haim shtern

@TSmotrich כחרדי, בצער רב אני רוצה לקבוע שאני בעד המהלך. החרדים מהווים שטיח של הימין, וכן, בצלאל לא היה שר בכיר לולא תמיכת החרדים. אי כיבוד ההסכמים, ויותר מכך, דחיקתם לעברי הסנקציות המפלות אותם מול ערבים למשל, זה נעשה על ידי מי שהם בתמימותם המליכו. כקבוצת מיעוט עלינו לדאוג לאינטרסים שלנו

לדעתי סיכוי יותר מסביר שהחרדים יהיו חלק מהמשלה הבאה שהשמאל יקים. בכדי להחליף את ביבי (שהוא הדבר המסוכן ביותר למדינת ישראל) בלי להיות צריכים את המפלגות הערביות, החרדים יקבלו הרבה כסף ופטור מלא מגיוס או לימודי ליבה. בתמורה הם לא יתערבו לשמאל בניהול המדינה, לא בעניינים מדיניים, כולל החזרת שטחים מחוץ לגושים ביו״ש (בנט הראשון שיעשה את זה בשביל להרוויח שלטון, ויגיד כמובן שביבי אשם ושנות שלטונו הן שהביאו אותנו למצב האין ברירה הזה) ולא בעניני דת ומדינה, ופשוט יסתגרו בגטאות עם אוטונומיה והגנה כמיעוט, ופטור מעוגן בחקיקה מפסיקות בג״ץ. בכל תחום אחר מלבד החרדים, בג״ץ כמובן שיקבל עליונות. (בראיה קדימה וניתוח בסיסי של הדמוגרפיה, הדבר הראשון שהשמאל יקבע בחקיקה זה את עליונות המשפט) את כל זה כדאי לקחת בחשבון לפני שמקבלים החלטות האם לתמוך או לא לתמוך בחוק שהוא אמנם לא מושלם אבל כן יש בו פוטנציאל לא מבוטל לשילוב של החרדים בעתיד המדינה ולהמשך היותה של מדינת ישראל מדינה דמוקרטית.

@tallouria עליך חז"ל כבר אמרו 'אוי לו לאביו שגידלו'. אכן, רחמים עליו והוא לא יודע היכן לקבור עצמו מבושה.

@shtern14 כן. תאשים את אבא שלי ב"חטאים" שלי. סה"כ הכל הגיוני ומוסרי מצדך.

