Itamar Raviv
371 posts

Itamar Raviv
@itraviv
Father, Husband, Engineering Group Leader @JFrog security and everything in between 🌴
Haifa Katılım Şubat 2019
1K Takip Edilen149 Takipçiler

המיזם הבא.
טוויטר יקר,
אחרי עשור בdevtools/infra ובחינה מעמיקה של ההזדמנויות בתחום
החלטתי שלא בא לי על זה והמיזם הבא שלי הולך להיות בתחום אחר לגמרי.
יצאתי לדרך עם מיזם חדש להקים פירמות ראיית חשבון AI Native. בישראל 🇮🇱
(למי שעוקב אחרי תקופה, זה הרגע שמגרדים בראש ואומרים , what?!)
אז מכל מיני סיבות (ארחיב בפוסטים הבאים) אני חושב שזה הזדמנות ענקית וגם מאוד מעניינת.
אני כבר עובד צמוד עם שתי פירמות ומגבש את החזון המוצרי והעסקי . זה מרגיש שאני נוגע במשהו מאוד גדול
מה אני מחפש:
- רו״חים שרוצים לעשות reboot לפירמה שלהם AI native
- שותף מהתחום (רו״ח/יזם שחי AI)
אם אתם כאלה או מכירים אנשים שכדאי לי לדבר איתם, בבקשה חברו אותי
אם לא, תהיו חברים ועשו ריטוויט , תודה 🙏 🙏🙏
עברית

מוצר אחד המעניינים Aurora DSQL.
אם יוצא לכם להשתמש בו, ואתם כותבים טרנזקציה שיותר גדולה מ4mb, אז זה הקוד שלי שרץ שם ודואג לשבור אותה להודעות קטנות שנכתבות לJournal 😇
זאת הייתה עבודה מעניינת כי להודעות גדולות גורמות ל"זמן" לא להתקדם בגלל המגבלות של הthroughput של הJournal.
Marc Brooker@MarcJBrooker
So we're talking about S3 vs NVMe? Let me talk a little about Aurora and Aurora DSQL, and how we think about the trade-offs for each of those. I'll start with DSQL. In DSQL, S3 is the authoritative, stable, store of 'older' data.
עברית
Itamar Raviv retweetledi

TeamPCP is back.
The xinference PyPI package (680K downloads, 9.3K stars) was hijacked. Import it and your cloud credentials, SSH keys, and .env secrets are instantly harvested and exfiltrated.
Versions 2.6.0–2.6.2 are malicious. If you installed them, assume compromise and rotate everything now.
Full technical breakdown 👇
English

@treasureteen Newly added skills repository in JFrog artifactory, among all other binaries and content.
You publish skills, Claude (and every other agent) can fetch skills natively.
You have private repositories, repositories per teams and everything.
(I'm from JFrog)
English
Itamar Raviv retweetledi

מי יישב שבעה על המשפחה הזאת?
על דימה, בן יחיד.
על הוריו, לנה וולדימיר.
ועל לוסיל, אשתו של דימה, ילידת הפיליפינים.
ארבעה בני אדם. משפחה אחת. בית אחד שנמחק.
דימה גרשוביץ׳, בן 42 מהרצליה, היה איש הייטק ופסנתרן מחונן שידע 11 שפות. הוא ולוסיל ג׳יין נישאו באפריל 2024, ובתוך פחות משנתיים נהרגו יחד. לוסיל, בת 29, אזרחית הפיליפינים, לא הייתה רק בת הזוג של דימה - היא הייתה אשתו, כלה אהובה, וחלק בלתי נפרד מהמשפחה.
לנה אוסטרובסקי, בת 68, הייתה מורה מיתולוגית לפיתוח קול. במשך שלושה עשורים לימדה בסטודיו ניסן נתיב בירושלים, וגידלה דורות של שחקנים במסירות, במקצועיות ובאהבה גדולה. תלמידיה כתבו עליה שהיו לה עיניים גדולות ועמוקות, שהיא הייתה מלאה גאווה כמו אמא אמיתית, ושהאמינה בהם גם כשהם לא תמיד האמינו בעצמם. הם זוכרים את הקריאה המזוהה איתה - “אומניצ׳ה!” - מחמאה ברוסית, שגם מי שלא דיבר את השפה הבין מיד: אתה מצוין. אחת התלמידות תיארה אותה כ״האישה הכי עדינה ואלגנטית בעולם״.
ולדימיר גרשוביץ׳, בן 73, היה בן זוגה של לנה לחיים. שנים ארוכות הם רקדו יחד ריקודים סלוניים. לפי ההערכות, הארבעה לא הספיקו להגיע למקלט - ייתכן משום שולדימיר רק חזר מאשפוז ממושך בבית החולים, ודימה ולוסיל הגיעו במיוחד מחוץ לעיר כדי ללוות אותו הביתה. שעות ספורות אחר כך, הטיל פגע.
אחרי מאמץ חילוץ ממושך שנמשך כ-18 שעות, חולצו ארבעתם מההריסות ללא רוח חיים.
הלווייתם של ולדימיר גרשוביץ׳ ז״ל, לנה אוסטרובסקי ז״ל ובנם דימה גרשוביץ׳ ז״ל תתקיים היום, יום שלישי 7.4, בשעה 12:00, בבית העלמין שדה יהושע, שער ברוש, בחלקת נפגעי פעולות האיבה, בהתאם להנחיות פיקוד העורף.
מידע בנוגע להלווייתה של לוסיל ג׳יין גרשוביץ׳ יפורסם בנפרד.

