תומר בריסקר

@itainathaniel הוא אכן לא שוש.

שומעים מהטלפון שלי את הצליל של ״בדקות הקרובות״ ארבל: סבתא תתן לי טלפון *אני מחייך* איה: שוּש 🤫 ארבל: אני לא שוש אני ארבל 👋🏻

סליחה שאני מעז להפריע לפסטיבל הנפץ וההרס עם שאלה קטנונית: תגידו, מה בעצם המטרה של המלחמה הזאת? הבנתי את הקונספט הכללי: לפוצץ, להרוס ולשטח. אבל אלה רק דרכים כדי להשיג מטרה אסטרטגית. רגע, בכלל מותר לשאול מה המטרה של המלחמה, או שזה אוטומטית הופך אותי לשונא ישראל שמקבל כרטיס טיסה לברלין? אני, באופן אישי, את שרירי התאומים כבר חיזקתי למימדים אולימפיים בשבוע וחצי האחרונים מעליה וירידה למקלט . אבל יש כאלה בלי מקלט שמתרוצצים כרגע ברחובות בפאניקה לחפש אחד. בשיא החוצפה שלי, אני חושב שמגיע להם הסבר מינימלי. יש כאן אלפי אנשים שהבית שלהם הפך לאבק. יש הרוגים ופצועים שמשלמים בגוף ובנפש, לא מגיעה להם תשובה? זה אולי יפתיע חלק, אבל גם במחנה הליברלי יש אנשים שחושבים שחובה למנוע מאיראן נשק גרעיני וישמחו לראות את משטר האייתוללות נופל. אבל אני בכל זאת אהיה הנודניק המעיק ואשאל שוב: האם זאת המטרה המוצהרת של המלחמה? כי אני לא שמעתי את נתניהו מצהיר בפירוש על מטרה ברורה למלחמה הזאת. אני כן זוכר היטב איך אחרי מבצע ״עם כלביא״ לפני תשעה חודשים בדיוק, הוא נעמד מול האומה. מאופר למשעי, מזיע מול המצלמה, והכריז בפאתוס שהשגנו ״הישג היסטורי וניצחון שיעמוד לדורות״. אני אדם פשוט בלי דרישות, אבל ברוב חוצפתי אני מעז לדעת, בשביל מה הפסטיבל הזה? אולי זה סוד צבאי? יש סיכוי שמסתירים מאיתנו את הסיבה האמיתית מאחורי כל הבלאגן הזה כי המוח שלנו פשוט לא יכיל? תקראו לי חשדן, אבל באמת קצת קשה לי לסמוך על בנאדם שעומד מאופר, מכריז שניצחנו, ואחרי תשעה חודשים שולח אותי לרוץ לאותו מקלט בדיוק. אני מפחד לשאול את השאלה הבאה, כי זאת ממש עילה להגלות אותי מכאן: מה אסטרטגיית היציאה שלנו מהמלחמה? כאילו, איך מסיימים את המלחמה הזאת? כי נתניהו יחליט שבא לו? כי טראמפ יחליט בשבילנו? או שאולי כי הסקרים יראו עליה של כמה מנדטים לליכוד, ויהיה מי שיבין מכך שזהו, אפשר לסיים את המלחמה ברווח פוליטי? משום מה בישראל יש נתח אוכלוסייה שמשוכנע שמלחמה זה ממש לא הזמן לשאול שאלות, אלא רק לשתוק ולהנהן. אז צר לי, אני חולק עליהם. מלחמה שבה החיים שלי ושל הקרובים אליי נמצאים על הכף, היא בדיוק הזמן לשאול שאלות נוקבות, ואפילו לצפות לתשובות.

@amit_segal @arad_nir התבלבלת, בוא אתקן לך: "יש משהו מגונה, מפלג וקטנוני באי הזמנתו של נשיא בית המשפט העליון השופט יצחק עמית לישיבת הכנסת. אי אפשר לדבר על אחדות ולשרוק לה בוז במליאה"

יש משהו מגונה, מפלג וקטנוני באי הזמנתו של השופט יצחק עמית לישיבת הכנסת. אי אפשר לדבר על אחדות ולשרוק לה בוז במליאה

@shemeshmicha מעניין הרבה יותר מראשי הרשויות החיוניים, זה מי אותם "לא חיוניים" שחולצו בכל זאת ויש לחדד לגביהם את הנהלים.

