דוד בנר

עכשיו אחרי שקיבלתם משכורת אל תשכחו לעשות את חובתכם הפטריוטית ולרכוש מניות בארה"ב כדי למתן את התחזקות השקל

זכיתי, ובזמן שבאירופה חתמו על "סנקציות" כלפיי, אני הייתי בביקור בכוכב יהודה והתרשמתי עד מאוד מהבחורים הנפלאים המוסרים נפשם בשביל לגאול עוד ועוד מחבלי ארצנו. באתי לחזק ויצאתי מחוזקת, מוזמנים להתרשם גם אתם.

קבוצת מילואימניקים התארגנה בימים האחרונים לתת חלק ממענק המילואים שלהם לתלמידי חכמים עניים דווקא מהמגזר האחר כדי להעביר מסר של אהבת חינם וכבוד לתורה. גייסו מעל עשר אלף שקל והעבירו לחמישה אברכים שנבחרו בקפידה. הנה המכתב המרגש אותו צירפו.

פרסום ראשון: ראש הממשלה נתניהו שוחח בימים האחרונים עם בכירים במפלגות החרדיות וביקש מהם להוריד מסדר היום את חוק הגיוס, ולהמתין עם זה עד לאחר הבחירות. נתניהו הבהיר בשיחות כי "אין רוב במליאת הכנסת להעביר את החוק רגע לפני הפריימריז והבחירות". על רקע הימים הביטחוניים המורכבים, אמר נתניהו: "זה לא צריך להיות על סדר היום עכשיו". לדבריו, נכון יותר להעביר את החוק אחרי הבחירות, עוד לפני הקמת הממשלה: "בשלב הזה חברי הכנסת מחכים לתפקידים ואז אפשר לכפות את אישור החוק". החרדים בשלב זה טרם אישרו לנתניהו את הבקשה. ברקע: חוק הגיוס תקוע גם כך. מנהיג דגל התורה הרב משה הלל הירש מתנגד לקידומו בטענה שהחוק לא טוב, בעוד הרב דב לנדו סבור שאפשר להתקדם, אך טרם הכריע סופית, בהיעדר הסכמה של הרב הירש. בימים האחרונים הח"כים הביאו טענה חדשה שאם החוק לא יעבור יהיה קשה להביא את הציבור החרדי להצביע בבחירות. הרב הירש השיב להם שלדעתו זה לא סיבה מספיקה להעביר את החוק, אבל אם הרב לנדו יאשר הוא מוכן. כך או כך, בימים הקרובים צפויה הכרעה סביב חוק הגיוס.

מלחכי הפנכה של בגץ ועיתון דיבת הארץ כמו התכשיט הנ''ל הם רק דוגמה אחת גרוטסקית לאן השנאה של חלק מהמגזר המשופם של השמאל הדתי תגרור עוד חלקים פוליטיים לעבר ממשלת הברית הערבית. הרגשנות שבה הם סוחטים דמעות, בלי להציע דרך מעשית שתפתור כלום, אלא רק תפרק את הברית היהודית, היא טרגדיה.

