Shmuel Lederman

״אין סימנים לבקיעים בקרב השילטון באיראן והאליטה עדיין מאוחדת כפי שהיתה תמיד. שהמטרה לשמר את השילטון נמצאת מעל הכל. הטענה שאין הסכם בשל סכסוכים פנימיים היא שגויה שנובעת ומזינה מחוסר הבנה של המערכת השילטונית שם״. דברים שאומרת לי @SanamVakil בראיון שידרנו היום בסדר עולמי!:

חחח

שלום לפצ"ר. יש סיכוי, אני חושב, שתראה את הציוץ הזה, או שמישהו יעביר לך. אתה אישרת לאלוף הפיקוד לקבוע הוראות פתיחה באש על פי שייכות אתנית? אחד משניים: אם כן, אתה חתום בעקיפין על כתבי אישום בהאג וכשלת בתפקידך. אם לא, אתה לא אוכף את הדין בצבא וכשלת בתפקידך. haaretz.co.il/news/politics/…

אורוול

@drevney @stym חסימת באב אל מנדב בדרום תימן תהיה מכה רצינית נוספת לכלכלה העולמית והחות'ים יכולים לעשות את זה, וסביר שאיראן והם שומרים את זה כקלף נוסף שאפשר לשלוף במקרה הצורך, לא כשירות עיוור לאיראן אלא כבני ברית עם אינטרס משותף.

@shmulikled @stym או שהם הגבילו עצמם לסולידריות עם פלסטין, מה שמסייע להם פוליטית, ולא בשירות עיוור של אירן. או שבגלל איחוד שאר תימן תחת שליטת המיליציה הסעודית, מצבם יותר עדין. או כל מיני סיבות אחרות הרבה יותר טובות

זו פרשנות אחת להתנהלות של החות'ים במלחמה עם איראן, ספק אם הנכונה.

@stym כן, זו למשל פרשנות יותר סבירה: שהחות'ים מתואמים עם איראן כקלף נוסף במלחמה במקרה הצורך.

@shmulikled קראתי ציוץ של דובר הפרלמנט האירני שרמז שמצור על ים סוף עדיין בקלפים. להבנתי (המאד מועטה) זה רמז שמתייחס לנכונות של החות׳ים להצטרף במידת הצורך.

"הדחיפה ליציאת ארה"ב מהסכם הגרעין ללא כל אסטרטגיה חלופית, היא אחת הטעויות האסטרטגיות החמורות ביותר של ישראל בעשורים האחרונים". פוסט של דני סיטרינוביץ בזירת הבלוגים של זמן ישראל | דעה zman.co.il/682771/ @citrinowicz

לא רבים יודעים זאת, אבל לעיתים קרובות הדבר המוסרי לעשות הוא גם החכם.

