Yaniv Cohen

8. היועצת המשפטית לממשלה. בראש החץ של העתירה עמדה היועמ״שית, שפרשה בצורה רחבה ומרשימה את הפאולים שעשה השר ואת הנזק שגרם למשטרה. כשהקשבתי לנציגתה, ובמלוא הכבוד לאנשים המצוינים שם, לא יכולתי שלא לחשוב שבמערך הדמוקרטי שלנו, זהו אינו תפקידה. את כל התשתית העובדתית היה ניתן להביא, ועדיין לייצג מול בית המשפט את העמדה המוסדית – כלומר העמדה ההגיונית של הרשות המבצעת כאשר מתבקש כרסום בסמכויותיה, והוא לחפש סעד אחר. לכל הפחות, היה מקום למאמץ רב יותר להציג עמדה מאוזנת שתעמוד על המחירים המשפטיים של קבלת העתירה, ולא רק של דחייתה. >>

השעות הארוכות של הצפייה בבג״ץ אתמול בעתירה על פיטורי בן גביר היו עבורי תמונת מראה מדכדכת למצבה של הדמוקרטיה הישראלית. לא בגלל סיבה אחת, ולא מצד אחד, ולא מדבר אחד. זה היה קצת כמו ״תמונות מחיי נישואין״ – אוסף של אסונות קטנים שמראה כמה הדברים רקובים והולכים למקום רע. אז מה היה לנו שם? שרשור מדכדך (ולא פופולרי) לפניכם, עם מילה בסוף על הפיל שבחדר.

״אנחנו נכנסים לשנה שבה תינתן לנו האזרחים הזכות לבחור את הכנסת והממשלה הבאה. בשנת הכרעה כזו, הגיע הזמן לעבור מהשאלות הזהותיות אל השאלות המהותיות.״ בטור חדש ב-@IsraelHayomHeb לרגל יום כינון הכנסת, יניב כהן, @YanivCo82 ראש מכון תכלית, מציע שינוי נקודת מבט: במקום לשאול ״מי דומה לי״ או ״מי ינצח את הצד השני״, לשאול מה באמת יחזק את המדינה ואת המוסדות שלה לאורך זמן. בואו לקרוא את הטור המלא >>> israelhayom.co.il/news/politics/…

5 הערות על הדיון הנוסף בעניין נציב שירות המדינה (מקריאה מהירה): 1. צריך להתחיל עם המובן מאליו: זו הפסיקה הנכונה והמתבקשת מבחינה משפטית. 2. הכותרות והציוצים יכריזו על ״ניצחון לממשלה״. האמת היא שזה ניצחון לביהמ״ש העליון, למוסד שמראה הערב שהאתוס שלו כמוסד מקצועי וממלכתי, וכן – כזה שיודע דרך המערכות הפנימיות שלו לתקן טעויות – עדיין כאן. וזו תקופה קשה מאוד להיות מוסד כזה, כי הפיתוי ״לתקן״, ״להציל״ (את הדמוקרטיה) ו״לשמור״ (על השירות הציבורי) הוא גדול ועלול לעוות את התוצאה המשפטית הנכונה. 3. הממשלה שבה וטענה בדיון כי החוק מתיר לה לבחור נציב שלא בהליך תחרותי בשביל שתוכל לממש את מדיניותה. הכדור כעת עובר אליה. כולנו נשמח להיווכח שהתעקשותה על מינוי נטול המשקולות הכבדות של הליך תחרותי אכן נועדה לקדם מדיניות ברורה להצלת השירות הציבורי הדועך ולא לסדר בעל תפקיד נוח שיעלים עין משחיתויות קטנות ויאפשר מינוי של אנשי שלומנו. אני משער שאם היא תפספס את ההזדמנות ותמנה אדם נטול הכישורים הנדרשים, היא תמצא בג״ץ פחות מרוסן בסיבוב הבא. 4. דעת המיעוט הזכירה הרבה את עקרון השוויון במינויים. זהו עקרון חשוב אך כל מי שראה את השירות הציבורי יודע שהוא גובה מחירים כבדים בעיכוב מינויים ובפגיעה ביעילות הליכי המינוי. שנה ומשהו ללא נציב שירות מדינה קבוע היא דוגמה טובה למחיר כבד שכזה, ואולי מתישהו נוכל לערוך דיון רציונאלי בשאלת מקומו הראוי של עקרון השוויון בהליכי המינוי בשירות הציבורי (ויש לו מקום, השאלה היא כמה). 5. במבט קדימה, שימו לב ללוח הזמנים הפוליטי. אם לא יעבור תקציב ונצא לבחירות – ספק אם הממשלה תספיק למנות את הנציב הבא בהליך ראוי, וחיפזון עלול להוביל אותנו חזרה לביהמ״ש.

