Mike

@airasia ❗️❗️❗️ your website and chatbot work so poorly!!! How does one contact a human being in your customer support department??? @airasiaTH @airasia @AirAsiaFilipino @AVA_airasia @airasia @airasia

אדוני ראש הממשלה. ראיתי את הסרטון שפרסמת לפני מספר דקות, בו ציינת שאנחנו במלחמת ״התקומה״. שרון ואני לצד אלפי משפחות אחרות, שהיקרים לנו מכל הופקרו בשבעה באוקטובר, לא מרגישים תקומה. תקומה תהיה פה רק אחרי הקמת ועדת חקירה ממלכתית והחזרת האחים והאחיות שלנו מהמנהרות החשוכות

Wow..

@ronisassover לפני שאת באה בטענות לרמת האנגלית של המועמדת מהמפלגה הדמוקרטית, תוודאי שאת יודעת להרכיב משפט בעברית. ספרתי לך לפחות שלוש שגיאות חמורות בפוסט שלך. וזה "שני משפטים" לא "שתי משפטים" סתומה

@ronisassover אפרופו סתומה והרכבת משפטים, זה שני משפטים, לא שתי משפטים.

אז הטלפרומפטר עובד הפעם, והמבטא נשאר אותו דבר רוב הזמן... אחרת הסתומה הזו, שלא יודעת להרכיב שתי משפטים קוהרנטיים, נשמעת כמו קשיש ג׳מייקני

שקרים ועוד שקרים: מגזין טיים פרסם עדכון לכתבה עם נתניהו והפעם עם ״בדיקת עובדות״ וגילה: נתניהו שיקר בכתבה אין ספור פעמים: מה אמר נתניהו: ״תמיכה כלכלית בחמאס עם מזוודות של כסף לא הייתה רק בממשלה שלי, היו בממשלות קודמות ואחריי״. המציאות: המימון לחמאס החל ב-2007 דרך קטאר, אך ממשלת נתניהו הייתה הראשונה להיות מעורבת ישירות בהעברות הכספים ב-2014. בין 2012 ל-2018, קטאר העבירה כ-1.1 מיליארד דולר לעזה בסיוע ישראלי. בנוסף לאחר שהרשות הפלסטינית הפסיקה את המימון לעובדי עזה ב-2018, ממשלת נתניהו אישרה הכנסת כסף במזומן לעזה. כאשר נפתלי בנט החליף את נתניהו ב-2021, הוא אמנם המשיך לאפשר את המימון של קטאר, אך ביטל מיידית את העברת הכספים במזומן הוא הגדיר זאת ״תשלום פרוטקשן להשגת שקט״ שלא יעזור לתווך הארוך. 2. מה אמר נתניהו: ״המימון לחמאס לא היה גורם משמעותי ל7 לאוקטובר אלא הבעיה העיקרית הייתה ההברחות של נשק מסיני לעזה״. המציאות: הכספים שסופקו לחמאס שימשו גם להברחת נשק לרצועה. מומחים ציינו שכסף הוא בר-המרה, וכל דולר שחמאס לא נאלץ להוציא מכיסו, איפשר לו להשקיע יותר באמצעים צבאיים. 3. מה אמר נתניהו: ״לא אמרתי שאני תומך בחמאס״. המציאות: דווח כי נתניהו אמר ב-2019 שהוא מעדיף לשמור על חמאס כאיזון לרשות הפלסטינית. וטען כי המימון לחמאס עוזר למניעת הקמת מדינה פלסטינית. 4. מה אמר נתניהו: "לא חשבתי שחמאס היה מרוסן, ולא אתגרתי מספיק את מערכת הביטחון שחשבו שהוא מרוסן." המציאות: גורמי הביטחון הזהירו את נתניהו שחמאס רואה במשבר בזמן הרפורמה והחילוק בחברה הישראלית כחולשה ומנצלים זאת לתקיפה, אך הוא התעלם מהאזהרות הללו. בנוסף נתניהו בעצמו טען שחמאס מרוסן כשהוא בשילטון ולא הסכים להיכנס למלחמה מלאה בעזה. 5. מה אמר נתניהו: ״הישראלים שמפריעים לסיוע לעזה נענשים״. המציאות: לא ידועים אף כתבי אישום נגד ישראלים שניסו להפריע לסיוע הומניטרי לעזה. 6. מה אמר נתניהו: ״המשפט על ההאשמות בשחיתות נגדי מתמוטט״. המציאות: המשפט נמשך ומתנהל כרגיל, נתניהו חויב להתחיל להעיד בדצמבר 2024. 7. מה אמר נתניהו: ״לא חיפשתי סיפוח ביהודה ושומרון״. המציאות: נתניהו הבטיח לספח את בקעת הירדן וההתנחלויות ב-2020, אך נסוג בעקבות לחץ מממשל טראמפ. עם חזרתו לשלטון ב-2022, הוא העביר סמכויות ביהודה ושומרון לידי סמוטריץ', מה שנתפס כמהלך של סיפוח בפועל. 8. מה אמר נתניהו: ״אני מנהל את העניינים, אני מקבל את ההחלטות. אני מנסח את המדיניות." המציאות: בשל הקואליציה השברירית של נתניהו, הוא תלוי בחברי הקבינט מהימין הקיצוני כמו סמוטריץ' ובן גביר, שמחזיקים ב-13 מושבים מתוך הרוב הקטן של ארבעה מושבים בקואליציה. הבית הלבן אף ציין את סמוטריץ' כמכשול להסכם הפסקת אש, עקב עקשנותו שפוגעת במאמץ להשגת הפסקת אש.

