@TheYossifoon אתם בכח הורסים את כל הכייף למבקא יבשה.
הקלסרים עם הכיתוב ״ הסרטונים של דוצ עם שוטגאן מצולמים בגו פרו מהקסדת לוחם״ כבר מוכנים.
עברית
TomerPascal
557 posts
TomerPascal
@TomerPascal
Co-founder at OwnPlay
Agent world Katılım Kasım 2007
188 Takip Edilen908 Takipçiler
כל מילה של אליקים.
יש סיבה טובה שצה"ל הגדול לא הפעיל שוטגאן'ז עד היום
לדעתי הם מתכון לנפגעים מאש כוחותינו ותקלות תפעול (שיגרמו לפגיעות)
אני מבין שרוצים להראות פעולה נגד רחפני סיב
ועדיין:
- זה לא הפתרון
- אם כבר, רובה נגד רחפנים, יש תחמושת 5.56 ייעודית לזה
Elyakim-BenHakoun, PhD 🌊🚢🗺️@ElyakimBH
דלפ סביר להניח שזה יגמר באסון הרחפנים מגיעים במהירות גבוהה ובזויות נסתרות ובטיסה נמוכה לא כל החיילים יקבלו הכשרה מתאימה, וכמו בחיים זה שקיבל את ההכשרה יהיה חולה/נעדר ישאיר את הרובה ומישהו לא מנוסה יפעיל.. כך שסביר להניח שמלחץ יהיה ירי אינסטקטיבי מחוץ לג"ג דבר שמסכן את שאר הכח
עברית
@DronePilotIL אני רואה את הכותרות בביטאון החזבאללה .
״מחדל הרחפנים של צה״ל ״… 😉
עברית
מבלי לגרוע ולו מאחת הטענות שלך.
יש שני הבדלים ״פסיכולוגיים״ שייתנו ״לאיום הרחפנים״ עדיפות בכותרות גם בהמשך הדרך, גם אם בפועל, דברים הרבה יותר שכיחים אחראים ויהיו אחראים ליותר נפגעים.
1. תחושת הנרדפות, שהיא מאוד ייחודית לכלי הזה. חיילים בעורף בעמדות אחוריות, רחוקים מכל ״מטען״ בתאוריה, מוצאים את עצמם ״ניצודים״. (זה ״תחושה״ שונה - מכאן היחצ שהיא גוררת).
2. הכל מצולם בצורה ״מיוחדת״ (מרגמות/נט רגיל/ ורוב המטענים) לא מצולמים ולא ככה מקרוב.
נ.ב ארטילריה קיימת כבר מאות שנים , ולא נולד לה הפתרון הטכנולוגי. מלבד חיילות/תכנון עמדות/ניידות וכו׳. (בדיוק כמו שאמרת)
עברית
איום הרחפנים - על מחדל, תרבות, בעיה ופתרון:
יש איום אחד שבולט מעל כל השאר בשנתיים וחצי האחרונות. יותר חיילי צה״ל נהרגו ממנו מאשר מכל איום אחר ועדיין אין ״פתרון מלא״ באופק. האיום הזה הוא איום מטעני החבלה.
מדוע השיח הציבורי ממוקד כולו לאחרונה במה שנתפס כמחדל סביב ההתמודדות עם רחפנים אבל אין שיח דומה על מטענים שפוגעים בצה״ל הרבה יותר? יש לכך טובות וטובות פחות. בחרתי לפתוח בהבחנה הזו כי אני מאמין שהיא עוזרת לזקק את שיח לכיוון פרודוקטיבי.
נתחיל בסיבות הטובות פחות:
יש שיח על רחפני סיב כי זה איום חדש יחסית. יש לנו נטייה אוטומטית לייחס שינוי למחדל, למרות שבהגדרה כל חידוש יגרום לשינוי. ראינו דפוס דומה בשיח על כטב״מים (לא להתבלבל עם רחפנים) ששלטו בכותרות ב-2024. על אף שצה״ל התכונן והתמודד היטב עם הכטב״מים, ומעט מאוד מפוטנציאל הנזק מהם מומש, השיח הציבורי האשים את צה״ל במחדל פשוט כי זה משהו חדש שפתאום השפיע על המערכה (וכי איומים אחרים נוטרלו ברמה גבוהה אף יותר והשאירו רק את הכטב״ם בסף התודעה). לכולנו יש נטייה כזאת, וחשוב לנטרל אותה כשמנסים לקיים דיון מושכל.
