Ordynes🟣

היי, אתה, שתומך במלחמה. כן כן, אתה. לא אוכל מוות, באמת שלא. רק אדם רגיל שחושב שאין ברירה. כי גרעין, וטילים בליסטיים, וטבעת האש, ויש להם שעון שסופר אחורה ומגיע לעם האיראני דמוקרטיה. תגיד לי, יש לי שאלה. האם היית מוכן שמישהו קרוב מאוד אליך ימות במלחמה הזו? האם היית מוכן להקריב אמא, אח, ילד, בת זוג בשביל למנוע מאיראן גרעין ואת היכולת הבליסטית, או מחיזבאללה את הגשר ההוא בליטני? כי נגיד הערב, מישהי מתה בצומת מחניים. אולי היא הייתה אמא, אולי אחות, אולי בן הזוג שלה חיכה לה בבית, אולי הלכה להביא ארוחת ערב לילדים. כולנו מוכנים לנזק האגבי שקורה במלחמה, כל זמן שהוא רחוק מאיתנו. כותרת בוויאנט, הלב נצבט והיידה, ממשיכים הלאה. הממשלה הזו, שנירמלה כל דבר נוראי שאפשר לעשות למדינה, נירמלה גם את זה. מלחמה היא מוצא אחרון, מהלך נואש בשביל לייצר מציאות ועתיד טובים יותר. זה לא הלך רוח קבוע. שנתיים וחצי ברצף, ואופסי, מסתבר שביוני לא בדיוק הצלחנו אז הנה עוד לילות בלתי פוסקים של מטחים ועוד כמה חודשים שבצפון אנשים לא יכולים לצאת מהבית כי יש להם 16 שניות להגיע לממד. ולא, אנחנו לא צריכים לנרמל את זה. כי אני לא רוצה לחיות במשחק הלוטו החולני הזה, שבו רוב הזמן השמות הם כותרות בוויאנט אבל לך תדע מה יהיה מחר. וכן, אני מפחד. לא רק על החיים שלי, אלא גם על עתידי הכלכלי, על בריאותי הנפשית, הפיזית, על המדינה שלי שמתפוררת, על עתיד הילדים שלי, שהם שני היצורים הכי תמימים והכי טהורים שיש על הפלנטה הזו. אז התשובה היא לא. אני לא מוכן להקריב אף אחד קרוב אלי בשביל למנוע גרעין איראני. מעדיף לפגוע בחוסן אבל לשמור על המשפחה.

יש הרבה סיבות להתנגד למלחמת הנצח, ויש מספיק מלחמות להתנגד אליהן. גם אם אנחנו כרגע מיעוט קטן, יש לא מעט אנשים טובים שכבר הפנימו שאי אפשר להמשיך כך. שאי אפשר לחיות על החרב לעד, כי על החרב אפשר רק למות. בשלב הזה, כמעט שלא משנה מה הסיבה שבגללה אתם מתנגדים. אבל אין סיבה שלא לצאת במוצאי שבת הקרוב ולהשמיע את קולכם. כי הקול הזה חייב להגיע לעוד רבים, במיוחד לאלה שאיבדו את התקווה, שאיבדו את האמון באפשרות של עתיד אחר. בואו, נצעק יחד, ונוכיח לכולם שיש דרך אחרת. שיש אנשים, יהודים וערבים, שמוכנים להיאבק על עתיד ללא מלחמות, ללא כיבוש, עתיד של שלום וביטחון. פשוט עתיד טוב יותר. בטוח יותר. לכולנו.

מה נהיה מאיתנו?

תושבת ערד צועקת לבן גביר: "אתה אחראי לכל המוות! אין לך מה להיות פה! תעוף מהעיר שלי!" העם בישראל טוב יותר מהממשלה שלו.

זדיינו עם מלחמת הנצח שלכם. ילד רועד בממ"ד. לא ניצחון מוחלט ולא נעליים.

נאור נרקיס החליט שהקמפיין האישי שלו הוא קמפיין של המפלגה שבה הוא חושב להתמודד. ניסוח הציוץ שלו מלמד שמדובר בנרקיסיסט חסר גבולות ובפוליטיקאי פופוליסט ומסוכן. כמו כן הקמפיין שלו הוא הכל חוץ ממאבק בכפייה דתית. זה קמפיין המרה אנטי-ליברלי. נאבקים בכפייה במימד הציבורי, לא האישי

if you’re trans you have to live. please. don’t give up.

ובכן

מטרתה של התנועה הציונית מיומה הראשון הייתה להקים מדינה כדי שהעם היהודי יוכל לחיות בביטחון ובשלווה אחרי 2,000 שנה של רצח, אונס וביזה בגלות. כל מי שטוענים שצריך לחיות על החרב, כל מי ש״מנהלים סכסוך״, כל מי שסבורים שמלחמה היא המצב הטבעי של קיומנו - אינם ציונים. הם ההפך הגמור מציונות.