החלטת הממשלה לקדם מנגנון חקירה אד-הוקי לאירועי 7 באוקטובר אינה ראויה, ואנו קוראים לממשלה לשנותה. חוק ועדות החקירה מ-1969 נבנה מראש מאחורי מסך הבערות, כדי להבטיח שמי שעומד לבחינה, לא יהיה זה שמגדיר את כללי החקירה. החוק קבע מראש את האיזון בין החוקר לנחקר, את דרך המינוי ואת גבולות המנדט- בדיוק כדי למנוע יצירה של מנגנונים לפי צורך פוליטי זמני. קיים טעם לפגם עמוק בכך שהגורם שמהווה את מושא החקירה הוא גם זה שקובע את מנגנון הבדיקה. לאחר אסון 7.10 על מנהיגי המדינה להשיב את אמון הציבור באמצעות חקירה ממלכתית, מקצועית ובלתי תלויה. גם בתוך משבר האמון הנוכחי ניתן ליישם את החוק הקיים כך שיוקם גוף מאוזן, מקצועי ובעל לגיטימיות רחבה. ניסיון לשנות את כללי המשחק בזמן המשחק, בין אם מטעמי נוחות מקצועית ובין אם משיקולים פוליטיים מובהקים, מגביר את הקיטוב ומהווה פגיעה בעקרונות היסוד שעליהם נשענים היציבות הדמוקרטית והאמון הציבורי, תוך החמצה של הזדמנות קריטית למנוע את ה-7 באוקטובר הבא.

יש רגעים שמדינה שלמה מחכה להם בנשימה עצורה. מחר יהיה אחד מהם. מעבר לשמחה ולתקווה, טמון כאן משהו עמוק יותר. חזרת החטופים אינה רק סיום של פרק טראגי- היא נקודת פתיחה. הזדמנות לשנות את יחסי האמון בין המדינה לאזרחיה, את האחריות ההדדית, ואת החזון המשותף. שנתיים של מלחמה הוכיחו משהו שחשוב לזכור: יש לנו חוסן אמיתי. ראינו גבורה לאומית וסולידריות יוצאת דופן, מילואימניקים שעצרו הכל ולחמו בנחישות אין קץ, ישראלים שלא הפסיקו לקוות וחברה שיודעת לעמוד ביחד. אפשרויות הבחירה לפנינו ואנחנו יכולים לבחור לאן ללכת: לשוב אל הדרך שהובילה אותנו למשבר, או ללכת קדימה. לקחת את החוסן הזה ולהפוך אותו לחזון ברור- מדינה יהודית ודמוקרטית, בטוחה ומשגשגת, שבנויה על חברה אזרחית חזקה, אתוס משותף ואמונה בצדקת הדרך. זך תיאר את זה טוב מאיתנו >>>

״אנשי המקצוע שהופיעו בפני הוועדה, הציגו תמונה מורכבת, אך בסופו של דבר עמדו על תשובות חדות לשאלות. ההכרעה לטובת מינויו של זיני לא נבעה מהיעדר ביקורת, אלא דווקא מהקפדה על אמת מידה מקצועית ועניינית. התוצאה העידה על שלמות ההליך, לא על שלמות האדם.״ הטור החדש של @YanivCo82, ראש מכון תכלית, ב-@N12News מזכיר לנו שגם בתוך חברה מקוטבת אפשר לנהל הליך ענייני ומבוסס עובדות, בלי להפוך כל צומת לקרב מחנות. ״הסיפור הגדול כאן אינו על זיני, אלא עלינו. על כך שלרגע קצר קיבלנו המחשה לתהליך שהתעלה מעל השבטיות- ושאם נאמץ את אופי התהליך הזה, יש בכוחנו לתת יד לתיקון של המדינה.״ לקריאת המאמר המלא:mako.co.il/news-columns/2…

עם גישה כזו, הדמוקרטים יהיו ״דמוקרטים״ כמו שהציונות הדתית הם ״הציונות הדתית״ והליכוד היא ״תנועה לאומית ליברלית״. איך אמור להיראות הליך הבראה דמוקרטית? הוא מתחיל בצעדים קטנים. קראו את @YanivCo82 mako.co.il/news-columns/2…

מאיפה האיראנים ירו לבאר שבע הבוקר? ניתוח טכני של מידע #אוסינט שממש יצא יפה. #פידמדע #פידצבא יאללה כנסו. 🧵⬇️

״ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה לקדם שתי הצעות חוק שנועדו לפצל את תפקיד היועץ המשפטי לממשלה.״ הדיווח הזה מתחילת השבוע עבר מתחת לרדאר הציבורי וקל להבין למה. אבל האמת היא שצריך להתעכב עליו, ולו מכיוון שבין שתי ההצעות שהונחו יש הבדל מהותי: אחת מהן יכולה להוות בסיס לשיח בתנאים מסוימים, והשנייה, לפחות פוטנציאלית, מקפלת בתוכה בתוכה זעזוע חסר תקדים של מערכת אכיפת החוק בישראל. הנה הסבר קצר בחמש נקודות. 1. מדובר בדילמה אמיתית ועניינית. היועמ״ש הוא מעמודי התווך של מערכות הממשל והמשפט בישראל, בעל תפקיד עוצמתי (כמעט ללא תקדים עולמי) המחזיק בידיו בסמכויות רבות. בניגוד לכמעט על נושא אחר שעולה על סדר היום המשפטי, שאלת פיצול התפקיד היא סוגייה שאינה נחתכת לפי קווי שבר פוליטיים או אידיאולוגיים. גם משפטנים ליברליים וגם כאלה המזוהים כשמרנים או כמבקרי המערכת מצויים משני צידי המתרס. חשוב גם לציין שפיצול הוא מודל שכיח יותר ברוב המדינות הדמוקרטיות בעולם, אך יש לא מעט מדינות בהן התפקיד מאוחד. 2. ההקשר חשוב. הצעות הפיצול הנדונות כעת לא נולדו בחלל ריק. רה״מ עומד לדין, מתנהלות חקירות ובדיקות נגד שרים וח״כים אחרים, והממשלה החלה במהלך לפיטורי היועמ״שית. קשה לחשוב על עיתוי מורכב יותר ליזום מהלך שינוי שנוגע בעצבים הכי עדינים של שלטון החוק מאשר כעת. 3. יש הבדל של שמיים וארץ בין ההצעות. בדיווח התקשורתי היחס אליהן היה כדבוקה אחת, אך בפועל הן נוקטות בגישות שונות בתכלית לבעיה ובטקטיקות שונות למימוש הפתרונות. 4. הצעת ח״כ בוסקילה לא משנה סדרי עולם אלא מתמקדת בהפרדת הסמכות להוביל הליכים פליליים נגד שרים וח״כ מהסמכויות האחרות של היועמ״ש. מוצע לקבוע שסמכות זו תהיה של פרקליט המדינה, תוך שהחלטתו תחייב אישור של ועדה מיוחדת (שתחליף את היועמ״ש בהקשר זה) שהרכבה נראה סה״כ מאוזן: שופט ביהמ״ש העליון בדימוס, יועמ״ש לשעבר, וסניגור שייבחר על ידי הסניגור הארצי הראשי. נכון לתהות בעיניי אם צריך לכלול חברי כנסת בהסדר כזה (כיום די באישור של ראש אגף חקירות במשטרה לצורך כך), שכן להעביר את הסמכות לוועדה זה לייצר חסם משמעותי לעצם פתיחה בחקירה. 5. הצעת ח״כ מילביצקי, לעומת זאת, מהווה שינוי הדנ״א של כל מערך התביעה הכללית והפיכתו לגוף פוליטי. מוצע בה, בין היתר, למנות תובע כללי שיהיה אמון על כל מערך התביעה ללא כפיפות ליועמ״ש, תוך שהוא ממונה ע״י שר המשפטים באישור ועדת החוקה עם תנאי סף מינימליים. זוהי פוליטיזציה מלאה של התפקיד האחראי על פתיחה בחקירות והעמדות לדין בישראל. דרמטי לא פחות, הצעת החוק כוללת הקמה של מערך תביעה חדש שיחליף הלכה למעשה את כל פרקליטות המדינה והתביעה המשטרתית. מי יהיו הפרקליטים/תובעים במערך החדש? רק מי ששר המשפטים או התובע הכללי יחליט לקבוע את תוארו ככזה. שמעתם נכון: שום פרקליט מכהן לא ימשיך בתפקידו אלא אם יקבל הכשר משר המשפטים. במדינות אחרות היו קוראים לזה טיהור פוליטי. ההצעה גם צפויה להיכנס לתוקף בתוך חצי שנה, ומשמעות הדברים היא שגורל תיקי נתניהו יופקד בידי התובע הכללי שימנה שר המשפטים. דומני שמתוך עשרות הצעות חוק שקידמה הקואליציה מאז ינואר 2023, ההצעה הזו עומדת בשורה אחת עם המהפכניות והרדיקליות ביותר שנראו כאן. *** מהלך הפיצול, שיש בו היגיון וסיבות טובות לשקול בחיוב, מוצע כאן בשתי גרסאות שונות בתכלית זו מזו, וחשוב שהדיון הציבורי יהיה ער להבדלים ביניהן. בגרסה של ח״כ מילביצקי יש מאפיינים פופוליסטיים מובהקים ואין לי ספק שלא תוסיף לאמון הציבורי או ליכולות המקצועיות של גופי התביעה הכללית. וזו באמת לשון עדינה. אם בממשלה יש רצון לקדם מהלך רציני ואחראי, עליו לעמוד לפחות בשלושה תנאי יסוד: (1) העדר השפעה על תיקים מתנהלים, מה שיחייב על פניו תחולה נדחית לאחרי הבחירות. (2) שמירת תפקיד הפרקליט/התובע הכללי כתפקיד ממלכתי ומרוחק מהפוליטיקה המפלגתית. (3) עבודת מטה מסודרת שתבחן את מהלך ההפרדה ותייצר ערובות מתאימות לשמירה על היתרונות שבמצב ההיררכי הקיים בכל הנוגע לוודאות ואחידות בפרשנות הדין.