סנטימנט נוסף שנפוץ בשיח הוא כאילו הרחפנים הפתיעו את צה״ל. הרבה אנשי מודיעין, אג״ם וטכנולוגיה בצה״ל עסקו ברחפנים בעשור האחרון, וגם למפקדים הייתה מודעות לאיום ועסקו בכך. בעיקר מאז אוקראינה אבל גם לפני. מודעות זה קל. לתכנן קצת יותר קשה. להטמיע זה השטן. לחפש מחדלים בחלק הראשון והטריוויאלי זה מאמץ עקר, צריך להבין מה היה התהליך ממודעות להתמודדות ואילו נקודות כשל יש בדרך.
עכשיו לביקורת המוצדקת:
יש נטייה חזקה בצה״ל לפתור בעיות בטכנולוגיה. צץ איום חדש אז צריך להתאים לו מענה ״כיפת ברזל״. זה משחק על החוזקות של ישראל וגם מתחמק מהחלק הקשה של הטמעה עד אחרון החיילים. זה עבד טוב מול רחפנים השליטה אלחוטית, שעל אף ניסיונות רבים של אויבנו לא גרמו כמעט נזק. אבל פחות מצליח מול רחפני הסיב הקשים יותר להתמודדות.
גם כעת שומעים כל מיני הצעות לפתרון קסם. אין כזה. כמעט מול כל סוג איום (זוכרים את המטענים?) אין מענה הרמטי. יש אוסף שכבות הגנה שכל אחת תורמת קצת ורק יחד מספיקות. חלקן טכנולוגיות, אבל רובן נוגעות לתורת לחימה, התארגנות והתנהלות.
עיקר הכשל בהטמעה של התנהלות טקטית נכונה - הסוואה, מיגון, ביזור, ניידות, תכנון שהייה, תצפית, מארב - כל אלו יחד יכולים להפחית את האיום (לא להעלים אותו) לרמה שהיא אולי סבירה (בהנחה שהמשימה שווה את זה). מה שלא הוטמע באימונים יילמד בסופו של דבר תחת אש, השאלה עכשיו היא כמה מהר ואיזה מחיר נשלם עד שנגיע לשם.
עברית
@DanielBachmat @Tamir114 @Ovadya @citrinowicz 4 לבדו מצריך מה זה שיחה משמעותית.... זה כבר לא רק החבר׳ה הסטריליים מח״א , זה מצריך רגליים על הקרקע ולא שני צוותים. מה אני מפספס?
עברית
@Tamir114 @Ovadya @citrinowicz זו לא שאלה לשליפה, אבל בכותרות:
1. מתערב כבר בינואר.
2. אם לא בינואר, אז לא מנסה להפיל את המשטר.
2. לא נלחם יחד עם ארה״ב.
3. מתמקד כמעט ורק בתעשייה הצבאית על כל שרשרת הערך שלה.
4. מוציא את האורניום.
עברית
קריאת ההצעה האיראנית מובילה למסקנה ברורה: לאחר 39 ימי מלחמה, טהראן מעריכה כי ידה על העליונה.
כך, טהראן אינה מסתפקת בסיום הלחימה, אלא מבקשת לעצב מחדש את המציאות האסטרטגית. בלב דרישותיה עומדים ערבויות לאי־חידוש הלחימה, לצד דרישה לפיצוי, כולל מנגנון מוסדר לקבלתו, הנשען על שליטתה במצרי הורמוז, אף שאלו היו פתוחים לפני פרוץ המלחמה.
סוגיית הגרעין מטרידה במיוחד. השוואה בין ההצעה שהגישה איראן לוויטקוף לפני המלחמה לבין ההצעה הנוכחית מצביעה על הבדלים מינוריים בלבד, בעיקר נכונות להאריך את תקופת ההקפאה. יתרה מכך, כלי הלחץ המרכזי על איראן בתחום הגרעין קרי המצור הימי, אמור להיות מוסר עוד לפני תחילת הדיונים המהותיים בנושא.
