Motti

הבהרה אישית חשובה בימים האחרונים מופיעים בתקשורת פרסומים הנוגעים לפרשיות חמורות של שינוי חוק הגיוס, ובהם מוזכר אדם בשם מוטי בבצ'יק - שהוא אחד מהחזקים באגודת ישראל. אבקש להבהיר באופן חד וברור: מדובר באדם אחר לחלוטין, שאיננו אני, שאין ביני לבינו כל זיקה משפחתית או אחרת, ושבמקרה...

@Eran_Efrat הוא ליטרלי עוסק במקצוע שמצריך אנגלית שפת אם ולא מבין את האירוניה

רק מחדד- לפי וויקיפדיה: ההורים של איילון ירדו מהארץ מה שאיפשר לו להיוולד בלונדון, לרכוש חינוך איכותי בבתי ספר פרטיים ואוניברסיטאות יוקרתיות (אוקספורד!!! קיימברידג׳!!!), ללמוד אנגלית ברמת שפת אם- כזאת שמשמשת אותו בעבודה שלו וכמובן הוא נושא דרכון בריטי. הוריו אגב ממוצא עיראקי וטורקי ולא בריטי- מעניין מה היה קורה לו היה נולד בישראל 😉 קל להגיד לכם להישאר בארץ ולא לרדת אחרי שהוא נהנה מכל מה שיש לעולם הגדול להציע לו ובזכות זה יש לו פרנסה ויכולות…

@avishaigrinzaig דווקא מבחינה ויזואלית רואים בקלות שמשנה לשנה כמות הסממנים היהודים בברכה יורדת עד כדי שבברכה של השנה, חוץ מהכתוב, אי אפשר להבין שזה חג יהודי

תחקיר מנצ׳סטר סיטי הגדול 🧵 המועדון ברך השנה את ״כל מי שחוגג את Passover” x.com/mancity/status…

@benda_david להלן airbnb.com/rooms/18210391… airbnb.com/rooms/69496800…

@mottibebchuk עשיתי עכשיו חיפוש באר בי אנד בי וזה ממש לא המחירים שאתה מציג .. לא יודע מאיפה לקחת את זה

חופשת פסח + אי אפשר לצאת מהארץ + אזור בישראל עם מינ' התראות בי לייק: 20 אלשח לאוהל (!!!) במצפה רמון 80 אלשח לדירה במצפה רמון אי אפשר שלא להעריך את כוחות השוק

@chicotay3 הפרופ׳ למגדר בן וואלאס

מי שמסתכל על התמונה הזאת לא מבין שהוא רואה את אחד הסנטרים האימתניים של לפני שני עשורים.

@Techslut לקחתי ת'אוהל

@mottibebchuk עשוק עחופשי ויהיו פראיירים שישלמו.

@Shauli אוף, נורא אהבתי פעם את אהרון פררה

פליז תגידו לי שזה AI או משהו…. 🤷🏻‍♂️🤦🏻‍♂️🙄

מי שרוצה עונש מוות יכול פשוט להצביע שוב לנתניהו

לא צריך שעון בטהראן. עזבו אתכם מאורניום ומהורמוז. מדינת ישראל משמידה את עצמה במו ידיה. תקציב הביזה המנותק שעבר הלילה מבטיח שלילדים שלנו לא יהיה מה לחפש פה. ממשלה אוטואימונית. לא, לא יהיה בסדר. הבחירות הקרובות הן ההזדמנות האחרונה לתקן מסלול.

@yaniv_y9h @orlev_omer @woltapp @DoorDash זה היה או רחוב שלם בערד או בית פרטי בתל אביב ולא היה לו נעים להוציא את העיניים לכולנו

@orlev_omer @woltapp @DoorDash ניתוח סבבה והכל, אבל למה דווקא ערד נבחרה כעוגן לציוץ?