עדיין בבית הלבן מחכים לבשורות שיגיעו מהפגישה של טראמפ עם רה"מ נתניהו. בינתיים הפגישה מתארכת, כוללת ארוחת צהריים. בינתיים ממתינים לחלק שבו ידברו איתנו העיתונאים במקום. צילום: אבי אוחיון לעמ.

תא״ל הגרי היישיר פניו לאומה בשעותיה הקשות ביותר, כשאחרים נעלמו ונאלמו. הוא הופיע מאות פעמים מול המצלמות, בשעות הכי קשות, ומטבע הדברים החליק פה ושם, אך זה היה בטל בשישים. לא מגיע לו, ולא מגיע לנו, סיום תפקיד חפוז שכזה. היה אפשר וראוי להציע לו תפקיד וקידום בהתאם לסגולותיו

ארבע הערות מהירות על המתווה המוסכם של השרים לוין וסער: 1. ההצעה הנוכחית לא דומה להצעות המקוריות של לוין ורוטמן. הדמוקרטיה הישראלית לא תמות מהמתווה הזה, ועצם קידום חוק יסוד החקיקה לצד האימוץ של תחולה נדחית הם צעדים ראויים. 2. עדיין, מה שצפוי לקרות לביהמ״ש העליון אם ההצעה תתקבל הוא חלוקה לשני מחנות פוליטיים מובהקים, בדומה למה שראינו בארה״ב. נראה שופטים מזוהים פוליטית ובעלי אידיאולוגיות מובהקות ולא מתפשרות. 3. לכל הצדדים הפוליטיים בוועדה יהיה תמריץ להכניס לוועדה ולבית המשפט נאמנים פוליטיים מובהקים, ומה שנראה הוא את הנאמנים והקיצוניים ביותר בוחרים את הנאמנים והקיצוניים ביותר. שיקולים מקצועיים ידחקו כמעט לחלוטין בשיקולי הבחירה. 4. ⁠כדי שההצעה הזאת תהפוך למשהו שמייצר עתיד חיובי ליחסים בין הרשויות, היא חייבת דרך מספר שינויים לשנות את התמריצים של חברי הוועדה, לעודד מקצועיות והתמתנות בבחירת מועמדים. *ובהרחבה:* בהצעה יש רכיבים ראויים ונראה שהיא שונה מהותית לטובה מהצעות שקודמו על ידי הממשלה והקואליציה בשנת 2023 ומונחות כיום על שולחן הכנסת. יחד עם זאת, פרטי ההצעה מעלים מספר חששות מהותיים שיש לתת עליהם את הדעת ושאימוץ ההצעה מבלי לתקנם עלול לפגוע במקצועיותו ומעמדו הציבורי של בית המשפט העליון. 1. *שיטת בחירה פוליטית*- שיטת הבחירה היום מעודדת גיבוש של הסכמה רחבה בין המרכיבים פוליטיים והמקצועיים בוועדה, והדרישה לתמיכה של לפחות 7 חברים מעודדת פשרה ובחירה במועמדים מתונים. רקורד הבחירה מאז שונתה השיטה ב-2008 מלמד שהשיטה הצליחה לייצר גיוון ומיתון של המועמדים שמונו, תוך שימור המקצועיות כגורם מרכזי בבחירה. המעבר לכלל הכרעה של חמישה מתוך תשעה עלול להפוך את המגמה הזו ולעודד בחירה של מועמדי קצה שיהיו מייצגים נאמנים של מחנות פוליטיים. יש דרכים אחרות ואלגנטיות יותר להימנע מכוח וטו של השופטים, ככל שזו המטרה. 2. ⁠*מרוץ לתחתית של קיצוניות*- במצב שבו הקואליציה מעוניינת למנות משפטן בעל גוון פוליטי מובהק, כל שהיא תצטרך לעשות זה לגייס נציג אופוזיציה אחד, סביר מאוד במודל של ״חלוקת שלל״. כיצד חלוקת השלל תקרה? המנגנון שנבחר במתווה כדי להתמודד עם שיתוק יהפוך להיות ברירת המחדל. כל צד יביא את המועמד הקיצוני שלו, ועוד שני מועמדי ״דחליל״, והצד השני ייאלץ לבחור בקיצוני. במקרים אחרים, הקול בוועדה יהיה עוד נכס פוליטי לסחור בו - תן לי הצעת חוק וקח שופט כדרישתך. שיקולים מקצועיים יהפכו להיות זניחים ולא חשובים. ביהמ״ש העליון צריך מומחה לדין אזרחי - את מי זה יעניין? רוצים מישהו יעיל ובעל מזג שהייתם רוצים להתדיין בפניו - זה לא רלוונטי. כישורי המועמד הם שיקוף של מקומו על הציר האידיאולוגי-פוליטי 3. ⁠*עורכי דין שהם ייצוג של הקיטוב הפוליטי בישראל*- מצב דומה יהיה בבחירה של שני עורכי הדין. גם לקואליציה וגם לאופוזיציה יהיה תמריץ חזק לבחור במועמד קיצוני שישקף נאמנות למחנה יותר מכל ערך אחר. הם לא יוכלו להרשות לעצמם שהצד השני יביא גורם נאמן והם ימנו מקצוען ״פרווה״. התוצאה הסבירה במצב הזה ולנוכח השינויים בהרכב הוועדה ושיטת הבחירה היא שביהמ״ש העליון יהפוך להיות מוסד המורכב משני מחנות מובהקים בעלי הזדהות פוליטית חדה. במצב זה, לא מן הנמנע שבית המשפט העליון הישראלי יחקה את המסלול בו התקדם מקבילו האמריקאי, שסובל כיום מפוליטיזציה חריפה וממשבר אמון מהחריפים שידע. 4.*איך משפרים?* ניתן לשפר את המתווה המוצע במספר תיקונים, שיעודדו מינוי של משפטנים מקצועיים ומתונים. יש עם מה לעבוד, ואפשר לשפר. חקרתי הרבה את הוועדה הקיימת ואני לא חושב שצריך לקדש אותה, אבל פנייה לכיוון של הפיכת ביהמ״ש העליון לשלל פוליטי לא תעשה טוב לעתיד של המוסד או שלנו.