עברית
Itamar Raviv retweetledi

ולדימיר גרשוביץ' בן ה-73, רעייתו לנה אוסטרובסקי בת ה-68, בנם דימה גרשוביץ' בן ה-42 ואשתו לוסיל ג'יין גרשוביץ' בת ה-29, אזרחית פיליפינית, נהרגו מפגיעת הטיל בחיפה. הם חולצו ללא רוח חיים לאחר שנלכדו תחת הריסות הבניין שבו התגוררו ולדימיר (ווה) ולנה.
לא הכרתי את המשפחה באופן אישי, אך במרוצת השנים שמעתי לא מעט על דימה, שהיה חברו הטוב ביותר של בן דוד של אשתי. דימה, בנם היחיד של ולדימיר ולנה, היה בחור מבריק וצנוע, עבד בהייטק והתגורר בהרצליה יחד עם בחירת ליבו, לוסיל ג'יין, אותה הכיר במהלך הטיול בחו"ל. הם התחתנו בטקס מרגש וצבעוני בפיליפינים בדיוק לפני שנתיים. לנה הייתה דמות מוכרת ואהובה בקהילת הישראלים דוברי הרוסית. היא הייתה מורה לפיתוח קול בניסן נתיב, אשת מקצוע מוערכת, עם לב זהב ואינטליגנציה רגשית יוצאת מן הכלל. ולדימיר ולנה היו זוג אלגנטי ומאיר פנים, שאהב תרבות וטיולים.
שעות ספורות לפני הטרגדיה דימה החזיר את אביו הביתה מבית החולים לאחר הניתוח שעבר. להבנתי, ולדימיר היה מוגבל בתנועה ולכן לא היה יכול פיזית להגיע למקלט ציבורי שכונתי. זו הסיבה שהמשפחה נכנסה מתחת למדרגות בבניין. לא היה להם סיכוי.
מדובר בטרגדיה בלתי נתפסת, ואין סוף לכאב ולמועקה שכולנו מרגישים. ולדימיר, לנה, דימה ולוסיל ג'יין הצטרפו לרשימה הבלתי נגמרת של קורבנות המלחמה הארורה הזאת.
בבקשה שתפו את הציוץ הזה. תזכרו אותם. כי תחת מכבש הרטוריקה המיליטריסטית המנותקת, ששוטפת את האולפנים, אנשים - אזרחים טובים - לא פעם נדחקים לקרן זווית.
בואו נזכור את ולדימיר, לנה, דימה ולוסיל ג'יין.
יהי זכרם ברוך.

עברית

@PulseMuse @Yonar87 @boazbe כן. כל חבילה שנמשכת עוברת evaluation בנפרד, אף dependency ו transitive dependency לא עובר בלי evaluation וגם להם במקום לחסום (כשאפשר) מספקים אלטרנטיבה כדי שלא תחסם
עברית