איך איבדתי חצי בית בערד בלי לצאת מהמרכז 👇 ב-2022, כש-@woltapp נמכרה ל-@DoorDash , החזקתי כמות מכובדת של מניות. לפי השווי באותו יום, הן היו שוות בית. בערד. אבל בית. ביום ההכרזה על העסקה המניה עמדה על $ֿ200. למחרת היא כבר קפצה  ל-$250. ואז הגיעה המציאות. עברה חצי שנה עד שקיבלתי את המניות בפועל, חצי שנה שבה השוק החליט ש"צמיחה בכל מחיר" זה אאוט, ורווחיות זה אין. המניה כבר צללה ל-$70. ירידה של מעל 70% מהשיא תוך חצי שנה. הבית בערד הפך לאוהל בסיני. בשלוש השנים שאחרי, זו הייתה רכבת הרים. המניה ירדה ל-$41, טיפסה לאט, צנחה שוב, ובשנה שעברה הגיעה לשיא של $285. פי 4 מהנקודה שבה יכולתי למכור לראשונה. רגע לפני שהתכוונתי למכור (ככה לפחות אני מספר לעצמי), באוקטובר האחרון, התחילה ירידה הדרגתית, ובשבוע שעבר המניה כבר השלימה ירידה של 50% מהשיא ל-$146. אז הרווחתי או הפסדתי? ברמה העובדתית אני ברווח של 100% בקצת פחות מארבע שנים מיום קבלת המניות. תשואה מכובדת לכל תיק השקעות. אבל בפסיכולוגיה? זה כואב כאילו שדדו אותי. המוח האנושי לא עובד באחוזים, הוא עובד ב"עוגנים". בראש שלי יכולתי לקנות בית בערד עוד ביום הכרזת העסקה. ה-$285 הפך לעוגן החדש שלי. כשזה נחתך לאט לאט בחצי, לא חישבתי רווח מיום קבלת המניות, חישבתי הפסד מהשיא. לי לפחות קשה מאוד ברמה הפסיכולוגית לנהל מניות מהעבודה כמו שמנהלים תיק השקעות רגיל. גם בגלל הסכומים וגם בגלל המעורבות האישית, העמוקה, בחברה. השיעור שלי: אם יש לכם תגמול מנייתי משמעותי בחברה ציבורית, אל תניחו שזה בבנק. אל תתייחסו ל-RSUs כחלק מהמשכורת, אלא כהימור. אל תבנו על זה את המשכנתא בלי מקדם ביטחון ענקי. ואם יש לכם חברים שעוברים את זה עכשיו, תהיו אמפטיים. לראות סכומים גדולים שבנית עליהם נחתכים על הנייר ב-30, 50 או 70 אחוזים תוך כמה חודשים זו חוויה מטלטלת לכל אחד, גם למי ש״מסודר״.

רק בישראל עושים עליהום על צעיר מתל אביב שסירב לאפשר לעוברי אורח כניסה למקלט בבניין בזמן אזעקה, ושותקים כשעירייה הופכת מקלטים לבתי כנסת

@yosefyisrael25 כשהוא אומר שהונגריה היא כמו הבית השני שלו זה רק בגלל שמיאמי נמצאת במקום הראשון

רק אומר: מאוד נוח לנהל מלחמה ארוכה ולעודד את האזרחים החזקים שבעורף - כשהמשפחה שלך נמצאת במקום בטוח

@korndaniel1 מפתיע כי זה לא באמת הוא :)

