Bell Yosef

@icon_il conference day at @onoac

ולמיטיבי לכת: tachlith.org.il/parliamentary-…

חלק משמעותי מהעשייה שלנו ב @Tachlith היא להעמיד את הכנסת כחלק משמעותי מסדר היום הציבורי, כמוסד שראוי לתשומת לב, עיון וליבון. במסגרת הזו, מוזמנות ומוזמנים לכנס שבו נדבר על פיקוח פרלמנטרי, הכנסת כמוסד אפקטיבי, ומרכזיותה במערך איזונים ובלמים.

לרישום docs.google.com/forms/d/e/1FAI…

@EylonALevy אכן, לא מעט בעיות בתפקוד הפרלמנטרי, חלק לא מבוטל מהן מתחילות מגודלה הצנום של הכנסת (בטח ביחס למבנה יוניקמרלי) ומיחס הייצוג הגבוה מדי. כתבתי על כך כאן, אם תרצה: tachlith.org.il/large-knesset-… @Tachlith

השיטה הפרלמנטרית של ישראל שבורה. יש מעט מדי ח״כים, ואין שום ״אקאונטביליטי״ מול הבוחר. אין מספיק ח״כים להשקיע בעבודה הפרלמנטרית הקשה בדיונים על הצעות חוק בוועדות, ובפיקוח על הממשלה. האמון של הציבור בכנסת כל כך נמוכה שקשה לחשוב שירצו לממן עוד 60 ח״כים, אבל אנחנו משלמים מחיר כבד מאוד על המצב הקיים בו ח״כים לא מספיק בקיאים בחומר כי הם מתרוצצים בין כל כך הרבה וועדות, ויש יותר מדי כוח סחיטה לכל ח״כ בודד כשלממשלה יש רוב קטן. בנוסף, אין שום חיבור מחייב בין ח״כים לציבור. בתור אזרח, אין אף אחד שחייב לטפל בבעיות שלי - בין אם הצבעתי לו או לאו - והתחרות מתקיימת בשוליים, במקום בניסיון לשכנע את הבוחר הממוצע. זה מביא להקצנה ולשיח פוליטי ארסי ודורסני. שיטת הרשימות הלאומית גם מהווה תמריץ לפיצולים מיותרים, כאשר אחוז החסימה גבוה מספיק לחסום כניסה של שחקנים חדשים אבל לא מספיק גבוה להרתיע בפני משחקי הכיסאות החוזרים ונושנים. דל״פ: הכנסת צריכה להכיל לפחות 180 ח״כים. מספר הח״כים נקבע כשהיינו מדינונת עם 600,000 אזרחים, והוא מאוד מאוד נמוך בהשוואה בינלאומית. במדעי המדינה, נהוג לחשוב על כלל אצבע שמספר המחוקקים צריך להיות שורש שלישי של האוכלוסיה (במקרה של ישראל, 215). לישראל יש אוכלוסיה דומה לשוודיה, פורטוגל, יוון והונגריה, שלהן 349, 230, 300, ו-199 מחוקקים בהתאמה. באוסטריה יש ״רק״ 183, אבל שם יש גם בית עליון, ואנחנו צריכים גם לקיים דיון על היתרונות של תוספת שכזו. @AmiadCohen ו-@SagiBarmak ניסחו לאחרונה הצעה מעניינת לכינון בית עליון עם 71 חברים (כמספר חברי הסנהדרין, כפי שלכנסת הגדולה היו 120 חברים). לשיטתם, הצעות חוק צריכות לעבור לוועדה הרלוונטית ב״סנאט״ לפני הקריאה השלישית בכנסת, ואז גם לעבור את הסנאט (עם או בלי ״פסקת התגברות״ לכנסת באמצעות רוב מיוחד). הסנאט יאפשר גם יותר פיקוח על הממשלה, מה שהכנסת לא מסוגלת לעשות כאשר הרוב בכנסת הוא בהגדרה הקואליציה של הממשלה עצמה. אבל כל זה רק לצורך המחשה. לעניות דעתי, חברי הכנסת צריכים להיבחר בשיטה מחוזית שחזק את הקשר עם הבוחר על חשבון הייצוגיות הטהורה. לשיטה הזו קוראים שיטת ג'פרסון/ד׳הונד, והיא נהוגה בעולם. לדוגמה, אם לעיר תל אביב 5% מאוכלוסיית המדינה, אז היא תיוצג על ידי 9 ח״כים שייבחרו בשיטה יחסית מהבוחרים הרשומים בעיר. לצערי, מעטות הדוגמאות של מדינות שמשנות את שיטת הבחירות מחוץ לתרחיש של מהפכה, וכשזה קורה, זה כמעט תמיד באמצעות משאל עם, שיטה שזרה לגמרי לתרבות הפוליטית הישראלית. אבל אני זורק פה רעיונות כי הדיון הזה חייב להתנהל. השיטה הקיימת לא משרתת אותנו, הציבור, ואי אפשר לקוות ששיטה שכבר שנים במשבר מתמשך ישפר את המשילות במדינתנו האהובה.