קיים ספק משמעותי אם הממשל האמריקני יקבל את ההצעה. אולם כאן טמון מלכוד: אם ההצעה תתקבל, תעלה מיד השאלה מה הייתה תכלית המלחמה, אם תוצאותיה הן משטר איראני חזק יותר (אותו משטר שישראל וארהב ניסו להפיל במלחמה), הנהנה מהכנסות משמעותיות בעקבות הסרת הסנקציות, לצד הסדר גרעיני הדומה מאוד להצעות קודמות ובהתאם להיגיון המוכר של הסכם הגרעין הקודם - “הגבלות גרעיניות תמורת הקלות כלכליות”.
מנגד, אם ההצעה תידחה, תעלה השאלה האם ניתן בכלל להביא את איראן לעמדות נוחות יותר באמצעות לחץ צבאי מחודש, כאשר הסבירות לכך נמוכה מאוד.
בשורה התחתונה, ההצעה האיראנית ממחישה כי אין בכוונתה שך טהראן להיכנע, ולכן הממשל ניצב בפני בחירה: להתקדם להסדרה בתנאים הקרובים לעמדות איראן, או להמשיך בהסלמה, שספק רק אם תשנה את עמדותיה של טהראן , אך כמעט בוודאות תחמיר את המצב הכלכלי בעולם.
כך נראה מלכוד אסטרטגי.
ספיר ליפקין | Sapir Lipkin | سابير ليبكين@sapirlipkin
באל-ג'זירה פרסמו פרטים חדשים על ההצעה האיראנית החדשה - שכוללת 3 שלבים עיקריים השלב הראשון: - שואף להפוך את הפסקת האש לסיום מלא של המלחמה בתוך 30 ימים לפחות - מציע עיקרון של הקמת סמכות בין-לאומית שתשמש גורם מפקח, כדי להבטיח שלא תהיה חזרה ללחימה - מדגיש את הפסקת הלחימה בכל האזור, לצד התחייבות הדדית בין איראן לארה"ב להימנע מתקיפות. היא כוללת את גם את בעלי בריתה של איראן באזור ואת ישראל - כולל פתיחה הדרגתית של מצר הורמוז, כאשר איראן תיקח על עצמה את הטיפול במוקשים הימיים, תוך אי התנגדות למתן סיוע אמריקני בנושא - כולל הסרה הדרגתית של המצור מעל הנמלים האיראניים, באופן שיתואם וישתלב עם הפתיחה ההדרגתית של מצר הורמוז - כולל את עדכון סעיף הפיצויים, בניסוח חדש וחדשני - מדגיש נסיגה של הכוחות האמריקניים מהמרחב הימי הסובב את איראן, וכן סיום מצב הכוננות וההיערכות הצבאית המוגברת באזור השלב השני: - עוסק בדיון על הקפאה מלאה של פעילות העשרת האורניום, לפרק זמן מוגדר שעשוי להגיע עד 15 שנה - קובע כי בתום תקופת ההקפאה, איראן תחזור להעשיר אורניום ברמה של כ-3.6%, בהתאם לעיקרון של "אפס אחסון" עוד דווח: - ההצעה דוחה פירוק של התשתיות הגרעיניות או הרס של המתקנים - ההצעה דנה גם בגורל מאגר האורניום המועשר ברמה גבוהה - בין אפשרות של הוצאתו אל מחוץ לאיראן, לבין דילול רמת ההעשרה שלו - ההצעה מדגישה את הצורך במנגנון ברור להסרת הסנקציות, בתמורה לצעדים בתחום הגרעין - הסרת הסנקציות כוללת גם שחרור הדרגתי של כספים מוקפאים, בהתאם ללוח זמנים מוגדר בשלב השלישי: - טהראן מציעה לפתוח בדיאלוג אסטרטגי עם הסביבה הערבית והאזורית, במטרה לבנות מערכת ביטחון אזורית שתכלול את כלל מדינות האזור
עברית
@eladbar @YonatanAdiri אז בסופו של היום אנחנו בהסכמה 😉
הטיעון שהאיראנים ״עשו טעות״ כי ״פעם שהפעלת את נשק הורמוז״ ימצאו פתרונות לו, הוא לא נכון. (כאשר הפתרונות לו הם או הפלת שלטון או פתרון קינטי של הבטחת חופש השייט).