ההצעה הזאת, של לא לאמץ גרסאות חדשות במשך 7 ימים מינימום היא הצעה מדהימה:
* סוגרת הרמטית את עניין הסיכון של supply chain attack בהיבט של נוזקה חדשה ששוחררה.
* חושפת לחלוטין את הצרכן לone-day שתוקן בגרסא שיצאה, ומקנה לכל תוקף שבוע שלם לדפוק ב*** את הטמבל שהגדיר את זה.
😇😇😇
Feross@feross
🤨 People keep asking how to protect yourself. #1: set min-release-age=7 in .npmrc #2: install Socket for GitHub (it's free!) to protect PRs from bad dependencies: socket.dev/features/github #3: install Socket Firewall (also free!) to protect your laptop: socket.dev/features/firew…
עברית
Itamar Raviv retweetledi

@shakedko @MosheRecanati מטורף! מוזמנים לקרוא פירוט מלא על הפרצה
ולקבל עוד הוכחה למה ארגון שלא מטמיע פתרון Curation למעשה מאפשר את הפגיעה בו בפעם הבאה
research.jfrog.com/post/team-pcp-…
עברית
Itamar Raviv retweetledi

@itraviv Might not fully answer it, but this has some history: lucumr.pocoo.org/2024/12/26/ref…
English

@_orcaman אם הפרודקשן שלי בaws ואני רוצה את היכולות branching של Neon, הם תומכים ביצירה של Neon על בסיס אורורה/rds?
עברית

@cherkaskyb @ozkeisar יהיה מעניין לדון באיך האינטרנט נראה בלי CDN או DNS שהוא עתיר בcache וכד'.
עברית

@_orcaman הבעיה שלי עם ה codex web זה שהוא מוגבל רק לריפו.
אני בניתי לעצמי ממשק ווב מעל עם ה Claude agent sdk, שיש לו גם mcp לכל שאר הדברים.
יוזקייסים לדוגמא:
- אני רוצה שיבדוק את עצמו עם דפדפן קצה לקצה לפני שהוא מגיש לי PR שבור
- אני רוצה שיתייחס ללוגים של שירות הענן כדי לחפש ולתקן באג.
עברית