תראו, אחד הדברים הכי לא מובנים למי שלא עסק באיראן, היא העובדה (עובדה!) שבאיראן תמיד היה ויכוח פנימי לגבי הצורך בתכנית גרעין צבאית. כן, זה לא אינטואיטיבי לצרכן תקשורת ממוצע בישראל, אבל זו עובדה. איראן ככלל התנהלה באופן מאד שונה מהדיקטטורות הערביות המוכרות, כמו זו של חאפט׳ אל אסד, או של צדאם חסין או של מעמר קדאפי. אצל הדיקטטורים הערביים לא היו ויכוחים ולא היה דיון. אם היית מתווכח היית עלול לסיים בחבית חומצה. באיראן המהפכנית תמיד היו דיונים פנימיים אמיתיים. כך גם לגבי נושא הגרעין. בעקבות המשבר עם הפקחים בתחילת שנות האלפיים, ואחרי 911 ושינויי המשטר שהובילו האמריקנים באפגניסטאן ובעיראק, עצר המנהיג את תכנית הגרעין הצבאית במשרד ההגנה ושימר את אנשיה (תכנית ״אמאד״ המפורסמת מארכיון הגרעין). מאז היו מספר דעות שונות באיראן לגבי תכנית הגרעין הצבאית: א. צריך להשיג נשק גרעיני הכי מהר שאפשר. זו דעה שנדחתה על ידי המנהיג עד 12 ביוני 2025. הבאתי כבר את הציטוט המאשר את זה מפיה של טולסי גבארד, ראשת המודיעין האמריקני ומינוי פוליטי של טראמפ. הצורך להשיג נשק גרעיני בדרך כלל הוצג על ידי בכירים במשמרות המהפכה ובמשרד ההגנה וכמובן על ידי אנשי קבוצת הנשק שרצו אישור להשיג נשק גרעיני ולא קיבלו אותו במשך עשרים שנה. ב. צריך להתקרב לנשק גרעיני אבל לא להשיג אותו. בישראל מכנים את זה ״מדינת סף״ למרות שלהגדיר מהי מדינת סף זו משימה לא פשוטה. לא נלאה אתכם בהגדרות. לצורך הגעה למצב הזה, איראן רצתה להמשיך בהעשרת אוראניום, לבנות כורים גרעיניים עם פוטנציאל פלוטוגני (עוד חומר שאפשר לייצר ממנו פצצה והוא לא אוראניום), ולשמר את אנשי קבוצת הנשק, גם אם הם לא פועלים ישירות להשגת נשק. למצב הזה יש יתרונות ביכולת למנף אותו פוליטית במו״מ הבינלאומי, וגם כמצב יציאה מהיר לנשק גרעיני, היה והמנהיג יחליט על כך. ג. צריך לוותר על תכנית נשק גרעיני, ולהמשיך בתכנית גרעין אזרחית בלבד. הרציונל של המחנה הזה היה רציונל מוכר במהפכה האסלאמית ובגאווה הלאומית האיראנית: אף גורם חיצוני לא ישלול מאיתנו את הזכויות המוקנות לנו בחוק הבינלאומי. איראן היא מדינה מתקדמת מאד מבחינה מדעית וטכנולוגית, תעשיית הגרעין שלה מונה עשרות אלפי מדענים ועובדים, ואסור לוותר עליה בגלל לחץ חיצוני. דוק - אנשי המחנה הזה חשבו שלאיראן אין צורך בנשק גרעיני, והשגתו תזיק לה יותר משתועיל (לדעתי דווקא אחמדינג׳אד שהיה אנטישמי וקיצוני ומשיחי, היה אחד מאלו שדגלו בעמדה הזו). ד. אין צורך לא בתכנית גרעין אזרחית ולא בתכנית צבאית. יותר חשוב המצב הכלכלי ולא להיות מבודדים. זו דעה נדירה מאד, כמעט לא