Sam Kampner
7.8K posts

Sam Kampner
@KampnerSam
Investor in US Equities | Ex-PE | @Columbia Fin Econ | Not investment advice.
Atlanta, GA Katılım Nisan 2019
788 Takip Edilen7.7K Takipçiler

@Octopusking77 נייס. יש איזו רשימת המתנה לקורס? אני מנסה להירשם אבל לא חזרו אלי
עברית

התשובה קצת לא פוליטיקלי קורקט, אבל אני אתן לך קצת קונטקסט מסביב ותסיק את המסקנות בעצמך:
בעיקרון הם כן משתמשים.
לקרנות הללו יש אינטרס מובנה להשיג תשואות גבוהות כמה שיותר בגלל שהם מקבלות דמי ביצוע.
המשקיעים מאוד רגישים להפסדים.
מבחינת גודל מינוף הוא שלילי - רכישה גדולה יותר דופקת לך את מחיר הכניסה. זה במיוחד נכון במניות אפרוריות (שבהן קרנות הגידור הישראליות משקיעות). במניות עם סחירות גבוהה יותר קשה יותר לייצר אלפא.
צריך להיות משקיע מוכשר מאוד בשביל לנהל נכסים מסוכנים ולא לצבור הפסדים (קשה יותר להשיג אלפא על נכסים מסוכנים).
תשלים את השאר לבד.
עברית

אריאל עשה כאן עבודה נהדרת במיפוי יצירת האלפא בקרנות בישראל.
אבל לדעתי יש כאן במתודולוגיה כאן בעיה קריטית.
ההסבר קצת מורכב, אבל תזרמו איתי לרגע.
בואו נתחיל שניה מתצפית מעניינת - שמתם לב שהקרנות היכו את המדד למרות שהתשואה שלהם הייתה נמוכה מהמדד (בשנים האחרונות)?
הסיבה לכך היא בגלל שהביצועים נבחנים במונחים של תשואה מותאמת סיכון, ולא כתשואה אבסולוטית. זאת אומרת שכשמנסים לנצח את המדד לא מנסים לעשות תשואה גבוהה יותר מהמדד אלא לעשות יחס של תשואה לסיכון גבוה יותר מהמדד (היחס הזה הוא השארפ ראטיו המפורסם).
אחלה. אז מה הבעיה?
בואו ניקח עוד מושג ממבוא למימון - מודל ה CAPM (נתייחס אליו מכאן כקאפ אם, וזה קיצור של capital asset pricing model).
הקאפ אם הוא רגרסיה לינארית שנועדה לקבוע את שער ההנחה של התזרים העתידי ממניות על פי רמת הסיכון שלהן.
משקיעים רוצים ודאות גבוהה שהם אכן ישיגו את תוחלת התשואה שלהם. לכן במניות בסיכון גבוה התשואה צריכה להיות גבוהה יותר (כי אין ביטחון שהתוחלת תושג), בעוד שבמניות בסיכון נמוך התשואה צריכה להיות נמוכה יותר.
אבל כאן יש בעיה. בתאוריה, כל מה שתיארתי נכון. אבל בפועל, משקיעים אוהבים תשואה. מאוד. גם במחיר של של סיכון גבוה יותר. אז למרות שבעיקרון הקאפ אם אמור להיות עקומה שעולה משמאל לימין (סיכון גבוה -> תשואה גבוהה), בפועל הוא די שטוח. למה? אחת ההשערות היא שמשקיעים מוכנים לשלם פרמיה על מניות בעלות בטא גבוהה, ולכן התשואה העתידית שלהן נשחקת.
אז המשקיעים כולם רוצים את המניות המסוכנות יותר -> זה מעלה את המחיר -> התשואה יורדת.
לכן נהוג להשתמש היום במודלים של פרמה ופרנץ׳ ובמשתני מומנטום כדי לקבוע תשואה, ולא רק בקאפ אם. למרות שהוא מדוייק תאורטית מבחינת מימון התנהגותי הוא לא עובד טוב בשטח.
אז הנה שאלה: מה יותר קשה; ליצור אלפא בתשואה אבסולוטית נמוכה או ליצור אלפא בתשואה אבסולוטית גבוהה?
התשובה היא שבתשואה אבסולוטית גבוהה זה קשה יותר- משמעותית. בגלל ה crowding במניות בסיכון גבוה שדוחף את המחירים למעלה.
בואו נחזור רגע לקרנות בארץ.
הקרנות בדאטה סט למטה מייצרות תשואה אבסולוטית נמוכה מהמדד (בשנים האחרונות). האם זה באמת מצביע על כישרון יוצא דופן של המנהלים הללו?
בעיני לא כל כך. התחרות באזורים האלה של השוק נמוכה יותר, ולכן אותו יתרון מחקרי עשוי להיתרגם לאלפא גבוהה יותר.
לכן, כל עוד אתה לא קונה זבל ולא עושה שטויות אתה תהיה בסדר (המדד כולל הכל אז הוא חייב לכלול גם זבל).
אז האם הקרנות בארץ באמת מייצרות אלפא? כן. אבל לא כל אלפא היא אותו הדבר. קשה משמעותית להיות לאופולד מאשר להיות איזו קרן אפרורית עם שארפ גבוה.
ArielBino@gmrbluee
@KampnerSam @BarskyInvest לקחנו כאן את כל הקרנות מתמחות במניות ישראליות (בערך 30% מהקרנות הישראליות) המדד העיקרי להשוואה הוא הת"א 125. מצרף לך השוואה גם מדדים המקומיים האחרים. הניתוח מינואר 2014 (הנקודה בא התחלנו את חישוב המדד הזה) עד סוף יוני 2026.
עברית