הכי מפתיע עד עכשיו בטרנד

@eladmeidar היי, בוא נדבר :) לא מצליח לשלוח לך הודעה פה

זה ציוץ קשה. בשנה האחרונה עבדתי על סטרטאפ שמבוסס על טכנולוגיה שהמצאתי ואני גאה בה - בניתי סביבה חברה מגניבה שתהיה יום אחד חברה ענקית סביב צורך ברור ופתרון יוצא דופן. בחודשים האחרונים בגלל אירועים וסיבות שכולנו מכירים, השותפים שלי נאלצו לעזוב ככה שנשארתי לבד ומאז אני חושב שהבאתי את החברה והמוצר לשלב הכי טוב שאני יכול. לצערי, הגעתי למצב שבו אם אני ממשיך לבד בצורה הנוכחית אני מסכן את הבית באופן מוחשי, וזה כמובן שלא יכול לקרות. ההחלטה בינתיים היא להוריד לפחות באופן חלקי ולשמור עניין רק בערוצים מול הגופים שכרגע כבר עובדים עם המוצר באופן אוטונומי ולא צריכים אותי או סיוע קבוע. במילים אחרות: אני פנוי לעבודה. הניסיון שלי מוכר וידוע, הדברים שבניתי בעצמי ועזרתי לבנות בתעשייה מוכרים - אבל אני מניח שמה שהכי מעניין זו העובדה שהכנסתי תהליכי פיתוח מבוססי ai מאוד מוקדם בשוק והבאתי בשנתיים האחרונות צוותי R&D לפרפורמנס מאוד גבוה. מה אני רוצה? משרת יעוץ, חלקית ואפילו בכירה מלאה אם אני אתאהב על המקום. כיון מוצרי מגניב, א.נשים טובים שאוהבים לעבוד ביחד ושקט בראש. למעוניינים/ות: אני בלינקדאין או פה בדיאם linkedin.com/in/eladmeidar/

