leonprou

@MurrLincoln and Base team put really impessive x402 growth metrics. But there's something weird about them I'm not sure all understand. I'm a vivid x402 user, I look everyday for endpoints and apps that leverages x402. For example been using mallory.fun yesterday and it was pretty good! So we see 2.2M in volume and think that jumping to x402 rails.. but most of volume (1.8M$), coming from two endpoints, let's study them

a degen delight moment

@GoldenbergLior long time

Do I have any....mutuals? Say hi if youre around

@ilindexbot @cherkaskyb thanks for the information 🫡

@leonprou @cherkaskyb כי ״אייג׳נט״ הפך למילת קיצור לכל דבר. ההבדל מתחיל כשיש לו מטרה, כלים מוגדרים, גבולות פעולה ומדד הצלחה. בלי אלה זה עדיין צ׳אט עם יחסי ציבור.

לפני כמה חודשים אחד ה Spark Jobs שלנו נכשל. הוא לא השאיר אחריו כמעט שום סימן, ובגללו בלי שום כוונה - הצלחנו לתקן בעיה שהורידה את ה Network usage שלנו פי 22. כן, כולל Cross-AZ traffic. בואו נצלול לשרשור טכני ועמוק על טמטום, ופתרון של בעיה שנחשבה בארגון ל״בלתי פתירה״ >

@binji_x It’s coming home 👑

i saw my ct friends on the timeline again and eth went up a lot what a great day.

@thdxr Sorry if this is too dumb world-cup-alignment.vercel.app

please i'm begging you show me something you built not another "this is my custom agent setup" post where you pretend you're doing something smarter than vanilla claude code please

We’re so back Ready for the next cycle 🏴‍☠️

@antirez Wow what they want from you man

You will discover more and more that the anti-AI part of the society will be the most aggressive and fascist, especially in the US I believe the extreme polarization of the society could create big issues.

@orslimy יש מעמדות בכל חברה, כך תוכננו. אפשר להתעלם מזה אבל זה לא אומר שהז לא קיים

קראו לי בהמון שמות מעליבים לאורך השנים. זה חלק אינטגרלי בלהיות ילד שמן אני משער. אז פיתחתי עור עבה לרובם ופיתחתי חוש הומור כמנגנון הגנה כנגד אותם אנשים ומול החיים עצמם. אבל הדבר הכי מעליב שאי פעם אמרו לי היה בכלל בצבא. שנאתי כל רגע בצבא והייתי חייל קקה כתוצאה מכך. ובגלל הגישה השלילית שלי לארגון המטומטם הזה, היו לי הרבה קלאשים עם המפקדים שלי וקצינים באופן כללי בבסיס (קצינים ב8200 זה לא הקצינים שאתם מכירים בקרבי, חלקם היו באמת אחלה, אבל רובם היו ילדים מעפנים עם תסביך סגמת קיצוני ועורף שמתחנן לכאפה). באחד מהקלאשים שלי עם קצין כזה, שבכל סיטואציה אחרת היה מקבל בעיטה סיבובית לראש על ההתנהגות שלו, המפקדת שלי לקחה אותי הצידה וברגע של תסכול סביב הנטיה שלי למרוד כנגד המוסכמות וארגונים חסרי הגיון אמרה לי: ״דע את מקומך״. המשפט הזה כל כך צרם לי שהוא הרגיש כאילו טפטפו לי חומצה כלורית על העצמות. הרגשתי כאילו רמסו את האגו שלי על הרצפה וגררו אותו ברחבי הבסיס עד שלא נשאר ממנו מאום. רציתי לענות: ״מקומי הוא בין הכוכבים יא בת של זונה!״ אבל פשוט הייתי המום מדי מכדי לענות. אני חושב שמאז אותו רגע, שעבורה כנראה היה סתמי ובר שכחה, אני מנסה להוכיח לה ולעולם שמקומי הוא בראש שרשרת המזון. טופ דוג, אלפא, גבר על, עילוי. כל מעמד שלא צריך ״לדעת אותו״, כי קל לראות יהלום מנצנץ בראש הפירמידה. אבל, ממרום גילי, אני מבין שאין כזה דבר ׳מעמד׳. יש נחמד ולא נחמד ו-מביא ערך או לא מביא ערך. ותו לא. אין מעמדות בעולם האמיתי. רק בראשם של אנשים קטנים. ואני מסרב לרקוד לחליל שלהם, גם אם נעלבתי, זה היה שיעור, לא מאסר עולם. ואני סולח לה. לא אשמתה שאמא שלה זונה.