חברים אני מציע להבהיר כדי שלא יהיה ספק איפה אני עומד. אני בעד הפלת משטר האייתולות. תמיד הייתי. הייתי בעד מיטוט שלטון חמאס לאורך שנים מהרגע הראשון שנסעתי לסקר את הדרום המופגז בצוק איתן ככתב חדשות עשר. אני חושב שעם ג׳יהאד אין שום פשרות ושישראל לא יכולה לחיות עם איומי טילים עליה. חשבתי לאורך שנים שנתניהו פחדן ומתחמק מעימות שהוא הכרחי כדי למנוע בדיוק טבח כמו השבעה באוקטובר. לדעתי כשישראל יוזמת ידה נמצאת על העליונה. ישראל לא הייתה צריכה להגיע לנקודה שבה טבעת חנק אירנית אימתנית מקיפה אותה, ואיראן רחוקה ימים מפצצה גרעינית. העובדה שנתניהו פועל בדקה התשעים, עם כל הביקורת, לא אומרת שזו לא החלטה נכונה ללכת עד הסוף מול משטר הרשע ושלא היה צריך לעשות זאת מזמן. אני רק מקווה שהממשלה הזאת תאפשר את מימוש כל התוכניות של מערכת הביטחון שהתכוננה לרגע הזה במשך שני עשורים ולא תשים שום ברקסים. יש אנשי מקצוע מופלאים בגופים הביטחוניים, יצירתיים, באמת המוחות הישראלים הטובים ביותר. כל מה שהחובבנים בממשלה צריכים לעשות זה לא להפריע להם. לא לכתוב שטויות בטוויטר, לא לתקוף עכשיו מתנגדים פוליטיים ובעיקר לא לייצר פילוג. העסקנים בממשלה לא מגרדים את האיכות האנושית שיש במערכות עליהן טינפו כאן במשך שנים. ישראל צריכה הייתה מזמן לפגוע בראש הנחש. כעת המשימה של הממשלה ושל נתניהו עצמו היא פשוט לתת גב מלא לטייסים, לאנשי המודיעין, לאנשי התעשיות הביטחוניות ולנסות עד כמה שניתן לסייע לתושבים בעורף (זה מאוד קשה כי אותה ממשלה חובבנית לא פעלה כדי לספק תשתיות וסיוע מבעוד מועד למאות אלפי ישראלים שנתקעו בלי מרחב מוגן מצד אחד או כאלה שתקועים בחו״ל מצד שני). ובעיקר הממשלה צריכה לחזור לסדר העדיפויות שמתווה כאן את הציונות האמיתית. בלי מהפכות משפטיות, קמפיינים שקריים נגד יועמ״שית או פצ״רית, בלי רדיפת מוחים או טינופים על אליטות או 8200. פירמידת סדר העדיפויות צריכה להתהפך בחזרה. קודם כל ביטחון ישראל ואז כל השאר. אם מאבדים פוקוס על הביטחון הכל מתרסק כפי שראינו במחדל השבעה באוקטובר. זה בדיוק הזמן להפסיק לשדר בערוצי התעמולה סקרים שמראים עד כמה שנתניהו ענק ושהפעולה באיראן מיטיבה איתו, או לחשוב שמלחמה מול איראן צריכה להשתקף אך ורק בפריזמה של קמפיין נתניהו וכשאיזושהי אצבע בעין אל מול מתנגדיו. זו משימה לאומית אמיתית, שמספר ראשי ממשלה התכוננו אליה לאורך עשורים, ולא משימה אישית של נתניהו שבאופן ציני ביותר ניכס אותה לקמפיינים פוליטיים ולעניין של מחנות. בעיני אנחנו בנקודה היסטורית בתולדות מדינת ישראל והפריזמה חייבת להשתנות. בהצלחה לכוחות הביטחון.

ביבי תפסיק לשקר. אני הייתי שם ב7.10. לא היו שם כפכפים, ולא ציוד שעלה פרוטות

שמתם לב שלמברשת שיניים יש שערות ולמברשת שיער יש שיניים?