המגזר החרדי מפחיד אותי. אם לא נטפל בבעיות שלו, המדינה שלנו לא תשרוד. הנה הסיבות: הכלכלה: מודל שלא יכול להחזיק מעמד. הלא חרדים, מממנים את החרדים. משק בית חרדי ממוצע משלם למדינה כ-7,500 ש"ח בלבד במיסים ישירים ועקיפים, אבל צורך שירותים וקצבאות בשווי של כ-18,000 ש"ח בחודש. זה יוצר גירעון אדיר של כ-10,300 ש"ח לכל משפחה, בכל חודש, שממומן כמעט כולו על ידי המגזר היהודי הלא חרדי, הקבוצה היחידה בישראל שהיא "תורמת נטו", עם עודף של כ-1,350 ש"ח למשפחה. במגזר החרדי התלות בתקציבים רק הולכת ומעמיקה בגלל מודל חיים שבו עובדים פחות ומרוויחים פחות. חשוב להבין ש"צריכת שירותים" היא לא רק קצבת הילדים שנכנסת לבנק או מלגת לאברכים. זהו סל רחב של שירותים שהמדינה מעניקה ורובנו לוקחים כמובן מאליו: זה בתקצוב מערכות חינוך שלא מלמדות ליבה, במערכת הבריאות, שבה משפחה ברוכת ילדים צורכת שירותי רפואה, מוצרים ציבוריים כמו ביטחון, תשתיות ובתי משפט. וגם מענקים והטבות שמותאמות למגזר החרדי כמו הנחות במעונות יום, צהרונים, תחבורה ציבורית, ארנונה, קצבאות ילדים ועוד. ככל שעובר הזמן ושיעור המגזר החרדי באוכלוסייה גדל, מדינת ישראל לא תוכל להתקיים על בסיס מגזר הולך וקטן שמשלם את המיסים אך מממן את כולם. שוק העבודה: עובדים פחות, מרוויחים פחות אנחנו עובדים, הם כמעט לא. וכן, רבים מהם עובדים בשחור, ולא משלמים מיסים. שיעור התעסוקה של גברים חרדים קפוא סביב 53%. לא זז. אמנם כ-80% מהנשים החרדיות עובדות, אך השכר שלהן נמוך משמעותית מהממוצע. בעיקר בגלל הסללה ללמוד במכללות של הקהילה, ולעבוד בארגונים הקשורים לקהילה. בנוסף, 30% מהגברים החרדים שעובדים, עובדים במערכת החינוך החרדית. רק 4.8% מהחרדים מצליחים להשתלב בהייטק, לעומת 19% בציבור הלא חרדי. נטל השירות. הם בבית בזמן שאנחנו נלחמים ושומרים עליהם. גם מלחמה גדולה לא הזיזה אותם מעמדתם. בעוד שבקרב הציבור החילוני, המסורתי והדתי שיעור הגיוס יציב על כ-78%, במגזר החרדי הוא עומד על 8% בלבד. בניגוד לניסיונות להציג "מגמת עלייה" בגיוס חרדים, אין מגמת עלייה ממשית במספר המתגייסים. לאור העובדה ש-27% מהתלמידים בחינוך העברי היום הם חרדים, המשמעות היא שבעוד עשור אחוזי הפטור יזנקו והנטל על אותם 78% שכן משרתים יהפוך לבלתי אפשרי, פיזית וכלכלית. זהו מצב שבו המיעוט המשרת נדרש להחזיק צבא של מדינה שלמה, בזמן שנתח הולך וגדל מהאוכלוסייה נשאר מחוץ למשוואה תרבות. החרדים חיים בתרבות נפרדת, מבוצרת