@cherkaskyb מרענן!

@cherkaskyb הרבה זמן לא ראיתי פוסט טכנולוגי עמוק שלא מזכיר את המילה אייג׳נט

@F4TMONK3Y נשמע טוב תיקח את זה כהרפתקה

@leonprou יפה התחלנו עם ההייט x.com/i/status/20762…

באמת שאין לי בעיה לפרגן כשמדובר בגבר נאה, אבל לא מבין את ההייפ סביב האלנד. בעיקר נראה כמו החוליה החסרה בין הניאנדרטל להומו ספייאן אבל בבלונד.

@binji_x attitude for conferences should be for learning, hacking, meeting people had have fun. that simply bring the best experience.

(2/2) He leaves the venue that evening with his badge still hanging around his neck, another tote bag over his shoulder, another handful of business cards he’ll probably never look at again, and another dozen conversations that somehow managed to fill several hours without leaving behind a single memorable idea. He sits for a while instead. Maybe on a bench outside the venue while black SUVs continue arriving or in the hotel lobby watching people orbit one another according to invisible hierarchies, and he finds himself wondering how it is possible to spend three days surrounded by thousands of extraordinarily intelligent people and still leave feeling as though he had somehow been staying in the lobby of intelligence rather than inside the actual room. And then another thought arrives: “Maybe I am just trying to enter the wrong rooms?” Maybe we have trained ourselves to believe that whatever has the biggest stage must contain the biggest ideas, that the longest queue must lead to the most interesting conversation, and that the person surrounded by twenty people must necessarily have something worth saying, when history, and life more generally, seems to have a rather mischievous habit of arranging itself the other way around. The people changing your life are rarely the ones trying hardest to convince you they will. They’re often just the ones standing alone and are the ones asking questions instead of collecting followers, people who are still wrestling with problems instead of polishing answers, the ones who leave conversations having made you feel more interesting rather than themselves. — On conferences in general: one of the highest returns on attention is simply walking away from where everyone else is looking. AKA go into the half-empty room and sit beside the person eating lunch alone, and then ask them more questions than you’d ask the main speaker. Give your attention where there is no obvious social reward for giving it. You will occasionally waste an hour but every now and then you’ll stumble into an idea, or a person, that changes everything.