@roishik @Amit_Mandelbaum נכון, אבל לא בגדלים האלה. זה ברור מאוד שהוא מציין את זה כאן כי זה סנסציוני ותופס כותרת.
עברית

@KampnerSam @Amit_Mandelbaum לא תמיד.
אם סוחר יומי עושה 100 אלף דולר, שזה נניח 10%, זה לא אומר שהוא יכול גם לעשות 10% על מליארד.
יש משמעות למספר המוחלט
עברית

לא אשקר, מבאס אותי לראות את מה שקרה ללאופולד.
חלק מכם יודע את זה, אבל אני מכיר את לאופולד אישית. למדנו יחד באוניברסיטה (היכרות שטחית בלבד לצערי).
מה שהכי מבאס אותי בסיפור הזה הוא עד כמה הקריסה הזו הייתה מיותרת. לא צריך להיות גאון כדי להבין שניהול סיכונים וגידור הם חלק מהמשחק, במיוחד כשמשתמשים במינוף. סטרס טסט לפורטפוליו הוא בסיס של הבסיס (מה שהופך את הקריסה הזו למשפילה במיוחד).
בניגוד למה שחלק מהצייצנים כאן מנסים לצייר בשוק דווקא יש מקום לקרנות שלוקחות הימורים בקונביקשן גבוה, כל עוד הן יודעות לנהל את הסיכון. אפשרי לחלוטין לייצר אלפא משמעותית גם בלי להפוך כל טעות לאירוע קיומי.
אבל ניהול הסיכונים הזה חשוב במיוחד כשאתה ממונף. אתה חייב להניח שיתרחשו תרחישי קיצון. בין אם זו פסיכולוגיית המשקיעים שהביאה לקריסה הלא רציונלית שראינו בקוריאה, או שחקנים שחקנים גדולים כמו סיטדל שיזהו את החולשות שלך ויגבירו את הלחץ. אלה התרחישים שצריך לבנות עבורם את הפורטפוליו מראש.
מה שמפריע לי בחלק מהפרשנויות הוא הניסיון להסביר את הקריסה בכך שלאופולד לא ידע לבחור מניות. בעיניי זו מסקנה שגויה. הבעיה לא הייתה בחירת המניות, אלא ניהול הסיכונים.
בסופו של דבר, לאופולד ייצר אלפא. הבעיה היא שכדי לשמור על המעמד שלו כסופר משקיע הוא הרגיש שהוא היה חייב גם להעמיס כמויות אדירות של בטא באמצעות מינוף, ולייצר תשואות כמעט בדיוניות.
כשהכול עובד זה נראה גאוני, אבל כשהשוק מתהפך, אתה מונזל.
אני זוכר שכשעבדתי בלקסינגטון, לאנשים שם הייתה כמעט תגובה אלרגית למילה מינוף. הם היו אומרים דברים כמו ״אם המשקיעים רוצים מינוף, שייקחו אותו בעצמם. התפקיד שלנו הוא לייצר תשואה מותאמת סיכון, לא להגדיל אותה באמצעות מינוף״. והם באמת כמעט לא השתמשו במינוף בכלל, למרות שהוא כלי לגיטימי לחלוטין בתעשייה (וגם גרם לתשואה הפנימית של המתחרות להראות טוב יותר).
החשיבה הפילוסופית שם הייתה שמינוף הוא החלטה של המשקיע, לא של מנהל הקרן. (אגב, הגישה הכביכול מיושנת הזו הפכה את לקסינגטון לאחת מפלטפורמות ההשקעה השניוניות הגדולות בעולם, עם $85 מיליארד בנכסים מנוהלים.)
אגב, אני מאמין שלמרות הקריסה המשקיעים של לאופולד יצאו עם תשואות מכובדות מאוד (עשרות או מאות אחוזים).
מבאס שכך הפרק הזה בסיפור של לאופולד נגמר.