היתה קיימת, בעיקר כיוון שכל מי שמאמין במהפכה האסלאמית נושא איתו אידאולוגיה שבה איראן רדופה וצריכה אמצעי התגוננות פוליטיים ואחרים. גם הגאווה הלאומית, הזהות השיעית של מיעוט נרדף, והנסיון ההסטורי המר של איראן במעורבות זרה, מנעו מאנשים להחזיק בעמדה הזו. כיוון ששלוש העמדות הראשונות כולן הובילו להתעקשות שלא לוותר על התכנית האזרחית הרחבה (חלק מהאנשים בדיון לא הכירו את אנשי תכנית הנשק שהוקפאה מסיבות של סיווג ולכן לא יכלו להתייחס אליה), קשה היה להבחין בכל שלב מהי העמדה המובילה. קל להתבלבל בין העמדות, כי ההחצנה שלהן כלפי העולם הרבה פעמים בעשרים השנים האחרונות היתה זהה. במיוחד הדבר נכון לגבי עמדות ב׳ ו-ג׳ ששתיהן מתעקשות על המשך התכנית האזרחית, אבל מוכנות לוותר על מרכיבים רבים בצד הצבאי. אלו העמדות שהובילו להסכם עם אובאמה (שכלל נכונות לפיקוח על מרכיבים צבאיים והגבלה משמעותית, אך לא עצירה, של התכנית האזרחית). ושוב, זה לא קשור לתמימות שלי או לזה שאני אידיוט שמאמין לאיראנים. זו עובדה שלא יכולה להיות עליה מחלוקת. לא אינטואיטיבית, אבל עובדה. למה זה חשוב? כי גם עכשיו, אחרי שתי המלחמות, השאלה האבחנתית הזו היא קריטית. האם המשטר עבר לאפשרות הראשונה? האם התקבלה הוראה להשיג נשק גרעיני במהירות האפשרית? למי שלא שותף לחומר מודיעיני רגיש וסודי יהיה קשה לשפוט לפי המידע הגלוי. ועדיין, ככל שאיראן מושכת ודוחה את המו״מ על הגרעין, יש מקום לחשוד שהיא עברה לאפשרות הראשונה. ומצד שני, ככל שטראמפ יתעקש על אפס העשרה באיראן, כלומר פגיעה בגאווה הלאומית, במגזר הגרעין האזרחי, ובאידאולוגיה האיראנית העיקשת לא להכנע לתכתיבים חיצוניים, יהיה יותר קשה לדעת. ההתעקשות לא להכנע תוכל להתפרש כרצון להגיע לנשק גרעיני אבל גם כהתעקשות לשמור על הנכסים הלאומיים המדעיים ועל הגאווה. אם טראמפ יציע הגבלה זמנית של העשרה פלוס הוצאת החומר המועשר והאיראנים לא יסכימו או יגררו רגליים, יש מקום לחשוש לטעמי שהם שינו את עמדתם ורצים לגרעין. אפשרויות ב׳ ו-ג׳ לעיל, מדינת סף והעמדה לפיה לא צריך נשק גרעיני, יכולות לחיות טוב מאד עם הסכם, גם אם הוא קצת יותר חמור מזה של אובאמה, באופן שאמור לאפשר לטראמפ לקבל אותו. אם איראן תדחה הצעה להסכם כזה (וגם את זה יהיה קשה לדעת כי אנחנו לא יודעים הכל על המו״מ שמתנהל מאחורי הקלעים), יש מקום לחשוש שהם רצים לפצצה. מיצרי הורמוז זה סופר חשוב לכלכלה העולמית ולמדינות המפרץ, אבל לא לישראל. לנו הדבר הכי חשוב (לטעמי היחיד) זה שלאיראן לא יהיה נשק גרעיני. #autoplay" target="_blank" rel="nofollow noopener">ynet.co.il/news/article/b…