ולפעמים גם גזענית. ככל שהם יגדלו, התרבות שלהם תזלוג למרחבים נוספים שישפיעו על כל שאר האוכלוסייה. מספיק לראות מה קורה לערים שהופכות להיות עם רוב חרדי ולשכונות בירושלים שהתחרדו. מוסדות נסגרים, מקומות בילוי מושמצים, כבישים נחסמים בשבת, עד שמי שלא חרדי עוזב. כ-64% מהחרדים מעוניינים במדינה שחוקיה מבוססים על ההלכה ויותר מחצי מהם שואפים למדינה עם רוב של שומרי מצוות. ככל ששיעור החרדים באוכלוסייה יעלה, האופי של המדינה ישתנה בצורה דרמטית. לא רק לחילונים יהיה קשה יותר, אלא גם לדתיים לאומיים. מרחב שבו יש רוב חרדי משפיע על כל השאר. בתי ספר ללא ליב"ה. החרדים מקדשים מערכת חינוך שבה לא מלמדים ילדים כישורים בסיסיים, מעודדים השתמטות ומייצרים איים של בורות. ב-2023 רק 4.7% מהבנים החרדים היו זכאים לתעודת בגרות, לעומת 79% במגזר הלא חרדי. כשמשרד החינוך מעביר תקציבי עתק למוסדות "פטור" ללא פיקוח, הוא למעשה מסבסד את חוסר היכולת של הדור הבא להשתלב בכלכלה הישראלית ומעצים את הבעיה. הדמוגרפיה בשנת 2065 החרדים צפויים להוות 32% מהאוכלוסייה. כבר היום 27% מכלל תלמידי החינוך העברי הם חרדים, ובשנת 2065 יהיה מדובר ב-60% (!). זה אומר שהמשבר הכלכלי והביטחוני שאנחנו חווים היום הוא רק הפרומו למה שיקרה כשהילדים האלה יגדלו. חוסר מודעות. 46% מהחרדים משוכנעים שהם תורמים לכלכלה "כמו כולם או יותר". רק 19% מכירים בכך שיש בעיה שצריך לתקן. חוסר המודעות הזה מחלחל גם לשותפים הפוליטיים שלהם בימין, שמסרבים לראות את המספרים בגלל שיקולים קואליציוניים קצרי טווח. חמור מכך, גם החרדים עצמם לא מכירים שיש בעיה ובטח שלא מוכנים לאף פשרה באף נושא. מדגיש, אני לא מדבר על החרדי כפרט. כפרטים, רבים מהם אנשים נהדרים, מוכשרים ותורמים. אני גם לא מדבר על הצדדים החיוביים במגזר החרדי שיש להם השפעה גדולה על מדינת ישראל. יש שם המון טוב, המון חסד, שימור מסורת ועוצמה גדולה. הבעיה היא המגזר כתופעה חברתית כלכלית שמושפעת בעיקר מעסקנים, פוליטיקאים ורבנים, תופעה שהציבור החרדי בכללותו לא מתנגד לה אלא נהנה ממנה. התופעה הזאת משולה למכונית שדוהרת לעבר קיר ב-200 קמ"ש וכשכולנו יחד יושבים בה אבל רק חלק מאיתנו מוטרדים ממנה. העסקנים, הרבנים והפוליטיקאים מתעקשים, בשם הכוח והכסף, להשאיר ציבור שלם בבורות ותלות באחרים ובכספי ציבור. 45% מהישראלים הלא חרדים כבר מאמינים שישראל לא תשרוד את השינוי הדמוגרפי הזה. אם לא נתעורר עכשיו, האמונה הזאת תהפוך למציאות.