חנה ארנדט, 1974

תקראו את הטור של קלמן ליבסקינד, כאילו - באמת תקראו אותו. חוסר ההבנה שלו בתקשורת הישראלית, במה שעובר בליבם ובראשם של כל מי שחושב על הגירה - פשוט מטורף. הוא חושב שהאנשים האלה לא אוהבים את המדינה, לא רוצים בטובתה, בזמן שהוא וחבריו הסרוגים שגרים בניכר וממש נלחמים לחזור לארץ - הם-הם הציונים האמיתיים. אז אגיד לו, לבחור הזה שפעם הערכתי: אדון @KalmanLiebskind , האנשים האלה לא שונאים את ישראל. הם אוהבים אותה, מאוד, ורוצים לחיות בה, לראות בה את ביתם, לגדל בה את ילדיהם. אני יודע כי אני מכיר אותם. הם חברים קרובים, בני משפחה, וסתם מכרים. חלקם עזב לפני עשרות שנים, חלקם לפני עשור, וחלקם ממש בשנה האחרונה. הם העידית שבעידית, הכי טובים שיש, המוחות הכי גדולים. חלקם לוחמי סיירות במיל', חלקם בוגרי 8200. אתה צריך לשאול את עצמך, מר ליבסקינד: למה זה קרה? מה הביא אותם לעזוב את ישראל ולהגר אם הם כ"כ אוהבים את המדינה? פשוט: כי הם אולי אוהבים את המדינה אבל המדינה לא אוהבת אותם. ברשותך אציין את הסיבות א. יקר פה, להחריד. זו לא גזירת גורל, זו פשוו בחירה של ההנהגה לא לטפל בבעיות השורש ב. קשה להקים ולקיים פה עסקים. המדינה היא השותף השקט שלך, שזה בסדר. מיסים זה חלק מהעניין. אבל השותף, במקום לעזור ואשכרה לעבוד עבור התשלום שהוא מקבל, מבכר להקשות. בירוקרטיה, מיסים, מכסים, תקנים מוזרים, תקנות הזויות. לפרטים פנה לידידי @AbirKara2 ג. שונאים אותנו. כן, יש פה שינאה עמוקה לחלקים גדולים מאיתנו. אתה מפמפם אותה, מציף אותה, מחבק אותה, מאדיר אותה. הממדלה מלאה באנשים ששונאים אותנו, הליברלים, בזים לנו, מזלזלים בנו, מחרבנים לנו על הראש, כותבים טורים בעיתון (התשקורת, לא?) כמה אנחנו דפוקים. ד. עובדים נגדנו, תוקעים לנו כל הזמן אצבעות בעין. לפרטים? תפנה לחברך הקרוב מר @amit_segal , שכתב את זה בעצמו. ה. חושבים שאנחנו לא ראויים לקבל כאן החלטות, להיות השלטון, אלא רק לתשלום מיסים ולשירות בצבא. לפרטים? ראה מה שעשיתם לממשלת בנט-לפיד. גם אתה מר ליבסקינד, גם אתה. ו. חוסר הגינות משווע - ציבורים שלמים שחיים על חשבון המדינה ורק רוצים לסחוט עוד ועוד, ומקבלים גושפנקא וחיבוקים מכם. אותם ישאלו מה מתאים או לא מתאים לעשות, אותנו יגייסו בכוח ואז יקראו לנו בוגדים. קלמן, אני יכול להמשיך עוד ועוד, אבל אני חושב שהבנת את המסר. לסיום אומר את זה: אף כוח מבחוץ לא ישמיד את ישראל. ההשמדה היחידה תהיה מבפנים, התפוררות. ומה שאתה עושה לא עוזר למנוע את זה, או לפתור. זו עוד תקיעת אצבע ממאירה בעין של כולנו, המשך טמינת הראש בחול וחוסר לקיחת אחריות על המצב. בנוהל.

בואו אסכם לכם את זה בפשטות - אם הכשירות הצבאית של צה"ל התבססה על התנדבותם של אנשים בשנות ה40 וה50 לחייהם, והפסקת התנדבותם פגעה בשירות והובילה ל7/10, הממשלה שהיתה אחראית לכשירות במשך 15 שנה כשלה כישלון קולוסלי.

שלום לך, בצלאל סמוטריץ' ידידי. אתמול בחרת להטיף לנו מוסר ואף הסברת, ביוהרתך המוכרת, כי "הניצחון" זה מה שפיטר פלצ'יק וענבר לניר עשו ליריבים שלהם - "הכריעו והכניעו". כן. לא פחות. תקשיב, בצלאל. זה לא נעים, אבל הגיע הזמן שמישהו יגלה לך את זה - אין לך מושג. אין לך מושג כיצד מנצחים מלחמה - לא בשדה הקרב ולא ברמה אסטרטגית. מעולם לא לחמת, מעולם לא פיקדת, מעולם לא ניהלת מערכה ומעולם לא אישרת שום מהלך צבאי משמעותי. כמובן, מעולם לא למדת באקדמיה ביטחון לאומי מהו. של נעליך מעל רגליך כאשר אתה מדבר על אנשים כמו עמוס ידלין או ישראל זיו, יא מביך. אין לך מושג כיצד מנצחים בכלכלה. מעולם לא למדת כלכלה ומעולם לא הוצאת חשבונית. אתה לא מבין דבר במאקרו ובמיקרו, לא מבין מה משמעותה של הורדת דירוג האשראי ומה ההשלכות. בסך הכל "יושבים כמה כלכלנים אנטישמיים בניו יורק", אה? מה אכפת לך כי מקום מושבם בכלל בלונדון, הרי אתה משוכנע כי סקוטלנד מצביעה באו"ם, ואם הייתי מספר לך כי האג"חים שלנו נסחרים כבר ב-BBB, בטח היית הולך לחפש אותן במסעדת ההמבורגרים. וכמובן אין לך שום מושג בספורט. הרי בכל החודשים האחרונים שבת וטענת כי אם רוצים להפסיק את הביזה הקואליציונית שלכם בעת המלחמה - אפשר קודם לקצץ בהבימה ובספורט. אתה לא מבין מה הערך של הספורט לחברה ומשוכנע כי מדובר במותרות של החילונים, תופעה "מיותרת" במקרה הטוב. אני די בטוח כי את השם של ענבר לניר שמעת לראשונה שלשום, ולפני שבועיים (אולי גם היום) לא היית מבדיל בין פיטר פלצ'יק לרומן סורקין, בין איפון לפנדל. אילו הייתי שואל אותך מה זה "וזארי", היית עונה כי מדובר בשר החוץ של יפן. עד כמה אין לך מושג בספורט? בספורט, להבדיל מהמאבק בטרור, לאחר שאתה מנצח - אתה מחבק ולוחץ את ידו של היריב. זו הרוח של הספורט, אבל מה לך ולרוח? בצלאל, מספיק. די לבלבל את המוח. לך הביתה, יש לך אלפי משפחות לבקש מהן סליחה על כל מה שחוללתם למדינה הזאת.