אחלה

עכשיו כשהתפרסמה תמונה, אפשר לרדת עוד יותר לפרטים. תחזיקו ראש, זה קצת ארוך, וכהרגלי - פסימי. רון בן ישי מפרסם כתבה (בקישור הראשון) שמסבירה שעכשיו האסטרטגיה היא לקבור את החומר המועשר (שמספיק לעשר פצצות אטום), במקום להביא אותו או להוציא אותו מאיראן בהסכם ותחת פיקוח. אז תנו לי להסביר למה אני מאד מאד ספקן בהקשר הזה, גם אם נשיא ארה״ב מפרסם סרטון של הפצצה באתר המנהרות באצפהאן. תמונה כידוע שווה אלף מילים, ועכשיו אפשר לראות בעיניים מה זה להעביר חומר מועשר. חביות, אין קרינה ואין שום דבר, משאית אחת. כל חבית כזו יכולה להכיל חומר לפצצת אטום אחת. כלומר אפשר לסחוב אותה בבגז׳ של מכונית רגילה, או לפצל לחמישה תרמילי גב. לפני המלחמה היה פיקוח סופר הדוק על החומר הזה. פקחים שקלו אותו בתכיפות גבוהה. פעם גם היו מצלמות אונליין שמשדרות לסבא״א שהיו 24/7 על החביות. במשך עשרים השנים האחרונות לא הוכחה אף פעילות העשרה חשאית באיראן, למרות מאמצי איסוף מודיעיניים כבירים. המלחמה ביוני הביאה לסילוק הפקחים ולכך שהחומר בידי האיראנים ללא פיקוח כלשהו. האיראנים לא מפגרים. הם יודעים שיש לנו לוייני צילום בשמים. אם הם רוצים להעלים חבית אחת, הם לא יעשו את זה עם המשאית הזו. הם יעשו את זה כמו שאמרתי, בחשאי. הם צריכים להיות ממש מפגרים אם הם שמו מאה אחוז מהחומר במנהרה הזו, ולא הוציאו איזה חבית או שתיים לאתר אחר, בחסות החשיכה ובחסות הבגז׳ של איזה אוטו קטן. אתר המנהרות באצפהאן כידוע כלל לא הופצץ ב״עם כלביא״. המנהרה הזו עמוקה מדי ולא ניתנת לחדירה עם החימושים הקיימים (עוד דוגמא לזה שצבא הוא מקצוע. אי אפשר להשמיד כל דבר, גם אם נורא רוצים ואיזה שר כתב פוסט בטוויטר על ״להשמיד״). אז פגעו בכניסה למנהרות והודיעו ש״החומר קבור במנהרות״. עמית סגל כהרגלו הגזים ושיקר ואמר שאי אפשר להוציא את החומר שקבור שם בין ההריסות. אז לא. לחפור כניסה אחרת לתוך האולם זה די קל כשאתה איראני ופועל בחופשיות. עכשיו נשיא ארה״ב מפרסם סרטון יפה של הפצצה באותו אתר בדיוק, זה שלא הופצץ ביוני שעבר כי הבינו שאי אפשר לחדור אותו. יתכן שהאמריקנים עושים נסיון נוסף להשחיל כמה פצצות חודרות זו אחרי זו, בתקווה שהן יחפרו את דרכן עד לאולם אחסון. אולי. לא קל לביצוע. ואולי הנשיא מנסה להכין לעצמו תירוץ. מחר או מחרתיים הוא יודיע שהחומר was obliterated, והנה ירדה לנו דאגה מהשולחן. בניגוד ליוני שעבר, כעבור עשרה חודשים התקשורת קצת למדה, וכולם מציקים לגבי איפה החומר המועשר. אז הנה תקפנו. הנה השמדנו. הלוואי שהמודיעין יודע הכל על החומר. הלוואי שארה״ב מצאה דרך אמיתית לחדור את המנהרות האלה באמצעות שרשור של פצצות חודרות. אני עדיין סקפטי כדרכי. אני גם מזכיר שגם אם פצצה הגיעה עד אולם האחסון, זה לא חומר שמושמד מפצצה. אולי הוא מתפזר, אבל אפשר לאסוף אותו ולנקות אותו די במהירות. הדרך האמיתית והטובה לוודא שאין לאיראנים חומר לפצצה זה שמישהו (חיילים אמריקנים, פקחי סבא״א) יגיע לאזור, ימצא את כל החביות וישקול אותן עד הגרם האחרון. כמו שהפקחים עשו באופן שוטף לפני המלחמה מול איראן. כל עוד זה לא קורה, יש חשש גדול מאד שהאיראנים הסיטו חלק מהחומר לאתר חשאי, ויהיה קשה מאד למצוא אותו. כזכור, כל מה שהם צריכים זה כמאתיים צנטריפוגות (היו להם לפני המלחמה מעל 20 אלף. להנציל מאתיים זו לא בעיה כל כך קשה). חודש או חודשיים של העשרה לתשעים אחוז. הם צריכים להמיר את האוראניום למתכת (כן מחייב הקמת מפעל כימי קטן. עוד חודשיים שלושה) ולעטוף אותו בחומרי נפץ ובמקור ניטרונים ולעשות ניסוי גרעיני. לא צריך זיווד על טיל. זה מיותר לגמרי. והכי חשוב: כל האנשים הבכירים במשטר האיראני שלחצו על מנהיג איראן ח׳אמנהי להצטייד בנשק גרעיני, ונדחו שוב ושוב בעשרים השנים האחרונות, מנהלים עכשיו את איראן ביחד עם משמרות המהפכה. הרגנו להם את המנהיג וחלק גדול מההנהגה ואמרנו שאנחנו באים להפיל אותם ולהוציא אותם להורג. מוטיבציה לא חסרה. אין שום ספק שהם רצים לפצצה עכשיו. נתפלל שיש מודיעין טוב. זו לא משימה קלה בכלל. #איפה_האוראניום

A quick reality check: 1. The only truly existential threat Iran poses is nuclear — not conventional. 2. The original nuclear deal pushed Iran at least a year away from acquiring fissile material for a weapon. 3. The U.S. withdrawal from that deal — without a viable alternative — accelerated Iran’s enrichment program while weakening those inside Iran who favored engagement with Washington. 4. In recent talks, Tehran reportedly signaled willingness to dilute its 60% enriched uranium — material that is now widely understood to be extremely difficult to eliminate through military means. Yet U.S. negotiators appeared to struggle to fully grasp the technical and strategic implications of this offer. 5. So where does this leave us? Iran is more determined, more motivated, and driven by a growing sense of grievance while retaining roughly 440 kg of 60% enriched uranium, with no clear strategy in place to address it. This is not a stronger strategic position.