@tallouria אני לא מתערב בעבירות שלך, אז בבקשה את העבירות שלי תשאיר לי. אתה מתגלה כשונא חרדים לתיאבון. הניסיונות הפתטיים להכניס את השנאה לערכי החרדים לקונטקסט של כלכלה לא יקדמו אותך לשום מקום. אנחנו נגדל ונתרבה ובזכותנו עם ישראל יגדל רוחנית ולא בגלל 40 אחוזי חזרה בשאלה במגזר הערכי שלך

@shtern14 אה, ואני חובב גדול של עולם התורה. רק לא רוצה שהוא יהיה מצווה הבאה בעבירה.

@yoelituv כשהממשלה והכנסת לא עושים את הנדרש מהם והוא לחוקק, לא פלא שהפקידים מנהלים את העניינים. כשנתניהו יפסיק לפחד מדן אילוז או סעדה ויחוקק חוק גיוס נורמלי ומאוזן אפשר יהיה לאחר מכן להאשים את היועהמשים

היום זה כבר לא עוד ויכוח משפטי. זה רגע של התפכחות. אפשר היה עוד להתווכח, עוד להסביר, עוד לקוות לאיזון. אבל כששורת החלטות מצטברת לכדי תחושה ברורה של נתק - נתק בין הדרג הנבחר לבין מי שמפרש את החוק - הציבור כבר לא קונה את זה. לא כי הוא נגד החוק, אלא כי הוא מזהה שהכוח זז מהמקום שבו הוא אמור להיות. היועמשית גלי בהרב-מיארה לא נבחרה על ידי הציבור, אבל ההשפעה שלה על חיי הציבור עצומה. וכשהשפעה כזו מופעלת בלי רגישות מספקת לרצון הבוחרים, בלי בלמים פנימיים ובלי תחושת גבול - זו לא רק בעיה משפטית. זו בעיה דמוקרטית. ובמילים יותר ברורות: בתחכום רב היועמשית גזלה את השלטון מהעם, בעזרת חונטת פקידים שמבקשת להשליט את הסדר היום האנטי יהודי שלה על כולנו. בחדרי חדרים ישובים נציגים של כוח אופל ורשע ומנפיקים מסמכים משפטיים בשם הצדק והחוק שנועדו לשרת השקפת עולם אישית ואנטי יהודית. המטרות סומנו מראש, עכשיו יושבים הפלפלנים לבנות את התיזות שיצדיקו כל פגיעה אפשרית במרקם של החיים היהודים בישראל. גם בית המשפט העליון, שאמור להיות מגדלור של איזון, נתפס יותר ויותר כחלק מאותה מערכת סגורה שמדברת בעיקר עם עצמה. זו לא גזירת גורל - זו תוצאה של שנים של התרחקות מהציבור. ועולם התורה? לימוד תורה לא צריך "אישור קיום". הוא שרד גזירות קשות בהרבה, וימשיך להתקיים גם עכשיו. עברנו את פרעה נעבור את גלי ואת יתר הפקידים השותפים להפיכה האנטי יהודית. אבל הניסיון לפגוע בו דרך מנגנונים בירוקרטיים - הוא לא רק טעות, הוא ניתוק עמוק מהזהות של העם הזה. זה לא רגע לשתוק. אבל זה גם לא רגע לאבד שליטה. האחריות עכשיו היא לפעול - חוקית, אזרחית, נחושה. לזעזע את אמות הסיפים. לדרוש תיקון, לדרוש איזון, לדרוש שמי שמחזיק בכוח יזכור מאיפה הוא נובע. כי דמוקרטיה לא נמדדת רק בקלפי. היא נמדדת גם בענווה של מי שלא נבחר - לדעת איפה עובר הגבול. היועמשית הולכת בדרכם של יהודים מתבוללים לאורך ההיסטוריה שגייסו את כל מערכות הצדק והתרבות כדי לאבד את נשמת העם היהודי, להחריב את היכלי התורה, לגזור גזירות על בני הישיבות ולרדוף את ציבור לומדי התורה בשורת חוקים דרקוניים. עד כאן. חטאנו, עוינו ופשענו שאפשרנו לחונטת הפקידים במשרד המשפטים לבצע הפיכה שלטונית והחרשנו. לא הבנו לאן הם חותרים. כמה עמוקה השנאה השורשית נגד התורה ולומדיה. עד לאן הם רוצים להגיע. לא עוד!

@moshepargod זו הצעה לא מעשית. הישיבות יכולות לגרוע את התלמידים מחוייבי הגיוס מהמצבת הרשמית. ממילא אין עליהם שום תקצוב ולכן אין סיבה שיופיעו במסמכים רשמיים. זו הצעה המנסה ליצור מהומה על לא מאומה

הפרגוד: היועמשית ממשיכה להדק את טבעת החנק הכלכלית על החרדים - סעיף 46 יבוטל לישיבות המרכזיות היועמשית הודיעה היום לבית המשפט כי בהתאם להחלטות בית המשפט "שאין לעודד לימודים במוסדות תורניים" יש להורות על ביטול ההטבות של סעיף 46 בגין תרומות לישיבות בהם לומדים מחויבי גיוס. בתגובה חריפה כותב עו״ד שמואל מקלב המייצג את "איגוד מנהלי הישיבות" לבית המשפט: מעולם לא נדונה במסגרת בית המשפט השאלה "האם המדינה מוסמכת לעודד לימודים תורניים" אלא אך ורק "מימון מדינתי ספציפי פרטני של מחוייבי גיוס" מצער שהאמירה האומללה שנזרקה לחלל בית המשפט ״נפרק את עולם התורה״ מקבלת כעת גושפנקא על ידי היועמשית והפרקליטות.

