters in Grodno and took a job as an interpreter. To the officers around her she was Bronislawa Limanowska, a devout Polish Catholic. In reality she was Bela Ya’ari Hazan, a member of the Jewish underground smuggling weapons, money and forged documents between ghettos while gathering intelligence that could save lives. Her story is one of extraordinary courage, careful disguise and defiance that helped sustain the Jewish resistance during the darkest years of the Holocaust. Born in December 1922 in Rozhyshche, Poland (now in Ukraine), Bela grew up in a Hebrew-speaking household with seven siblings. Her father, David, died when she was six, leaving her mother, Esther, to run a small grocery shop and ensure all the children received a Hebrew education at the local Tarbut school. After elementary school Bela attended an ORT vocational school in Kowel and supported herself by giving private Hebrew lessons. As a teenager she joined the Zionist youth movement He-Halutz ha-Za’ir-Dror, drawn to its vision of a future in the Land of Israel. She attended seminars and summer camps, and in the summer of 1939 she completed a Haganah self-defence course near Warsaw before serving as a combat instructor at a training kibbutz in Bedzin. When Germany invaded Poland on 1 September 1939, Bela and a small group of fellow pioneers fled eastward. After a gruelling journey of nearly two thousand kilometres through German- and Soviet-held territory, she reached Vilna in Lithuania on 31 December 1939. There she lived in a Dror kibbutz called Shahariyya. When the Germans occupied Vilna in 1941, her fair, non-Jewish appearance made her an ideal candidate for dangerous undercover work. She adopted the identity of a Polish Christian woman named Bronislawa Limanowska, altering a real passport and wearing a crucifix and carrying a prayer book to maintain her cover. She became one of the kashariyot, the network of young Jewish women couriers who travelled between ghettos because, unlike Jewish men, they could move more freely without immediate suspicion. Settling in Grodno, Bela secured a position as interpreter at the local Gestapo headquarters. The role gave her access to official stationery, which she stole to produce forged documents for the resistance. Her room became a safe house for other couriers. She travelled regularly between Vilna, Grodno, Lida and Białystok, carrying messages, money, weapons and information. In January 1942 she and fellow courier Lonka Korzybrodska smuggled two infants, including a baby girl named Shahariyya, out of the raided Vilna ghetto hospital and delivered them safely to Białystok. She also entered the Grodno ghetto hospital to meet underground leaders and relayed urgent news of massacres in Vilna, though some refused to believe the scale of the slaughter. In June 1942, while on a mission to Warsaw to locate Lonka Korzybrodska and deliver handguns and a bulletin, Bela was arrested at Malkinia railway station. The Gestapo tortured her severely but she never broke her false identity. She spent five months in Pawiak prison, first in isolation and later with Polish political prisoners. On 13 November 1942 she was deported with fifty-two other women to the women’s section of Auschwitz-Birkenau. Assigned to forced labour in the fields, she later worked as a nurse in the camp hospital, smuggling medicine to Jewish patients and extra food to those in the Polish block. She contracted typhus but continued to support the underground resistance network inside the camp. In April 1943 her friend Lonka Korzybrodska died in her arms; Bela removed the Christian icon from her body and recited the Kaddish. 1/2 ⬇️