אשתו של נגד המילואים משתפת על התנאים בהם בעלה נמצא: "תא שקוף קטן מלוכלך עם מקקים, מיטה גבוהה עד התקרה ובקושי יש מים" #האולפן_הפתוח @YaaraZered

@Shiritc תנחומיי שירית. יהי זכרו ברוך.

האחיין שלי המתוק נפל בעזה ביום שישי. יאיר שלנו בכלל לא היית צריך להיות בעזה והתעקשת ככ התעקשת כדי להשתתף במלחמה הצודקת למען העם הזה. וכמה דאגנו לך בכל פעם שהיית שם. סבא וסבתא הדליקו בשבילך מגשים של נרות. תפילות לכל הצדיקים רק שתצאו בשלום והפעם לא חזרת. אין מילים שינחמו את חסרונך

ראש מכון תכלית למדיניות ישראלית יניב כהן: "בחירות באמצע מהלך צבאי זה דבר לא טוב למדינה, אבל אני מצפה מהמנהיגים שלנו, מראש הממשלה, בני גנץ ויאיר לפיד לשבת ביחד ולקבוע מועד שבו מדינת ישראל תלך לחידוש האמון מול הבוחר''. צילום: גדעון מרקוביץ'

Facts: ✅80% more food trucks are entering Gaza compared with before the war ✅UNRWA is a Hamas front that employs terrorists on a massive scale and covers up Hamas’ militarization of its facilities and theft of aid ✅UNRWA is desperate to cover up the two above facts