עברית
@TomerPascal @YonatanAdiri הבעיה העיקרית שמונעת את הגדלת ההפקה של נפט וגז במערב (אירופה, קנדה, אוסטרליה) היא הפוליטיקה והרצון להקטין את פליטות הפחמן. בבריטניה אסור לקדוח ביבשה, בקנדה אסור לבנות צינורות נפט (אולי ישנו את ביולי-אוג') וברוב מדינות אירופה אסור לעשות פרקינג כדי להפיק נפט וגז.
עברית
הורמוז.
הישג טקטי וכשלון אסטרטגי איראני.
בשבוע השני של המלחמה כתבתי את זה.
חטפתי לא מעט (לינק למטה).
מאז אינסוף עדויות לכל שזה אכן מתהווה.
עוד ועוד מהלכים לביטול מנוף הורמוז בטווח הארוך מתגבשים בשלשה צירים.
היום זו MSC.
ynet.co.il/news/article/s…
עברית
לא ענית לשאלה/טענה שלי. האם כל ההפקות האלה (שייקח שנים להגיע לממש אותם) , יורידו את הנתח של הנפט שעובר במיצרים ברמה מהותית (נניח מה 25% היום ל 5%?) במהלך העשור הקרוב?
אפילו התוספת שלך של האיחוד והםרישה שלו מאופק אין לה משמעות לטענה שלי. האיראנים מחזיקים בקלף אסטרטגי שלא נעלם עם יעלם בעשור הקרוב לפחות.
חובת ההוכחה על אמריקה , או להפיל את השלטון או להראות שהיא יכולה לאבטח את הספינות שעוברות שם.
נחייה ונראה.
(באב אל מנדב דה פקטו עם ירידה של 30% מאז השביעי ) - הם (האמריקנים), יקשקשו קישקושים והוא עדיין שליש חסום.
עברית
@TomerPascal @YonatanAdiri 1) ההיסטריה נובע מכך שהנפט והגז הרוסים לא זורמים חופשי ולכן אין היום תחליף לנפט וגז מהמפרץ.
2) העליה של המחיר מאפשרת לממן פרוייקטים להפקה והולכה של נפט וגז שיגרמו לכך שבעוד 10 שנים מחירי הנפט ירדו. זה מה שעודד את ה-UAE לפרוש מאופ"ק כדי למכור את הנפט לפני שהשוק יוצף.
עברית
הרי כבר יש רובוטיקה בהרבה תהליכי ייצור, זה לא מה שמונע/מנע מאמריקה (או תחליף למדינה אחרת), לעשות
Onshore
לייצור שלה.
יש אקוסיסטם שלם של ספקים/יצרנים של חומרים / חלקים אחרים וכו׳.
אתה חושב שחוקי היסוד של הכלכלה הולכים להשתנות. זה אמירה קיצונית שמצריכה הוכחות ״קיצוניות״.
נ.ב
ווייב קודינג קיים כבר שנה ברמת הייפ ויכולות, ולא ראינו אפילו חברה אחת משמעותית נולדת ממנו. לא נולדה המאנדיי, ולא נולדה הוויקס ושום דבר.
נ.ב 2
ביום שיהיו רובוטים נגישים שמאפשרים ייצור, מה אתה חושב, שישראל לדוגמה תייצר את הרכבים של עצמה? מי שאמר שלא יהיה יותר זול עדיין להביא רכב שיוצר בגרמניה כולל הייבוא שלו?