@Duduoppe אז ככה: לא אכפת לך שעבאס יהיה בממשלה כי הוא ידאג לאינטרסים של מגזרו. ועדיף שיעשו זאת אנשי המגזר. אבל החרדים הם בעיה כי צריך ש'אתם' תתקנו אותם. לא החרדים ידאגו למגזרם אלא אתם תחליטו בשבילם. עם ידידים כאלו, אני מעדיף ממשלת גולן אייזנקוט

לא רוצה ממשלה שתלויה במפלגות חרדיות. לא רוצה ממשלה שתלויה במפלגות ערביות. רוצה ממשלה רחבה. שתקדם את האינטרסים של הרוב. כן - גם לרוב יש אינטרסים. ועדיין אין לי בעיה שיהיו חרדים בממשלה. ואפילו אין לי בעיה (ואני יודע שזה דלפ רציני) שיהיה מנסור עבאס בממשלה, כל עוד הממשלה לא תלויה בו לעצם קיומה. אין לי בעיה שעבאס יקדם את האינטרסים של האזרח הערבי בישראל - מבחינת פשיעה, דיור, תשתיות וכו' - בממשלה רחבה עם הימין, תחת השגחה ועם ביקורת פרלמנטרית אפקטיבית. וכל עוד הממשלה לא תלויה בו, אני גם לא מעמיד אותו במבחן לבחור בין מדינת ישראל לבין האחים שלו בעזה, בהנחה ונצטרך לצאת לעוד איזה מבצע שם. כנ"ל לגבי החרדים. ממשלה שתלויה בהם לא תוכל להעביר דברים קריטיים לעתיד של כולנו - כמו תיקון של החינוך החרדי, קודם כל ולפני הכל. כולם מדברים על גיוס וזה מובן - אבל גיוס זה פתרון עכשיווי לבעיה של עכשיו. חינוך זה העתיד. "סבבה דודו, הבנו את הרכב הממשלה הכללי שאתה רוצה. עכשיו תענה - מי אתה רוצה שיקים אותה?" כבר כתבתי פה בעבר שנתניהו, לדעתי, לא צריך להיות ראש הממשלה אחרי הבחירות הבאות. מי שעמד בראש המערכת בזמן הטבח צריך ללכת הביתה. פשוט מאוד. ואני לא צריך ועדת חקירה בשביל להחליט את זה - אחריות ואשמה אלו שני מושגים שונים. ועדת חקירה (הוגנת, לא כזו שיצחק עמית ימנה את חבריה לבד) תקבע את שאלת האשמה. האחריות לא קשורה לזה. נתניהו הוא ה-אחראי, בה' הידיעה, וזאת עובדה. עם זאת, אני לא בעד ללכת ראש בקיר ולהחרים אותו בכוח. אם העם רוצה נתניהו, העם יקבל נתניהו. לכבד את הכרעת הרוב. כלומר אם ביבי יקבל יותר מנדטים - הוא יקים את הממשלה הבאה, ובנט יצטרף. ואם בנט יקבל יותר - בנט יקים, וביבי יצטרף. תגידו לי שזה לא מציאותי ואני חולם חלומות באספמיה, וכנראה תצדקו. אבל ממשלת שמאל-שינוי-ריפוי-וואטאבר לא תקום פה. לפי כל הסקרים אין רוב מוצק לגוש בנט לפיד בלי מנסור עבאס, וכבר ראינו איזו הצלחה פוליטית מסחררת היא ממשלה שתלויה במנסור עבאס לעצם קיומה. כנ"ל לגבי ממשלת ימין על מלא, שעל פי רוב הסקרים לא עוברת אפילו את ה55 מנדטים. אז למה לא אחדות?

@ItaiVered @inbartvizer אין חרפה שלא תגן עליה

הסרטון של @inbartvizer ובן זוגה הוא לא שיימינג, אלא מחאה לגיטימית נגד תרבות השנור החרדית ואמירה חילונית ברורה שנמאס לנו לשתף פעולה ולממן אותה. ציבור שלם שבוחר לא להתגייס ולא לעבוד ראוי שישלם את המחיר. תמיד מספרים לנו על הילדים המסכנים והכלות האומללות. זה מה יש. לנו נמאס.