עכשיו מעונן מצאת השבת ועד היום בצהריים אני מעריך שקראתי את הדו״ח המדובר של מודי'ס כ5 פעמים לצד לא מעט כתבות וציוצים על הנושא. הטקסט פה טיפה ארוך אבל מומלץ למי שרוצה לקבל אינדיקציה דרך העיניים של מי שהתפקיד שלו בעבודה זה להביא לפה משקיעים זרים. אומנם אני כמו כל אחד מהיציע, אבל יש מקומות טובים לראות מהם את המגרש… @netanyahu ושר האוצר @bezalelsm - תהיו איתי... הכותרת של הורדת הדירוג היא הכותרת. כפי שכתבתי לפני 11 חודשים (ראו בתגובה הראשונה), כשמורידים לך את הדירוג, זה טו לייט. נתחיל בחדשות הטובות: 1. הדו״ח עצמו מודה שכלכלת ישראל, בבסיסה, במצב מעולה. ולא רק בבסיסה. הפעילות הכלכלית חוזרת לעצמה תוך כדי המלחמה עם שחרור המילואימניקים: "So far the economy has managed the fall-out from the conflict reasonably well, with high-frequency indicators pointing to a swift rebound over the past three months. The labour force is approaching pre-conflict levels, as schools reopened and reservists have started to be released from duty." 2. הדו״ח מודה שלישראל מוניטין מצויין בהחזרת חובותיה. 3. אובייקטיבית, היחס חוב-תוצר של ישראל במקום מאוד טוב. 4. הציפייה להעלאת מיסים (מע״מ) ב-2025 הרגיעה את מודי'ס בקשר לרמת החוב הצפוי. למיטב הבנתי זה היה התעקשות נכונה של השר סמוטריץ. 5. מרומז בדו״ח שעצירת הרפורמה המשפטית על ידי האזרחים הצילה אותנו מהורדת דירוג בגלל הרפורמה והשסע בעם. ועל זה אזרחי ישראל זוכים לשבחים. 6. נגיד בנק ישראל מקבל שבחים על ניהול האינפלציה. עכשיו לחדשות הפחות טובות: 1. עיקר הזווית השלילית נובעת מהמלחמה בעזה. אני מסכים עם ראש הממשלה שאם ננצח לפחות בטווח זמן סביר, זה יכול להתהפך. (בכל מקרה, לא נראה שיש מי שרוצה לוותר על הביטחון ולוותר לחמאס בגלל מודי'ס). 2. התחזית שלהם היא שייתכן ונספוג הורדה נוספת בגלל מלחמה בחזית הצפונית (שוב, אני לא חושב שמישהו רוצה להוריד כוננות מול חיזבאללה בגלל דירוג מודי'ס). 3. המקום האמיתי והמשמעותי לדאגה הוא הזווית השלילית המשמעותית בנוגע למדיניות. בכמה מקומות בדו״ח מודי'ס נכתב, או נרמז, על נושא המדיניות של הממשלה בנושאים שונים. מי שקורא בין השורות מבין שסוכנות הדירוג חושבת שאין בממשלה מי שיודע לקבל החלטות קשות, שמאוד נדרשות בתקופה זו. מה שבטוח שאין מישהו שׁלכל הפחות יודע לדברר את מהלכיה. אחד מהם נוגע לתחום הבנייה. הנדל״ן בישראל הוא חלק מהותי בפעילות הכלכלית של המשק וגם בתקבולים ממסים. בעצם המדינה נשענת על היי טק ונדל״ן. אבל, חמישה חדשים לתוך המלחמה ואין פתרון לכוח האדם הנדרש לאתחול מחדש של ענף הבנייה. חברות רבות בתחום, וחברות במעטפת (קבלני משנה, אדריכלים ומעצבים ועוד), בסכנת פשיטת רגל. אם יפשטו רגל, יהיה קשה מאד להתחיל שוב לבנות במהירות. הרבית שעלתה לפני המלחמה והקפאת הפרויקטים נוכח המחסור בכוח אדם מהווים סכנה גדולה למשק - חשש לעליית מחירי הדיור ויוקר המחיה, וירידה בהכנסות הממשלה והחרפת הגירעון. בלתי נתפס בעיניי ששר השיכון, שר הכלכלה, שר הפנים ושר האוצר לא פתרו את בעיית העובדים עד עכשיו. בלשון מודי'ס: "That said, some sectors of the economy, in particular construction which relies to an important extent on workers from the West Bank, are operating at much lower levels than normal." שנית, מודי'ס רומזת לבעיה בקבלת החלטות תקציביות מאתגרות בגלל שיקולים פוליטיים. מבין השורות מבינים שלא ברור להם איפה מדינת ישראל משקיעה כספים כדי ליצור מנועי צמיחה. הרמז נמצא בפיסקה זו: "Moody's would stabilize the outlook if there was evidence that Israel's institutions are able to formulate policies that support the economic and public finance recovery and restore security while dealing with a wide range of policy priorities." אני מעריך שראש הממשלה דיבר עם מודי'ס לפני הורדת הדירוג, ושיש לו מספיק קרדיט כלכלי מהצלחותיו בעבר, כדי שלפחות יקשיבו לו. היות ובכל זאת ציינו שאין מדיניות שתתמוך