עברית
שילוח אחסנה ושיווק הם כולם obsolete בעידן שבו רובוטים יכולים לייצר הכל
הדבר היחיד שבאמת יהיה לו משמעות זה משאבי יסוד
זה לא שאלה שאפשר באמת לענות עליה עדיין למרות שניסיתי הרבה פעמים לעשות את הסימולציה של איך העולם הזה ייראה, כמעט תמיד יוצא שמשאבים הם לא חשובים כמו היכולת לעבד אותם ולכן מי שיחזיק את היכולות הרובוטיות יהיה בעל הממון ולא מי שיחזיק את מרבצי הטבע (אני יודע שזה נוגד אינטואיציה אבל זה קורה הרבה עם רובוטיקה אז אני לא כל כך ״מודאג״ מהמאפיין הזה)
עברית
תארו לכם רובוט כזה לשימושים צבאיים: יכול לתקן את עצמו אחרי פגיעה, להתפצל, להתאחד, לקבל מטענים ייעודיים מכל הסוגים.
זה העתיד ועבור מי שלא ישלוט בו, די מפחיד.
Ronald van Loon@Ronald_vanLoon
Bio-Inspired #Robot Snails Use Suction to Form Structures and Navigate Complex Terrain by @lukas_m_ziegler #EmergingTech #Technology #Innovation #Tech
עברית
@khalifa_Halabi @Imadchamoun4 תודה על השיתוף !
לא יודע, הוא נראה לי שפוי והגיוני מדיי. זה לא חוכמה לעבוד עם מישהו כזה 😉
עברית
ד״ר עימאד שמעון @Imadchamoun4 הוא איש מעניין מאוד, ידען היסטורי ורהוט כל כך עד שאני לא מפספס אף פודקאסט שלו.
החלטתי לתת לכם גם ליהנות מחוכמתו ובהירות המחשבה של האיש, אז בחרתי לתרגם לכם כמה קטעים מעניינים מפודקאסט שול שעלה אתמול לרשת.
נתחיל בשאלה האם הוא תומך בפגישה בין הנשיא עון לבין ראש הממשלה נתניהו, והאם הוא לא חושב שיש לישראל ״أطماع" (אטמאע - כלומר, שאיפות תאוות בצע) בתוך לבנון.
צפייה שפויה,
מרד החליפים בטלגרם
עברית
@0fir0z @Meir_Rubin איך לך פה הנחה סמוייה שעלות הייצור המקומית שלך תיהיה קטנה יותר מאשר עלות הייצור במקום אחר + הייבוא?
מחיר המוצר לא מושפע אך ורק מהעמל של הייצור, אלא מהחומרים/שילוח/אחסנה/שיווק.
אני כנראה מפספס משהו במחשבה שלך.
עברית
אתה מסתכל על זה כמו הישראלי המצוי מההיבטים הבטחוניים - שאין ספק שיש להם את החשיבות שלהם
הם יתגמדו לאין שיעור כשאנשים יתחילו להבין שהכפר הגלובאלי והייצור התעשייתי המשותף בגדול מת ומי שלא יחזיק יכולות ייצור פנים ארציות - בעידן שבו היכולת הופכת מיינסטרים בתלות של יכולות הרובוטיקה שלך - עלול למצוא את עצמו בבעיה לספק לאזרחים שלו את הצרכים הכי בסיסיים
עברית
@DronePilotIL הם גם יכולים לירות מרגמות , לשגר קסאמים, והכל , כבר מעל עשרים שנה.
צהל ושב״כ בפנים עם אחיזה מודיעינית חזקה, כנראה התחושה הפסיכולוגית עליהם היא שהם בוודאות ייתפסו אח״כ .
עברית
רק מזכיר שרחפן fpv יכול להגיע מקלקיליה לכביש 6 בפחות מדקה
ישי אלמקייס | Yishai Elmakies@yishai_elmakyes
פרסום | מתחילת 2026, כוחות צה"ל תפסו באוגדת איו"ש כ-150 רחפנים בגדלים שונים
עברית
לא גורע מהנקודות שהעלית, יש גם ״מחיר״ להתבטאויות של גורמים רשמיים , ״רוהמ״ , ״שר הביטחון״ , רמטכל , אלופים. ובכלל הצהרות של דוצ, שפשוט הם כמו להבקיע שער עצמי.
כולל הדוגמה האחרונה שאני חש ש״פגעה״ בתפיסה שאתה מציין.
״חזבאללה״ מורתע הוא לא יתערב, האיום בדרום לבנון ״הוסר״.