@yanircozin מלפפון חמוץ

מארגני הטקס מוציאים בסוף הערב חשבונית למטה הבחירות של הליכוד? רק כדי להבין

@AnnaBarskiy מנסה למרוח עוד זמן

בית הנשיא מבקש השלמות נוספות בבחינת בקשת החנינה של נתניהו, כולל תקדימים למתן חנינה תוך כדי הליך פלילי. הפנייה הועברה למחלקת החנינות במשרד המשפטים, יחד עם פניות ציבור וחוות דעת נוספות לבחינה. בבית הנשיא מדגישים: אין בכך כדי להעיד על עמדה - ההליך עדיין בעיצומו.

@shacharbm כי בומבך עו"ד רציני ובניגוד לכם המשיך לקרוא גם את סעיף 20 ושם כתוב במפורש שיש חובה שכזאת

רק שבומבך בתור עו״ד ליגה זין שכח לבדוק שהמכרז הוא לפי סעיף 19, וסעיף 19 לא מופיע ברשימת הסעיפים שבהם יש חובת התייעצות של יו״ר ועדת הבחירות עם הנציב

@bar__yossef @ShimonNataf חוקים נחקקים כדין בשלוש קריאות עם רוב מצביעים בכל קריאה ולא בעקבות פסק דין ללא שום בסיס משפטי

@ShimonNataf גם על חוקים הנשיא, השר ויו"ר הכנסת צריכים לחתום לפני פרסום ברשומות אז מה אם לא חותמים אין חוק? יש להם זכות וטו על חקיקה כמו לנשיא בארה"ב? אתה מעניק לשר זכות וטו שלא כתובה בחוק על מינוי שופטים דרך אי כינוס הועדה ודרך אי חתימה עמדה מאוד מעניינת לשמרן שמתנגד לפרשנות נרחבת של החוק

כמה מילים בעניין הניסיון לכפות על שר המשפטים לפרסם את מינויו הבלתי-חוקי של השופט יצחק עמית לנשיא בית המשפט העליון 1. החוק קובע ששר המשפטים הוא זה שבסמכותו לכנס את הוועדה לבחירת שופטים. הוועדה שכביכול ״בחרה״ את יצחק עמית לנשיא לא כונסה על ידי השר, ולכן פעלה בחוסר סמכות וכל החלטותיה מטלות מעיקרא, ביניהן ההחלטה למנות את השופט עמית לנשיא. 2. סעיף 11 לחוק בתי המשפט קובע ששופט שמינויו פורסם ברשומות, ״אין עוררין על מינויו״. משמע, גם אם אדם התמנה להיות שופט (או נשיא לבית המשפט העליון) בניגוד לחוק ובחוסר סמכות, ברגע שהמינוי פורסם ברשומות, הוא מקבל חסינות מוחלטת מביקורת שיפוטית. 3. טענת העותרים בבג״ץ נגד שר המשפטים, היא שחלה עליו חובה לפרסם את מינויו של השופט עמית ברשומות, ושאין לו שיקול דעת בנושא. 4. לדעתי, העותרים נפלו לכלל שגגה. אמנם, פרסום סטנדרטי ברשומות אינו עניין לשיקול דעת השר. כמו כן, סעיף 11 לחוק לא מתנה את תוקף המינוי בפרסום ברשומות (כפי שנקבע בעבר בפסיקה). כל שהסעיף עושה הוא לחסן את המינוי מביקורת שיפוטית. ובדיוק בשל כך, פרסום של מינויים מהסוג הזה ברשומות הם בהכרח עניין שבשיקול דעתו הרחב מאד של השר. 5. בניגוד לפרסום סטנדרטי ברשומות, פרסום שלגביו נקבע שאין אחריו עוררין הוא פרסום בעל משמעות משפטית קונסטיטוטיבית בהכרח. אמנם, הפרסום ברשומות לא קונסטיטוטיבי לעצם המינוי - המינוי תקף, ככל שהוא נעשה כדין ובסמכות, גם בלי הפרסום ברשומות. אולם אין בכך כדי להפחית בכהוא זה מהעובדה שהפרסום יוצר נורמה משפטית חדשה - חסינות מפני ביקורת שיפוטית. 6. מאחר שפרסום מינוי נשיא בית משפט עליון מחסן את המינוי מפני ביקורת שיפוטית, אין ספק שבסמכות השר, ואף חובה עליו, להפעיל את שיקול דעתו ולהימנע מפרסום כזה אם יש טענות רציניות לפגמים שנפלו במינוי. זאת, בניגוד לפרסומים אחרים ברשומות שלא משנים את המצב המשפטי באופן מהותי. 7. המחוקק יכול היה לחסן מביקורת שיפוטית כל מינוי שהנשיא חתם עליו. במקום זאת, הוא בחר להעניק למפרסם ברשומות את הסמכות לחסן את המינויים מביקורת שיפוטית. חיסון מפני ביקורת שיפוטית הוא עניין שבשיקול דעת, בהכרח. 8. במסגרת השיקולים שעל השר לשקול כשהוא בא לבחון אם יש לפרסם מינוי שיפוטי ברשומות אם לאו, עליו להביא בחשבון את הליך המינוי והאם הוא נעשה כדין, האם המינוי נבחר בוועדה ברוב הדרוש, האם המינוי עומד בתנאי הכשירות, והאם המינוי נחתם בחתימת קיום. כל אלה שיקולים שעל השר לשקול בבואו לפרסם ברשומות מינוי שיפוטי. 9. בחינת הנתונים הללו בענייננו מובילים למסקנה שאין מקום לפרסם את מינוי השופט יצחק עמית ברשומות, שכן המינוי נעשה בניגוד לחוק ובחוסר סמכות. 10. ככל שהמינוי יתפרסם בסופו של דבר ברשומות, הוא יהיה חסין מביקורת שיפוטית לפי סעיף 11 לחוק.