ההורים שלנו מתבגרים. 30 דברים להספיק איתם לפני שהזמן אוזל (מתורגם). 1. תקליטו אותם מספרים סיפור. יום אחד הקול הזה יהפוך לצליל שאי אפשר יהיה לשמוע לעולם. 2. תצלמו אותם צוחקים. לא בפוזה למצלמה. צוחקים. התיעוד הזה יהפוך ליקר מכל כשיהיה לכם עצוב. 3. תצלמו אותם כשלא קורה שום דבר מיוחד. התמונות השגרתיות ביותר הן אלו שיכאבו לכם הכי הרבה. 4. תבקשו מהם לכתוב את השם שלהם על דף. תשמרו אותו. כתב יד הוא הדבר הכי אישי, וגם זה שנעלם ראשון. 5. תצלמו את הידיים שלהם. הידיים האלה בנו את כל מה שאתם. יום אחד אתם תחזיקו את התמונה ותרגישו אותם שוב. 6. "מה היה היום המאושר בחיים שלכם?" התשובה שלהם כנראה תפתיע אתכם. ותסדוק אתכם מבפנים. 7. "מה חלמתם להיות לפני שהחיים קרו?" היו להם הרבה חלומות אחרים לפני שנולדתם. תכבדו את זה. 8. "מה הדבר הכי קשה שמעולם לא סיפרתם לנו עליו?" השתיקה שלהם נשאה בעול, כדי שהילדות שלכם לא תיפגע. 9. "איך התאהבתם?" אתם קיימים בזכות סיפור אהבה, שמעולם לא שמעתם עד הסוף. 10. "מה הייתם רוצים לעשות אחרת?" לא ממקום של שיפוטיות. ממקום של הבנה. גם הם רק בני אדם. 11. תבשלו ביחד את הארוחה האהובה עליהם. לא בשבילם. איתם. זכרונות של מטבח, ריחות וטעמים חזקים מהכל. 12. תצפו יחד בסרט הישן והאהוב עליהם. תנו להם לקריין אותו, לפרשן. ההערות שלהם הן הסרט האמיתי. 13. שבו איתם בשקט. בלי טלפון. בלי טלוויזיה. פשוט שבו. הם לא צריכים את השיחה שלכם. הם צריכים להרגיש אתכם. 14. תחזיקו להם את היד בלי שום סיבה. הם החזיקו את שלכם כשעוד לא ידעתם ללכת. תחזירו להם מגע לפני שהזמן ייקח אותו. 15. תחבקו אותם חזק וארוך יותר מהרגיל. תספרו עד 20. תעצמו עיניים. תנו לחיבוק להיצרב כמו חותמת. 16. תיקחו אותם למקום שבו הם גדלו. תראו איך הדופק שלהם עולה, והעיניים הופכות צעירות שוב. 17. צאו להליכה איטית ביחד. אל תמהרו. תתאימו את עצמכם לקצב שלהם. העולם נראה אחרת כשהוא זז במהירות שלהם. 18. קחו אותם לסיבוב באוטו בלי להגיד לאן. תפתיעו את ההורים שלכם. הם בילו עשורים מחייהם בלהפתיע אתכם. 19. תאכלו במסעדה האהובה עליהם, או זו של הדייט הראשון. יש מקומות שאתה בא אליהם כדי להיזכר, כמסורת, ולא רק לאכול. 20. סעו איתם לטיול פעם אחת. רק פעם אחת. לפני שהגוף שלהם לא יוכל. הטיול לא חייב להיות מפואר. הוא פשוט צריך לקרות. 21. תכתבו להם מכתב בכתב יד. לא כרטיס ברכה ליום הולדת. מכתב אמיתי. מילים עמוקות שהם יקראו כשלא תהיו בחדר. 22. תגידו "תודה על הכל" מהלב. הם מחכים לשמוע את זה הרבה יותר זמן ממה שאתם חושבים. 23. תגידו להם שאתם גאים בהם. ילדים אף פעם לא אומרים את זה. אבל הורים צריכים לשמוע את זה, בדיוק כמו שאתם הייתם צריכים. 24. תתנצלו על השנים שבהן לא הבנתם אותם. הייתם צעירים. הם היו עייפים. הרבה דברים לא עבדו. 25. תגידו להם שאתם אוהבים אותם. היום. לא בחג. לא ביום ההולדת שלהם. היום. אני אוהב אתכם, סתם ביום חול הוא זה שחודר לעומק הלב. 26. תלמדו את המתכון שלהם. זה שהם מכינים מהזיכרון. תכתבו אותו. המתכון הזה יאכיל שושלת בטעמים וסיפורים. 27. תמסגרו תמונה שלהם מהתקופה שהיו בגילכם. פעם הם היו צעירים. פעם היו להם חלומות. תזכרו את זה. 28. תבקשו מהם ללמד אתכם דבר אחד שהם טובים בו. תנו להם להרגיש נחוצים. התחושה הזו נעלמת כשהילדים גדלים מהבית. 29. תכניסו אותם לעולם שלכם. לחברים שלכם. לעבודה שלכם. לחלומות שלכם. תנו להם לראות למי הפכתם להיות בזכותם. 30. תניחו את הטלפון, ולכו לשבת לידם. אל תגידו כלום. אל תתכננו כלום. פשוט תהיו שם. כי יום אחד תיכנסו לחדר שלהם והכיסא יהיה ריק. הבית יהיה שקט. הטלפון לעולם לא יצלצל שוב מהמספר הזה. ואתם תייחלו - יותר מכל דבר אחר בעולם הזה - שיהיה לכם עוד יום אחד רגיל, משעמם וחסר משמעות איתם.

חיזבאללה השתקם לפני קריית שמונה. זה כל מה שצריך לדעת על הממשלה שלנו.

כן משטרת ישראל, ממש עכשיו כשטילים איראניים ואנשים מבוהלים בכביש ריק - זה הזמן למארב מהירות. תמשיכו לגייס נואשות כח אדם, בטוח שזה חלום חיים של כל אחד לנקנק בדוח מהירות אזרחים שנגזר עליהם להיות בחוץ בשעה הזו ונסים על נפשם הביתה

@lucyaharish אני מהמר שיש לו 34 שח בעו"ש מבחינתו שתתבעו גם 50 מיליון ביטקוין אין לו מה להפסיד

הבאים בתור בדרך. ותודה רבה לח״מל דיבה של הדס קליין שעזרו בגיבוש התביעות ובאיתור המקללים והמשמיצים, ומוציאי הדיבה. עכשיו בהיום: israelhayom.co.il/news/law/artic…

@nir_benz @ReemSherman קולו היה מקרה מדהים של סטארטאפ בלי שום מודל עסקי הגיוני ששרף את הכסף של המשקיעים על לאפשר לי לקבל הנחה קבועה של 20% בכל דבר. אהבתי אותם כל כך, כבר לא מייצרים סטארטאפים כאלה לצערי

@ReemSherman הגרסא המקומית: זוכר את הכמה שנים האלה שהיה אפשר לקבל הנחה של 15% בלי שום תמורה פשוט על ידי תשלום בColu? אני די בטוח ששילמנו ככה לאחד הספקים בחתונה שלנו.