300 ימים למלחמה - תמצית הערכת המצב - 1. ישראל, גם אחרי הסיכולים של האנייה ושכור, בנחיתות אסטרטגית קשה, רב-מימדית. מדינית-אסטרטגית, בטחונית, משפטית, מוראלית, כלכלית. 2. הפער בין המציאות לבין תפיסת המציאות, בקרב חלקים לא קטנים בציבור הישראלי, ובקרב רוב חברי הממשלה והקואליציה - הוא פער עצום ומסוכן ביותר. 3. נתניהו, שמבין היטב את מימדי הכשלון ואיננו מנותק מן המציאות, החליט להגדיל את סכום ההימור. הוא מצית מלחמה אזורית כוללת, מאלץ את איראן להישאב לתוכה באופן ישיר, מקווה לאלץ גם את ארה"ב להישאב לתוכה, ואין לו שום יכולת לעצב את תוצאות המלחמה הזו. 4. הממשל האמריקני בנקודת חולשה הסטורית, תוצאה של הצטברות 'תהליכים' ונסיבות אומללה. 5. אירופה מרוכזת המלחמה באוקראינה, באיום הרוסי ובאיום של ממשל טראמפ 2.0. 6. רוסיה וסין מזהות הזדמנות להמשיך ולכרסם בסדר העולמי ובהגמוניה האמריקנית, הן באמצעות המלחמה באוקראינה, והן באמצעות הסכסוך הישראלי-פלסטיני, ומלחמה אזורית במזרח התיכון בעיתוי הכי גרוע מבחינת ארה"ב. 7. איראן נמצאת בפוזיציה טובה מאוד. היא הפכה לחוליה חיונית בציר הרוסי-סיני-צפ"קי, והיא הוכיחה שמודל "טבעת האש" באמצעות פרוקסיז עובד מצוין, ואין לישראל תשובה אליו. הסיכול בטהרן אמנם מביך אותה קשות, אבל היא תגיב עליו, והוא איננו Game changer ברמה האסטרטגית. 8. הנסיון האמריקני לגבש קואליציה אנטי-איראנית, שערב ה-7/10 נראה היה כמבשיל (הסכם ההגנה האמריקני-סעודי, נורמליזציה עם ישראל, "נאט"ו מזרח תיכוני"); סוכל למעשה ע"י המהלך האסטרטגי המכריע של סינואר, לדעתי במעורבות איראנית משמעותית, במתקפת ה-7/10, בכניסת חיזבאללה והחותים למערכה, ובניהול מלחמת התשה מוצלחת מול ישראל. 9. אמנם הקואליציה הזו פעלה היטב ב"ליל הטילים" והוכיחה את הפוטנציאל שלה, ויש לקוות שגם בימים ובשבועות הקרובים היא תסייע לישראל להתמודד את התגובה האירנית הצפויה, שתהיה כנראה רב-זירתית. אבל סירובו של נתניהו לקבל את מתווה ביידן כבר לפני חודשים רבים סיכל את המהלך הגדול, מנע מישראל הישג אסטרטגי הסטורי, וכרה לנו בור ענק שיהיה קשה מאוד להיחלץ ממנו. 10. הבוקר הזה אנו על סף הדרדרות חמורה ובלתי נשלטת, בתנאי-פתיחה קשים ביותר, כאשר את הממשלה מנהל אדם בלתי-כשיר בעליל, המסכן ביודעין את הבטחון הלאומי, הורס את ההווה ומחריב את העתיד של כולנו, אך ורק למען הישרדותו בשלטון והתחמקות מדין צדק על פשעיו ומחדליו המרובים, לפני ואחרי ה-7/10. הממשלה מורכבת מאסופת חדלי-אישים, עם הרכב מגוון של משיחיסטים, משתמטים, מושחתים, פחדנים ואופורטוניסטים. מנגנוני קבלת ההחלטות משותקים ולא מתפקדים. שומרי הסף מורתעים ומוחלשים. 