הכתבה הזאת היא כתבה מפחידה מאוד, ומדכאת מאוד. היא מתארת באופן מפורט כיצד המגזר החרדי, שחי, בממוצע, בעוני מחפיר, מוחזק על ידי מערכת כלכלית אדירה שמעשירה שכבה דקה שמחזיקה אצלה את כל השליטה והעוצמה, ששולטת בכל אספקט של חיי הפרט החרדי, שמשאירה אותו תלוי ועני, ולא מאפשרת לו להשתחרר משליטת ההנהגה. כמעט כל פרט בחייו של הפרט החרדי תלוי בשאלה איפה הוא למד, ומתוך כך איזה שידוך הוא יקבל ומה המעמד שלו, ותחום החינוך נמצא באופן מוחלט תחת אותם עסקנים חרדים. באמצעות מערכת בנקאית מקבילה שמגלגלת מיליארדים הם יקבעו אם הפרט החרדי יוכל לרכוש דירה. הם מחזיקים במערכת כשרות מזון שקובעת מה הפרט יאכל, ועדת תקשורת שקובעת עם מי הוא ידבר ואיזה קו נייעס יהיה פתוח ואיזה לא, כלי תקשורת מותרים ואסורים, וזאת באמת רשימה חלקית. הפרט החרדי לכוד במערכת ששולטת בכל פרט בחייו, ודואגת שלעולם לא יהיו לו הכישורים לחמוק ממנה. אם זה תלוי במוסדות המדינה הלא חרדים, זה לא כל כך מהר ישתנה. החרדים נותנים תמורת המצב הקיים אצבעות נוחות ושקט לכל המערכות. לרגולטורים, שמחפשים כל מקרה של ריכוזיות, אין כוח לריב עם הריכוזיות של העסקונה החרדית. לפיקוח על הבנקים אין תמריץ מספיק לבחון את הבנקאות הפרטית והגמ"חים, שמאפשרים להחזיק כלכלית את אותה המערכת, למשרד החינוך אין כוח לריב בשביל כמה מורות וגננות מנוצלות, או כמה תלמידות ספרדיות אומללות. זאת נתפסת כבעיה שלהם, לא שלנו. העניין הוא שלא מדובר בכת איימיש קטנה או בשבט אקזוטי. זה מגזר גדול, וגדל במהירות. ואם הוא לא ישתנה, ומבחינת אותם העסקנים אין שום סיבה שזה ישתנה, אנחנו לא נשרוד פה. נקודה. זה קרחון ענק, שאם נמשיך בדרך הנוכחית, יטביע את הספינה. לא כי הפרט החרדי רשע, אלא כי הפרט החרדי תלוי. תלוי במערכת שמשאירה אותו עני, ותלוי במדינת רווחה ענקית שאותה מערכת הסיטה לצרכיה, על חשבון הציבורים האחרים. האירוע כמו שהוא פשוט לא מתכנס, ואם זה תלוי בעסקנים החרדים, שחיים טוב, ובטוחים שזה יכול להמשך לנצח, גם לא ישתנה. אז מה יש לנו לעשות? בתור התחלה, לא להוסיף שמן למדורה. חלק גדול מאותה אימפריה כלכלית שמחזיקה את החברה החרדית תלוי בכספים שהמדינה מעבירה. בין אם למדינת הרווחה פושטת הרגל שקמה לנו מתחת לעיניים, ובין אם באמצעות העברת הכספים האדירים למערכות חינוך ודת שאין עליהן שום פיקוח, ושפועלות בלי שום קריטריונים. די למימון מערכות שיושבות תחת מפלגות, ולא כפופות לקריטריונים. מבית ספר ממלכתי חרדי קשה מאוד לגנוב. הוא ממומן לפי קריטריונים ברורים, ומוציא כספים באופן מסודר. די למימון אנשים שלא משתתפים בשוק העבודה. די לתרמית הפירמידה האדירה הזאת שהיא מימון החברה החרדית, בה פחות ופחות אנשים מממנים יותר ויותר אנשים. אנשים שלא מסוגלים לעמוד ברשות עצמם בגלל סטנדרט מעוות, למרות שהם אנשים בריאים ובוגרים. מה שברור מהכתבה הזאת שהשינוי הנדרש הוא אמנם אינטרס של כלל החברה הישראלית, אבל הוא גם, ואולי קודם כל, של החברה החרדית. לאף אחד לא מגיע להיות עני כאופציית חיים יחידה, נשלט בידי אצולת עסקנים מושחתת. אין לזה שום קשר לתורה, שום קשר ליהדות, שום קשר לדרך ארץ של אנושיות פשוטה. כל זה, ועוד לא אמרנו אפילו מילה על הגיוס. יש בישראל רוב עצום שמתנגד למצב הזה. רוב עצום בשמאל ורוב גדול בימין. המערכת, כפי שהיא בנויה היום, היא חלומם של העסקנים החרדים, שרואים כיצד סוגיות דחופות יותר, אך בהחלט לא חשובות יותר, לוקחות את תשומת הלב בכל רגע נתון, ומשאירות את אימפרית השליטה שלהם ללא פגע. אם לא נתעשת, כשנסיים לריב על הדברים הדחופים שמסכנים את המדינה, לא תהיה מדינה להציל. כי אם נבין את זה כשהמצב יהפוך להיות בלתי נסבל, יתכן בהחלט שזה יהיה מאוחר מדי.