בינה מלאכותית לשבת: מצב הקידוד עם AI בעולם התיכנות המקצועי (או: אצלנו משתמשים ב-IDE כדי לכתוב קוד יום כן יום לא - היום לא).
עם כל הבאז וההייפ סביב AI שכולנו נחשפים אליו חדשות לבקרים (ולרוב כמה פעמים ביום), ההתייעלות שהטכנולוגיה יכולה לייצר, הטריליונים שזורמים לשוק הזה והכל, יש רק שני use cases שאפשר להגיד עליהם ששינו סדרי עולם: ממשקי צ׳אט (כמו ChatGPT) ו-Coding agents.
סוכני קידוד (AI Coding agents) הצליחו לחדור למה שמתקרב ל-100% מהשוק. לא אימוץ חלקי או גדול, ממש הכל, למעט נישות ספציפיות. הם כמובן גם הגדילו מאוד את השוק (רבים מהמשתמשים הם אנשים ללא רקע מקצועי בתיכנות), אבל היום נתמקד ביוז קייס המקצועי דווקא.
כדי להבין את סדרי הגודל: קרסר, סטארטאפ הפוסטר צ׳יילד של סוכני הקידוד, שהשיק מוצר ראשון לפני שנתיים, נמצא כרגע על קצב הכנסות שנתיות של יותר מחצי מיליארד דולר. שווי החברה טיפס מאפס ל~10 מיליארד דולר בתקופה הזו.
וכל זה, מבלי שיש לקרסר בכלל מודל AI משל עצמם (מה שהשתנה לפני שבוע) - הכל בהנדסת התוכנה מסביב וחווית משתמש, בזמן שמוצר מתחרה של מיקרוסופט כבר בשוק.
כדי לעשות סדר במה שקורה בעולם הזה, שימושי לדבר במונחים של ציר הזמן של האירועים הגדולים:
******** 2022: זה מתחיל עם ה-AI Copilots ********
גיטהאב (אולי החברה היחידה שמיקרוסופט קנתה שהמותג שלו לא הושמד) מוציאים את הגירסאות הראשונות של Copilot ומהממים את העולם. עוד לפני השחרור של ChatGPT, נחתה אצל המפתחים האפשרות לקבל השלמה אוטומטית מסוג חדש בתוך סביבת הפיתוח שלהם (ה-IDE).
במקום השלמה אוטומטית פשוטה (אתה מתחיל לכתוב את השם של הפונקציה וה-IDE משלים לך אותה), קיבלנו ChatGPT בתוך הסביבה. כשהמפתח מתחיל להקליד פונקציה, הוא לא מספיק לסיים לכתוב את שם הפונקציה/מה היא עושה ("function read_excel_file״) ובום - בלחיצה על טאב כל הקוד נכתב בשבילו ומוזרק לתוך הדף.
זה לא עובד מושלם, אבל זה מאפשר באופן מיידי להאציל משימות קידוד פשוטות ועבודה שחורה ל-AI (בעיקר דברים כמו המרה בין פורמטים ודברים כאלה).
אנקדוטלית, בשלב הזה, אני כבר הרגשתי שאני כותב קוד בערך ב-20% יותר מהר.
******** 2024: עלית ה-agent mode וקרסר ********
2023-2024: קרסר מוציאה מוצר. בהתחלה מדובר בסתם גירסה משופרת של GitHub Copilot הנ״ל מבחינת החוויה והאפשרות לנצל מודלי שפה כמו קלוד, שהחל מגירסה 3 שלו הפך להיות חביב המפתחים, כברירת מחדל.
אבל השוס הגדול שהביא את קרסר עד הלום היה ה-agent mode.
בחלון הצ׳אט, במקום רק לשאול שאלות, אפשר לבקש מה-AI לעשות דברים. המפתח ללגרום לזה לעבוד היה פשוט: חיבור בין הטרמינל לבין הצ׳אט. למי שפחות בתחום, הטרמינל זה המסך השחור הזה ״שנראה כמו דוס״ ומאפשר לעשות כמעט כל מה שמערכת ההפעלה יכולה לעשות בפקודות.
למה זה היה כזה game changer? כי עכשיו כשאני מבקש מה-AI לבצע משימה מסויימת, נפתח בפניו עולם שלם של דרכים לעזור לי:
- אחרי שה-AI כתב קוד, הוא יכול להריץ אותו (!!), לבחון את התוצאה, ואז ללכת לתקן את עצמו, עד שזה עובד.
- אם הוא רוצה להשתמש בחבילה שלא מותקנת לי בפרוייקט או אפילו על המחשב בכלל, הוא יכול להתקין אותה בעצמו, במקום להגיד לי שאני צריך להתקין אותה. זה קורה המון בקוד. זה מתחבר לנקודה הראשונה (נניח שה-AI טעה בהתחלה עם הקוד שהוא כתב ושכח לייבא איזו חבילה, אחרי שהריצה תיכשל עם השגיאה, הוא יבין שהחבילה חסרה, יתקין אותה, וינסה שוב).
- אם הוא צריך להעתיק דברים או לעשות פעולת קבצים אחרת, הוא יכול להריץ את הפקודה בטרמינל וזה יקרה בכמה מילי-שניות, במקום להעביר את התכנים דרך AI סתם (מה שיכול לקחת דקות)