11. צמרת צה"ל ומערכת הבטחון אובדת עצות. הם מבינים היטב את תמונת המצב ואת חומרת המצב, אבל חוששים לנקוט עמדה בפומבי, ונתניהו מזהה את חולשתם ומנצל אותה. 12. נאמר זאת בצורה החדה ביותר - במלחמה אזורית בהקשר ובעיתוי הנוכחיים ישראל לא תנצח. בשום תרחיש. ישראל פגיעה הרבה יותר מכל אחד מאויביה, ובוודאי מהקואליציה של "טבעת החנק" כקולקטיב. כושר הספיגה של החותים, של חיזבאללה ולבנון, ובוודאי של איראן, גדולים בהרבה מזה של ישראל. מדינה קטנה בשטחה ובאוכלוסייתה, מודרנית, מערבית, השקועה עד צוואר במלחמה של 300 ימים שבה היא לא מנצחת, לא אמורה ליזום מלחמה נרחבת יותר עם אויבים חזקים יותר מהחמאס. מדינה שכל ידידותיה דורשות ממנה לעצור את המלחמה וללכת להסכם שחרור חטופים והפסקת אש, לא אמורה לדחות בבוז את ההצעות הללו, ולצפות לתמיכה גורפת בדמות משלוחי נשק, ווטו באו"ם, ועצירת המלחמה בתנאים נוחים לישראל. זה לא יקרה. מדינה שכלכלתה נמצאת כבר עכשיו במשבר החמור ביותר מאז 1973, לא אמורה להגדיל את ההימור ולהעמיס על המשק עוד נטל כבד מנשוא. מדינה שכוחות המילואים שלה שחוקים, וצבאה הסדיר פגוע, לא אמורה לשלוח אותם למלחמה קשה יותר וללא יכולת לסיים אותה בתנאים טובים. וכמובן, מדינה שרק חלק מסוים מאוד מאוכלוסייתה נושא בנטל, והחלק הזה ברובו איננו מיוצג בממשלה; ממשלה שמגדילה את הנטל על אותו חלק, וממשיכה לאפשר את השתמטות ובטלנות החלקים שהיא מייצגת; ממשלה שאין לה שום לגיטימציה ציבורית, ש-70% ויותר דורשים את הסתלקותה בבושת פנים, שמוכיחה מיום הקמתה אי-כשירות ומעילה בתפקיד, ממשלה כזו לא יכולה להרחיב את המלחמה. 13. כל הג'ינגואיסטים (מחרחרי המלחמה) בממשלה, בתקשורת, ברשתות ובציבור נדרשים להשיב על שאלה אחת - מה מצב הסיום הריאלי של המלחמה האזורית שאתם מעודדים? איך נראה ההסכם שייסיים את המלחמה עם לבנון? איך נראה ההסכם שיסיים את המלחמה עם איראן? הרי אין לכם תשובה משכנעת אפילו ל"יום שאחרי" בעזה, שהיא הזירה הפשוטה, הקטנה והחלשה ביותר מכל הזירות הללו... האמת היא שאין לאף אחד מהם שום תשובה או אפילו קצה של תשובה. ישראל לא יכולה "להכריע" את איראן לבדה. זה גדול עלינו בהרבה מספרים. זה גדול אפילו על ארה"ב, לא תאורטית אבל מעשית, עיינו ערך עירק. ישראל לא יכולה אפילו "להכריע" את חיזבאללה, וגם לא "להסיר את האיום" באופן אמין לשנים רבות. גרוע מכך, לארה"ב בחולשתה הנוכחית, ובמצב יחסיה עם רוסיה וסין, יהיה קשה מאוד לסגור עבור ישראל את המלחמה הזו. היא תזדקק לא רק להסכמה איראנית - שכמובן תהיה עם תג מחיר קשה - אלא גם להסכמה רוסית וסינית, ולשתי המעצמות הללו אין שום אינטרס לקצר את המערכה. להיפך. יש להן אינטרס להאריך אותה, לחשוף את קוצר ידה של ארה"ב, ש"איננה מסוגלת אפילו לרסן את ישראל", ליהנות (איראן ורוסיה, לא סין) מעליית