רק כדי פתאום לראות שבגדול (בלי לפגוע בגודל ההישגים שלנו שהם מאוד משמעותיים ובגדול, אנחנו במצב הכי טוב שהיינו בו מזה המון זה) , זה מרגיש משמעותית פחות ממה שהם ״מבטאים״ ובונים ציפיות עליו - חזבאללה עוד כאן, עוד יכול למרר את חיי התושבים בצפון בירי תלול מסלול ״אינסופי״ (וכנראה בקרוב דרך רחפנים).
אז כן, תפקיד הממשל והצבא הוא לנהל ציפיות נכון, לא יותר מדיי ולא פחות מדיי.
עברית
💬 יש בעיה קשה בתפיסה הישראלית בין הניצחון המובהק של ישראל בכל הזירות לבין תפיסת הכישלון שמשודרת ואולי רווחת בציבור.
כמה נקודות שחשבתי שהן המובילות לכך:
1. מניעים פוליטים. הן אישיים נגד נתניהו והן מניעים אידאולוגים כמו חלום המדינה הפלסטינית.
2. תפיסת הכל או כלום.
3. חרדה ופגיעה בביטחון האישי אחרי ה7.10.
4. סיקור מגמתי, כושל או שקרי שמתמקד בטקטי ולא אסטרטגי, הפצת פייק כעובדות.
5. חוסר הבנה מה הצרכים היכולות והמגבלות של צה"ל והמדינה.
6. חוסר הבנה שישנם דברים שמושגים בשולחן המשא ומתן כתוצאה מהכרעה הצבאית.
7. חוסר סיקור והתעלמות מוחלטת מהמחירים הקשים שהאויב משלם.
מוזמנים להוסיף או לחלוק.
עברית
@DronePilotIL אתה חושב שזה ״מאמן״ טוב אם הוא לא מתאים לתכסית/תבליט שאתה מטיס בה? הם הרי לא מטיסים בכאלה תרחישים (לפי הסרטונים שהם מוציאים החוצה).
נראה לי שהמקום שיש בשוק זה סימלוץ של זירת הלחימה הרלוונטית, לא?
עברית
לא יודע, אני מבין שלצרכי טראפיק פה אז זה כייף להניח שאו שאמריקנים גאונים או שהם פיספסו לגמרי, נראה לי לא ניתוח סביר.
אנחנו לא מודעים למגבלות שהיו לאמריקנים וישראל. יכול להיות (סביר) שהם לא יכלו לעשות את המצור וגם לתקוף / לערוף ראשים ולהבטיח עליונות אווירית. ואם כך, אז עמדה בפניהם בחירה במה להתחיל. הרבה מאוד
What ifs
בסוף הם מגיעים להצעה שלך (יודע, לא זהה, אבל דומה), אבל אחרי שהם פגעו קינטית חזק באירן (אלא אם כן כל זה שקר גם כן).
לא יותר סביר שזה יותר דומה ל
You can’t make an omlette without breaking some eggs?
עברית
יכול להיות שהאמריקנים התכוננו להורמוז…
גם אני התכוננתי לבגרות במתמטיקה והנה ברוך השם הוצאתי שם 45….
Dov@Dovsass
מתחיל לקבל את התחושה הלא נעימה שאנחנו מביטים בתאונת רכבת מתרחשת בהילוך איטי. נפט, דשנים, פטרוכימיקלים, הליום ועוד ועוד בהיצע חסר כבר חודשיים ללא חזרה לשגרה באופק. ירידה ניכרת במלאי מוצרי הנפט בארהב ובמקומות נוספים. חבית נפט ברנט ב 114 ד, WTI ב 110 ד. אג״ח ארה״ב 30 שנה נושק ל 5%, 10 שנים מעל 4.4%. מתחיל לשמוע על הערכות לאינפלציה של 5%-6% בסוף השנה. זה לא נראה טוב בכלל, האמת שזה נראה רע. טראמפ ואיראן משחקים צ׳יקן עם הכלכלה העולמית. מה שבטוח זה שהנזק כבר משמעותי והוא גדל בכל יום.