יוסף גנון האוויר החנוק בתוך הרכב היה ספוג בזיעה ואימה חולנית כשמסביב גשם של קליעים שורק מכל עבר ומחריש את זעקות הפצועים. באותו בוקר של טבח בלתי נתפס בפסטיבל הנובה, כשהמונים נסו על חייהם וקיוו רק להגיע למקום מבטחים, היה איש אחד שהחליט להסתכל למוות בעיניים פעם אחר פעם אחר פעם. בן שמעוני בן 31, יזם ואיש מסעדנות עם חיוך מאיר, הצליח לחמוק מהגיהנום ברעים ולהגיע למקום מוגן. אבל הלב הענק שלו פשוט לא איפשר לו להישאר שם. בזמן שאנשים ברחו החוצה, בן לחץ על הגז ודהר בחזרה אל תוך התופת. הוא ידע בדיוק לאן הוא חוזר. הוא ראה את הגופות ואת המחבלים צמאי הדם, ובכל זאת בחר במודע לשים את חייו על כף המאזניים כדי להציל אחרים. בנסיעה נועזת בתוך שטח אש פתוח, כשהרכב שלו סופג יריות, בן הצליח לחלץ צעירים שלא הכיר ולהביא אותם לחוף מבטחים. משפחתו וחברתו התחננו בפניו בטלפון שיעצור ושיישאר במקום מוגן, אבל הוא סירב. הוא חזר לפעם שנייה, חילץ עוד מבלים שאיבדו תקווה, והוריד אותם הרחק מהסכנה. שלושה עשר אנשים חיים היום רק בזכות גבורתו העילאית. שלושה עשר עולמות שלא חרבו בזכות איש אחד שלא היה מסוגל להפנות עורף. ואז הגיעה הקריאה לעזרה מגאיה חליפה ורומי גונן. בן לא חשב פעמיים ודהר בחזרה בפעם השלישית אל תוך המלכודת בצומת עלומים. שם, במארב אכזרי של מחבלים, המזל שלו נגמר. אש תופת ניתכה על הרכב. בן נרצח יחד עם גאיה, בעוד אופיר צרפתי ורומי גונן נחטפו לתוך עזה. ההחמצה שורפת את הנשמה, בחור בשיא פריחתו, יזם מבטיח שחלם להקים משפחה, נקטף באכזריות מחרידה רק בגלל שלא היה מוכן להשאיר אף אחד מאחור. גבורתו יוצאת הדופן של בן זכתה להוקרה עם קבלת אות נשיא המדינה לגבורה אזרחית, ותמונתו האחרונה מהרכב בעת החילוץ ממשיכה לשבור לבבות ברחבי הארץ. המעשה של בן שמעוני מהדהד כצוואה של מסירות נפש. הוא יצא למסיבה כדי לשמוח, וחזר ממנה כגיבור האומה. הזיכרון שלו חייב לצרוב לכולנו את התודעה, להזכיר לנו את המחיר הבלתי נתפס של היום ההוא, ולהבטיח שסיפורו של המלאך מהנובה לא יישכח לעולם. #חרבותברזל #השביעיבאוקטובר #גיבוריישראל #נובה #בןשמעוני #נזכורולאנשכח #מלחמתחרבותברזל #NovaFestival

כאב אין סופי. 💔😢 ב־7 באוקטובר 2023, בשעה 7:07 בבוקר, התקבלה שיחה במוקד 100 של משטרת ישראל. על הקו היו שני ילדים מכפר עזה. מיכאל עידן בן 9 ואחותו עמליה בת 6. כבר במשפט הראשון שלהם הם אמרו באומץ בלתי נתפס: “אנחנו ילדים, אבל זה בגלל שההורים שלנו שניהם מתו”. רגעים קודם לכן אביהם רועי נרצח. אמם סמדר שכבה לידם ללא רוח חיים. ואחותם הקטנה אביגיל - בת ה-3 - נחטפה לעזה, והם אפילו לא ידעו מה עלה בגורלה. הם לבד בממ״ד. ילדים. ומיכאל, בקול שקט אך נחוש, מתקשר למוקד 100 ומבקש עזרה. אבל בצד השני של הקו, המוקדנית לא מבינה. לא מאמינה. חושבת שמדובר במתיחה. שני הילדים הגיבורים האלה מנסים שוב ושוב להסביר: מחבלים נכנסו לבית. ההורים שלנו נרצחו. נשארנו לבד. זו אולי אחת ההקלטות הקשות ביותר לשמיעה, אבל גם אחת העדויות החזקות ביותר לגבורה ולתושייה אינסופית של שני ילדים קטנים, בני 6 ו־9. ילדים שנשארו לבד מול הזוועה. שנאלצו להפוך למבוגרים ברגע אחד. שעמדו מול פחד שאף מבוגר לא אמור להכיר. ושהחזיקו את עצמם כשהעולם שלהם קרס - ובחרו לא לוותר. לא נשכח לרגע מה קרה שם ומי בדיוק באותן דקות כינס את הסוכנים הקטארים שלו לטכס עצה איך לחמוק מאחריות ולהישאר בשלטון. לא נשכח ולא נסלח‼️