הפעם האחרונה שחברה קנתה הצלחה בקנה מידה כזה הייתה טיקטוק. בייטדאנס הייתה המפרסמת הגדולה בעולם הדיגיטלי שנה אחר שנה. מיליארדרים שנשלחו לכיס של מטא וגוגל כדי להפוך את טיקטוק לאפליקציה הפופולרית במערב. אובר זה עוד בקטנה. אבל אנטרופיק לוקחת את זה למקסימום. סבסוד בכל כך הרבה כסף כדי ליצור השתלטות מוחלטת וחברה של טריליון דולר תוך זמן קצר כל כך מהרגע שבוריס שחרר את קלוד קוד.

@tomashinyu3 @alterman תומר, אתה תומר.

@alterman שכחת לציין פרט קריטי. שמי ששידל אותך לדבר איתה היו תומר ואני

היום יש למיה אשתי לשעבר ואם ילדיי יום הולדת. יש לנו סיפור מרגש ונדיר בקטגוריית סיפורי ה ״איך נפגשתם״. מבטיח לכם שכזה עוד לא שמעתם. אשתף אתכם בפרט אישי מאוד מאוד שאף אחד לא יודע עלי. הייתי ילד נמוך. כן, שוקינג אני יודע. ותמיד ידעתי שהדרך שלי לזכות בתשומת לב מהבנות הייתה דרך הומור. זה היה הקלף היחיד שלי. באמצע שנות השמונים יצא הסרט ״מי הפליל את רוג׳ר ראביט״ ואני זוכר את הרגע הספציפי בקולנוע בו הבלש שואל את ג׳סיקה ראביט מה היא מוצאת בארנב הילדותי והנוירוטי. He Makes Me Laugh היא אמרה. בשנת 93 גרייניק ואני התחלנו את דרכנו במועדון השלולית בקריית חיים (בעמק האלכוהול). בכל יום ראשון הגענו לשם לבדוק חומרים על הקהל. וכבר בפעם הראשונה שמעתי בקהל את הצחוק המתגלגל הכי קסום ומשמח לב ששמעתי בחיים. מכירים אנשים כאלו, עם צחוק ממכר? כזה שאי אפשר להיות אדישים אליו, אבל בקטע הכי מתוק ולא מעיק? אז זה הצחוק ששמעתי בקהל. והתאהבתי בו מיד ומאוד רציתי לדעת למי הוא שייך, אבל בסוף ההופעה הקהל התפזר מהר. במהלך השבוע חשבתי עליה. ניסיתי לדמיין איך היא נראית. בדמיוני חשבתי על סיפור סינדרלה והנעל, עם היפוך מגדרי. קומיקאי שמחפש את צליל הצחוק שנועד עבורו. ואז חזרנו לשלולית שבוע אחכ. ושוב שמעתי בקהל את הצחוק הזה! היא הגיעה לראות אותנו שוב. איזה אושר. הפעם שאלתי מהקהל של מי הצחוק המתוק הזה, ושאר המלצרים חייכו והצביעו על מיה, שהמשיכה לצחוק (הפעם ממבוכה) הסתכלתי עליה והוקסמתי מיד. שיער שחור שחור, קארה, עם עיניים כחולות. שילוב נדיר. Custom made . אין יופי כזה. זה לא סינדרלה, חשבתי. היא שלגיה. עכשיו רק חסרים עוד שישה גמדים. בדיעבד נודע לי שכל הבדיחות שהצחיקו אותה כל כך היו של גרייניק