מחירי הנפט והשפעתה הצפויה על הבחירות בארה"ב, ובגדול להטות עוד ועוד את מאזן העוצמה העולמית לכיוונן. המשמעות היא שישראל עלולה להדרדר לחודשים ארוכים מאוד של מלחמה בעצימות שהיא מעולם לא חוותה, ואני אחסוך כאן תיאורים מפורטים יותר. 14. כל האולפנים, הפרשנים וכלי התקשורת היו אמורים לעסוק בכל זה, ורק בזה. אבל הם מתנהלים - לא כולם ולא כל הזמן, אבל רובם - במעין יקום מקביל. ביקום הזה ישראל רק צריכה להחליט, להיות "התקפית", ואז בתוך זמן ממש קצר (שבועות? חודשים?) חיזבאללה יכרע ברך בפנינו, איראן תנשק את הטבעת של נתניהו, והחותים יבקשו להתגייר. אפילו אנשים מנוסים, שהיו אמורים להיות מפוכחים, אם לא לפני אז אחרי 300 הימים האחרונים, ממלמלים "אין לנו ברירה, חייבים להסיר את האיום, גם אם המחיר יהיה כבד". ובכן, המחיר יהיה כבד מנשוא, והאיום לא יוסר. 15. ארון מילר ידידי, איש הסטייט דיפרטמנט לשעבר, שביחד ולחוד חרשנו בשדות תהליכי השלום במזרח התיכון במשך עשרות שנים, כתב אתמול ציוץ עצוב, מפוכח וקשה - Whether we end up in a regional war, the future seems pretty clear: Seemingly never-ending, grinding wars of attrition between Israel and Iran and its proxies with few if any off-ramps and prospects for enduring de-escalation. העתיד השחור הזה, מה שנפתלי בנט קרא "ספארטה מזרח תיכונית", מה שנתניהו קרא "חיים על החרב", מה שהסמוטריצ'ים ורבניהם מכנים "הימים הכי יפים שלנו", מה שהאוונגליסטים מכנים "מלחמת גוג ומגוג" שאחריה כל היהודים יראו את האור ויתנצרו, העתיד הזה הוא מה שנתניהו וחברי/ות ממשלת החורבן מבשלים לנו. 16. אז מי שמאמין/ה שזו "מלחמת אין ברירה", מי שחושב שכל הניתוח הזה שגוי, מוזמן להציע ניתוח חלופי ולהתווכח. מי שמבין/ה את חומרת המצב, נדרש/ת לא להשלים עימו אלא להיאבק נגד מחולליו. לנתניהו ולממשלה אין מנדט להרחיב את המלחמה. נקודה. זכותם לחשוב שזה המהלך הנדרש, ושהם המתאימים להוביל אותו. אבל הם חייבים ללכת אל העם ולקבל את אמונו בדרכם הזו ובהם כמוביליה. לפי כל הסקרים רוב העם לא איתם, אלא דורש חתימה על עיסקה, סיום המלחמה והליכה לבחירות. 17. ממשלה כשירה היתה מנצלת את הסיכולים כדי לפנות לארה"ב, מצרים, קטר והקהילה הבינלאומית כולה ולומר - אנחנו מעונינים לחתום על העיסקה. עכשיו. עיזרו לנו להביא את חמאס לשולחן, עיזרו לנו לשקם את עזה ולבנות שלטון פלסטיני אפקטיבי ופרגמטי, עיזרו לנו לבנות סדר אזורי חדש, על בסיס תוכנית ביידן. אנחנו All in. 18. נ.ב. - יש עוד הרבה מה לומר על הזירה הפנימית, על ההפיכה המשטרית-משיחית המשתוללת, על גל הירידה מהארץ של טובי בנינו, בנותינו, בניהם ובנותיהם, על אפסות ה"אופוזיציה", אבל Enough said וגם Enough sad.