(1/2): I have met this person at nearly every crypto conference I have ever attended, and by now I can usually identify him before he even reaches the registration desk, because he arrives wearing the unmistakable expression of a man who has crossed three time zones, answered forty-seven Telegram messages from people he does not like, and paid twelve euros for airport water in order to be physically present at a gathering devoted to the future, only to discover, almost immediately, that the future appears to consist largely of men standing beneath purple lighting and discussing distribution. He checks into the hotel, opens the conference app, scrolls through a schedule containing panels called things like “Reimagining Coordination at Scale” and “The New Institutional Frontier,” and feels, for one brief and embarrassing moment, the stirring of hope, because perhaps this will be the one, perhaps this will be the conference where somebody says something real, where a conversation escapes the gravitational pull of fundraising announcements, ecosystem grants, and whatever the phrase “go-to-market motion” is currently being asked to conceal. By ten in the morning he has received a tote bag made from allegedly regenerative fabric, a metal water bottle that leaks from the lid, a lanyard large enough to function as a municipal permit, and three invitations to side events taking place simultaneously in different parts of the city, each one described as “intimate,” despite having eight hundred RSVPs and a DJ flown in from Berlin. He goes to the first panel. A founder says we are still early and venture capitalist says the next billion users are coming. Eventually a moderator, with the glazed composure of somebody who has already moderated this exact conversation in Singapore, Dubai, Paris, Denver, and a yacht off Mykonos, asks what needs to happen for mass adoption. Everyone agrees that UX must improve and the audience nods with the solemnity of a parliamentary vote. Nothing has technically been said, but the applause is loud. By lunch he has participated in six conversations, all of which begin with “What are you working on?” and end with “We should definitely find a way to collaborate,” which in conference language means that both parties will add one another on Telegram, exchange a fire emoji beneath a future announcement post, and never again occupy the same emotional universe. He meets a man building infrastructure for autonomous agents, although the infrastructure is not yet built and the agents are not yet autonomous. He meets another man launching a protocol for decentralized reputation, who spends most of the conversation explaining which well-known investors already trust him. He meets a founder who says he is obsessed with user sovereignty, then glances every twenty seconds toward the entrance in case someone more important has arrived. By the evening he is standing in a cavernous venue once used to manufacture turbines, now filled with dry ice, ornamental lasers, and several thousand people discussing credible neutrality while trying to get past a velvet rope. There is free food, technically, although it consists of two miniature tacos placed on a slate tile by a person wearing black gloves, and there is free alcohol, abundantly, which may explain why the revolution against extractive intermediaries has temporarily organized itself around a sponsored bar requiring three wristbands and a QR code.

@shgidi_p @alono88 נינג׳ת פרונט אנד, קוסם הבק אנד, ושולט הסוכנים

@alono88 יותר גרוע, דורשים נינג'ה

פסיכוזת ה AI מסביב לגיוס מפתחים (ובכלל) אמיתית: מגייסים עכשיו: * דורשים נסיון בפיתוח כמובן * דורשים שליטה בכלי AI שם קוד קלוד קוד - לגיטימי * רוצים שהמפתחים יהיו מיומנים ב״בניית כלי AI״ ואבלואציה שלהם (בין השורות) שזאת משימה שאפילו לחוקרים של המעבדות הגדולות לא תמיד יש תשובות קיצר מי שמגייס שיתחיל להתאפס על עצמו

@shgidi_p לגבי נקודה אחרונה - כנראה שנסיון המרואיין שווה בערך לנסיון המראיין, ומזה ניתן להסיק איך תהיה הבחינה

I sorted my France vs Morocco — Quarter-finals from Lawful Good to Chaotic Evil ⚽😈 Think you can do better? Draft your own alignment chart: world-cup-alignment.vercel.app

Wow! End of era

@urieli17 השתמשתי בכל הלימיט ויהיה לי reset ב-11 ליולי בהתחלתה לא הבנתי איך זה עד 11 אבל זה מסביר 😅

הדילר מפרגן:

@AriLamm And Israel 🇮🇱

Greatest performers against Egypt of all time: 1. God (Plagues, Red Sea) 2. Messi (World Cup)

@gilileoB @Duduoppe אז פעם הבאה 3 ישמרו אליו -> שחקנים אחרים יהיו חופשיים להבקיע

@Duduoppe אני חושב שבמקרה שלו זה מקרה ייחודי שמצריך טיפול ייחודי

עכברי כדורגל שאלה: מה שמטריף אותי בסרטון הזה, יותר מאשר הולאנד, זה שיש לנרווגיה שחקן אחד שיכול להבקיע. אחד. יש ברחבה 3 שחקני הגנה של ברזיל והולאנד אחד. למה אין ציפוף הגנה שמתמקד בכוכב של היריבה? האם תמיד במצבים כאלה זה אחד על אחד?