בהתאוששות כלכלית ופיננסית, זה רמז עבה כפול: צרכים פוליטיים והרכב הקואליציה משמרים סעיפי הוצאה שאינם מתאימים לסדרי העדיפויות הנדרשים במצב הנוכחי. בתגובה לכך, מודי'ס לא נותנת אמון בשר האוצר בנוגע להובלת אסטרטגיה של השקעות בצמיחה. היכולת להבין מערכות פיננסיות וכלכליות לעומק, והיכולת לעמוד בקשר ישיר עם השחקנים בעולם הן קריטיות, ושר האוצר לא מצליח לדברר את המהלכים או לקבל את ההחלטות הנדרשות. שמירה לכאורה על מסגרת התקציב איננה מספיקה (כאן צריך לומר ששר האוצר כן התעקש על כ1% הפחתה בתקציבים חוץ מביטחון אבל זה לא מספיק וצריך להעמיק את ה״קיצוצים בתקציב 2024 ו 2025). חייבים השקעות בצמיחה עתידית כי האוכלוסייה פה גדלה מהר וצרכי הביטחון עולים. חייבים להפוך את ישראל למקום שלא רק מושך השקעות אלא הופך להיות היעד הכי אטרקטיבי בעולם להשקיע בו. זה אפשרי אבל זה דורש אומץ ויכולת לדברר. המשמעות של הורדת הדירוג היא עליית מחירים נוספת לצרכנים. המשמעות של הקיפאון בשוק הבנייה היא העלאת מחירים. האזרחים מבינים את זה ויבינו עוד יותר כשיפגע להם בכיס. לטובת מדינת ישראל צריכים להתייחס לאירוע כבר עכשיו כמו שהתייחסו להיפר-אינפלציה ב-,1985 כדי שלא נמשכן את עתיד ילדינו וכדי שנוכל לשלם על הביטחון. עד עכשיו, שר האוצר בחר כיוון. היום אפשר לומר בביטחון שזה לא ממש הצליח לו, מה שאומר שגם לנו. למרות שגם לי יש ספקות על יכולותיהם של כלכלנים רבים לקרוא את העתיד, וכך גם לגבי סוכנויות הדירוג (ואף כתבתי על כך בעבר), התגובה במוצ"ש מצידו של שר האוצר היתה לא ראויה שלא לומר ילדותית משהו. מה שמדאיג בה בעיקר שהיא מראה שהוא לא מבין איך מתנהלים בעולם הכלכלי-פיננסי. שר האוצר לא מבין שהוא איננו הלקוח של מודי'ס, אבל המשקיעים באג״ח של מדינת ישראל הם דווקא כן. הוא חייב להבין שיש גם מערכה כלכלית ארוכה ומורכבת, וחובה לשמור על המוניטין הטוב של מדינת ישראל, על משיכת משיקעים ועל הצמיחה הכלכלית. אסור לבזבז את השנים הטובות שהיו לנו, לגמור את ״הרזרבות״ שנצברו, ולהגיע לסוף המלחמות במצב כלכלי (חוב-תוצר) רע יותר. אני מאמין (בצניעות הנדרשת) שבהתנהלות נכונה, הורדת הדירוג הייתה נמנעת בזכות המצב המצויין של הכלכלה. גם אני חושב שהמלחמה לבדה לא היתה צריכה להוביל אותנו לנקודה הזו. לצערי, תגובתו של שר האוצר העצימה את אירוע הורדת הדירוג, והגדילה את כדור השלג. גם אני הקטן מאמין בעזרתו של ה׳ אבל הכלכלנים במודי'ס לא מדברים באותה שפה, ובכל מקרה, עזרת ה׳ איננה תחליף לאסטרטגיית צמיחה כלכלית לעתיד ילדינו. ולכן עכשיו שר האוצר צריך לעשות בחירות אחרות. לא מחר. היום. הוא צריך למנף את הדו״ח לתיקונים הנדרשים תוך כדי מלחמה. 1. צריך לוודא שעד סוף החודש יש מספיק עובדים בענף הבנייה כדי להרים את כל פרוייקטי הבנייה במדינה ועוד. 2. דרושה תוכנית השקעה במנועי צמיחה במשק, עם סיפור רהוט לאן ישראל הולכת. לא סתם סיפור. סוכנויות הדירוג צריכות ״סיפור״ מדיד. סיפור עם תוחלות מדידות שניתן לתקשר. זה כולל הובלה בתחומי טכנולוגיה, כמו קוואנטום ובינה מלאכותית, ברמה הבינלאומית, ועוד. סיפור של השקעה מאסיבית בתשתיות צופות פני עתיד. גירעון של 6% עם השקעות וסיפור טוב, אינו דומה בשום דרך לגירעון של 6% בלי כל יכולת לספר סיפור. בינתיים שר האוצר מתקשה מאוד בנושא זה. 3. צריך לצרף את החרדים לשוק העבודה. זה כולל הורדת גיל הפטור באופן מיידי והפסקת חלק לא מבוטל מתיקצוב הישיבות. הסיגנל קריטי. (אינני מתייחס כאן לנושא הצבאי-ביטחוני) 4. תכנית וואוצ׳רים לחינוך. תקציב החינוך מנופח ולא יעיל. מודדים שם תשומות (הקצאת כספים) ולא תפוקות. 5. התחייבות לדיגיטציה של המגזר הציבורי והורדת כח האדם ב-30% בעשור הקרוב. זה יחסוך הרבה כסף בתקציב המדינה, ישפר את היעילות ויעלה את הצמיחה במשק. 6. פתיחת המשק ליבוא ויישום תוכנית 'מה שטוב לאירופה' תוך חודש. 7. בעתיד, במקום מענקים למילואימניקים, הטבות משמעותיות בבסיס המס. זה ידרבן אנשים להגדלת ההכנסות שלהם ויעביר את המסר שאנחנו צופים עתיד כלכלי מזהיר. זה גם ייטיב עם הסקטור היצרני של המשק שגם נושא בנטל הביטחוני. (להרחבה ראו את הפוסט הקודם על כלכלה צומחת בזכות המעמד המשרת). 