עברית
@Birdman55911930 לדעתך בגלל ״חרדה״ או סיבות לוגיסטיות (נניח פיספוס טיסות המשך)
עברית
@TomerPascal זו בהחלט אופציה, שוב תלוי מה הנזק.
קרה לי מקרה בו נשאבה ציפור למנוע בריצת המראה.
חזרנו חזרה, הנוסעים הורדו לטרמינל, המנוע נבדק ולאחר שעה וחצי יצאנו שוב.
פרט מעניין, מספר נוסעים בחרו לא לעלות.
עברית
לא בעיית גלגל אף אלא אסימטרית דחף שטופלה מהר ולפי הנוהל.
Planesanity@planesanity
WOAH! Nose gear failure right before takeoff
עברית
@Birdman55911930 דיי מהר = הנוסעים שהיו עליו, מורדים, מביאים מכונאים ובודקים אותו במשך שעה ככה? (סתם מסקרנות, לא רוצה להציק)
עברית
@TomerPascal בודקים בעיקר צמיגים ובלמים ובמקרה הספציפי הזה, בהנחה וזו לא טעות אנוש, גם את המנועים
ברוב המוחלט של המקרים אפשר לצאת חזרה די מהר בהנחה ואין נזק שמצריך טיפול
עברית
@Eran_Efrat אוקיי, אז לא לקחת את הפוסט שלך ״מילולית״ , שאם ההודי לא משוכנע שבטוח הוא לא עובר. (כי ביננו אין ״בטוח״), זה כמו הירי טילים על ישראל, מורידים 90% וגם מה שפוגע, הציבור מתגונן, אבל לך תשכנע חברות תעופה להגיע לפה? או תיירים.
עברית
האמריקנים היו צריכים 14 חודשים כדי לאבטח את מצר הורמוז. במשך 14 חודשים כמעט ואף מיכלית לא הסכימה לעבור.
בהתחלה שמו דגלים אמריקאים על מיכליות מכווית (לא רלוונטי למקרה שלנו עכשיו), אחר כך ביצעו טורים של מיכליות עם אבטחה עד היציאה עד שבסוף עוד ועוד ספינות העיזו, ראו שהמצר בטוח ועברו.
כרגע לא עוברת כמעט אף אחת.
אם יש ביטוח, אם יש הגנה- יעברו.
לא כולם, אבל חלק נכבד.
אבל אם יש רק ביטוח אבל אין הגנה- אף אחד לא יעבור- כפי שניתן לראות.
באב אל מנדב הוא דוגמא מצוינת- כשהיה ליווי- עברו. גם היום עוברות, פשוט מעט כי אין הגנה.
עברית
כמות הנפט המקסימלית שאיראן הפיקה אי פעם הייתה בשנת 1975, טרום המהפכה- 5.5-6 מיליון חביות ביום.
1979-1980 תחילת המהפכה ומלחמת איראן-עיראק והאירנים צנחו- שימו ❤️- לחצי מיליון חביות ביום בלבד- הכל לשימוש עצמי!
הייצוא נעצר לחלוטין בדצמבר 1978 וחזר בשלהי מרץ 1979- מה שהשלים 4 חודשים מלאים של 10% הפקה בלבד.
עד 2026, האיראנים יעצרו חלק גדול מההפקה במספר הזדמנויות, בכל פעם לתקופות קצרות של מספר חודשים.
מעולם! האיראנים לא עצרו את כל מערך ההפקה לגמרי- תמיד הושבת חלק נכבד ממנו- עד 90%.
זה קרה במספר הזדמנויות לאורך המלחמה עם עיראק והסנקציות הבינלאומיות שהכריחו את איראן לצמצם ייצור בהעדר קונים.
מאז שנות ה-2000 איראן מפיקה באופן די קבוע 3.5-4 מיליון חביות ביום.
למעשה, גם אחרי עצירות תפוקה, היא הצליחה להשתקם ולחזור ל-3.5-4 מיליון.
למה לא 6 מיליון חביות ביום כמו קודם? כי מאז המהפכה ואחרי מלחמת איראן עיראק והסנקציות החונקות, אין לאיראנים כסף לשפר את הטכנולוגיה שתגדיל את התפוקה.