@YuvalYoaz ביקורת שיפוטית, מה איתה?

במחילה, זה לא תפקידו של שופט להחליט מי ייחקר באזהרה, גם אם הוא עוסק במעצרים ובתנאים מגבילים בחקירה. זה תפקיד היחידה החוקרת והפרקליטות המלווה.

@Nissim_Sofer @dverthaim עוד לא קלטת שורטהיים זה פוליטרוק במסווה של עיתונות?

בניגוד לטענה של העיתונאי @dverthaim העלייה של חדשות 14 ברייטינג אינה זניחה כלל ועיקר. מעבר לכך שכדי להבין את שיעור השינוי נהוג להשתמש באחוזים ולא בערך הנקוב של השינוי כפי שוורטהיים עושה, הרי שצריך להבין את השינוי ביחס למגמה. וברי שחלה ירידה משמעותית ברייטינג של מהדורות החדשות הוותיקות האחרות (ירידה של 5% לחדשות 12, ירידה של 8% לחדשות 13 וירידה של 16% לחדשות 11). ערוץ 24 הוא מצטרף חדש כך שהנתון החיובי שלו מובן מאליו אך סכימת כלל הצופים מלמדת על ירידה כללית בצפייה במהדורות החדשות. כלומר, מגמת הצפייה היא ירידה ברייטינג, אך הצפייה בחדשות של ערוץ 14 גדלה, כך שהעלייה שלו ברייטינג אינה זניחה ביחס למגמה הכללית קל וחומר ביחס למתחרים שלו.

@Meravbenari מטרילה מקצוענית, זה מה שאת. גם ביעני ממלכתית שאתם כל כך רוצים, הממשלה היא זו שקובעת את המנדט. אפשר אפשר לגרוף כמה לייקים? יאללה, אני הראשונה!

הנחקר הראשי יקבע את המנדט, מעולם לא היה ראש ממשלה כזה בזוי בראשות המדינה שלנו וכל מי שמשתף עם הועדה הזו פעולה, הוא לא פחות גרוע ממנו.