מעתיק לפה טקסט מזעזע שפרסם לפני כשעה ראש ישיבת מעלה גלבוע הרב יהודה גלעד. אוסיף, בחסות בן גביר ומפלגתו צמח פה ארגון טרור גזעני ואנטי ציוני שחייבים למגר אותו. חייבים **מכתב מראש הישיבה, הרב יהודה גלעד** בס"ד, ר"ח ניסן, "זמן כפרה לכל תולדותם" אתמול עברתי חוויה קשה ומטלטלת. ביקרתי בחירבת חומסה (מרחק כ-30 דקות נסיעה מישיבתנו), מקום בו התרחש פוגרום של נערי חוות לפני שבוע. את העובדות באשר למה שהתרחש שם שמעתי מכמה מקורות, כולל מרותי, אשה שאני מכיר שנים ונאמנת עלי לחלוטין. מסתבר שבשעות הקטנות של הלילה הגיעה חבורת פורעים (כ-30–40 איש) מצויידים במקלות ובאזיקונים רבים. את הגברים אזקו (וכנראה גם שתי מתנדבות מחו"ל, אך בכך אני לא בטוח) ואז הכו אותם בכל חלקי גופם באגרופים ובמקלות. את שיירי האזיקונים הרבים ראינו בשטח. הגברים נזקקו לטיפול בבית החולים בעפולה בפציעות ברמות שונות. באותה הזדמנות הם שדדו את כל העדר, כ-300 ראש, של המשפחות הבודדות שמתגוררות שם בתנאי עוני שלא יאומנו. שמעתי בתחילה שהיתה שם גם אלימות מינית ולא האמנתי... אתמול הגענו למקום, עם רותי, ידידה שלי, המוכרת להם זה מכבר. משראו אותנו, הרב אביבן פרידמן ואני, ראינו שממש נרתעו בבעתה וסימנו לה בחרדה על הכיפות שלראשנו. רותי ניסתה להרגיעם בהסבירה להם שאנחנו לא מהפורעים. ועדיין בתחילת המפגש הם היו מהוססים ומפוחדים. שמעתי מבחור צעיר, כלי ראשון ממש, את אשר אירע שם ומהכרת פניו, הפנס הכחול בעינו, ועיניו העצובות היו ניכרין דברי אמת. באותה השיחה (בעזרת מתורגמן) סיפר בפרוטרוט על ההתעללות הארוכה שעברו בעודם אזוקים, ואז בבושת פנים הוא תיאר בפנינו את מה שקודם לכן לא יכולתי להאמין. אני מתקשה, וודיי רועדות כשאני כותב זאת על יהודים, ובכל זאת אכתוב כי אני משוכנע שזה אכן קרה. כן, הרשעים הללו אזקו את איבר מינו באופן מכאיב ביותר. שלא לדבר על ההשפלה שבענין. הדברים מזכירים פוגרומים שעברו אבותינו בגלויות השונות. כירודים שבגויים נהיינו? אני רוצה להיות עסוק בשאלה: אז מה עושים? אך אני חש שאני עדיין בשלב הזעקה. אוי מה היה לנו!