8. תכנית הוליסטית להפוך את ישראל ליעד ההשקעה הכי טוב בעולם. 9. תכנית גדולה לעלייה איכותית. נוצרה הזדמנות מטורפת להעלות לפה מדענים, אנשי היי טק, משקיעים ועוד אבל אף אחד לא באמת עובד בזה. יש תוכניות חדשות של האוצר (10 מיליארד שקל ל10 שנים) להחזרת מדענים. אבל צריך לעבוד בזה עם צוותים. ואנשים יבואו רק במשולב עם יישום נקודות 2 ו- 8. 10. הקמת וועדה מייעצת מקצועית לשר אוצר שיודעת גם להביא מקצועיות משווקי העולם, וגם לדברר את הכלכלה בישראל ובחו״ל. יש וואקום מסביב לשר האוצר. הרעיון של הקמת וועדה מעין זו הוצע כמה פעמים בשנה האחרונה, ולא יושם. כולל בתחילת המלחמה. למעשה, עדיף למנות שר אוצר מקצועי (לא פוליטי) שיוביל את הוועדה תוך התחייבות מצד הממשלה לתמוך פוליטית בהחלטות של שר האוצר שיתמנה. זה יחזיר את אמון המשקיעים והכלכלנים. לדעתי, מינוי שר האוצר המקצועי צריך להיות לתקופה של 5 שנים כדי להבטיח את ייצובה של המערכת, וכך גם נוכל לנהל את המלחמה הכלכלית מול העולם תוך כדי האיומים הביטחוניים. המשק הישראלי זקוק להשקעות ולמנועי צמיחה כלכליים אמיתיים והחלטות אמיצות. נדרש לתפקיד מי שמסוגל לדבר עם משקיעים בינלאומיים בשפה שהם מבינים ושעתידו הפוליטית פחות תלוי בהחלטותיו. ולכן, אם השר סמוטריץ לא מסוגל לגייס את עתמו ואת המערכת לצעדים אלו (ואני מקווה שהוא כן יצליח), לדעתי הוא צריך למצוא לעצמו מחליף. ואם לא, שראש הממשלה יעשה זאת. לנו בניגוד למדינות אחרות אין margin of error. בניגוד ליוון למשל או ארה״ב הגדולה - אנחנו מדינה קטנה ומותקפת. כל בוקר עשרות אלפי אנשים מיומנים וממומנים היטב בכל רחבי העולם קמים ושואלים את עצמם ״איך אני הורס את הריבונות היהודית היום״. לקרוא להם אנטישמיים לא עוזר לאף אחד. צריך תכנית ואסטרטגיה להתמודד עם האתגרים הכלכליים, שהמוניטין, התודעה והציפיות הם מפתחות חשובים בהתמודדות זו. אין לנו פריביליגיה להיות בינוניים בנושא. זאת ועוד, כפי שהזהרתי בפוסט מלפני 11 חודש: כשמורידים לך את הדירוג, לוקח זמן להתאושש. במדינות אחרות דוגמת ברזיל, דרום קוריאה, יוון וספרד לקח שנים רבות עם רפורמות משמעותיות. כל ילד יודע שחייבים לשים אצבע בסכר, ולכן צריך לעצור את הסחף כאן עכשיו. כאמור חלק מזה כולל שינוי פרדיגמה והשקעות חדשות. נדרש לקבל פה החלטות תקציביות קשות וגם לעשות רפורמות בסוגיות הליבה כמו ששמעון פרס, מודעי ומיכאל ברונו (עם ייעוץ מסטנלי פישר) עשו בשנות ה80. צריך לעשות את זה לפני שנגיע לבעיות. זה חלק מהסיפור. עדיף להקדים תרופה למכה כשמצבנו הכלכלי והתקציבי טוב בדיוק כפי שכתבו בדו״ח מודי'ס. אסור לבזבז את ההון והכלכלה הטובה שבנו אזרחי ישראל בשנים האחרונות על ניהול בעייתי ופוליטיקה קואליציונית. אני בטוח שגם ראש הממשלה, גם שר האוצר וגם שאר המפלגות מבינים את זה היטב. אנחנו יכולים לצלוח את הורדת הדירוג, אבל נדרשת פה החלטה פוליטית אמיצה לטובת מדינת ישראל וכלכלת ישראל. לדעתי, אם נפעל בנחישות ובזריזות ניתן יהיה למנוע את ההורדה הנוספת, אפילו אם תיפתח חזית צפונית. כאמור זה גם תלוי בכך שנגייס את השחקנים הכלכליים בעולם לסיפור שלנו. אבל העבודה הזו לא נעשית היום. ושוב, אם שר האוצר לא מסוגל או לא רוצה (מסיבות פוליטיות מובנות), עדיף שיהיה מינוי מקצועי. השמיים לא נפלו בגלל ההחלטה של מודי'ס. אבל הם מלאים עננים. ״אם בחוקותי תלכו״ כוללת ״ונתתי גשמיכם בעיתם״ כדי ש״עץ השדה ייתן פריו״. בינתיים יש עננים ובמקום גשמי ברכה אנחנו בסכנת ברד או מבול. ולכן אני פונה גם לשר האוצר וגם לראש הממשלה לקבל החלטות אמיצות, לפני שאת ההחלטות האלו יקבל מישהו בשבילם ובשבילנו.

להגיד את האמת קבל עם ועולם, ובראש מורם: הש׳ ברק: ״עבורי, ״רצח עם" הוא יותר מסתם ביטוי. זוהי ההאשמה חמורה ביותר האפשרית והיא שזורה עמוקות בניסיון החיים האישי שלי.״

בסוף השופטים בהאג והמילואימניקים בעזה אמרו לפוליטיקאים הישראלים את אותו משפט: "אין לכם משהו טוב להגיד - פשוט תסתמו!"