@arik3000 נא-נב לא נה

ברדיו אמרו היום שה״סופה״ הייתה ״קשה״ כמעט כמו בחורף תשנ״ה 1991/2. אני זוכר את החורף ההוא. אחרי שלוש שנות בצורת, קצת בדומה לימינו ובניגוד לתחזיות, נפתחו ארובות השמים והמאגרים התמלאו מים. עד כדי כך היה שפע שסכר דגניה נפתח באופן נדיר. כמה שמחנו בגשמים ובשלגים של אותה שנה. כמה הודינו למי שמפתחות הגשמים בידיו על שגאל אותנו מצרה. אז לא הפחידו אותנו בטלוויזיה ולא הבהילו אותנו בחדשות. אדרבה, יצאו סרטים שתיעדו את חריצי האדמה היבשה שמתמלאים במים. איתם התרחב הלב. גם אז היו הצפות ואנשים שרכושם ניזוק. אבל לא קראו לזה ״סופות״ ולא טענו שסדרי היקום משתנים, אלא שפשוט זכינו בגשמי ברכה, אחרי תקופה קשה. לדידי מה שהיה נכון אז מדויק לגמרי כיום. אז חורף טוב ושבת שלום. צילום מתוך ויקיפדיה

@Meravbenari מזכיר לי את גלעד קריב כיו"ר הוועדה. היה לרוטמן ממי ללמוד

הודעה ממחלקת העובדות: אין כמעט ח"כ מהאופוזיציה ששמחה לא מפריע לו לדבר, כל חברי הכנסת של האופוזיציה שאומרים דברים שלא באים לו טוב או מפריעים לו לדבר נזרקים החוצה במהירות שלא קיימת באף ועדה. ועוד לא דיברתי על ההתעללות שלו בייעוץ המשפטי של הועדה.

@chenmaanit7 מי שמתעקש לנהל תיק בסעיף כלשהו למרות שבית המשפט אמר לפרוטוקול שחבל על הזמן, הוא זה שהסחבת היא לטובתו. מתאים להם שראש הממשלה יהיה תחת חרב של משפט פלילי לאורך זמן

@AmichaiChikli סתם הלבנת פנים לאדם שאין לך שום טענה נגדו מלבד שיוכו הדתי. ואחר כך לא מבינים למה פוסלים תושב התנחלויות לתפקידים רק בשל מגוריו באיזור מסוימים או ראש שב"כ בגלל כיפה שעל ראשו

אין לי דבר וחצי דבר נגד יהודה מורגנשטרן, יהודי חכם ואיש נעים הליכות, ועדיין אסור שרשות מקרקעי ישראל תהיה בידי חסידות הנדל״ן של גור! בראש רמ״י חייב לעמוד ככלל ובעת הזו בפרט אדם שהציונות, חיזוק ההתיישבות היהודית בגליל ובנגב וסיוע לללוחמי צה״ל ומשרתי המילואים היא הכוח שמניע אותו. הספיקו לנו חמש השנים הרעות והקשות ביותר להתיישבות תחת ינקי קווינט, לרשות מקרקעי ישראל דרוש מנהל שרק ציונות מעניינת אותו.

@shlomo_karhi ברדוגו איכזב. נתן לו להיתמם. כל ילד רואה שהוא התהפך על מנת למצוא חן בעיני מישהו, והוא ממשיך עם הססמאות של דן מרידור ולימור לבנת שהוא ליכוד מבטן ומלידה ולכן זכותו לצאת נגד ראש הממשלה

צופה בח״כ דוד ביטן אצל יעקב ברדוגו. לא חיכינו עשרות שנים לרפורמה ימנית בתקשורת הישראלית רק כדי לתת לביטן לתקוע אותה - כמו שתקע את הפרטת התאגיד. ממשיכים לנצח ומתקדמים בכל הכח. בעז״ה בקרוב.