@attilus חבל שלא עשו פקט צ׳קינג *לפני* שנתנו לו במה

בוקר טוב לאומה שקמה לשבוע שבו מגזין בינלאומי יוקרתי שרק לפני שבועיים נתן לנתניהו במה מטורפת, חושף כעת את כל השקרים שלו. שבוע מביך גם לכם time.com/7010486/fact-c…

זה אדיר: האנשים עם הכי מעט אמון ציבורי, כלומר ביבי, שריו ושפוטיו בכנסת, מטנפים ללא הרף על האנשים שזוכים לפי 2 עד פי 3 אמון - צבא, יועמשית ובגצ.

@CNNSOTU @IsraeliPM You should be even harsher with him @DanaBashCNN he’s lying. Israelis want him out of office!!!!

“That’s for the Israeli people to decide. I think it’s ridiculous.” @IsraeliPM Benjamin Netanyahu won’t commit to holding early elections in Israel once the war in Gaza winds down.

דיווחנו הערב: שרים בקבינט ניסו להשיג בשעות האחרונות את נתניהו בדרישה לקיים דיון קבינט בעניין החטופים - עד לרגע זה לא נענו. גורם בלשכת נתניהו אומר לי שאין כוונה בשלב זה לכנס הערב דיון קבינט. הדיון הזה דרמטי כי בו הדרג המדיני אמור לקבוע את המנדט לצוות המו״מ הישראלי. גורמים המעורים היטב במו״מ אומרים לנו: עד שנתניהו לא יכנס את הדיון - המשלחת, בראשות ראש המוסד ברנע, לא תצא לקטר. אותם גורמים מותחים ביקורת על מריחת הזמן של נתניהו ואומרים ״יש דרכים אחרות לנהל מו״מ קשוח, צריך לקבוע את המנדט ולהניע את המו״מ. הדיון הזה צריך להתנהל עוד הערב״

Il y a un seul coupable du pogrom du #7Octobre: le Hamas. Mais en #Israel le leadership militaire et politique était censé nous protéger. Ils ont échoué. Ils doivent rendre des comptes. Ils doivent dégager. Tous. Notre sécurité en dépend. Je manifeste dans ce but ce soir.