כולנו על זה שישראל היא מדינה שאין בה חופש הפגנה, כן?

דוח העוני שהתפרסם בינואר האחרון קבע ש״שני מיליון ישראלים חיים מתחת לקו העוני, כולל כ-880 אלף ילדים״. אני תוהה איך זה שבישראל תמיד יש כסף למלחמות, אבל אף פעם אין מספיק משאבים כדי להתמודד עם בעיות העוני והפערים החברתיים והכלכליים?

מישהו שמע משהו מהאופוזיציה? לא יכול להיות שלמי שרוצה להנהיג אין מה להגיד על המלחמה הזאת. בשתקנות לא בונים מנהיגות, ואין שום דבר מנהיגותי בלשבת על היציע ולראות איך ייגמר.

יש לי שאלה לכל הגאונים מ"האופוזיציה" שמתייצבים עכשיו מאחורי המלחמה: אם יש פה איום קיומי שצריך להשמיד באופן מיידי, איפה הייתם כל החצי שנה האחרונה? למה לא דרשתם מבוקר עד ערב לפתוח במלחמה נגד איראן? פתאום כשביבי החליט שטוב לו מלחמה כולכם קופצים לדום? סמרטוטי ריצפה שלו זה מה שאתם.

@NaorNarkis אני שוקל להפסיק לתמוך בך אחריי הציוץ הזה. אתה מלכלך על אחינו האיראנים שחפצים בחופש לא פחות מאיתנו, מקדם פחד ושנאה מבני אדם, בתוך המדינה ומחוצה לה, שעלינו אותם רק לאהוב. הרטוריקה שלך היא שלילית ולכן לא פופולארית

אני לא מפחד מטילים מאיראן, אני לא מפחד מחמאס, אני לא מפחד מחיזבאללה. אני מפחד ממשפחת סיגאווי, מהשנאה הכל כך יוקדת שיש לביביסטים כלפינו, שיש לחרדים כלפי מדינת ישראל וצה״ל, ושיש לסמוטריצ׳ים נגד הומואים, חילונים ומערביות. האנשים האלה, האיראנים שגרים פה איתנו, מפחידים אותי הרבה יותר

אנחנו אמורים לאכול, לשתות, להשתכר, לעשות סקס, לטפס על איזה הר יפה, לעשות עוד סקס, ללכת לים, לקרוא ספר, לעשות עוד קצת סקס, אנחנו לא אמורים להתחבא במקלטים ולמות מטילים בליסטיים בשביל פוליטיקאים ומיליארדרים

בזכות הסכמי השלום עם ירדן ומצרים, ישראלים יכולים עכשיו לצאת ולהיכנס מגבולות המדינה דרך המעברים היבשתיים. גם עכשיו ובמיוחד עכשיו, חשוב לזכור: רק הסדרים מדיניים יאפשרו לנו לחיות פה בשקט.

“Boys don’t cry” Nigga jesus wept.

A man who has never seen war and never will, cheering this on from a comfortable perch in Washington. Every Senator who fails to stop this war should lose their seat, starting with @SenSusanCollins and @SenFettermanPA.

i wish the world was kinder

אין אופוזיציה בישראל, אלא חמישים גוונים של מיליטריזם. ולא בגלל המלחמה אין אופוזיציה בישראל, אלא בגלל פחד וחוסר דמיון פוליטי. גם בין מלחמה למלחמה אין כאן אלטרנטיבה אמיתית, אלא וריאציות שונות של אותה תפיסה כושלת שלא פותרת דבר אלא רק מזינה את מעגל הדמים. ה״אופוזיציה״ הקיימת יודעת להצטרף ל״אחדות״, לברך את ״נשיא השלום״ טראמפ ואת ממשלת הדמים של נתניהו, ולאמץ את אותו הקו מדיני-ביטחוני שהיא מובילה, אך מתקשה להציע דרך אחרת. שוב ושוב מנסים כאן את אותה נוסחה: עוד ״סבב״, עוד מבצע, עוד דם. בכל פעם מבטיחים שהפעם זה יביא ביטחון, ובכל פעם המציאות מוכיחה אחרת. אין דיון עמוק בשורש, אין חזון, אין אומץ להציע דרך אחרת. רק עוד פחד, מלחמה ושכול. כולם מדבררים את אותם המסרים ומציעים בדיוק את אותה הדרך. ההבדלים ביניהם הם של סגנון וטון, לא של תפיסה. זו איננה אופוזיציה לשלטון הדמים של נתניהו, אלא אופוזיציה לסגנון הניהול שלו. אנחנו מציעים אלטרנטיבה אמיתית: אלטרנטיבה שמבהירה שהמציאות אינה גזירת גורל אלא תוצאה של בחירות פוליטיות. אלטרנטיבה שמתנגדת למלחמת נצח, ושמחויבת לצדק, להסדרה מדינית, לשלום, ולביטחון אמיתי לכולם ולכולן, כאן ובאזור כולו.