אחרי משהו כמו 12 שעות בממ"ד, נגב השעינה עליי ראש ושאלה אותי, בשקט, אם הצעקות בחוץ הן של מפלצות מפחידות ואם הן באות לאכול אותנו. דמיין את זה, קרומבי. דמיין לחבק את הבת שלך ולדעת שמה שמפריד בינה לבין רצח אכזרי הוא החלטה אקראית של מחבל. דמיין שזה נמשך שעות. שעות. שהתינוק צורח מבכי כי אין תמ"ל אבל אפילו ללכת לבית שממול אי אפשר וקב"ט העיר צועק בטלפון שאסור לצאת והעיר עוד לא בשליטה ישראלית. דמיין מה זה לראות מחבלים הולכים ליד הגן של הילדה עם ידיים בכיסים. בסתלבט. בעלי בית. דמיין שבזמן הזה מגיעות אלייך תחינות מכל מקום. מחברות וחברי נפש. משפחה. הם בחוץ. הם בבית. הם ירו בבעלי. אני שומעת צרחות של נשים. חברות מתייעצות איך להתאבד כדי לא להאנס. דמיין להיות בלייב עם חברה שמספרת שהיא משתינה על סדינים ודוחפת ברווח התחתון של הדלת כדי למנוע מהעשן להכנס כי המחבלים שורפים את בתיהם כדי שיצאו. דמיין מה זה לצאת יממה אחרי ולראות שהבית שלך, השכונה שלך, המקום בו אתה הולך עם הילדים לטייל ולמכולת ולשתות קפה הפך לסרט זומבים עם גופות ודם בכל מקום. בכל מקום, קרומבי. דמיין מה זה אומר להדחיק כמה חטופות חטופים ונרצחים אתה מכיר. לנסות להתמודד עם אחד או אחת כל פעם ולשכוח את השאר מתוך ההבנה המבישה שלעכל את ההיקף פשוט ימוטט אותך. דמיין לחזור אחרי חצי שנה ולגלות שחצי מהרחוב לא מוכן לחזור. שהקהילה מתפרקת. ש115 איש שאת רובם אתה מכיר כך או אחרת נמקים במנהרות חמאס. שלא יכולת להגן עליהם. את האשמה בלקום בבוקר או להתלונן שאין מזגן. כל זה לא קרה בטעות, קרומבי. זו הייתה התוצאה הבלתי נמנעת של מדיניות ארוכת שנים לאתרג את חמאס, לדאוג למימונו ולאפשר לו להתעצם כרצונו. לשחוק את צבא היבשה. להתעלם מכל עיסוק עומק בביטחון ישראל לטובת הטרלות. לטובתך, בעצם. אז אם קשה לך לראות אותי, אותנו, מקטרים כשאתה שומע סיסמאות מגניבות באנגלית ורוצה רק למחוא כפיים ולהתלהב, נסה לדמיין איך זה נראה שני מטרים מהבועה הפריוולגית, השבעה והמקושרת שלך, ואולי תבין. ואם לא אז כבודו מוזמן ללכת לחפש מי ינענע אותו.