רק רציתי להגיד תודה 🙏

@gidonsaar גדעון, כבר הבנו שהתנדבת להיות המושיע של ראש הממשלה וממשלתו הכושלת ביותר מאז תולדות המדינה רק בשביל שתוכל בבחירות עתידיות לקושש עוד כמה קולות. תתבייש.

התייחסותי לפסק הדין של בית המשפט העליון בענין ביטול עילת הסבירות: 1. ההחלטה שעמדה בפני בית-המשפט לא היתה קלה או פשוטה והדבר בא לידי ביטוי גם בהתפלגות הדיעות (8 נגד 7). 2. כחבר-הכנסת התנגדתי עם חברי לחוק לביטול עילת הסבירות שנוסח באופן גורף וקיצוני. 3. בפני השופטים עמדו שתי שאלות קשות יותר: האם ברמה העקרונית יש בכלל לבית המשפט סמכות לפסול חוק יסוד? האם יש מקום לפסול את התיקון לחוק היסוד הספציפי בענין ביטול עילת הסבירות. 4. לשאלה הראשונה ענו 12 מתוך 15 השופטים בחיוב. בצדק, לדעתי. אבהיר. השאלה האמיתית היא - האם די בכותרת ״חוק יסוד״ שניתנה על ידי המחוקק כדי לחסן את החוק מביקורת שיפוטית בלי קשר לתוכן החקיקה. האם למשל מנוע בית המשפט יהיה מלהתערב ב״חוק יסוד: בחירות כל עשר שנים״ אם הכנסת תחוקק כזה? ברור שלא. השופטים שאלו בדיון האם חוק עזר עירוני שיקבל את הכותרת חוק יסוד יהיה חסין מהתערבות. גם כאן ברור שהתשובה שלילית. כלומר - יש צורך, למשל, לבחון שחוק שזכה לכותרת חוק יסוד הוא אכן כזה ולא הולבש באיצטלה כזאת רק כדי למנוע ביקורת שיפוטית על החקיקה. אזכיר שכיום חוק יסוד מחוקק בדיוק באותו אופן שמחוקק חוק רגיל. 5. השאלה השניה היא האם היתה עילה שמצדיקה את פסילת התיקון הספציפי לחוק היסוד שעניינה ביטול עילת הסבירות. מבלי להיכנס לדיון נרחב בסוגיה - ועל אף שהתנגדתי לחוק גורף זה - דעתי היא כדעת שבעת שופטי המיעוט. על בית המשפט להשתמש בכוחו בריסון (הן לגבי חקיקה רגילה וקל וחומר לגבי חוק יסוד). לא כל חוק שאני כחבר הכנסת מצביע נגדו במליאה - הייתי מייחל שבית המשפט יפסול. 6. התנהלות הממשלה והקואליציה במקרה זה כמו בכל נושא המהפכה המשטרית (״הרפורמה המשפטית״ בפי חסידיה) לא היתה נבונה, בלשון המעטה. הבחירה בנוסח קיצוני וגורף הקלה על בית המשפט להגיע לתוצאה אליו הגיע. עובדה היא שלפני ואחרי החקיקה דנה הקואליציה על נוסחי פשרה לצמצום עילת הסבירות שללא ספק היו עומדים במבחן הביקורת השיפוטית. 7. העובדה שהעתירות הוכרעו על חודו של קול כשבית המשפט ישב בדין בהרכב מלא מלמדת על כך שבית המשפט העליון היום הוא בית משפט מגוון והטרוגני. זוהי תוצאת תהליך של עשור ומחצה מאז העברתי בכנסת את החוק הדורש רוב מיוחס (7 מתוך 9 חברי הועדה) לבחירת שופטים בבית המשפט העליון. רוב מיוחס זה יצר שיח של הסכמות ואיזונים בתהליך הבחירה של שופטי בית המשפט העליון. בפרספקטיבה של הזמן - החוק הזה שינה את פני בית המשפט העליון ויצר בו הרכב מאוזן ומגוון מבחינת השקפת העולם השיפוטית של שופטיו. בית המשפט היום אינו דומה לבית המשפט שלפני חקיקת החוק. 8. ההתקפות על בית המשפט - מיותרות. יש לכבד גם פסיקה שמתנגדים לתוכנה. לכנסת יש כלים לשנות את המציאות. ראשית: ניתן להסכים על חוק מתון יותר לצמצום עילת הסבירות שבקלות יעמוד בביקורת השיפוטית (למרות שאיני נלהב מחקיקה ש״מטפלת״ בעילה אחת מעילות המשפט המנהלי. עדיף שצמצום העילה יתבצע על ידי בית המשפט בתהליך אבולוציוני). שנית - וזה העיקר: הכנסת צריכה לחוקק סוף סוף בהסכמה רחבה את חוק יסוד: החקיקה. חוק שיפסיק את ההתייחסות לחוקי היסוד כאל פלסטלינה ויתייחס אליהם כראוי: כחלק מחוקה. במסגרת זאת יהיו מאפיינים ייחודים לחקיקת חוקי יסוד ולתיקונם: ארבע קריאות, רוב מיוחס בקריאה הרביעית, רווחי זמן סבירים בין הקריאות וכדומה. כמו כן חוקי יסוד יוגדרו על פי תוכנם. חוקה עוסקות בזהות המדינה, מבנה מוסדות השלטון וזכויות האדם. אלה יהיו נושאים לגיטימיים לחוקי יסוד. לא כל חוק יוכל להתהדר בכותרת זו. חוקי יסוד שיעמדו במאפיינים אלה מבחינת דרך קבלתם ותוכנם יהיו חסינים מביקורת שיפוטית. 9. בכל אלה יהיה מקום לדון בימים אחרים, אחרי המלחמה, על יסוד גישה אחראית שחותרת להסכמה רחבה. בתקווה שמשנת 2023 נלמדו, הופקו והופנמו הלקחים הנדרשים.