עברית

הבנתי. זה נשמע כמו שאתה מפריד (בצדק) בין התשואה על האקווטי של המשקיע לבין התשואה על הנכסים עצמם (האג״ח) בגלל המינוף.
מה שאני אומר שבשני המקרים הללו עדיין נכון להציג תשואה אחוזית ולא תשואה מספרית (כמו שבאמת עשית בפוסט שלך) ובניגוד לכתבה.
לומר שהרווחת או הפסדת מאות אלפי שקלים זה לא אומר לי כלום.
כמה הון עצמי הכנסת? מה היה ערך הנכסים? כמה % מאות אלפי השקלים הללו יצגו ביחס אליהם?
מספר ללא קונטקסט כזה הוא חסר משמעות.
עברית

אני כבר לא שם, ברמה האישית. מזמן.
בעולם הנוסטרו הכסף הוא אמצעי הייצור.
אתה משתמש במינוף כדי לקבל עוד ממנו.
ככל שהנכס הנסחר יותר תנודתי - המינוף נמוך יותר אבל יש מינוף ברוב המקרים.
במניות 125 תוכל למנף פי 2-4 בדרכ, תלוי בהון הכללי שיש לבית, תלוי בבנק, תלוי בהיסטוריה שלך כסוחר וכו.
כלומר אתה שם מליון ש"ח.
מקבל 4 מלשח לסחור בהם.
מנסה לייצר את ה 25% לשנה נניח.
כשהם 100% תשואה על ההון( פחות כמובן כי יש עלות למימון, אבל החישוב פשוט).
אז כשאומרים 30% תשואה - זה אמור להיות על ההון. לא על הנכס המושקע.
עברית

@gbrakha כן. וזה נכון גם לגברים שמתלוננים על נשים.
זה בדרך כלל פשוט משקף את הדפוס שהבן אדם נתקל בו וכנראה גם ימשיך להיתקל בו.
עברית

יש לי פה דלפ אבל אני חושבת שאישה שמאמינה שכל הגברים בוגדים תהיה עם גברים בוגדים (ממש לא בקטע של האשמת הקורבן ברור שגבר שבוגד הוא חרא של בן אדם)
האופטימית@HaOptimit123
האם יש כזה דבר גברים בזוגיות ארוכת שנים שלא בוגדים או מיקרו בוגדים?
עברית

אנליסטים ״טכניים״ יקרים, תקשיבו לרועי. יחסוך לכם הרבה שכר לימוד יקר וכואב.
אתם לא עושים תשואה, אתם התשואה.
Roy Zuckerman@ZuckermanRoy
סיטאדל הם הראשונים לקחת את סיפור הorderflow ולהפוך אותו לתזת מסחר כוללת. אחריהם הגיעו ג׳יין סטריט ולקחו את זה לרמה אחרת. x.com/PolymarketMone…
עברית

@ely77789 לקחת שורט על השוק? אני מצביע נגד. לא שווה להמר נגד השוק.
עברית

@KampnerSam @Amit_Mandelbaum אני חושב שהמטרה הייתה בעיקר ליצור באז לאנשים שאינם נוגעים במישרין בהשקעות ואז מאות אלפי שח נשמע טוב יותר
עברית

@KampnerSam @Amit_Mandelbaum תשואה בנוסטרו מודדים בתשואה על ההון (ולא על ההשקעה שיש) מן הסתם.
אבל פה המטרה היא להראות את התנודתיות, החלום וכאב הבטן שהמקצוע הזה מעמיד - ולכן שאול מדבר במספרים מוחלטים. ובצדק.
עברית

@Arcaninecapital @Amit_Mandelbaum ציטוט של ״מאות אלפי שקלים״ זה מספר נומינלי. מספר אבסולוטי הוא מספר שהכיוון שלו לא משנה כמו לומר ״עשרות אחוזים״ בלי לפרט אם זה רווח או הפסד.
עברית