מצד אחד, ועדות שנפתחות חדשות לבקרים. לעיתים ללא צורך ואף ללא פעילות. מצד אחר, בממוצע ארבע ועדות לכל חברת כנסת. קרוב לשלוש מאות דיונים בשנה. איך אפשר להתמקצע ככה? דברים לא טובים עוברים על הפרלמנטריזם הישראלי. כל הנתונים בפוסט חדש עם שירה גנות המעולה. share.google/f589oiafKXnkJ6…

@roznaiy @Ilanashp @Tachlith @maoz_ro @ACavari היי, תודה על התגובה! אכן, הרעיון הגדול הוא בזבוז תשומות. בכנסת (גם של הגורמים המקצועיים), בתקשורת, באנרגיה הפוליטית שמושקעת בהן. אני בהחלט לא טוענת שצריך לבטל, אבל צריך לצמצם, תוך השקעת התשומות האלה במקומות שבהם הם יוכלו להוביל לתועלת רבה יותר - ובפרט פיקוח פרלמנטרי.

@Ilanashp @Tachlith @bell_yosef @maoz_ro @ACavari כן, בל כותבת שם שרובן לא מגיעות לועדת שרים לחקיקה. אבל יש גם הרבה משאבים בכנסת - בלשכת הח״כים ובלשכה המשפטית. כמי שעבד בלשכה המשפטית אני גם יכול להעיד שזה המצב. להבנתי היא לא מציעה לבטל ומכירה בחשיבות של הצ״ח אך מציעה מנגנונים לפתור את הבעיה, וחלופות לאג׳נדה סטינג/הפניית זרקור.

בכנסת ה-25 הוגשו כבר יותר מ-7,200 הצעות חוק פרטיות. אלא שרובן המכריע אינן מבשילות לכדי חקיקה של ממש, ורבות מהן כלל אינן עוברות את השלבים הראשוניים של ההליך. הנתון הזה מספר סיפור רחב יותר. זרקור חדש של ד״ר @bell_yosef שופך אור על המחיר הציבורי של תופעת הצעות החוק הפרטיות. בואו לקרוא, לינק בתגובה הראשונה.

זרקור חדש באתר @Tachlith על בזבוז התשומות האדיר שבהליכי החקיקה הפרטית, הקצאה שגויה של משאבים ובעיית תמריצים.

New post on @ICONnectblog Much of the literature on democratic backsliding focuses on courts, constitutions, and executive power. But what about the erosion of legislative oversight? A short reflection on the issue here: iconnectblog.com/oversight-eros…

תודה על ההזמנה! שמחתי על ההזדמנות לדבר על החשיבות של הגדלת הכנסת - עבור כולנו.

לצפייה בהרצאה המלאה - youtu.be/CZLPKKnLFz8

שמחתי מאוד להיפגש ולדבר! מעבר לזה שאני תמיד שמחה לפגוש את @roznaiy, אני גם מברכת על כך שבקרב רבות מהחוקרות וחוקרים יש הסכמה בנוגע לצורך להגדיל את הכנסת וזהו שיח חשוב שצריך להמשיך ולהרחיב. @Tachlith

Bad photo = good conference Talking about the importance of *effective* parliamentary oversight, today at the Israeli Association of Political Science Annual Conference.

New baby in print! 🥳 אחד הפרויקטים המעניינים, הלא-קונבנציונליים, המאתגרים והחשובים שעבדתי עליהם. @Tachlith tachlith.org.il/large-knesset-…

גם זה הולך לקרות שבוע הבא! כנס האגודה הישראלית למדע המדינה, 28.1, האוניברסיטה העברית, עם חוקרות וחוקרי כנסת מצוינים!

בשבוע הבא אשתתף בכנס משפט וחברה, במושב "משפט, ממשל ופוליטיקה". התמה של הכנס השנה היא "על החיים עצמם: משפט, זכויות ופערי כוח בישראל", ובמסגרתה אציג טיעון על הפיקוח הפרלמנטרי כזירה שהיא לא עקרונית, אלא גם פרגמטית ויכולה לפתור את מצוקות הפרט. מוזמנים! lp.pac.ac.il/law-and-societ…

מדוע למרות שהכנסת מתקשה לפקח וסובלת מחוסר שיתוף פעולה, סנקציות כופות הן לא הפתרון? מוזמנות ומוזמנים לקרוא! taulawreview.sites.tau.ac.il/post/%D7%A2%D7… @Tachlith

@Hovav216054 בכל מקרה לא נכון לגרוע מהקיימים. מעבר לפרלמנט ביקמרלי הוא אידאל גם בעיני, אבל ההיתכנות של מהלך כזה כל כך נמוכה שזו לא הצעה שמישהו יהיה מוכן בכלל לשקול.

@bell_yosef לא צריך להגדיל. זו טעות. צריך פרלמנט נוסף. בבחירות ישירות. יציב ששליש מתחלף כל שנתיים

הגדלת הכנסת היא מהלך חשוב והכרחי עבור שיפור התפקוד של הכנסת והייצוג הדמוקרטי. אכן, לא פופולרי, אבל שאלת הפופולריות של המהלך צריכה להיות בסיס לדיון דמוקרטי ציבורי, לא סיבה להוריד את הסוגיה מסדר היום. למחקר המלא: tachlith.org.il/large-knesset-… בקרוב גם גרסה מודפסת!

@rutirutiiii אכן, לא פופולרי. מוזמנת לקרוא את המחקר, יש סיבות טובות לצאת למהלך כזה.

@bell_yosef עדיף להוריד את מספר המנדטים המינימלי לאחד מאשר להגדיל את מספר חברי הכנסת