נתניהו הוא המכשול האסטרטגי של מדינת ישראל יש מכנה משותף אחד בין זירות הלחימה הפעילות, והוא התנהלות פושעת של ראש ממשלה חסר אחריות, שמזניח את הממד האסטרטגי, בשני תחומי ליבה: אחד, מציב יעדים לא ריאליים. זאת, בעיקר למטרות פוליטיות ופופוליסטיות. זה התחיל ב"ניצחון המוחלט" שהתברר כפלופ מוחלט מול חמאס, אשר בימים אלה ממשיך לשלוט ברצועת עזה. זה נמשך ב"הכרעת חיזבאללה", שממשיך לירות בשעות אלה עמוק לעבר העורף הישראלי. נמשך ב"ניצחון לדורות" על איראן ולאחר מכן ב"יצירת תנאים" להחלפת המשטר האיראני, במלחמת התשה שנתניהו וטראמפ לא יודעים איך לסיים. יעדים לא ריאליים יוצרים פער ציפיות, אבל חמור מכך, הם מייצרים רף בלתי מושג וכך מקשים על מעבר בזמן ממצב מלחמה לשגרה נורמלית ובטוחה. השני, החמור מכל, הוא אי מינוף הישגים צבאיים לכדי הישגים מדיניים-ביטחוניים ארוכי טווח. בעזה, נתניהו מנע במכוון חלופה שלטונית לחמאס וכעת הוא מטרפד התקדמות בתוכנית טראמפ. בגדמ"ע, הוא מעודד הסלמה וטרור יהודי במקום לחזק רשות פלסטינית מתונה. בלבנון, לא מצליח לקדם מהלכים מדיניים חיוביים שיובילו לדחיקת חיזבאללה. בסוריה, מונע את מינוף ה"חיץ" ברמה"ג לקידום הסדר ביטחון יציב. מול איראן, גורר מוטיבציות להתגרען ומרחיק את הסיכוי להסכם שימנע התגרענות. אין מדובר רק באיוולת מדינית חסרת תקדים, אלא גם בבעיית עומק אידיאולוגית - שחקנים מתונים וחשובים במזה"ת, כמו סעודיה, כבר לא מאמינים לנתניהו, נוכח התנהלותו הרדיקלית, ונוכח אי נכונותו לקדם יציבות בזירה הפלסטינית. כך, נתניהו כלוא בגישת "סופר-ספרטה" וכבול באידיאולוגיה כהניסטית. ואנחנו כרגיל ממשיכים לשלם מחיר יקר. נתניהו הוא המכשול האסטרטגי של ישראל: הוא טוב בסיסמאות וגרוע בתוצאות. טוב בלהרוס ולא יודע לבנות מחדש. טוב בלתחזק אויבים אבל לא מסוגל למגרם. טוב בפוליטיקה אבל גרוע במדינאות ביטחונית.

זה לא נראה טוב

תסתכלו על התמונה הצבא הכי מוסרי בעולם אומרים לכם!! יחידה ״מיוחדת״ (מיוחדת בתחת שלי) של צה״ל נכנסה בכלי רכב מסוערבים, לטענתם של הלוחמים המהוללים הם הרגישו בסכנה ולכן פתחו באש תופת על רכב המשפחה. רצחו, או שיהיה לכם יותר קל לקרוא ״הרגו״, את שני ההורים ואת שני הילדים. וזה בשבועות שמחבלים יהודים טובחים בפלסטינים. אתם חושבים שמישהו מהמפקדים ישלם את מחיר היד הכל כך קלה על ההדק? הצחקתם אותי. יש מחיר אחר לחלוטין לדם ערבי ולדם יהודי. תסתכלו על התמונה. זה מי שאנחנו. זה מה שהפכנו להיות.

זה אביב טטרסקי, חבר יקר ומהפעילים המחוייבים והאמיצים ביותר בגדה המערבית. הוא, ביחד עם אחרים, מלווה ותומך בתושבי דיר איסתיא שבשומרון כבר 15 שנה. בחודשיים האחרונים סופגים תושבי הכפר אלימות וונדליזם קבועים בימי שישי מחבורה של טרוריסטים יהודים מהאזור. >>

זה פשוט מדהים. האו"ם וכל הארגונים ההומניטריים הסבירו במשך שנתיים שזו בדיוק הדרך, בישראל צחקו עליהם רק כדי להודות בסוף שהם צדקו.

1. IDF defenders claim Gaza's male-to-female ratio (~3.2:1 in ages 15-39) shows exceptional care in protecting civilians. I analyzed this ratio across 21 cases. The data shows the opposite: Gaza's pattern is consistent with indiscriminate killing, not precision targeting. 🧵