@Nadav_Eyal 🙏🏻🙏🏻🙏🏻

1/סיימתי את קריאת תקציר הפסיקה (16 עמודים). בג"ץ לא פסל את החקיקה 8:7 אלא הרבה יותר. גם שופטים שלא הסכימו לפסול את הסבירות לגמרי, הציעו להעניק לחקיקה פרשנות מצמצמת ביותר- בניגוד גמור לעמדות הממשלה כפי שהוצגו בבג"ץ. התשובה שקיבלה ההפיכה: פסיקה שאומרת שאפשר בהחלט לפסול חוקי יסוד

2/אם אלה מהווים חריגה קיצונית מעקרונות דמוקרטיים (רוב גדול). שופטים שאומרים שגישת "אין סבירות" שהציגה הממשלה וייסד יריב לוין איננה חוקתית (רוב גדול). שופטים שדבר החקיקה כולו צריך להיפסל - רוב. הניסיון לחסל את המשטר הדמוקרטי - וזה מה שהיה כאן, ובגדול - נחסם. נחסם בידי המחאה. נחסם

רוב מוצק וברור של 12 שופטי עליון קובע - ניתן לבקר שיפוטית חוקי יסוד תקדים היסטורי וחשוב נוכח ההפיכה המשפטית, שמתקבל כמעט פה אחד

השופט סולברג בבום משלו: "יוזמי החוק ביקשו להיתלות בדבריי ואף כינו אוות "מתווה סולברג" אילו הייתי מכהן כחבר בבית המחוקקים לא הייתי תומך בתיקון, חסרונותיו עולים על מעלותיו". לתשומת ליבם של כל מי ששיקר: @rothmar, יריב לוין וכל שותפיהם

על מה צהלתם חלאות? הבאתם את השבת השחורה והחוק נפסל.