- אם ביקשתי מה-AI לבצע פעולה כמו לטעון דטה לאיזה DB בענן - הוא יכול פתאום לנצל כלים קיימים שעושים זאת (למשל, ה-CLI - ממשק הטרמינל - של ספקית הענן).
- ועוד ועוד
אין ספק שה-agent mode היה ״רגע הוואו״ הראשון של רוב המפתחים. מהרגע שהוא הושק, הדרך להשתלטות על השוק בידי קרסר היתה קצרה. מתחרים ניסו להדביק את הפער ונכשלו מאז, בין השאר כי העולם ממשיך לרוץ וקשה לסגור פערים (בשלב הזה).
******** פבואר 2025: קלוד קוד וממשקי ה-CLI ********
בטוויטס לא צפוי, אנתרופיק, החברה מאחורי מודלי הקידוד הפופולריים ביותר בעולם, מוציאה מוצר שבהתחלה נראה קצת עוף מוזר: Claude code.
מה מוזר בו? מדובר ב-coding agent דומה לקרסר. אבל במקום להשתמש בו דרך ה-IDE - סביבת הפיתוח הגראפית - הוא עובד ישירות בטרמינל.
החשיבה המוצרית מאחורי ההחלטה היא: אם גם ככה הכל קורה בטרמינל כמו שסיכמנו בדיבור על agent mode של קרסר, ומפתחים אוהבים את הטרמינל (מי יותר, מי פחות), לא צריך בכלל IDE. בוא ניתן למודל לרוץ על הקבצים, לערוך אותם, להריץ פקודות ולבצע שינויים, הכל בלי ממשק גראפי עשיר וקלאסי של IDE.
מי שרוצה - יכול לפתוח במקביל את ה-IDE שלו ולשלב בו את קלוד קוד - ולצפות בשינויים משם.
קלוד קוד כבש חלק גדול מעולם הפיתוח בסערה, והמון מפתחים עזבו את קרסר לטובתו. זה קרה בשורה התחתונה כי הוא סיפק תוצרים באיכות טובה יותר במחירים טובים יותר:
- אנתרופיק הם הבעלים של המודל, ולכן יכולים להציע למשתמשים שימוש זול יותר בכל מיני צורות
- הסוכן עצמו - בגדול הנדסת תוכנה סביב הקבצים של פרוייקט הקוד שאתם עובדים עליהם - היה שונה מזה של קרסר, ולדעת הרבה אנשים הרבה יותר מוצלח.
עד אמצע 2025, אפשר להגיד שקלוד קוד ביסס את עצמו לצד קרסר כאחת משתי האופציות הדומיננטיות לקידוד עם AI.
אבל OpenAI לא התכוונה לשבת ולצפות בסיפור הזה מהצד...
******** אמצע 2025: עלית סוכני הקידוד המרוחקים ********
במאי 2025, ב-OpenAI החליטו להציג גישה חדשה שבהתחלה נראתה קצת מוזרה וחסרת סיכוי, אבל מהר מאוד התבררה כמהפכנית.
אם התחלנו את המסע בזה שה-AI משולב בתוך סביבת הפיתוח הגרפית (ה-IDE), והמשכנו אל כתיבת קוד דרך ה-CLI או שילוב שלו בתוך ה-IDE, ב-Codex, המוצר החדש של סאם אלטמן, לא צריך אותם בכלל (אפשר להשתמש בהם, אבל לא חייבים).
כל מה שהמפתח צריך זה אתר שנראה כמו Google/ChatGPT, מאוד מינימליסטי, בו המפתח מחבר פרוייקט (בדרך הכי נפוצה - repository של קוד מ-github), ואומר ל-AI מה הוא לעשות.
ה-AI מייצר agent בענן של OpenAI ואומר למפתח שלום. ה-Agent הולך לעבודה, והמפתח הולך להכין קפה. או יותר טוב: המפתח שולח את ה-agent לעשות משימה אחת, ובמקביל חוזר למסך הראשי ומבקש מה-AI לפתח עוד 10 משימות.
כל 10 המשימות רצות במקביל, כל אחת בסביבה מובדדת משלה. כל אחד יכולה לרוץ גם שעה אם צריך, וזה לא משנה, כי זה לא רץ על המחשב של המפתח - זה לא חוסם את העבודה.
כשהסוכן מסיים את העבודה, הוא מייצר Pull request - השוואה מסודרת של השינויים שהוא מציע לעשות בקוד הקיים שאפשר להחליט אם רוצים למזג אל הקוד המקורי.
יותר מזה - ה-AI בצורה נפרדת עושה גם code review ל-pull request הזה - ואם הוא מוצא באגים, אפשר לשלוח אותו להרים עוד agent בענן, כדי לתקן את הבאגים שנמצאו, ולעדכן את ה-pull request.
נשמע טוב, נכון? ובכן רעיונית - בהחלט. בפועל, זה לא עבד מדהים, בעיקר כי המודל עצמו - codex של OpenAI, לא היה מדהים בהשוואה למודלים של אנתרופיק.
לא התרגשתי.
******** ספטמבר 2025: כפרה, עובדים ********
כל זה השתנה כש-OpenAI שיחררו את GPT 5 Codex - הגירסה האחרונה של מודל הקוד שלהם, שמבוססת על GPT 5.