אילנה דיין, שתכניתה "עובדה" זכתה הערב בפרס תכנית התחקירים בטקס פרסי הטלוויזיה, אמרה בין השאר: "את החומרים חובה לחשוף ולפרסם בעיקר בגלל שמכונה שלמה עובדת במחיקת המחדל הכי גדול שהיה כאן. לכן השקר שמכרו לחברי כפר עזה כאילו הצילומים ההם נמחקו הוא רק מטאפורה לשקר גדול יותר, שמיוצר בידי אותה מכונה אדירה שעובדת בהשכחה; בידי שלטון שהחליט למחוק מהכותרת של חוק ההנצחה את המילה 'טבח' ולהסתפק במילה הסתמית 'אירועים'; להתעקש על 'תקומה' שלא היתה, על 'ניצחון מוחלט' שכבר לא יהיה, ועל ועדת חקירה פוליטית שאפילו היא כנראה לא תקום". "אסור לנו להוריד את העיניים מהשקר שיוצא מן המכונה; ואסור להתרגל לרעש שיוצא מן הקומפרסור: בג"צ לא מושלם, אבל הוא לא המיט עלינו את שבעה באוקטובר; הרמטכ"ל וראש השב"כ לשעבר כשלו, אבל הם לא בוגדים; גם בתוך הטירלול ששוטף אותנו יש נכון ולא נכון, יש אמת ויש שקר, ויש עובדות. והתפקיד האחד, בעצם השליחות, של העיתונאי הוא לחשוף אותן. לחשוף גם את מה שאמר רה"מ בשיחות הטלפון הראשונות בשש וחצי בבוקר, וגם את ההנחיות המפוקפקות שעברו בטלפון הנייד של אשת סודו, הרבה לפני. אחרי שלוש שנים של מלחמות וטראומה, של כאב אינסופי ושכול שלא נגמר, הפכנו לחברה שרוטה, עם פוליטיקה שבורה, טרור יהודי מבעית, ואלימות מחרידה בתוכנו".

"בתור מי שאחראית על איכות הסביבה שלנו, היה מצופה ממך שתזהמי את החיים שלנו קצת פחות". דקה וחצי של יואב לימור על עידית סילמן. אין מה להוסיף.

@francesafetytra Magic

If algorithm brings this to you, tell me something about Paris?

@PNerval 😯

Une histoire bouleversante venue des grandes plaines américaines… Octobre 1918. La grippe espagnole frappe sans pitié les terres isolées du Dakota du Sud. À la ferme Erickson, le drame est brutal : en trois jours à peine, les parents succombent à la maladie. Ils sont enterrés derrière la grange, dans la solitude des grands espaces. Restent trois enfants. À gauche sur la photographie : Hilda Erickson, 9 ans. À ses côtés, son frère Ole, 6 ans. Et leur petite sœur, à peine âgée d’un an. Lorsque les autorités du comté se présentent pour emmener les enfants, Hilda se tient sur le seuil de la maison, le fusil de son père entre les mains. Elle déclare simplement : « C’est notre terre. Vous ne la prendrez pas. » Et elle tient parole. Chaque matin, dès 4 heures, elle trait les trois vaches. Elle nourrit les poules, s’occupe des porcs, répare les clôtures. L’hiver arrive, implacable, avec des températures descendant jusqu’à -40°C. Elle apprend à utiliser le four, protège le bébé du froid, le maintient en vie avec du lait en conserve et de la purée de pommes de terre. Au printemps 1919, contre toute attente, elle ensemence vingt acres de terre. Trop petite pour atteindre le siège de la charrue, elle marche derrière, pas après pas, labourant seule. Les habitants du village tentent de lui venir en aide. Elle accepte uniquement de la farine. « Nous ne faisons pas la charité. Nous échangeons. » Et régulièrement, elle dépose des œufs sur le perron du pasteur en guise de paiement. Deux années passent ainsi. En 1921, une tante finit par retrouver les enfants et vient les chercher. Hilda a alors 11 ans. La ferme tient debout. Dans la grange, mille boisseaux de blé témoignent de son travail acharné. La tante insiste : « Tu viens avec moi. » Hilda répond calmement : « Ole peut venir. Le bébé aussi. Mais moi, je reste. Quelqu’un doit veiller sur les tombes de maman et papa. » Elle reste. Plus tard, elle se mariera à 19 ans avec le jeune homme qui l’avait aidée lors de sa première récolte. Une histoire de courage brut, de dignité farouche, et d’enfance volée trop tôt.

@yaircherki ענה עכשיו על שאלות הצופים בערוץ 12 בתכנית של עמליה דואק ושוב הוכיח כמה שהוא אמין, אינטלגנט, ישר ואותנטי. חזק ואמץ יאיר !

חברים❤️ בואו נתגייס למצוא את טופי🙏🙏🙏 רטטו, תשאלו, תסתכלו.