כתב"מ אפשר להפיל אבל פיל אי אפשר לכתב"מ

@itainathaniel בביקור האחרון אכלנו פה פעמיים, בעקבות המלצה של מקומי וכי זה היה קרוב למלון, אבל בגדול כל בייגליה אקראית עושה את העבודה maps.app.goo.gl/AFTi1HpoHVdALS…

@tbrisker יש לך מיקום מועדף או להיכנס למשהו אקראי?

אתם נוחתים בניוארק ביום ראשון בשש בבוקר. לוקחים מונית למרכז מנהטן. מה הדבר הבא שאתם עושים?

שאלות ותשובות נפוצות על העיסקה שעל השולחן - 1. רגע, אז הפסדנו? - כן. הפסדנו. הפסדנו ב-7/10, וגם אם ניתן היה לייצר סוג של ניצחון בחודשים שחלפו מאז, נתניהו וממשלתו עשו את ההפך המוחלט. מנעו כל אפשרות ליצירת שלטון פלסטיני-ערבי אנטי-חמאסי, הרסו את היחסים עם ארה"ב והמערב, יצרו אסון הומניטרי במימדים מטורפים, ואיבדו כל לגיטימציה פנימית, אזורית ובינלאומית. העסקה שעל השולחן מבטאת את הכישלון הזה, והיא מאפשרת להחזיר את מעט החטופים שעוד נותרו בחיים, להפסיק את הלחימה, ללכת לבחירות ולהתארגן מחדש לשיקום המדינה, החברה והאסטרטגיה הלאומית מול אויבים ומול בעלי ברית. 2. אבל רפיח, מה עם רפיח? - רפיח היא דחליל. הסחת דעת שנתניהו יצר והתקשורת באיוולתה קנתה בתחילה, ורק חלקה התפכח. גם כיבוש מלא של רפיח לא היה משנה שום דבר מהותי בתמונת המצב, ולא היה מייצר "ניצחון". בכל מקרה, באופן מעשי ארה"ב הטילה ווטו על כניסה מאסיבית לרפיח, ואין לישראל אופציה לבצע זאת. הממשלה הבאה תידרש ליצור פתרון מהותי ועמוק לכל סוגיית החמאס, לכל שטח עזה, לסכסוך הישראלי פלסטיני ולהצעת המגה-דיל האמריקנית-סעודית. רפיח היא חלקיק לא חשוב בתוך התמונה הגדולה, שנתניהו מנסה לנפח. זה פייק. 3. אבל סינואר והחמאס יחגגו ניצחון? - נכון. וזה יהיה מרתיח. אבל אנחנו נזכה לראות חלק מהחטופים חוזרים בחיים. וחיילינו יפסיקו להסתכן לשווא, במלחמה ללא אסטרטגיה וללא תכלית מדינית, אלא רק עם מטרה פוליטית-פרסונלית-קרימינלית של נתניהו ושותפיו העבריינים והמשיחיים. ונוכל ללכת לקלפיות, לסלק את פושעי ה-7/10, ולבחור ממשלה ראויה שתוכל להתחיל את תהליכי השיקום וההתחדשות הלאומיים. 4. אז חמאס יחזור לשלוט ברצועת עזה? - בטווח הקצר יווצר מצב ביניים שבו מצד אחד הרצועה תוצף בסיוע הומניטרי, תושבים יחזרו לאין-בתים שלהם, וחמאס ינסה לשקם את שלטונו. מצד שני, ישראל תצטרך לעשות מאמצים נגדיים, בתנאים לא קלים, אבל עם תמיכה של ארה"ב, וכל מדינות העולם המערבי והערבי. הממשלה הבאה תוכל ללכת ל"מתווה ביידן" שכולל הקמת ממשלה פלסטינית לא-חמאסית, בגיבוי סעודיה, מצרים ומדינות ערביות נוספות. בקיצור - בטווח הקצר זה ייראה רע. אבל בתוך מספר חודשים ניתן יהיה להפוך את הקערה. 5. ומה יהיה עם הצפון? התושבים עדיין פליטים! - בסבירות גבוהה מאוד, העיסקה תאפשר חתימה על הסכם עם לבנון, שיביא לשביתת נשק ממושכת, להרחקת חיזבאללה מהגבול, ויאפשר את חזרת התושבים לישובים ותחילת שיקומם. לבעיית חיזבאללה במובנה המהותי וארוך הטווח - תידרש הממשלה הבאה. 6. מה החלופה לעיסקה הזו? אולי שווה לשקול אותה? - ובכן, החלופה לעיסקה הזו איננה "ניצחון מוחלט", וגם לא "ניצחון", וגם לא "מיטוט החמאס" ואפילו לא "כניסה לרפיח". החלופה לעיסקה הזו היא שקיעה מהירה בבידוד מדיני קטסטרופלי, עם אמברגו נשק אמריקני ואירופי. כלומר שלילת יכולתו של צה"ל לפעול לא רק בעזה, אלא בכל הזירות, ויצירת פיתוי עצום לחיזבאללה ואיראן לפעול. גם הכלכלה הישראלית תידרדר במהירות, עוד ועוד מדינות יטילו חרמות סחר והשקעות, המחירים יאמירו, השקל יישחק, וניכנס למשבר כלכלי חמור. נתניהו וממשלת ה-64 יגיבו בעוד צעדים קיצוניים וקיקיוניים וחסרי משמעות כמו "חרם נגדי על טורקיה", ויפיקו עוד סרטוני-תוכחה על "העולם כולו נגדנו", ו-"אתם אנטישמים". עלול להיות גם נסיון למיטוט הרש"פ ולהבערת איו"ש, כדי לייצר עוד הסחות דעת ולמנוע בחירות. הממשלה תסלים את המלחמה לא רק נגד העם הפלסטיני כולו, והעולם המערבי כולו, אלא נגד רוב הציבור הישראלי, ה-80% שדורשים את החלפתה. זו החלופה לעיסקה. עכשיו תחשבו איזו חלופה עדיפה...

איזה גאון!

6. החונטה, האליטה, הקפלן, בלה בלה בלה. תסתובבו סביב זה כמה שתרצו. לא השמאל, לא המפגינים ולא אנשי הלטאה אחראים על ניהול המדינה. יש ממשלה, והיא גרועה ולא מתפקדת בכל הרבדים. מחינוך ועד איכות הסביבה, מכלכלה ועד רווחה. הכל מוזנח, הכל מופקר, הכל מידרדר.

@danielamram3 לא מתאים לך להפיץ פייק ככה. twitter.com/ItayBlumental/…

לא רק סיוע ״הומניטרי״: כעת כבר לא מסתירים, חלק גדול מהמשאיות שנכנסות לעזה מכילות חומרי בניה, בניהם ברזל פלדה בטון ועוד. דיווחנו על זה בעבר כאן אבל עכשיו כבר לא מסתירים את זה. לא רק שעוזרים לשיקום הרצועה אין שום סיכוי שהחמאס לא משקם בזה מנהרות ובסיסים חדשים כפי שעשה עד היום. פשוט לא נתפס!