חשוב מאד לזכור שזה לא נובע מנזק פרמננטי למערך השאיבה שנגרם בגלל העצירות הרבות מ-1978 וצפונה- אלא רק בגלל אי יכולת לממן קידמה.
המשמעות היא שלאיראן יש יותר חמצן ממה שמנסים לצייר.
אני קורא 12 יום ואני קורא 22. מה שאנחנו מגדירים ״הפסקת שאיבה״ זה לא איך שהאיראנים מגדירים ״הפסקת שאיבה״.
איראן במוד שרידות וצריכה להרוויח זמן ואם צריך יעצרו הפקה לגמרי או יקריבו בארות עם זרימה חוזרת- עד יעבור זעם.
צריך לזכור- איראן מאד מתורגלת במשברי נפט, אולי יותר מכל מדינה אחרת על פני כדור הארץ.
מהכרותי עם ההתנהלות האיראנית שתמיד מרתקת אותי, אמרתי שמצור מהיום הראשון הוא הדבר הנכון- בכדי להתחיל לצמצם את כמות החמצן (יש להם חמצן- אל תמעיטו בערכם) כמה שיותר מהר.
חלק נוסף של המצור הוא לא פחות חשוב ולצערי הוא כבר לא יקרה- האמריקנים היו אמורים לאבטח את הורמוז למעבר בטוח לשאר מדינות המפרץ, בעוד שרק האיראנים ישארו כלואים.
הבידוד הזה היה מאפשר להמשיך לחנוק את איראן חודשים ואף יותר- עד הסכם כניעה שיגיע כשיגיע- אין לחץ.
בצורה הזאת הקונפליקט הופך מקומי ומבודד, מבטל את כל שעוני החול, ומפסיק להשפיע על הכלכלה העולמית.
אבל אז האמריקנים גילו את היכולת האיראנית לפגוע בשכנות שלה בקלות (כנראה שלא למדו את לקח אראמקו ומה האוקראינים עושים לרוסים) ואת הבטן הרכה של עולם הספנות.
לכן אמרתי שהאמריקנים לא התכוננו כראוי להורמוז- בעוד שהאיראנים כן.
עברית
למי שנבהל מהסיפור הזה של ״ai מחק לי את הדאטהבייס״ אתמול, הכנתי לכם קובץ md. חמוד לתת לסוכן שלכם שעושה בדיקה גם בנושא הdb וגם לגבי הפריצה שגילו ל @clickup אתמול (מידע של לקוחות היה חשוף- סיפור בפני עצמו). הוא לא ינסה לתקן, רק לתת לכם דו״ח של מה מצב הcode base שלכם.
(**זאת לא בדיקת אבטחת מידע מקיפה, רק כמה נקודות שקשורות למקרים של אתמול).
יכולים להוריד פה:
gist.github.com/netadror/351bf…
Neta Dror@netadror
״הAI מחק לי את כל הדאטה״ יש עכשיו ציוץ של מנכ״ל שזוכה לחשיפה בטוויטר כי הוא אומר ש״סוכן ai מחק לנו את הדאטה בייס״ וזה קליקבייט מעולה. וכן זה נכון שהמודל מצא דרך ממש הזויה והחליט על דעת עצמו למחוק וזה נוראי. אבל הדיון האמיתי צריך להיות על הכשל בסיסי של ניהול דאטה שלא קשור בכלל לai ולא מוזכר שם בפוסט. הוא מאשים את כולם חוץ מאת הcto (או עצמו אם הוא גם טכני - את Cusror ואת Railway: Railway stores backups in the same volume, so wiping it erased everything; our last recoverable backup was three months old. אבל יש פה שתי בעיות: אחת של railway והשנייה שבחרו בrailway בלי לקרוא על איך הם מגבים את הדאטה ולא דאגו לגיבוי כל שבוע (תלוי מוצר כמובן) + גיבוי נוסף בצד ג׳ בvendor נפרד. וזאת תזכורת נפלאה לזה שעם AI או בלי, עדיין צריך ללמוד את הבסיס של הבסיס כשלוקחים אחריות על דאטה של משתמשים…
עברית