למודל הזו תכונה מאוד משונה - הוא לוקח את הזמן. אם עד עכשיו התרגלנו לראות סוכנים בקרסר או קלוד קלוד בסשן Live coding שעובדים חצי דקה-דקה מקסימום, פתאום בעבודה עם gpt-5-codex, כל משימה לוקחת כמה דקות, ובמקרים רבים גם רבע שעה.
כשזה קורה דרך קרסר, זה לא עובד.
אבל כשנותנים לסוכן של OpenAI עצמו לבצע את זה - ה-Codex CLI מהטרמינל, מיד רואים את ההבדל.
והתוצרים? ללקק את האצבעות. זו הפעם הראשונה בחיים שהרגשתי שה-AI עושה משימות ברמה של מפתח סיניור, כמעט end to end.
מאחר וזה כן לוקח זמן, לא הגיוני להריץ את זה דרך ה-IDE או הטרמינל עם ה-CLI.
ופה נכנס לתמונה ממשק הווב לשיגור agents בענן - מה שדיברנו עליו בסקשן הקודם. אם אני יכול לשגר אינסוף agents למשימות שונות במקביל מעל הקודבייס, לא אכפת לי שכל אחת לוקחת הרבה זמן. העיקר שאיכות התוצרים טובה.
******** הסטאפ הנוכחי שלי ********
בגלל שזו שאלה שעלתה פה הרבה בשבועות האחרונים, אני רוצה להתייחס ל-Setup הנוכחי שלי. הוא משתנה המון בימים אלה (קרסר בדיוק הוציאו את קרסר 2.0 ויכול מאוד להיות שיצליחו לזכות בי בחזרה אחרי שנטשתי לטובת codex), אז זה נכון רק לעת כתיבת שורות אלה.
נכון לעכשיו, אני עושה ככה:
1. 90% מהעבודה נעשת על ידי agents דרך Codex web. אני מבקש ממנו בווב לבצע משימות מעל קודבייס כזה או אחר
2. הוא מסיים משימות במקביל. לכל משימה אני מבקש ממנו לייצר pull request
3. הוא מחובר אצלי באינטגרציה אל github, כך שברגע כשהוא מייצר pull request, הוא מבצע אוטומטית code review
4. רוב הפעמים, הוא ימצא דברים לשפר ב-code review. כשזה קורה, בלחיצת כפתור אני מבקש ממנו לבצע את השינויים
5. אני מעדכן את הpull request בשינויים, וחוזר חלילה - עד שאין יותר מה לתקן על סמך ה-code review האוטומטי
6. בשלב הזה אני עושה בדיקה ידנית של ה-pull request ומחליט אם לבקש עוד שינויים או לא
7. במקרים מסויימים, כשאין אפשרות לבדוק את התוצרים בצורה טובה דרך הענן או ה-CI/CD, אני מושך את הקוד המעודכן למחשב ובודק שם
8. יש לי את Codex CLI על המחשב שלי, ואני נעזר בו במקרים כאלה - כשאני מריץ את הקוד על המחשב ורואה שיש בעיות. אבל אני לא מבקש תיקונים מ-Codex אצלי על המחשב לעולם - אני דובק ל-git flow הסטנדרטי דרך ממשק הווב למען הסדר הטוב
******** טרי מהשבוע: קרסר 2.0 ********
התחום הזה כאמור מתקדם בקצב מסחרר. השבוע יצאה גירסה חדשה של קרסר, 2.0, והיא מביאה איתה כמה בשורות. העיקריות שבהן:
1. ההבנה שה-IDE לא באמת מעניין בצורה המקורית שלו בקרסר, וש-OpenAI עלו על משהו עם גישת הפיתוח ב-agents בענן. לכן, אפשר לנהל agents של קרסר בענן - וה-IDE יכול לעשות אורקסטרציה של זה אם רוצים, ולשמש כ-mission control לפיתוח מרוחק או מקומי במקביל.
2. מודל שפה חדש מבית קרסר, שכלאורה משתמש בכל הדטה שלהם. בינתים אני בעיקר שומע שהוא מאוד מהיר. לגבי האיכות עוד יש סימן שאלה, יקח כמה שבועות לראות מה אומרת קהילת המפתחים על זה (אי אפשר להסתמך על benchmarks בתעשייה הזו - כולם מרמים עם או בלי כוונה עם overfitted models).



עברית

@_orcaman כמה היית מספיד את טכניקות הפיתוח הקלאסיות? מה הולך לקרות לשוק בעקבות כל הדברים האלה. תחזיות חביבי 🙃
עברית

@_orcaman פוסט מעולה, תודה. כמה אתה מכיר את ה adoption ב enterprise? כמה זמן ברמת עובד ב enterprise עם מולטי-ריפו והדרישה להמון קונטקסט גם מוצרי וגם טכני כדי להוציא משהו טוב?
פער שאני חושב עליו - איך הסוכנים יכולים לבדוק את הקוד בלי סביבה של המוצר שהם בגדול לא יכולים להרים, וכד'.
עברית

@_orcaman Do you really find value in this or this is a joke? Asking cause it might be something we can create
English









